כשאני הייתי נערה בת 14 ורציתי לדעת איזה מסיבות יש או אם יש הופעה מיוחדת הייתי צריכה לחכות ליחצן הבית ספרי שייתן לי פלייר או הזמנה באופן אישי. לפעמים הלכתי במיוחד לחנות התקליטים הקרובה כדי להתעדכן בחדשות הסצינה. היום זה נראה רחוק בשנות אור ממני.

עידן האינטרנט שינה את הדרך בה החדשות עוברות ויחצני רחוב נעלמו מהעולם והוחלפו ביחצני רשת. פורומים, אתרי אינטרנט, פורטלים השתלטו לגמרי על עולם המוזיקה ועל הסצינה האלטרנטיבית במיוחד. מאות פורומים הוקמו לכל ז'אנר של מוזיקה, לכל להקה, לכל מועדון, אפילו לכל "קליקה" חברתית. עצם העובדה שאתה לא חייב לתת פרטים מזהים כדי להירשם מושכת גם לא מעט מטרידנים שמנצלים את הבמה החיובית לנאצה כזאת או אחרת, הם ידועים בתור "עברייני מקלדת". אבל למרות אותם משועממים תופעת הפורומים היא תופעה מבורכת.

להקות רבות חסכו המון כסך בהפצת פליירים בכל רחבי הארץ. כדי לפרסם את ההופעה שלהם הם בסך הכל צריכים לפרסם הודעה בכמה וכמה פורומים ותוך דקות אחדות כל הארץ יודעת שיש אירוע. מועדונים אלטרנטיבים אומנם עדיין נעזרים ביחצנים והזמנות, אבל ניצול הפורום לטובת הפרסום הוא מאוד יעיל. תמונות מהמסיבות, רשימות שירים (פלייליסט) של הדיג'יים ועוד נמצאים בכל מקום. אז לא פלא שאנשים בכלל לא יוצאים מהבית בין מסיבה להופעה.

אבל בעולם טכנולוגי כמו שלנו, לפעמים הפורומים זה לא מספיק כדי להגיע לכולם ולכן לא פלא שמאות ישראלים מצאו להם בית חדש בתופעת האינטרנט הידועה בתור "מיי ספייס". את "My Space" הקים בחור אמריקאי בשם תום. הוא רצה להעניק חלל וירטואלי לצעירים מכל העולם שיכירו אחד את השני קצת יותר טוב. החברות באתר כרוכה בהרשמה קצרה ולא מסובכת והיא כמובן בחינם, רק שיש טריק אחד, לא כמו בפורומים, כאן אנשים יודעים בדיוק מי אתה. כמובן שתמיד אפשר להמציא פרטים, אבל המיי ספייס שונה במהותו כיוון שהוא מושך את אלו שרוצים שיכירו אותם.

המיי-ספייס הוא אתר לחברים. בדיוק כמו הסיסמא שלו "MySpace – A Place For Friends", לכל אחד יש דף אישי הנושא את שמו. בדף יש את האפשרות לתת פרטים על עצמך החל מהמוזיקה האהובה עליך ועד לנטיה המינית שלך. אפשר לציין האם אתה מעוניין להכיר אנשים למטרת חברות או לפעמים אפילו למטרת קשר רציני. ובעצם למה לא? האתר במידה מסויימת דומה לאתרים כמו "ג'יי דייט", יש תמונות אטרקטיביות שלך ופרטים אישיים ואנשים זרים לחלוטין יכולים לפנות אליך. אבל זה לא בדיוק העניין באתר. למרות האפשרות הקורצת להכיר בני זוג האתר מציג אופציות קצת יותר מושכות, למשל להכיר את הלהקות האהובות עליך או להכיר להקות חדשות לגמרי.

המיי ספייס הוא בעיקרו גם אתר בית לאלפי להקות מכל רחבי העולם. חלק להקות מוכרות שחתומות בחברות תקליטים וחלק להקות מוסך שהקליטו את עצמם בטייפ ורוצים לחשוף את עצמם לעולם. בכל מקרה, המיי ספייס חושף את חבריו להמון מוזיקה חדשה. הז'אנר הכי בולט מבין הלהקות שמשתמשות בשירותי האתר הוא כמובן המטאל על סוגיו. כיוון שיש לא מעט להקות מטאל מצויינות ולא מוחתמות, הן מנצלות את האתר כדי להעלות את השירים שלהם (יש כאלה שמאפשרות גם להוריד את השירים), מציגות את הקליפים שלהם, תמונות, תאריכי הופעות, תחרויות, רשימת תפוצה, סטריט טים ומה לא.

גם להקות ישראליות כמו Eternal Gray, Azamoth, Orphaned Land, The Knell, Dissonant וכו' בחרו להציג את החומר המוזיקלי שלהן לעולם דרך המיי ספייס ובכך חשפו את עצמן למעריצים חדשים שלא היו שומעים עליהן בדרך אחרת. ולא רק הלהקות הקטנות מוצאות את הזמן להתקרב למעריצים חדשים אלא גם להקות כמו מטאליקה, מגהדת', לקונה קויל, נייטוויש, קילסוויץ' אינגייג', סוילוורק, משוגע, מאשין הד, קניבל קורפס ועוד רבות וטובות פתחו דף ללהקה והם מתקשרים עם הקהל דרך הודעות ומסרים ועידכונים רבים בדף. אז אם ללהקות הגדולות בעולם זה מספיק טוב, למה שזה לא יתאים לקהילת המטאליסטים הבינלאומית?

אז אחרי שנרשמת לאתר, הזנת את כל הפרטים על עצמך שאתה מוכן לחשוף בפרופיל הנראה לכל המעוניין וכמובן שיחקת קצת עם תוכנת הHTML ויצרת לעצמך עמוד צבעוני ומושך אתה יכול להתחיל להוסיף חברים. בהתחלה כמובן מוסיפים את אותו בנאדם שהכיר לך את התופעה ומשם אתה ממשיך לחפש את כל החברים האחרים שלך שרשומים שם ונתקל בחבר שלך מהצבא ובחמודה שראית במועדון שבוע שעבר ועד אפילו לכוכבת הפורנו האהובה עליך. כי לכולם היום יש מיי ספייס. עם הזמן אתה מוצא את עצמך במעין תחרות פופלריות עם שאר חברי המיי ספייס, "למי יהיה יותר חברים?" ואתה מוסיף כל פרצוף מוכר מהסצינה ואז מחפש כל להקה שאיי פעם אהבת וכל להקה חדשה שמוצאת חן בעיניך ואז מגלה כמה כוסיות אמריקאיות וכמה גולשים אוסטרלים ולפני שאתה שם לב יש לך 200 חברים ועוד 200 שגילו אותך ומבקשים את האישור שלך להצטרף לעמוד.

אין שום הגיון בקסם המשיכה של המיי ספייס. אנשים מוסיפים אנשים, משאירים הודעות אחד לשני, מתכתבים קצת וזהו. אז איך קרה שכל כך הרבה אנשים עלו רגל לאתר הזה? מבחינת הלהקות זה מאוד הגיוני. האתר מספק לכל להקה, אפילו הקטנה שבה, מקסימום חשיפה. קהל חדש לגמרי מכל רחבי העולם יכול לשמוע את המוזיקה שלך ולהתעניין בלהקה ועלות ההפצה היא כמובן לא קיימת. ובשביל הלהקות הגדולות זאת עוד דרך לשמור על קשר עם המעריצים. כמעט לכל חברת תקליטים בעלת שם (גדול או קטן) כבר קיבלה את השכל ומיהרה להקים דף ולהכיר לכמה שיותר אנשים את האמנים החתומים אצלהם. ואם זה לא מספיק גם עיתוני המטאל למיניהם חולקים מידע עם קוראי מיי ספייס. אפילו מגזין מטאליסט הקים שם דף לאחרונה על מנת לתת ביטוי לתכני האתר בשביל אלו שתרם הכירו אותו.

עוד שימוש שיש למיי ספייס הוא גם הבלוג. בנוי בתוך העמוד האישי, נמצא הבלוג (יומן אינטרנטי) בו כל משתמש יכול לחשוף את רגשותיו, הגיגיו, תמונותיו או סתם זיוני שכל בפני כל קוראי המיי ספייס. הלהקות משתמשות בבלוג כדי לעדכן את המעריצים על סיבוב ההופעות, ההקלטות וכו'. למרות שבהתחלה המיי ספייס נראה קצת מפחיד וכבר כולם מכירים את כולם, תוך זמן קצר אתה מוצא את עצמך מכור ומחכה לראות אם הלהקה האהובה עליך כבר אישרה אותך ואתה מפרסם בוליטנס על ימין ועל שמאל. כל עוד יש לך את הידע הבסיסי באנגלית אתה תסתדר נפלא. לסיכום, יכול להיות שמדובר בעוד טרנד שייעלם עם השנים ויכול להיות שבסופו של דבר המיי ספייס יחליף את קהילות הפורומים, אבל בנתיים, אם אתם רוצים להיות בעניינים, אתם מוזמנים להצטרף.

Metalist Magazine ב-MySpace
MySpace – עמוד הבית