Megadeth – פעם חמישית גלידה?
צילום: ליאור דיין, אביחי לוי
הנה התחלה מעניינת לכתבה. אני כרגע על המטוס לכיוון ארה"ב. טיול ספונטני עם החברים הכי טובים שלי (עוד מתקופת התיכון.. ועברו קרוב ל 20 שנה מאז). מחפש תעסוקה עם המחשב הנייד כשברקע קולו המהדהד של אחי, עורך ומנהל האתר אלון מיאסניקוב: "מה עם כתבות או סקירות, מי שלא יכתוב ימצא את אשכיו נעוצים ללוח המודעות בתחנה מרכזית ישנה עם הזמנה למסיבה לכל הסודנים בגזרה בביתו של אותו כתב סורר".
אז כיוון שאשכי יקרים לי ולא כל כך מתאים לי להיות בתחתיתה של ערימת סודנים חרמנים, אז הבאתי את עצמי למצב כתיבה, אבל השאלה היא על מה?? אז אני מתייעץ עם חבר שבין ניקור לשינה מביא לי רעיון מצוין (זו הנקודה לציין שאותו חבר עוסק בפרסום, כך שיש לו רעיונות טובים, אחרת יעשו לאשכיו דברים זהים פחות או יותר (אולי עם דבק מגע במקום אקדח סיכות) ואותו חבר היה איתי בהופעה הראשונה של מ Megadeth בארץ בשנת 1995 "אולי תכתוב על ההופעות של Megadeth שהיית בהם לקראת ההופעה הממשמשת ובאה עלינו לטובה באוגוסט הקרוב?" וואלה רעיון מצוין, חבל שהוא לא שלי, אבל לא נורא.
גילוי נאות – Megadeth היא הלהקה האהובה עלי מגיל 10 בערך, מהפעם הראשונה ששמעתי את השיר Peace sells ואחרי שנה כששמעתי את האלבום Rust in peace. כשהלכתי עם חולצה של Megadeth, צוציק קטן, מטאליסטים בוגרים היו עושים לי את טקס המבחן הידוע – לראות שאני לא איזה פוזר קטן ומתלהב והיו בשוק מרמת הידע שלי על הלהקה, השירים וההיסטוריה. החדר שלי היה מכוסה פוסטרים של הלהקה מהתקרה ולקירות (פוסטרים שכיום ממוסגרים אצלי בחדר מוסיקה יעודי).
באותו יום ששמעתי שהלהקה מגיעה לארץ כמובן שדרשתי ללכת, אמנם כבר לא הייתי כזה צוציק והפכתי מטאליסט בן 15 שכבר מבין עניין, אבל עדיין הייתי נמוך ועדיין נראה כצוציק. אז קנינו כרטיס בעלות מצחיקה של כ 90 ש"ח (לשם השוואה עם מחירי הכרטיסים כיום להופעות של להקות מחו"ל) וכאן המקום לציין ששותפי לטיסה כרגע, זה שנתן לי את הרעיון לכתבה, באותה תקופה קנה את אלבומם החדש Youthanasia וזכה בהגרלה בפוסטר של הלהקה ובכניסה לאחרי הקלעים עם סיום ההופעה שם חברי הלהקה חתמו לו על הפוסטר ועל גלויה שהעברתי לו שיחתימם (ברגעים אלו כשאני נזכר בזה, אני באמת רוצה לצלם אותו בזמן שהוא ישן בפוזיציה מביכה.. סתם בשביל הנקמה המתוקה).
ביום ההופעה נסענו עם חבר של אלון שהיה לו כבר רישיון נהיגה, הצטופפנו במושב האחורי 4 חבר'ה, ילדודס, ואני הקטן ביותר בגודל – עליהם בשכיבה לרוחב המושב ואלון מקדימה. נסיעה שלא הייתה מביישת אף רכב מילוט משוד או פיגוע. ההופעה הייתה כחלק מסיבוב ההופעות להשקת אלבומם Youthanasia שלדעת המעריצים השרופים היה בבחינת שיקוץ, בגידה, האלבום נתפס כרך ומיינסטרים. דעתי שונה – למעט 2 3 שירים משעממים, האלבום הוא אחד המועדפים עלי. 1995 – בהרכב עדיין חברים Nick menza על התופים ו Marty friedman הגיטריסט, לכל הדעות ההרכב המנצח של Megadeth. כמובן שלא אצליח לשחזר את כל הסטליסט אבל אני יכול לספר שהלהקה נתנה סט של קרוב לשעתיים שוברות. סאונד מהוקצע בלי נפילות ותקלות. אני, עם כל ה 150 ס"מ שלי, נעמדתי לי אחד הרמקולים שבפינת הבמה במתחם הקהל ופשוט נכנסתי לטראנס משלי. וואו – הופעה שתזכר לעולמים מבחינתי. חזרתי הביתה עם צוואר תפוס, גרון ניחר וצרוד ואדרנלין מפמפם בכל העורקים והוורידים.
מאז עברו כמה שנים, הספקתי להתגייס לצבא ולהוריד שיער שגידלתי במשך 5 שנים, להשתחרר ולהתקרח, לעבוד בעבודה מעניינת ולהתקדם בה, להגיע לוואקן בפעם הראשונה ואילו Megadeth מצידם הוציאו שורה של אלבומים בינוניים עד כושלים. אכזבה אבל עדיין, הערצה ללהקה לאור עברם המפואר לא נפסקת ככה סתם.
ב 2005 התבשרתי ש Megadeth מגיעים לארץ שוב, הפעם להופיע בפסטיבל מטאליסט בחוף פלמחים. הפקה מקצה לקצה עם שורת להקות מרשימה כאשר ההד ליינרים הם destruction ו Megadeth. כמובן – אני הולך. אני מתקשה לשחזר את הרגעים של לפני תחילת ההופעה, השילוב של שמש ובירה עשו את שלהם ואיבדתי את הפוקוס באותו ערב ומצאתי כאב ראש ובחילה. אבל עדיין זה לא ימנע ממני לראות את הלהקה. אבל: אבוי, אוי, אוף, באסה, שיט – ההופעה שנפתחה עם moto psycho הבינוני הופסקה אחרי 5 שירים ע"י המשטרה!!!! עד היום הביקורת כלפי המשטרה ומארגני הפסטיבל נשמעת. אני מעדיף להתמקד בשבר שחוויתי, כל כך קרוב לעוד הופעה של Megadeth ובום – מופסקת. חזרתי הביתה מאוכזב, לקחתי כדור להפסיק את כאב הראש והלכתי לישון.
שוב עברו מספר שנים, עוד כמה פסטיבלים בגרמניה עוד התקדמות בחיי האישיים והמקצועיים ובמקביל עוד אלבום מבאסים של Megadeth. בכל אלבום שכזה קריצה נוספת לעבר המפואר אם זה ע"י הבאתו של גיטריסט וירטואוז המתקרב לרמתו של Friedman, ואם זה ע"י שימוש בעטיפות מבית היוצר של Ed repka שהחיה את Vic rattlehead והחזירו עטרה ליושנה. אבל עדין בכל אלבום שיצא, מתוך 10-12 שירים, אולי שיר אחד היה באמת טוב.
אני בטוח שכמוכם, ההשוואה לתקופת הזוהר תמיד מתבקשת ומתקיימת גם מבלי שנתכוון לכך. ולצערי קשה לי להמנע לעשות זאת עם Megadeth. Rust in peace לא יחזור ולא יהיה, עם כך השלמתי, אבל רבאק – איפה העניין, איפה הת'ראש? במקום זה Mustaine בוחר למחזר בלדה מלפני 20 שנה כמעט והפעם מקליט אותה עם סולנית??
את ההופעה ב 2007 אהבתי, למרות האלבומים שקצת איבדו אותי, הלהקה פעלה עם צמד הגיטריסט/מתופף האחים Drover, שעשו עבודה מעולה – למרות שלא היו ברמתם של קודמיהם בתפקיד.
4 שנים לאחר מכן – השנה היא 2011 ואני כבר בן 31 כותב במטאליסט ומתבשר ש Megadeth באים. אולי פעם רביעית גלידה? אז, בערך. קודם כל זכיתי לפגוש את Mustaine בלייב עם נחיתתם בת"א, על תקן "צלם" יחד עם איתן גפני ואישתו לעתיד. פלוס אדיר, השאלה היא איך תהיה ההופעה למחרת? האם זה שפגשתי פנים אל פנים גיבור ילדות והצטלמתי איתו יעלו את הציפיות מהופעה שתאכזב אותי או שאצליח לעשות הפרדה בין השניים?
וטעיתי. מאוד. זו הייתה אחת ההופעות היותר טובות שהייתי בהן את זה אני יכול להגיד אחרי שנים של צפייה בהופעות בארץ ובחו"ל קטנות כגדולות. סאונד, שואו, סט ליסט – הכל דפק כמו שצריך וכפועל יוצא גם הצוואר שלי נדפק והגרון הצטרד. קצת היה קשר לבוא ולהעביר הדרכה בעבודה יום למחרת.
Mustaine כל פעם מחדש מבטיח שהוא יחזור לארץ לתת בראש ותמיד מקיים. באוגוסט הקרוב הלהקה תגיע להופעה בפעם הרביעית בתל אביב הקטנה. הבעיה היא ש 2 האלבומים האחרונים פשוט לא טובים (ויהיו אלו שיחלקו עלי) או לפחות אלבומים חדשים.
לראשונה אני סקפטי (ולא לגבי הקרחת המבריקה שלי). מה יהיה עכשיו? האם ההופעה הזו תשאיר לי טעם רע ולכן פשוט כדאי לי להפריש אותם בשיא או להגיע שוב ולקחת סיכון. הרי, ראיתי אותם בשיא שלם בתקופת Youthanasia ראיתי אותם כשחשבתי שכבר אבד עליהם הכלח והם בעטו בדלי ב 2011. מה יהיה עכשיו? שאלות ותהיות רבות אבל רק עוד חודשיים נדע. מקווה ומייחל שזו תהיה עוד הופעה שתזכר לתמיד ומן הסיבות הטובות. הרי מדובר באחת מלהקות המטאל הגדולות שפעלו אי פעם, והיא טרם איכזבה אותי. אולי דווקא הפעם החמישית שלה כאן תהיה המוצלחת ביותר?