Hammercult חוזרים מכיבוש אירופה – חלק אחרון

מסע ההופעות של להקת Hammercult הישראלית מגיע אל סופו, ויקיר שוחט, סולן הלהקה מסכם לנו את חווית האולד-סקול האלימה שחוותה הלהקה – לפני חזרה לארץ וחגיגות השנה לפעילות הלהקה ביום חמישי הקרוב במועדון הסבליים בתל אביב:
Day 13: Ulm (Germany) – Back To Germany

"פול באלוף היה אחד האנשים הכי משוגעים בBay Area, הייתה לו מזמרה (!) אותה הוא היה מכנה 'המחסלת'. הוא היה חותך איתה לפוזרים חתיכות מהשיער המנופח או מהבגדים הפלצניים, קושר את השלל סביב היד ועונד בגאווה כמו מדליות מלחמה".

הארלד אוהב לדבר על האנשים והתקופה. תקופה שהולידה כמה מהלהקות הכי גדולות שאי פעם ידע המטאל, כשאנשים היו משוגעים אמיתיים, חיו בשביל מטאל והמילה "פוזר" הייתה הקללה הכי גרועה שיכולת לחשוב עליה. אני מוצא את עצמי מרותק לסיפורים שלו כמו ילד קטן. DRI הם להקת "גל ראשון". כמו מטאליקה, אקסודוס, סלייר ואנת'רקס. כולם היו חברים של כולם, וכולם חיו והיו חלק מהמהפכה שנקראת "ת'ראש מטאל" – ז'אנר המטאל הקיצוני הראשון. האנשים האלה הם היסטוריה מהלכת. הניצוץ בעיניים של הארלד כשהוא נזכר בתקופה הוא לא פחות ממרגש. תנו לו רק לדבר על קליף ברטון והניצוץ נדלק.

אחרי נסיעה ארוכה מסלובניה חזרנו לגרמניה לעוד 3 הופעות שיסגרו את כל ההופעות בגרמניה בסיבוב הופעות הזה – 9 במספר. הגענו למועדון הBeteigeuze , ומאחר לא באמת הבנו איך לבטא את השם כראוי, הסתפקנו ב"ביטלג'וס". את הערב פתחה להקת קרוסאובר-פאנק גרמנית בשם Scum. לא עברו 4 שירים וכבר כל הבמה הייתה מלאה בשברי בקבוקי בירה שהלהקה שתתה/שפכה/שברה. Scum חתמה את ההופעה בקאבר ל GG Allin, הבאסיסט שראה שאני מכיר את המילים בעט לעברי את הסטנד של המיקרופון והזמין אותי להצטרף אליהם. יאללה למה לא – אם כבר שכונה אז עד הסוף.

אחרי שניקו את הבמה הגיע תורנו ו DRI. בהופעה שלנו חיכתה לנו הפתעה, למקום הגיע מעריץ שראה אותנו בוואקן ואפילו שמר מאז את הפטיש שנושא את דגל ישראל. הוא שמר אותו מאז ההופעה שלנו בוואקן וחיכה שנחזור שוב להופעה באיזור מגוריו. היה כיף לראות את המגן דוד, וצבעי כחול ולבן שוב בהופעת מטאל.

Day 14: Stuttgart (Germany) – Underground show

ההופעה השמינית בגרמניה בסיבוב ההופעות הייתה בעיר Stuttgart במועדון הGoldmarks . המועדון עצמו, שנמצא באיזור תחנת הרכבת התחתית – הינו בעל אופי מחתרתי, אבל שום דבר לא הכין אותנו למה שראינו בפנים. נכנסתי למועדון עם ספייק, הגיטריסט של DRI, ושנינו נשארנו עם פה פעור אחרי מה שראינו. הבמה, אם אפשר לקרוא לזה במה, הייתה בגודל 4X2 – בערך השטח שבו אנחנו משתמשים כבמה לתופים בשאר ההופעות. מטר וחצי אחרי הבמה ניצב מעקה עבה, מה שלא השאיר הרבה מקום, אם בכלל לרחבה בשביל הקהל, שלא לדבר על Mosh pit. ספייק, בפה פעור – עלה על הבמה, הסתכל סביב, לא הוציא הגה, ירד ממנה שוב, הסתכל שוב סביב – כאדם אשר אינו מאמין למראה עיניו, או אולי אחד המנסה להבין האם מדובר במצלמה נסתרת. זה אמיתי.

המועדון, הוא ללא ספק הקטן ביותר שבו הופענו בסיבוב ההופעות הזה, בהחלט יהיה אתגר – אבל לא אנחנו ולא DRI מתכוונים לבטל את ההופעה, אנשים יבואו לראות הופעה – והם יקבלו אותה. את הערב פתחה להקת פאנק אמריקאית בשםCerebral Ballzy , המועדון הקטן התחיל להתמלא במהלך ההופעה של הפאנקיסטים האמריקאים. בקרוב יגיע תורנו – בחדר ההלבשה תהינו על שאלה אחת: איך מתגברים על המגבלות של המבנה, ונותנים לקהל הופעה שהם לא ישכחו. החלטנו שלא משנה מה, אנחנו הולכים לתת מאה אחוז, והולכים להנות מכל דקה. אם אין מקום על הבמה, אין בעיה – נעבוד מחוץ לה. חיכינו שהפאנקיסטים יסיימו, בואו ניתן לקהל קצת מטאל.

המועדון, שהיה הקטן ביותר בו הופענו בסיבוב ההופעות הזה, התמלא בקיבולת המירבית שלו, 150 אנשים נדחסו ברחבה, שהייתה מלאה עד אפס מקום. שואו טיים. התפוצצנו על הבמה, על הרחבה ומחוץ לה. התעלנו על המגבלות ויצרנו את הבמה שלנו במועדון. האנרגיות היו מטורפות, והקהל, שהיה חם מאוד ביחס לקהל המטאל הגרמני, התחיל Mosh pit מאולתר ברחבה הקטנה לרגלנו, בזמן שאנחנו מוקפים בקהל השואג מסביב בהנאה. הסתובבנו סביב המועדון, מנגנים בכל פינה אפשרית והופכים את כל המקום לבמה אחת ענקית. זאת הייתה ההפתעה הכי גדולה בסיבוב ההופעות – ההופעה שלכאורה נראתה ככשלון מראש – הפכה לאחת ההופעות המהנות ואנרגיות ביותר שהיינו בה אי פעם. הקהל בStuttgart, כמו שציינתי קודם, חם יותר מהקהל הגרמני הטיפוסי, הגיב לאורך ההופעה ובסופה בתשואות, ואף ביקש הדרן. חיברנו שוב את הגיטרות ונתנו את כל מה שהיה לנו. בהופעות כאלה אתה נזכר שוב למה אתה מוסיקאי.

עשינו את העבודה שלנו הערב, להלהיב ולחמם את הקהל בשביל DRI. הקהל, שכמו שכבר ציינתי קודם היה חם, התפוצץ על DRI במשך הופעה של 90 דקות (כמו בכל לילה). המקום התמלא שברי זכוכית של בקבוקים, הקהל שאג את המילים של השירים בכזאת עוצמה שהיה קשה לשמוע את קורט שר. אחרי 4-5 שירים המקום התחמם לגמרי והתחיל שלב הstage dive. בחיים לא חשבתי שאראה crowd surfing וקפיצות מטורפות מכל מקום במועדון, במקום כזה קטן. מדהים.

Day 15: Bochum (Germany) – "Let me introduce to you the opening band Hammercult, the future of Thrash Metal"

ההופעה האחרונה בגרמניה לסיבוב ההופעות הזה. האמת שלמרות שנורא נהנינו אתמול, היה כיף שוב לחזור למועדונים הגדולים. את הערב פתחה הרכב הארדקור גרמני מצויין בשם Strength שמסרו ד"ש לחברים המשותפים שלנו בהרכב ההארקור הישראלי Instinct. למעשה גיטריסט הלהקה בתור מחווה, עלה להופעה עם חולצה של Instinct שעליה רשום Tel-Aviv Hardcore. עם כל הכבוד לאחווה שיש במטאל, יש לנו עדיין מה ללמוד מאנשים בסצנת ההארדקור.

איני ארחיב לכם על ההופעה שלנו, אבל כן ארחיב על משפט שקורט ברכט, סולן DRI אמר על הבמה במהלך ההופעה של DRI. אחרי 15 הופעות יחד, אנחנו מכירים אחד את השני היטב, הלהקות מכירות את טיב המוסיקה אחת של השניה, וכל נגן מכיר את רעהו בלהקה השנייה. כמחווה לסיום ההופעה האחרונה בגרמניה לטור הזה, עלה קורט על הבמה, שפך מילים טובות והציג את Hammercult כהרכב שלדעתו הוא העתיד של הת'ראש מטאל. את המחווה היפה הזאת נזכור כולנו הרבה זמן.

Day 16: Steenwijk (Netherlands) – "There are sheep outside the club"

בחזרה להולנד, ההופעה האחרונה שלנו פה הייתה לפני שבועיים בRotterdam. הגענו לעיר Steenwijk והופתענו לגלות מקום שקט ויפייפה. המועדון עצמו בשם ה Buze נמצא בתוך שכונת מגורים הולנדית קלאסית. במעלה הרחוב התחיל שוק ומדרחוב ענקי. כל כך שקט ונעים פה. הגענו למועדון מוקדם, והגיע לנו קצת שלווה לקראת סוף הטור הזה, אז יצאנו לסיבוב במדרחוב ובאיזור השוק, שכללו גם בתי קפה אטרקטיבים למיניהם. כשחזרנו למועדון, אלעד יצא מהיציאה האחורית על המדשאה (שם ישנה עוד במת Open Air) והופתע לגלות שמחוץ למועדון המטאל רובצות כבשים במרעה מאולתר שיצרו עבורן. חייבים לאהוב את אירופה.

הערב, סיבוב ההופעות של DRI+Hammercult נפגש עם סיבוב הופעות של להקה ותיקה אחרת בשם Agent Orange, אגדת פאנק אמריקאית. כמו כן הצטרפו גם עוד 2 הרכבי ת'ראש הולנדים בשם Milkman ו The Shining. היה מאוד מהנה, והערב הארוך נתן לנו גם הזדמנות להירגע קצת בסיבוב ההופעות הזה.

Day 17: Antwerpen (Belgium) – Last show of the tour – all hell breaks loose!

הלילה האחרון. הופעה מספר 17 הייתה בבלגיה בעיר אנטוורפן במועדון הTrix. המועדון עצמו הינו מועדון גדול ויוקרתי, באותה רמה כמו מועדון הbackstage במינכן. מאוד סימלי לסיים את סיבוב ההופעות במועדון גדול ויוקרתי, בהופעה היחידה בבלגיה.

גם הערב הצטרפו אלינו Agent Orange שהיו חבר'ה סבבה לגמרי, שכיף ומצחיק להיות בקרבתם. כמו כן את ערב פתחו 2 הרכבי ת'ראש/קרוסאובר בשם From Cocktail to Fire ו Toxic Shock . כשישבנו בחדר הלבשה, וחשבנו על דרך משוגעת לסיים את הטור (והאמת שאחרי כל כך הרבה זמן בדרכים אתה באמת נהיה קצת משוגע) לאלעד הייתה הברקה: שפמים. חשבתי שהוא צוחק אז לא ייחסתי לזה כלכך חשיבות, דיברנו כלכך הרבה שטויות במהלך הטור הזה. זה היה עד שהוא ושאר חברי הלהקה חזרו מהמלתחה. אני לא האמנתי למראה עיני, אני מנגן עם האחים סופר מריו, בוראט ורון ג'רמי. שפמים, לכולם היו שפמים לתפארת – אחרי הזקן הארוך שרובנו גידלנו במהלך הימים הארוכים ללא גילוח. בדיחה אחרונה להופעה האחרונה, ואחרי שאיימו שאם לא אעשה כמוהם הם יעיפו אותי מהלהקה, מצאתי את עצמי משופם כמו עמיר פרץ. אינעל העולם.

במשך מספר ימים, הארלד, הבאסיסט של DRI הזהיר אותנו שבהופעה אחרונה בטור הוא מתכנן לנו הפתעה על הבמה, אבל שום דבר לא יכל להכין אותנו למה שקרה שם. אחרי השיר השלישי, שבו 5 מטאליסטים משופמים שוברים את הבמה, עלה מאחורינו הארלד לבמה, כשהוא מתחיל להעמיס עליה כיסא, עציץ, משענת לרגליים, סלסלת פירות ועיתון. בזמן ההופעה שלנו יושב מאחורינו בן אדם, רגל על רגל, אוכל בננה, מעשן ג'וינט שמן וקורא עיתון. הקהל נקרע מצחוק, וגם אנחנו בקושי הצלחנו לסיים את השיר בלי לצחוק. בשיר הבא הארלד קם, כשהוא מפזר קליפות בננה על הבמה, רוקד ריקוד עם קזחי (כמה אופייני לשפמים) עם חברי הלהקה, לא לפני שהוא תלה את המעיל שלו על מתלה המעילים שגם אותו הוא העלה למרכז הבמה. ההופעה האחרונה של הטור, זורמים עם הכל עד הסוף. הקהל אהב כל רגע מזה, ולקראת הסיום, החלטנו לתת הדרן משותף. קראנו לבמה את רוב המתופף והארלד על הבאס לשיר משותף של HAMMERCULT וDRI לסיום הטור, איך לא בקאבר של מוטורהד, Ace of Spades. הקהל הגיב בהתלהבות לא פחות גדולה מההתלהבות שלנו כל הבמה. אחת ההופעות הכי מהנות שהיו לנו בחיים, ובהחלט אחת שהיא בלתי נשכחת.

DRI עלו לבמה ונתנו כמו בכל לילה 200% לקהל המדהים הזה. במיוחד לכבוד ההופעה האחרונה של סיבוב ההופעות סיימו DRI את ההופעה עם הדרן כפול! למשך יותר משעה וחצי הפך המקום לתחרות Stage Dive אחת גדולה. בסיום ההופעה עלינו לבמה לתמונה משותפת של 2 הלהקות וקידה סופית מול הקהל המדהים הזה.

עד כאן סיבוב ההופעות שלקח אותנו ל-17 הופעות ב-17 ימים, בו עברנו בארצות רבות לאורכה ורוחבה של אירופה, פגשנו אנשים חדשים והכרנו אנשים יקרים מדהימים שאנו גאים לקרוא להם חברים. תודה שקראתם וליוויתם אותנו בזמן אמת. את סוף סיבוב ההופעות הזה אנחנו חותמים ב 1.12 בהופעה כאן בישראל, הופעה שמסמלת גם חגיגות יום הולדת שנה ללהקה – כי אחרי הכל אין כמו הקהל החם בארץ.

מה צופן העתיד בשביל HAMMERCULT? אנחנו אופטימיים.