שנת 1995 היתה שנה רעה למטאל בעולם, ההליכה של חלק נרחב מהלהקות הענקיות (Metallica, Anthrax, Megadeth) לכיוונים רכים יותר ואלטרנטיביים חלחלה גם למטה ללהקות המובילות במטאל הקיצוני יותר, Sepultura כבר ניגנו גרוב מטאל שבטי, Kreator ניסו להישמע תעשייתיים, Fear Factory גלשו לאלטרנטיבי, והמטאל "הסתפר", כך הכי נכון לכנות את התופעה הזו, אפילו איירון מיידן קראו לעצמם Heavy Rock Band בשנים האלו.

סגנונות שכן הציעו משהו שעבד באופן נאמן למהותו היו הדת` מטאל והבלאק מטאל, 1995 הביאה לעולם את Domination של Morbid Angel, את Vile של Cannibal Corpse ועוד אלבומי דת` מטאל שלא ניסו להישמע כאילו נכתבו בסיאטל אלא נשארו נאמנים לז`אנר גם אם התפתחו פה ושם.

Pierced From Within, האלבום השלישי (אם לא נחשיב את ה אי.פי Human Waste) של Suffocation מניו יורק הגיע אחרי שני אלבומים שמאד הצליחו ויצאו ב Roadrunner Records שהיתה אז המעצמה הגדולה בעולם למטאל מהסוג הזה (Deicide, Obituary, Sepultura) אלבום הבכורה Effigy Of The Forgotten מ 1991 ואלבום ההמשך Breeding The Spawn מ 1993, שניהם היו אלבומי דת` מטאל מרשימים, טכניים ומלאי ברוטליות שזכו להצלחה ושמו את Suffocation בליגה הבכירה של הרכבי הדת` מטאל בעולם.

אבל האלבום השלישי, Pierced From Within היה האלבום ששידרג אותם ללהקת קאלט ממש, זה היה אלבום שהרחיב את קהל מעריצי הלהקה מקהל רגיל של דת` מטאל שאהב להקות כמו Malevolent Creation, Obituary ו Deicide לקהל רחב יותר שחיפש דברים אינטליגנטים יותר מוזיקלית כמו Pestilence, Death, Atheist, Cynic, Gorguts ולהקות דומות.

מה שהיה מיוחד בו בין השאר הוא ש Suffocation לא הרחיבו את הקהל שלהם על חשבון הקהל הישן ועל חשבון המוזיקה שאפיינה ובנתה אותם, pierced From Within לא היה אלבום פחות כבר משני קודמיו, הוא לא היה פחות ברוטלי או ניסה להתחנף לאוזניים אחרות, הלהקה השכילה להשאיר את כל המאפיינים משני האלבומים הראשונים ופשוט להוסיף עליהם מימד טכני יותר שלא היה קיים במינון כזה קודם, זה לא הגיע במקום, זה הגיע בנוסף.

Depth Of Depravity השיר השלישי באלבום,הוא דוגמא מושלמת – זה שיר שממחיש בצורה נפלאה איך שומרים על כל האלמנטים של קודם ובמקביל מוסיפים מימד נוסף בתוך החומר, המפיק המוזיקלי Scott Burns שעשה גם את שני האלבומים הקודמים באולפן האגדי Morrisound Studio בטמפה פלורידה (ה-אולפן בניינטיז שממנו יצאו בזו אחר זו קלאסיקות מטאל) השכיל להשאיר את הזהות של Suffocation וכתוצאה מכך הלהקה לא איבדה ולו מעריץ אחד באלבום הזה אלא רק קיבלה עוד קהל חדש שגילה אותה (תקשיבו לעבודת הבס ולסולואים ב The Invoking למשל) הקהל הקבוע של Suffocation קיבל את האלבום באהבה והמכירות שהיו הכי מצליחות עד כה העידו על כך.

Suspended In Tribulation הראה עד כמה הגיטריסט המוביל Terrance Hobbs הוא סוג של גאון בתחומו, Hobbs, היוצר העיקרי בלהקה עד היום מצליח להביא כאן מהלכי גיטרה שנשמעים כמו האלבומים הראשונים של Deicide (כשהם עוד היו להקה בועטת ואדירה) ולהביא שיר שבלי סולואים, רק פוליריתמיקות ומקצבים הכבדים – מצליח לשמור על העניין לכל אורכו, בכלל לא ניתן לומר ש Pierced From Within הוא "אלבום להיטים" (עד כמה שהמילה הזו מוזרה בסגנון הזה) אלא אלבום שנכון ומהנה להקשיב לו כיחידה אחת שלמה, כקונספט שלם, בלי לעצור, זו היתה הגדולה של הרבה אלבומים בז`אנר בשנים ההן, גם העובדה שאין כאן שירים פחות טובים והאלבום אחיד ברמה הגבוהה שלו מחזקת את התחושה.

יש כאן 2 שירים של הלהקה שהוקלטו קודם, Synthetically Revived הוקלט ושוחרר באי.פי Human Waste והשיר הנועל את האלבום Breeding The Spawn הופיע בגרסה שונה באלבום הקודם, מה עומד מאחורי המהלך? לא באמת ברור, אבל השירים נדבקו בצורה מושלמת לשאר שירי האלבום ונשמעים כאילו נכתבו באותה תקופה יד ביד עם השאר.

זה גם האלבום היחיד של הלהקה שהוקלט עם המתופף Doug Bohn, גם זה לא מפריע ולא נשמע החוצה למאזין, וזה לא קל כשלנגן כשלמתופף קודם היתה נוכחות כל כך גדולה, Suffocation הוציאו ב 1995 אלבום שנשמע גם היום ב 2018 דת` מטאל טכני, מאתגר, ברוטלי ולמעשה מכיל את כל האלמנטים היפים שבנו אותם והפכו אותם ללהקה מוערכת לאורך כל השנים.