Hammercult כובשים את אירופה – יומן מסע חלק ראשון
אז מי היה מאמין שרק מספר חודשים אחרי הניצחון בוואקן, פסטיבל המטאל הגדול בעולם, אנחנו נחזור לאירופה. 17 הופעות ב-17 יום. 5 מדינות שונות. מעל 8500 ק"מ בדרכים (לא כולל טיסות) ולחמם כל ערב אגדת Thrash/Crossover. לא רע לסיבוב הופעות ראשון. למרות שסיבוב ההופעות הזה לא תפס אותי בבריאות מושלמת (סוחב כבר שבוע שפעת) וגם מעיין המתופף נמצא במצב של צינון קשה, ואמנם זה לא בדיוק חכם במצב הזה לעזוב הכל ולקפוץ לקור הנוראי של אירופה בנובמבר – אנחנו אורזים את הציוד ועולים על הטיסה לברלין. שום דבר לא יעצור אותנו.
Day 1: 04/11 Erfurt (Germany) "Israel, the last sane place in the middle east, God bless them"
ההופעה הראשון בטור מתחילה בגרמניה (איך לא?) ב-Erfurt , מרחק של כמה שעות נסיעה מברלין. הגענו למועדון והתחלנו לפרק את הציוד פנימה. בכניסה קיבלו אותנו בידידות מדהימה. "Hi you must be Hammercult, we heard about you guys, I'm Harald". הארלד אוימיון, הבאסיסט המשוגע של DRI. מאחורינו, מכיוון דוכן המרצ' הענקי של DRI בכניסה נשמע קול אחר "So when are you guys going to bomb Iran? We are getting sick of their shit". קורט ברכט, סולן הלהקה הוותיק המשיך לדבר לכיווני בתלונות על הנשיא אובמה, תוך כדי שהוא ממיין חולצות מתוך מה שהיה נראה כמו הר של ארגזי מרצ' מאחוריו. החבר'ה, שפעילים כבר 30 שנה, הופיעו כבר מעל 3000 הופעות (לפחות שם הפסיקו לספור) מדברים בגובה העיניים, לא מפחדים להסתחבק ומראים גישה נטולת פוזה.
אחרי ארוחת ערב אנחנו עולים להופיע. זאת ההופעה הראשונה של הטור ואנחנו מתפוצצים על הבמה. אחרי שאנחנו מסיימים סט כבד של 40 דקות הקהל צועק לנו בהתלהבות We Want More! אני, שכבר ירדתי מהבמה לבקסטייג', רץ חזרה למעלה אל הבמה ומסמן עם הידיים לחברי הלהקה, אריה, גיא ואלעד שכבר חלקם ניתקו את הגיטרות, ואומר להם "בואו ניתן להם עוד אחד". אלעד מתחבר חזרה ומתחיל לנגן את Ace Of Spades. פירקנו את המקום המזדיין הזה.
אחרינו עולים DRI, פותחים את ההופעה בלי הרבה דיבורים, ישר עם הלהיט Acid Rain. אחרי השיר קורט מדבר אל הקהל "So we are opening this European tour with Hammercult, they kicked ass. Those guys are from Israel, the last sane place in the Middle East, God bless them" הקהל מריע, והם מתחילים לנגן את Suit and Tie Guy. תענוג.
Cologne היא עיר מעניינת. נראה כאילו היא ממש עיר ללא הפסקה, פאבים ומועדונים ממוקמים כמעט בכל מקום. הערב, וגם להופעה הבאה, יצטרפו אלינו הרכב פאנק חצי גרמני חצי אמריקאי בשם Scheisse Minnelli (כן, זה השם שלהם). במהלך הערב הארלד מספר לנו שהוא סיים לא מזמן לחבר ספר עם צילומים וסיפורים משנות ה-80 שלא ראיתי או שמעתי עליהם בחיים. מסתבר שהבחור היה ה-צלם הפופולרי של סצינת המטאל וההארדקור באיזור הBay Area והספר יכלול סיפורים וצילומים נדירים, חלקם אפילו מביכים של הלהקות מהתקופה. הנה כמה מהשמות: Exodus, Metallica, Slayer, Possessed, Legacy (Testament), Death Angel, Forbidden .
הוא פותח את הלפטופ ומתחיל לעבור על התמונות שהוא צילם בזמנו וסרק למחשב כשאסף חומרים לספר. דייב לומברדו צעיר בקהל בהופעות של DRI, לארס אורליך מסניף קוקאין, Possessed מתאפרים בשביל סט צילומים, אקסודוס (עם קירק האמט) בבגדים על גבול הגלאם, סלייר צעירים "מצדיעים" במועל יד, תמונות מעניינות של קליף ברטון שמעולם לא ראיתי, דייב מאסטיין וג'יימס הטפילד מחליפים גרופיות. הבן אדם מסריח מאולד סקול, וכל תמונה פשוט מספרת את הסיפור שלה. לאחר ההופעה מתקיימת במועדון מסיבת מטאל של תקלוט.DRI נשארים לחגוג, אבל אנחנו עייפים ופורשים למלון. מחר נוסעים להולנד.
Day 3: 06.11 Rotterdam (Netherlands) – Super Thrash
אחרי שתי ההופעות הראשונות בגרמניה נסענו להולנד להופעה ראשונה מתוך שתיים שיתקיימו במדינה הזו במהלך הטור. הולנד יפייפיה ונהנו מכל דקה של הנוף מסביב בדרך למועדון שבו תתקיים ההופעה. מועדון הBaroeg פשוט צורח מטאל. כל העיצוב מבחוץ ומבפנים פשוט מרשים. המועדון מהווה מקום מרכזי להופעות מטאל בהולנד. בתוך הBaroeg ניתן לראות פלאיירים של ההופעות הבאות במועדון, ונראה שהחברים שלנו מOrphaned Land יגיעו לפה להופעה בעוד שבועיים כחלק מסיבוב ההופעות שלהם. הליין-אפ של הערב נראה כאחד החזקים יותר בכל הטור. הערב תצטרף אלינו מלבד DRI, אגדה אחרת, אם כי מחתרתית יותר, The Accused שמכנים את המוסיקה שלהם עוד משנות ה-80 כ"Splattercore", ועוד להקת ת'ראש עולה מאנגליה בשם SSS (Short Sharp Shock) שבאו לקדם את האלבום החדש שלהם שיצא בEarache Records. כמו כן הגיעה לפתוח את הערב להקת הפאנק שהופיעו איתנו אתמול Scheisse Minnelli. סה"כ 5 להקות. המועדון התמלא בצורה יפה בעקבות הליין-אפ האטרקטיבי. ידענו שהולך להיות ערב הופעות מעולה.לצערי בשל הפרשי הזמנים הקצר בין הלהקות, לא יצא לי לצפות ב The Accused. לא נורא, תהיה עוד הזדמנות.
חוזרים לגרמניה. כשנכנסים למועדון הBastard Club ניתן מיד להבין בעיקר לאיזה סגנון מוסיקה המועדון מיועד. הקירות והתקרה מכוסים בפוסטרים של הופעות שונות מלהקות פאנק ומטאל, חלקם אפילו הולכים אחורה עד 1982. מרשים. הערב הצטרפה אלינו להקת חימום מדנמרק בשם Rising . הלהקה מאוד הרשימה אותי ביכולת נגינה טובה, חומר מקורי וכבד שהזכיר לי שילוב של Celtic Frost המאוחרים עם Cathedral ואף Mastodon לפרקים. בהחלט להקה מעניינת, אני ממליץ לתת האזנה. בבקסטייג' בזמן הופעת החימום יצא לי לחפור קצת בעבר הפרטי של סולן הלהקה.
קורט ברכט גר בטקסס, שם החוקים של העולם המודרני לא בידיוק חלים, ניתן להחזיק ולהשיג נשק באותה הקלות שמשיגים גרעינים שחורים בישראל, ואת המושג "משטרה" מחליפים בשריף המקומי. אכיפת חוקים היא מיקרית בהחלט. מה שהרבה אנשים לא יודעים, שהגיטריסט ספייק קסידי, אחד ממייסדי הלהקה יחד עם קורט, היה חולה בסרטן במשך 4 שנים, שבמהלכן הלהקה לא יכלה להתקיים. חברי הלהקה מתפרנסים ממוזיקה, זה הדבר היחידי שהם יודעים מאז שהם היו בני נוער. אין להקה = אין פרנסה. "בשנה הראשונה למחלתו של ספייק הצלחתי לחיות מהכסף שהיה לי מהלהקה בלי לעבוד. למעשה במקום לעבוד הייתי רק מהמר על כסף. אני כבר לא זוכר אם הרווחתי או הפסדתי באותה תקופה, אבל דברים התגלגלו. הכרתי אנשים מסויימים ואחרי שנה התחלתי לעבוד כמנהל מועדון חשפנות והימורים. האמת שזה היה ממש בית זונות על רמה. הייתי מתלבש בחליפה ומגיע למועדון תמיד מסודר. אפשר ממש להגיד שאני הייתי ה Suit and tie guy, מנהל את כל האופרציה של המקום. אחרי 3 שנים כשספייק החלים התפטרתי בשביל לחזור ללהקה ולמוסיקה".
זה המקום להגיד כמה מילים על החבר'ה האלה. הלהקה הופיעה בשנת 2011 מעל ל-200 פעם (!) ולמעשה עוברים מסיבוב הופעות אחד לשני. כמעט ואין להם הפסקות. הם חיים בדרכים רוב השנה. הלילה לא שונה.
חלק ב' של יומן המסע יעלה ביום שלישי הקרוב!