Iced Earth – מי רוצה לנגן עם ג'ון שפר?

צריך להיות מעריץ של Iced Earth כדי ממש לשנוא את Iced Earth. זה נכון, כמה שזה נשמע פרדוקסלי. Iced Earth – אם נרצה ואם לא – היא ג'ון שפר. ג'ון הוא לא וירטואז מוזיקלי, אבל יש משהו במהירות הלא מתפשרת שלו שגורם למטאליסט צר מוחין כמותי לאהוב את המוזיקה שהוא עושה. בתור מי שאוהב את Iced Earth עד מאד, במיוחד עד לאלבומם האחרון, יש לי זכות מלאה להתאכזב מדרכיו המעצבנות עד כדי יאוש של מר שפר לנהל את להקתו לפי חזון פטריוטי-אמריקאי עד כדי חורמה, תוך כדי שמירת גישה של מניאק-מן-השורה. אמנם בשורותיהם של Iced Earth אף אחד עדיין לא נכנס לכלא על רצח (להפך, אחד מהם נהיה שוטר, או עו"ד במקצועו) אבל יש לג'ון שפר מספיק חומר מעצבן על עברו, שיגרום לכל גיטריסט או מתופף או סולן או בסיסט לחשוב שבעתיים לפני שהוא נכנס לעסקה עם השטן.

ומעשה שהיה, כך היה.

ב-1986 נוסדה Iced Earth, להקת הבי-מטאל מהירה שהלכה בעקבות המסורת של Judas priest, Iron maiden ו-Black Sabbath ולמעשה שמה סטנדרט חדש בפאוור מטאל האמריקאי. אחרי אלבום בינוני אחד בשנת 1990, הוציאה הלהקה אלבום מהיר בשם Night of the stormrider, אשר היה קרוב יותר לת'ראש מטאל עם שירה גבוהה ומעודנת מאשר להבי מטאל הישן. הדבר יצר פער חיובי על להקות פאוור מטאל ונתן להם קהל גם אצל חובבי מטאל יותר קיצוני במעט, כמו סלייר או מגה-דת'.

הרכב הנגנים של Iced Earth השתנה כליל אחרי האלבום הזה. מר שפר הודיע ששאר חברי הלהקה פשוט מאסו בסגנון החיים של המטאל, ולא היה להם עוד רצון ליצור מוזיקת רוק. ג'ון שפר ושארית הפליטה אספו אליהם מתופף חדש וזמני ביותר, וכמו כן גם בסיסט זמני לא פחות – אך סולן מרהיב ומוכשר מאין כמותו בשם מת'יו בארלו. החברים החדשים הוציאו יחדיו אלבום העונה לשם Burnt offering ב-1995, אך אז שוב התחלף ההרכב ללא כמעט זכר למקורי – מלבד כמובן ג'ון שפר, ומת'יו בארלו שהפך בינתיים לכוח עולה בלבבותיהם של עשרות אלפי מאזיני הבי-מטאל בעולם.

בשנת 1996 יצא אלבום נוסף, The dark saga, שהיה אלבום קונספט סביב סיפור הקומיקס Spawn, והצליח להמחיש בדרך מצויינת את הסיפור מאחורי הדמות האפלה (בזמן מקביל פחות או יותר יצא הסרט Spawn בארצות הברית, מה שכמובן היה מקדם מכירות מצוין) והביא ל-Iced Earth עמדת מפתח בחברת התקליטים העולה והמתבססת בעולם המטאל – Century media. אך גם לאחר ההצלחה הזו איבד ההרכב גיטריסט מוביל, מתופף ובסיסט ושוב החל ג'ון שפר לתור אחר הרכב שירצה אותו. מצבה של Iced Earth היה עגום עד כדי כך שמר שפר החליט לחפש ברחבי הרשת את שאריות ההרכב שלו, או אז מצא את לארי טרנווסקי, בחור צעיר בן 21 (דאז) עם הרבה רעיונות יפים אך גם בעל חוש טוב וכימיה טובה עם שאר הנגנים. יחד עם מתופף שכיר ובסיסט זמני יצאו Iced Earth לסיבוב הופעות שנקטע באמצע אחרי שג'ון מצא את המתופף שיכור מת לפני אחת ההופעות ופיטר אותו בו במקום. הלהקה חיפשה מתופף סטרייט-אדג', לא ברור אם מבחינה אידיאולוגית (מה הקשר סטרייט-אדג' להבי מטאל?) אך מודעות שזכורות לי עוד מאותה תקופה קראו למתופף "אשר אינו שותה, אינו מעשן, אינו אוכל בשר אדום ובעל התחייבות". טוב מאד שלא ביקשו ספונטני עם חוש הומור… לאחר שהתייאש שפר מלחפש אחד, הסתפק בבחור הקודם, מרק פרטור, שהבטיח להתנהג יפה.

אלבומה הבא של Iced Earth הביא אותה לגדולה. Something wicked this way comes קלע בדיוק לנוסחה המדויקת שמאזיני הבי מטאל ציפו לשמוע. מלודיות כמו של איירון מיידן, כוח כמו של מטאליקה, ורכבת הרים מוזיקלית ששיר אחד הוא כבד והעוקב אחריו הוא בלדה, וחוזר חלילה כמו מעבר חצייה מרושע. רבים מכנים את האלבום הזה "האלבום השחור של Iced Earth" – גם מכיוון שהוא הביא אותם מעלה לגבהים חדשים במעמד חברת התקליטים, גם כי הוא הקנה להם סיבוב הופעות בעמדת החימום עם Megadeth ברחבי אירופה, ואף הביא תקציב מנופח להקלטת אלבום הופעה חיה, לא פחות ולא יותר – אלבום הופעה חיה משולש, שעתיים וחצי של הבי מטאל מהיר ואיכותי – מה שנחשב בעיניי אלבום ההופעה החיה הטוב ביותר עד כה.

לאחר קליפ בתוכנית "רוק שואו" ב-VH1 הבין ג'ון שפר שהוא בדרך המהירה לפסגה. הדבר כמובן דרש ניפוי כל מי שג'ון אינו מרוצה ממנו לקראת האלבום הבא, אשר הובטח להיות אלבום קונספט נוסף, אשר יעסוק בסיפורי אימים ומפלצות. המתופף מארק פרטור גורש מיד אחרי הקלטת האלבום הקודם, וברנט סמדלי, המתופף שליווה את הלהקה במהלך סיבוב ההופעות המוצלח מאד שלה, גם הוא סולק לאחר שלא הסכים להתחייבויות מיוחדות מצד שפר. באותו זמן פנה ריצ'ארד קריסטי, מתופף Death האגדית והרכב ההמשך Control denied אל ג'ון והציע את עצמו ואת ידידו משכבר הימים, סטיב דיגיורגו כנגנים ללהקה.

ג'ון, אשר סלד מדת' מטאל ואף אמר שלדעתו הדת' מטאל מת ומעולם לא היה צריך להתקיים (מילים בוטות לבחור שגדל בפלורידה, מקום שבערך כל להקות הדת' האמריקאי גדלו וכנראה הלכו יחד לאותם אירועי מטאל כשהיו קטנים… למרות שיש מצב שפלורידה היא לא ראשון לציון, ולא כולם מכירים את כולם) הסכים באופן מפתיע לקבל את השניים לחבורתו. ריצ'ארד התקשה לבצע את מלאכתו בדיוק, והקלטת התופים לקראת האלבום ערכה יותר מנסיונו הקודם של ריצ'ארד – אשר לא היה רגיל לעבודה עם מטרונום. סטיב דיגיורגו הקליט לעומתו במהירות ותוך כמה שעות עבודה מפוזרות סיים את כל המלאכה בצורה מפתיעה ומרשימה אך אז הודיע שהוא עוזב את הלהקה, ולדעתו ג'ון שפר הוא ראש כרוב אחד גדול.

ג'ון פיטר את סטיב (בפקס, מאחר שסטיב לא רצה להפגש עימו) כנראה רק כדי לצאת גבר והדבר לא שינה לו אם סטיב יקבל דמי פיטורין, העיקר שיובהר העניין שג'ון שפר לא עובד עם אנשים לא אחראים או חובבניים. ג'יימס מקדונאג הוחזר לעמדת הבסיסט לאחר שגורש בזמנו בידיעה שהוא לא הולך להגשים בIced Earth את חזון חיי הרוקנרול. שמועות התרוצצו כבר על מר שפר שהוא פרפקציוניסט בצורה שקשה לעכל, שהוא חם מזג ונוהג להעליב את חבריו ולרדת עליהם, שהוא נאצי בעבודתו ובעל אגו מנופח כמו בלון במצעד יום הגאווה.

מת'יו בארלו, היחיד שנשאר עם ג'ון בהרכב יותר מ-5 שנים נכון לשנים אלו, מיהר להכחיש את הדברים, והלהקה פצחה בסיבוב הופעות ארוך לכבוד אלבומה החדש Horror show, עם שתי להקות חימום נכבדות, Nevermore ומנהיגת הדת'-המלודי השבדית נכון לימים אלו In flames. בעוד נוורמור התמסטלו להם בשקט והסתפקו בסט של עשרים וחמש דקות להופעה, אנדרה מאין-פליימס החמיץ פנים. באירופה אין-פליימס ממלאת איצטדיונים, מי העז לתת לו מתחם מינימלי של רבע ממרחב הבמה ש-Iced Earth לוקחים לעצמם? אחרי סיבוב ההופעות האמריקאי, מאסה נוורמור בטיול וחזרה לסיאטל, בעודה משאירה את ג'ון והבחורים השבדים הממורמרים להמשיך את סיבוב ההופעות עם להקת חירום Jag Panzer.

העניין הגיע לרתיחה באחת מההופעות בחוף המזרחי כאשר אנדרה ניגש "ברוגע" כפי שהוא טרח לציין שוב ושוב אל מר שפר ושאל אותו מדוע זמן הבמה ומרחב הבמה שלהם הולך ומתקצר כל עיר בה הם מבקרים, ואיך שלהקה כמותם, שמוכרת 25,000 עותקים בכיף תקועה עם סט של 35 דקות ומערכת תופים מקומטת בבמה שהיא מטר על מטר? ג'ון לא דש בענייני מכירות יותר מדי. הוא ענה בקצרה: "זה כי אתם שבדים אירופאים מתרוממים (ציטוט מדויק: Euro-pussies. התרגום הוא חופשי) ואנחנו האמריקאים מגינים עליכם ומנגבים את התחת שלכם כל הזמן. תגידו תודה שבכלל אישרו לכם את הויזה." אני לא משוכנע שזו הסיבה, אבל עדויות לדיון הסוער הזה אומרות שג'ון סינן בחדרו אח"כ את הלחישה הארסית "דת' מטאל של הומואים" כאשר גירש את אנדרה וחבריו מעל פניו.

למרבית הפלא In flames שמרו על קור רוח ולא עזבו את סיבוב ההופעות (ייתכן שלא מרצון, אחרי הכל, כן התייחסו אליהם קצת חרא) וכשזה תם, ג'ון פנה בחזרה להופעות מקומיות עם להקתו בעוד השבדים וחבריהם חזרו הביתה. המתופף של Jag panzer (ריקארד משהו, קשה לאיית את זה Stjernquist) גם קשור לכל הרכילות למעשה, כאשר אנדרה, סולנה של אין פליימס וג'ספר הגיטריסט דרשו מג'אג פנזר עמדה בנושא, היות והבחור עצמו חצי יוגסלבי, איך הוא לא נעלב מהדברים של שפר. גם ג'אג פנזר הסכימו לבלום את פיהם ולהמשיך בסיבוב ההופעות כרגיל – מה שלא הפריע להם מאוחר יותר לדבר ולהטיף לסבלנות ולסובלנות, ולעקוץ פה ושם את מר שפר.

אנדרה מצידו החליט לקבור את הנושא, Iced Earth בחציו השני של הגלובוס והוא מצידו עם להקתו ממשיך להוציא אלבומים מצליחים. לאחר שני אלבומים שמכרו לא רע בכלל והגיעו ל-MTV2 בגאון (מה ש-Iced Earth התקשו לעשות) הוא נזכר להעלות את חוויותיו מסיבוב ההופעות, באומרו "יש רק אדם אחד עלי אדמות שאני שונא וזהו ג'ון שפר."

בחזרה לארצות הברית, Iced Earth הולכת לאיבוד לחלוטין חודשיים לפני הופעתם כמובילי הפסטיבל של Wacken 2003 מכריז מת'יו בארלו שהוא עוזב את הלהקה. למה? כדי ללמוד משפטים. או להיות שוטר. משהו שקשור לחוק – ושאירועי ה-11 בספט' השאירו בו חור גדול שהלהקה לא מצליחה למלא. דבר מה מוזר אם נתחשב שאלבומם האחרון של Iced Earth מכר משהו כמו 80 אלף עותקים בשנה הראשונה בקלות, וכן, זה קצת יותר ממה שהדג נחש מוכרים.

מאוחר יותר אנו מגלים שג'ון שפר פיטר את מת'יו בארלו – אולי הצעד המטופש ביותר בקריירה של Iced Earth, וזאת בטענה שהקול שלו לא הצליח להעביר את העוצמה שהוא רצה לאלבום העוסק בפטריוטיזם. "אתה לא אמריקאי מספיק" הוסיף וטרק את הדלת, אחרי 17 ימי עבודה על השירה לאלבום. קטעי השירה של מת'יו הורדו כולם, למעט כמה משפטי רקע שלא הצליחו לשלוף מהמיקס הסופי.

אירוע זה הוא לא המפולת היחידה של 2003 בשביל Iced Earth כאשר נער הפלא לארי החליט שהאוניברסיטה יותר חשובה לו מלהמשיך את הקריירה שלו ב-Iced Earth – מה שכמובן השאיר פער נוסף שהושלם, לאחר חיפוש קצר בראלף סנדולה, עוד יוצא Death שגם הוציא אלבום סולו צנוע. מת'יו ולארי עזבו ממש לפני הקלטות האלבום הבא של הלהקה, The glorious burden המהולל, אשר מסמן קץ ל"תקופה ארוכה של התמהמהות בליגה ב'" לפי דבריו של שפר, בו Iced Earth, להקת ההבי מטאל האמריקאית של סנצ'ורי מדיה, כנראה תהפוך להיות ICED EARTH להקת ההבי מטאל האמריקאית של SPV, איפה שהילדים הגדולים משחקים (Judas priest, Sepultura, Thin Lizzy, Savatage, Sodom ועוד רבים) אך אל חשש, Iced Earth קיבלה ישועה מכיוון לא צפוי.

טים "ריפר" אוונס נפלט משורות Judas priest כאשר אלה החליטו לעשות איחוד מרגש עם הליין-אפ החזק של תחילת שנות ה-90 כאשר רוב האלפורד חזר לעמדת הסולן, ומיד הוצעה לו העמדה כסולן ב-Iced Earth. כמובן שג'ון שפר דאג לא להראות פחד או דאגות, הו לא! מר אמריקה החזקה החליט שריפר אוונס בילה יותר מדי זמן בחברת Judas priest הבריטים והחליט להעביר אותו אודישנים כי הוא פשוט "לא כל כך זקוק לסולן" עכשיו. שוב ציטוט שלו, אבל השידוך עבד נהדר וריפר ניגש להקליט את האלבום שכבר חיכה מוכן לסולן אשר יציל את המצב בקולו החד והמרשים, ונתן הופעה מרשימה, אם כי קצת חסרת אישיות לעומת מת'יו בארלו, סולן ופרקליט לעת צרה. מה שרק מראה שלא צריך יותר מדי עבודה כדי לעשות הבי מטאל, כנראה…

האלבום יצא לפי התכנון, ריפר נשאר ב-Iced earth כדרך קבע, ולא כפי שהוא ניסח זאת "ריבאונד". אך הנה שוב הגיעו הצרות, לאחר מספר ראיונות קידום משותפים "ריפר" טען שהוא לא מוכן להשאר בלהקה שהמנהיג שלה משתכר, מקלל ומתנהג כמו שמוק מחצית מהזמן (מה קרה לגישת הסטרייט-אדג'?). לאחר דברים אלה שפר התנצל ונאמר אף שמיתן את השתייה שלו (הוא וריצ'ארד קריסטי ידועים כיום כשתיינים על גבול האלכוהוליזם ההרסני) וכך פצחה הלהקה בסיבוב ההופעות מצליח במיוחד – שהשפיע רבות על קידום המכירות (170 אלף עותקים ועוד היד נטויה). המכירות של האלבום העפילו ביותר מ-30 אלף עותקים מעל אלבומם האחרון של איירון מיידן, מה שכמובן גרם לשפר, בעל האגו הצנוע כזכור, להשתולל ולשחרר מילה גסה על מוריו הרוחניים, לומר ש-"איירון מיידן עבר זמנם, הם רוכבים על סוס מת ואין להם מה להציע." בטח שלא, מר שפר, אחרי שגנבת להם את כל הריפים ופשוט ניגנת אותם יותר מהר…

לאחרונה עזבו ריצ'ארד קריסטי וראלף סנטולה את הלהקה, הראשון כדי להצטרף למופע של הווארד סטרן כקומיקאי (אם כבר מדברים על שינוי קריירה קיצוני. למרות שאלה אשר עקבו בדקדקנות אחרי התפתחות האלבום של Control denied ידעו שזהו הכיוון החדש של קריסטי) וזאת לא בודאות אלא, "רק הסיכוי הקלוש להצטרף לתוכנית שווה לוותר על Iced Earth". ראלף מצידו חבר לסבסטיאן באך וחבריו, למרות שקריירתו של זה מקרטעת באופן קשה. כנראה העבודה עם ג'ון שפר קשה יותר.

Iced Earth ממשיכה במהומות שלה, וג'ון שפר ביטל ממש לפני כמה ימים הופעה בקנדה, בטענה ש-"ההופעה בונקובר בוטלה משום שלא ניתן ללהקה יחס הולם". מארגני המקום מיהרו להפיץ ברשת שג'ון שפר התנהג בצורה גזענית ולאומנית ולעג למוצאם הקנדי ללא הפסק, אז הם החליטו לבטל את האירוע. אהבתו של ג'ון שפר לארצות הברית אינה יודעת גבולות כנראה. לא ברור אם הדבר היה תחביב מן הצד, עסק רץ או משהו חדש, אבל רק אחרי אלבומה האחרון של הלהקה החליט מר שפר להציג לעולם (במיוחד דרך אתר הלהקה, ובראיונות במגניזים ברחבי העולם) את חנות הפסלונים והמיניאטורות שיש לו המשחזרים מלחמות אמריקאיות מפורסמות. הדבר נהיה קצת אובססיבי, הייתי אומר.

במקביל לכל ההתרחשויות האלה, קמה בפלורידה להקה ישנה-חדשה. שמה בעולם המטאל הוא Unearthed, (בל נתבלבל עם להקת המטאלקור Unearth, גם היא עולה) והיא מורכבת באופן מוחלט מפליטי Iced Earth, משמע – לא. כל החבר'ה האלה לא ויתרו באמת על הקריירה המוזיקלית שלהם, פשוט ג'ון שפר הוציא להם את הרוח מן המפרשים לאיזה כמה שנים טובות עד אשר הם החליטו להתאגד תחת מכנה משותף אחד. סלידה קשה מג'ון שפר וממה שהוא עשה ל-Iced Earth.

באופן אישי אני לא אתפלא אם ריפר יוחלף לפחות פעמיים לפני שייסגר החותם על Iced Earth בצורה סופית, כאשר עולם המוזיקה יפסיק לאכול את השטויות הלאומניות והחצופות של ג'ון שפר, ולא אתפלא גם אם ג'ון יתעקש לשים את השיר The burning times של Iced Earth כהצעה לתחליף להמנון האמריקני. בינתיים שפר מסתפק בביצוע ההמנון האמריקני באלבום האחרון.

אהבת המולדת של ג'ון שפר וכמו כן היהירות הבלתי מתפשרת שלו, חוסר היכולת לעבוד עם אנשים ולהגיע עימם לעמק השווה אולי הייתה הדלק של Iced Earth עד כה, אך מפה הדרך היא למטה בלבד. כמעריץ של Iced Earth אני יכול לומר שלשחזר את מה שהיה ללהקה הם לא יזכו, בטח לא אם הם מתייחסים לארצות בהן הם מופיעים בזלזול. בכל אופו, למקרה ש-Iced Earth תשקע, אני מציע לג'ון להיות מושל פלורידה. היי, אם ארנולד שוורצנגר יכול, גם גיטריסט יהיר ולאומן יכול!