לאחר שביום ראשון העלנו את החלק הראשון של יומן המסע של להקת Hammercult הישראלית במסע הכיבוש שלה של אירופה לצד אגדת הט'ראש DRI – הנה החלק השני, ופותחים בהמבורג – בירת המטאל של גרמניה:

Day 5: 07.11 – Hamburg (Germany) "A rabbi, a priest and Paul Baloff walk into a bar"

הערב ציפתה לנו הפתעה, נראה שסיבוב ההופעות שלנו עם DRI פגש הערב באותו מועדון בהמבורג סיבוב הופעות אחר של פולק מטאל, שכלל את Moonsorrow, TYR ו Crimfall. מי שהחליט לקנות כניסה מלאה לכל ההופעות במועדון הערב בהחלט נהנה מערב מטאל מגוון על רבדיו. מצחיק שמישהו בהמבורג לא יודע לאיית, כי הפרסומת על מסך הטלוויזיה הראשי להערב הייתה DIR + Hammercult … אותה פרסומת חשפה שבעוד מספר ימים יופיעו פה גם Dimmu Borgir . לא משעמם להם בגרמניה.

במהלך ההופעה של DRI קרע הגיטריסט ספייק את המיתרים גם של הגיטרה הראשית וגם של הגיבוי. אחרי כלכך הרבה הופעות גם הסבירות שזה יקרה היא דיי הגיונית. המוזיקה מפסיקה, ספייק וג'נה, טכנאית הגיטרה/בת זוגתו של ספייק/צלמת הלהקה ממהרים להחליף את המיתרים, אבל זה לוקח זמן – והקהל רוצה עוד. הארלד ניגש אל המיקרופון ומתחיל לנגן על הבאס את Holy Diver של דיו והקהל מתחיל לשיר. אחרי בית ופזמון הארלד רק מתחיל להתחמם ומאלתר בדיחות. בדיחות שרק הוא יכול להמציא: OK, so a rabbi, a priest and Paul Baloff walk into a bar. The priest orders water, the rabbi orders water and Baloff just beats the shit out of them, takes their money and gets the fuck out of there … הבדיחה חסרת היגיון בעליל, אבל הקהל, כנראה למשמע שמו של פול באלוף, צוחק וצורח Exo-dus, Exo-dus! ספייק חוזר אחרי שהתקלה הקטנה סודרה והם ממשיכים עם I Rather Be Sleeping. הקהל שר איתם כל מילה.

Day 6: 09.11 Copenhagen (Denmark) "This one is for our previous singer who was a pussy-ass-bitch"

דנמרק. איך לעזאזל הגענו לפה? אה כן, נסענו בדרכים עד צאת הנשמה ואז לקחנו מעבורת שהעבירה אותנו מגרמניה לדנמרק תוך פחות משעה. ההופעות יתקיימו במועדון הנקרא The Rock , אחד ממועדוני המטאל המרכזיים בדנמרק. ניתן להבין לאיזה סגנון מיועד המועדון, לא רק לפי השם, אלה גם לפי הגרפיטי הענקי של אדי הקמע של איירון מיידן על הקירות.

בפינה מונח Jukebox המכיל אלבומים של Accept, Dio, Judas Priest, AC/DC – אולדסקול לפנים. הערב בפעם השנייה סיבוב ההופעות שלנו נפגש עם סיבוב ההופעות של The Accused. הפעם זו הזדמנות טובה לצפות בהם לייב. מי שמכיר את הלהקה ישים לב שמלבד טום הגיטריסט, לא נשאר אף אחד מההרכב המקורי. למעשה הוא החליף את כולם בחבר'ה צעירים. איך הם נשמעים היום אם ככה? יותר טוב מאי פעם. הם נשמעים אגרסיביים יותר, יושבים טוב יותר, מכסחים ואנרגטיים יותר. הופעה מרשימה בטירוף. The Accused של היום יכולה לעמוד מול כל הרכב ת'ראש צעיר היום כמו Warbringer וללכת איתו ראש בראש. החלטה טובה.

במהלך ההופעה טום מבקש מהקהל להוציא פלאפונים ומצלמות החוצה ואומר: I want to say it now so that everyone can see it, post it on fucking YouTube, the next song goes out to our previous singer who was a pussy-ass-bitch, but now we got a new singer which is younger, better and not a fucking pussy with no balls. This is for you motherfucker" לא יודע מה הוא הרוויח מהבקשה שאנשים יצלמו ויעלו את זה ליוטיוב חוץ מנקמה אישית, אבל לדעתי קווין הסולן החדש ממש מרשים, הרבה יותר מקודמו.

Day 7: 10.11 – Berlin (Germany) – another day another show

ההופעה ברלין נסגרה כשבועיים לפני תאריך ההופעה. מספיק זמן בשבילנו להודיע לחברים קרובים בעיר לבוא לבקר. במועדון חיכה לנו אלירן קנטור, האמן הישראלי המוכשר שעושה חיל באירופה ולדעתי אחד מהציירים/אמנים גרפיים הטובים היום בתחום. היה נהדר לפגוש חבר וותיק שוב אחרי כלכך הרבה זמן.

אני חייב לציין שבנתיים נראה שרוב אנשי הסאונד האירופאים לא הרשימו אותנו במיוחד (אוהבים אותך, עודד) וגם לא את DRI. אחרי שהסאונדמן המקומי מתקשה להגיע לתוצאה סבירה אפילו בסאונדצ'ק של DRI, הגיטריסט שלנו אריה החליט שנשבר לו. הוא מבקש באדיבות מהסאונדמן "לתפוס פינה" ולא להפריע. לבסוף הוא לוקח את העניינים לידיים, ובהסכמת הלהקה מתחיל את הסאונדצ'ק של DRI מאפס. אחרי שהוא עבר איתם כבר 6 הופעות מתחילת הטור הוא מכיר את הציוד של הלהקה, את הסאונד ואת השירים. הוא יודע בידיוק איך הם צריכים להשמע ואיזה שינויים צריכים בקונסולה בשביל להחמיא להם הכי טוב מבחינת סאונד על הבמה ומחוץ לה. אחרי דקות ספורות אריה פוגע בידיוק בנקודה, ספייק הגיטריסט ומנהיג הלהקה מאשר שהוא מרוצה, ובהתאם לכך היו גם התגובות לאחר ההופעה.

הנה משהו שלא ציינתי בתחילת ה Tour Diary בנוגע ל-DRI. החבר'ה האלה מופיעים כל לילה במשך שעה וחצי!! כן, 90 דקות של הופעה, מעל ל-30 שירים. כל לילה יום אחרי יום. נתון די מטורף לגבי כל להקה, במיוחד בהתחשב בגיל של החבר'ה האלה. כבוד מטורף. מיותר לציין שהם שברו גם את ברלין. .

Day 8: 11.11.11 Munich (Germany) "Watain kicked the shit out of me… It was awesome!"

הארלד אוהב לצלם, אבל יותר מזה הוא אוהב לשתות ולעשות שטויות. הוא כבר "הפתיע" אותנו על הבמה חמוש במצלמה ומסכת חזיר, ליצן וג'ין סימונס. הלילה הוא עולה עם חולצה של הרכב בלאק מטאל שלא נראה כל כך קשור. אחד הסיפורים היותר אהובים עליו הוא איך הרכב הבלאק מטאל Watain הופיעו לפניהם בפסטיבל כלשהו, ובזמן ההופעה שלהם הוא החליט לעלות לבמה בצעדי ריקוד רוסי מסורתי. הם כמובן לא העריכו את המחווה הידידותית וכיסחו לו את הצורה. האירוע תועד בוידאו ואף הועלה ליוטיוב (חפשו, אנחנו מצאנו את זה).

הקהל במינכן מלא בת'ראשרים צעירים ואנרגיות מטורפות. הרבה פאטצ'ים, ווסטים מג'ינס וחולצות מטאל משנות ה-80 חגגו שם. ההופעה הייתה מצויינת, והבמה הרחבה נתנה לנו מקום להתפרע. ואז DRI עולים והמקום הופך למעגל פוגו וסטייג' דייב אחד גדול. הופעה מרשימה.

עד כאן 8 הופעות בינתיים ועוד לא סיימנו חצי מהטור. מחר אנחנו מתחילים סיבוב בין 4 הופעות באיטליה, לפני שנחזור שוב לגרמניה. האיטלקים ידועים כאנשים מטורפים לא פחות מהישראלים ואנחנו מצפים בקוצר רוח להופעות האלה.