או-אה מי זה בא – על הופעתה של Steel Panther בסן פרנסיסקו

עכשיו נחזור להתחלה, מספר שעות קודם לכן… יצאתי מהלימודים בדאונטאון ופצחתי בהליכה לכיוון הריג'נסי בול רום; אולם מרווח יחסית שמזכיר יותר מהכל את מועדון התיאטרון בשדרות ירושלים, רק די ישן ומעוצב בהתאם, עם כל הקישוטים של תחילת המאה ה-20. המקום בהחלט משרה אווירה מטאליסטית משהו. רק שהיום אני הולך לראות את הצד השני של המטאל; זה הצבעוני, הראוותני וחמוש בליפסטיק. Steel Panther הגיעו לעיר וסוף סוף יש לי הזדמנות לראות את הלהקה שהחייתה מחדש את הגלאם מטאל, שמת לו לפני כ-25 שנה. אז נכון שדף לפארד ואחרים עדיין מופיעים וממלאים פארקים ולעיתים אף איצטדיונים. אבל אם אתם מחפשים את הדברים היותר אותנטיים, סטיל פנת'ר הם הייצוג הכי טוב שיש לגלאם מטאל בשנת 2016. ואם צריך דוגמא או שתיים, אז בקליפ הזה, או לחלופין הזה אפשר לקבל תמונה די ברורה. ללא ספק הלהקה, שהתחילה בתור להקת קאברים לגדולות משנות השמונים והלכה והקצינה עם הסגנון ומאפייניו השונים (השיער, הביגוד, הנשים והפאסון) הפכה לשם דבר בז'אנר ומופיעה בכל העולם.

התכוננתי לערב שכולו גלאם, אך כשנכסנתי לאולם האוזן שלי שמעה משהו אחר לגמרי. להקת החימום Magnetico, שהיא שילוב של פרוגרסיב מטאל עם אלטרנטיבי לא הייתה הדבר שלו ציפיתי ממש בערב גלאם. אבל לומר את האמת, דווקא הפתיעו אותי לטובה. הלהקה אמנם לא חידשה לי שום דבר, אבל ללא ספק היא עושה מוסיקה מעניינת, מגוונת והסולן ירה שורה של סולואים נהדרים. שווה בדיקה.

לאחר כארבעים דקות מגנטיקו ירדו ועברנו למופע המרכזי שלשמו הגענו. עשרות אנשים מבוגרים, שחלקם חמושים בפיאות רעמה שמשום מה החליטו גם להוסיף להם ספריי לשיער (כי אם כבר, אז הולכים עד הסוף!) נהרו אל תוך האולם. עברו להם כמעט 20 דקות ארוכות של המתנה להחלפת הבמה ואז התחילה ההמתנה המוכרת מההופעות של גאנז בתחילת שנות ה-90, שנמשכה בערך עוד 20 דקות עד שסוף סוף האורות כבו וסטיל פנת'ר עלו לבמה. השיר הראשון היה Supersonic Sex Machine, שהוא אחלה שיר במיטב המסורת של הגלאם מהתקופה שבה קרנו של הת'ראש עלתה ואילצה את להקות הגלאם להגביר את הקצב (השיר הזה של דוקן הוא דוגמא טובה לכך). אבל פתאום קלטתי בזווית העין משהו מוזר. זה נראה כאילו הסולן פספס איזו שורה, אבל הייתי בטוח ששמעתי אותו שר. כלומר, הפה שלו לא זז, אבל מישהו שר. רבותי, המילה פלייבק הידהדה לה חזק מאוד באולם. האם ייתכן שלהקה בסדר גודל כזה, אשר מופיעה בכל רחבי ארצות הברית, משתמשת בפלייבק בחלק אם לא בכל השירים שלה? והרי היה מקרה חמור כזה בעבר (אמנם לא מהמטאל, אבל בכל זאת…).

מאותו הרגע התחלתי לעקוב יותר ברצינות אחרי מהלך העניינים, אבל לא הצלחתי להגיע למסקנה ברורה וחד משמעית. כאשר שאלתי כמה חברים מאוחר יותר אם זה מה שהיה, הם אמרו לי שהם לא היו מופתעים אם כן, אבל הם לא יודעים על דבר כזה וכן לא הצלחתי למצוא לעניין שום התייחסות במדיה. אז אני משאיר את הסוגיה פתוחה לקוראים.

הלהקה המשיכה לשיר השני, Tomorrow Tonight, ואז לקחה פסק זמן של כמה דקות להרענן, וכשאני מתכוון ל-להתרענן, התכוונתי לעמדה עם הראי והתאורה שהוצבה לה מצד שמאל של הבמה, כדי שכל אחד מחברי הלהקה יוכל לסדר את השיער עם ספריי ולמרוח עוד קצת ליפסטיק על השפתיים. אוקי… זו הפעם הראשונה שאני רואה אותם אז זרמתי. הסולן, מייקל סטאר, בירך בינתיים את כולם בבירכת "אוי כמה התגעגתי לאורגיות בעיר שלכם" ואם כבר מדברים על מסיבות אז המשכנו לשיר השלישי Party Like Tomorrow Is the End of the World.

זהו, עברנו את השיר השלישי והלהקה צריכה כמובן לנוח ולהתרענן. ושוב מתחילה ההצגה של מייקל סטאר והגיטריסט סאטשל, כאשר לקסי פוקס הבאסיסט מתרענן מול המראה שוב ושוב ו…שוב. אני מצחקק לי ביחד עם הקהל לנוכח הסיפורים והבדיחות ובשלב מסוים מציץ בשעון וקולט שכבר עברו להן כמעט 20 דקות מאז השיר האחרון!! בשלב הזה הם חיפשו בחורות אסייתיות שיעלו על הבמה בשביל השיר (איך לא) Asian Hooker, ואכן מצאו שתיים. אחת שהסכימה להוריד את התחתונים ולמרוח אותם על מייקל סטאר והשנייה שעשתה טובה ורקדה (וסך הכל נראתה די מוטרדת מהעניין).

עוד הפסקה. עוברות להן כמעט 10 דקות של קשקושים והחלטתי שמספיק לי, כי הם על הבמה כבר יותר משעה וניגנו בקושי שלושה שירים. בעוד שהם מזמינים את המתופף לקדמת הבמה כדי לבצע את הבלדה Community Property עשיתי את דרכי החוצה. למזלי פגשתי זוג חברים שהזמינו אותי לשבת בפאב ליד, מה שהפך את הערב למהנה יותר. אז הנה מה שהפסדתי בסוף. תאכלס, לא מרגיש שהפסדתי משהו.

לסיכום, לא יודע אם זו הופעה טיפוסית שלהם, וכן, ללא ספק ניתן לומר שהם נותנים שואו, אבל למרות שגלאם מטאל הוא אחד הסגנונות האהובים עלי במטאל, ממש התאכזבתי מסטיל פנת'ר. אולי פחות התאכזבתי מהמוסיקה (אלא אם זה באמת היה פלייבק) ויותר מהמריחה המיותרת של ההופעה, וזה לא שללהקה חסר רפרטואר של שירים שהם יכלו לנגן אחרי שלושה אלבומים שהוציאו. אם הייתי רוצה מחזמר מוסיקלי מתובל במטאל הייתי מחפש כזה או הולך למופע האימים של רוקי. אבל באמת, אם אתם בפסטיבל באירופה והם מופיעים אז תקפצו לראות כי זה נחמד ומשעשע, אבל אישית אני לא קונה יותר כרטיס להופעה שלהם בלבד.