Iced Earth – על הלהקה והקופסה

Iced Earth עוברת שנה מעניינת, ואפשר בהחלט לקרוא לה טובה. זה מתחיל מאלבום חדש שיצא בשנה שעברה – הראשון בטרילוגיה מדוברת של אלבומים – ממשיך בכך שהלהקה מודיעה כי הסולן המיתולוגי שלה, מאט בארלאו, חוזר לשיר בהרכב לאחר הפסקה של כמה שנים שנראו כנצח, ועכשיו חברת התקליטים הוותיקה של הלהקה, Century Media, שהלכה איתה מההתחלה ועד האלבום The Glorious Burden, מוציאה מחדש את כל אלבומי הלהקה בגרסאות מפוארות שכוללות גם שירי בונוס, גם עיצוב מרשים וגם מאוחדות בקופסא שכל אספן שאוהד את הלהקה ירייר עליה ללא הפסקה.

איפה זה התחיל ומתי? התשובה היא מזמן, ב-1984 באינדיאנה (ארה"ב), המקום שבו להקה של צעירים בשם Purgatory מנגנת להנאתה במקלטים ובחנויות של ההורים של חברי ההרכב. הם התחילו בקטן, ומהתחלה מי שבלט היה הגיטריסט ג'ון שייפר, שכתב את מרבית החומר. שלושה דמואים ראשוניים זכו לאהדה בסצנת המטאל המחתרתית, אחד מהם הכיל כמה שירים שיהפכו להיות מאוחר יותר האלבום Horror Show, במסגרת העיסוק בסרטי האימה הלהקה גם נהגה להתעטף בבגדים גות'ים קודרים ולשפוך על הקהל שלה דם וחלקי פנים של בעלי חיים מהאטליז המקומי…

היה זה הדמו Enter The Realm שהשיג להם את החוזה עם חברת התקליטים המתחילה דאז Century Media – חברה שבראשה עמד רוברט קאמף, לשעבר סולנה של להקת הת'ראש הגרמנית Despair, ממנה הגיח גם ולדמייר סורצ'יה, הגיטריסט של Grip Inc. ובעיקר המפיק שהפיק את Sentenced, The Gathering ו-Lacuna Coil, בקיצור – מיטב הלהקות האירופאיות של Century Media.

הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה המרשים שלה ב-1990 וכבר נכנסה לרוטציית חברי ההרכב בה היא נודעה למשך כל השנים שלאחר מכן, וגם לעבודה עם המפיק טום מוריס, שדווקא כן שרד עם הלהקה עד עצם היום הזה. באלבום השני, Night Of The Stormrider, כבר הוחלף הסולן, והוא הצליח לא רע, אבל היה זה האלבום שבא לאחר מכן, Burnt Offerings, שהיווה סוג של פריצת דרך.

האלבום היה הראשון שהציג לעולם את הסולן מאט בארלו, ג'ינג'י ארוך שיער בעל נוכחות בימתית כובשת וקול דרמטי יוצא דופן. שיר הנושא – שהושפע קשות מהסרט "דרקולה" של פרנסיס פורד קופולה, ואף נפתח בציטוט ממנו, התווה קו חדש ללהקה, קצת פחות ת'ראשי וקצת יותר לכיוון פאוור מטאל אמריקאי קלאסי. האלבום שבאמת הפך את הלהקה לאחת המובילות בסצנת המטאל האמריקאית היה Dark Saga מ-1996. האלבום אימץ את Spawn – דמות הקומיקס המצליחה של אמן וכותב הקומיקס טוד מקרפליין, שלאחר מכן גם הפכה לסרט – ועשה ממנה אלבום קונספט קודר, שאותו מקפרליין גם תרם לו את העטיפה המצוירת.

הלהקה המשיכה עם רצף של אלבומים איכותיים שקנו לה צבא הולך וגדל של מעריצים, גם בארה"ב ובעיקר באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, שם הפכה Iced Earth לסוג של להקת-על מטאלית, לצד ההרכב Blind Gaurdian, שעם סולנה הנסי קרש גם הוציא שייפר שני אלבומים תחת השם Demons And Wizards. הלהקה הוציאה אלבום קאברים בשם Tribute To The Gods שהכיל את הגרסאות שלה ללהקות שהשפיעו עליה בעבר, כמו Iron Maiden, Judas Priest, Kiss ו-Blue Oyster Cult בין השאר.

ב-2003 נחתה מכה על הלהקה, בארלו הודיע כי הוא עוזב כדי להצטרף למשטרה, על פי הצהרתו כסוג של תגובה לאירועי ה-11 בספטמבר, אך היו גם לא מעטים שאמרו שהכול קשור בשייפר המיתולוגי, הסולן והמנהיג של ההרכב, שנודע כאדם שממש לא קל לחיות איתו. מי שהחליף את בארלו היה האיש והקול, טים "ריפר" אוונס, שהוקפץ לעמדת הסולן ב-Judas Priest לאחר עזיבתו של רוב הלפורד, אך לפני כן הוא גם הספיק לשיר בלהקת קאברים ל-Judas Priest וגם בהרכב Winter's Bane.

ריפר השתלב היטב באלבום The Glorious Burden, אלבום קונספט עמוס שעסק באחד הנושאים האהובים על שייפר – היסטוריה ובעיקר בנושא האהוב עליו ביותר בתחום: ההיסטוריה של ארה"ב – והיה גם הראשון של הלהקה בחברת התקליטים החדשה שלה SPV. ההצלחה של ריפר עם Iced Earth הייתה כזו שהוא הפך להיות יותר מזמר סשן, ומונה להיות הסולן החדש של הלהקה. בין לבין הוא הספיק גם להוציא אלבום עם הרכב הסולו שלו Beyond Fear, ואז להוציא אלבום שני עם Iced Earth בשם Framing Armageddon שהיה הצלחה אדירה ללהקה, ומכר למעלה מ-7,000 עותקים בארה"ב בשבוע הראשון ליציאתו – המספר הגבוה ביותר בתולדות הלהקה.

אבל הצרות רדפו את הלהקה גם אז, אם בעבר שייפר היה מחוץ להופעות כתוצאה מבעיה בצווארו שמנעה ממנו להופיע, היה זה הגיטריסט ראלף סנטולה שהיה הבא לחלות, הפעם בבעיה גנטית שגרמה לעצמות בלסתו להתפרק בהדרגה. היה צריך קונצרט צדקה מיוחד כדי לגייס את העלויות הרפואיות הגבוהות להן נזקק. גם לפני צאת Framing Armageddon עברה הלהקה משבר, הפעם כשהגיטריסט המגויס החדש, ארני קרלטי – שעדיין לא הספיק להקליט עם הלהקה – נעצר בחשד לחטיפה ואונס של תלמידת קולג' בת 19 (ומשפטו עוד ממשיך). במאמר מוסגר, כמה מחברי Iced Earth לשעבר הקימו הרכב חדש בשם Unearthed, עם הסולן לשעבר ג'ן אדם, הבסיסט דייב אבל, המתופף מרק פרייטור והגיטריסט ביל אוון, שניגן עוד בהתחלה עם Purgatory.

כמו שאמרתי בהתחלה, ב-2007 פורסם כי בארלו חוזר ללהקה, מה שיוצר צפייה עצומה מצד המעריצים לצאת האלבום הבא של הלהקה, אבל בינתיים מגיעה אלינו אותה קופסה מדוברת. Slaves To The Dark היא אחת מקופסאות האוסף המסיביות ביותר שכל להקה יכולה לצפות לה, החל מאותו הדמו המיתולוגי Enter The Realm, דרך אלבום הבכורה הגאוני שלה, ועד האלבום Horror Show. כשבדרך נכללים סה"כ כ-13 דיסקים, בגרסאות ועם תוספות שונות שלא ראיתם לפני כן, כמו למשל מיקס שונה לכל האלבום Burnt Offerings, וגרסה כפולה של אלבום הקאברים של הלהקה. עוד מצורף גם ה-DVD המצוין Alive In Athens, המלווה את דיסק ההופעה המשולש המצוי גם הוא בקופסה.

מעבר לכך, למי שבאמת אוהב את הטאצ'ים הקטנים, אלבומי הלהקה קיבלו עיצובי עטיפות שונות ומשופרות, וכל הדיסקים מעוצבים כמו תקליטים קטנים, כולל ה-RPM המפוברק, ממש פינוק לכל אוהב אולד סקול אמיתי. פורסם כי חברת התקליטים בחרה גם לאפשר קניית כל האלבומים בהוצאות המחודשות בנפרד, אך מי שבאמת רוצה לפנק את עצמו ילך על הדבר האמיתי. הקופסה יצאה במהדורה מוגבלת ובעתיד ניתן יהיה לרכוש אותה רק תמורת סכומים בלתי מבוטלים ב-eBay, אז כדאי שתשימו עליה יד, לפני שתצטרכו למכור אחת בשבילה.