אלמנה שחורה – הבי מטאל, בעברית!

כבר כמה שנים שהשם 'אלמנה שחורה' מסתובב לו. הרבה שמועות שמעתי על הלהקה הזאת… גלאם מטאל, הארד רוק, בעברית… רוק'נרול בעברית? כן! כל מה שידעתי עד לפני ההופעה על הלהקה הזאת זה שיגל (מייסטר) משוורצעחייה מנגן שם בס. באתי בראש נקי להופעה – בלי ציפיות מוגזמות, שכן לא שמעתי חומר של הלהקה מעולם. הגעתי לבארבי די מוקדם, ככה שהספקתי להספיק לאכול משהו לפני ההופעה, שהחלה באיחור מוגזם של שעה וחצי כמעט. כל הזמן הזה לא היה תקלוט אלא רק מנגינה מעצבנת, שכמה גרסו שאפילו מלאך המוות בעצמו היה מתאבד אילו היה שומע אותה.

לאט לאט הבארבי החל להתמלא, עד שלבסוף היו במקום להערכתי למעלה מ-400 איש – הישג סופר מכובד. היו בקהל מבוגרים וילדים, שאת רובם לא רואים בערבי המטאל האחרים. לבסוף, בסביבות 23:30 עלתה הלהקה לבמה, לקול תשואות הקהל, והתחילה את ההופעה עם 'לוחם יקר'. אימא'לה איזה ישיבה יש לחבר'ה האלה, יודעים מה הם עושים כאילו הם יחד כבר 50 שנה, לא 5. ואיזה סאונד… אבל הכי חשוב – החומר עצמו מעולה. נותן בראש, גרובי, אנטי ממסדי, מה לא…

מהר מאוד מצאתי את עצמי מתפרע בשורה הראשונה מול נאנק וזולטא. ההופעה המשיכה עם 'דם, צפרדע'. אינטראקציה מטורפת עם הקהל, בעיקר בקטע האחרון של השיר, העבירה בי תחושה כאילו אני בהופעה של Ac/Dc לפחות. זולטא (הסולן) נתן מעצמו כ"כ הרבה, שפשוט אי אפשר לעמוד מולו ולא לנסות לתת מעצמך לפחות את אותו הדבר. המסר החריף בשירי הלהקה, כנגד הצבא (זולטא עצמו הוא יוצא צנחנים), נגד עוולי החברה שלנו – גורם לך לדפוק את הראש, גם אם אתה לא מסכים איתם. ואני לא הפסקתי לדפוק את הראש לשנייה, מלבד ב'אופליה'.

מלבד כמה תקלות בחיבורי גיטרות (הווירלס של נאנק התנתק במהלך אחת הקפיצות המטורפות שלו תוך כדי נגינה, ופעם אחרת הוא נרטב כשהוא זרק מים על הקהל והיה צורך לנתק אותו), הלהקה נתנה בראש כל שנייה ושנייה במהלך ההופעה. השיר הכי חזק לדעתי היה '3 כדורים', שדיבר על ילדה שעברה התעללות קשה וניסתה להתאבד, ועכשיו היא משותקת ומאושפזת. לא יודע אם הסיפור אמיתי או מטפורי – אבל כמה אמת יש בו, כמה מסר.

הקלידן אמר (עבודת קלידים טובה מאוד, נראה לי קצת התעלמתי ממנו עד עכשיו משום מה) אמר שגלגל"צ לא קיבלו את המוזיקה שלהם כי היא לא מסחרית והקחם בוז גדול בקהל לגלגל"צ, עד שאיזה ילד עלה על הבמה וצעק משהו נגדם. התשובה לאנטי מסחריות של האלמנה הייתה 400 ומשהו איש שפוצצו את הבארבי הרבה מעבר למה שמישהו בכלל חשב לעצמו. זולטא אפילו אמר שהוא ציפה ל-20 איש… הלהקה פרסמה מספר פעמים במהלך ההופעה את אלבומה החדש 'פאנטום פיין', שיהיה אלבום קונספט. בשיר השמיני, 'אופליה', עלתה לבמה צ'לנית מוכשרת ביותר בת 16, ששכחתי את שמה (מה שמוסד אחרי ההופעה עושה לאנשים…), ויחד עם זולטא ונאנק ביצעו שיר אקוסטי נהדר, חריף ונותן בראש. בתחילת השיר ביקש זולטא מהקהל לשבת, ובאופן מופתי מרבית הקהל התיישב למשך כל השיר. כבר חשבתי לשנייה שהגעתי להופעה של סליפנוט…

עם תחילת שיר הנושא של האלבום, פאנטום פיין, נעמד שוב כל הקהל על הרגליים, ואני חזרתי לתזז בין אייר גיטר והדבאנגינג אחד למשנהו. הקהל ידע גם את מילות כל השירים, ולי נותר רק להצטער שזאת ההופעה הראשונה של החבר'ה האלה שאני רואה. בשיר האחרון, 'אימא', התפרצו כל שאריות האנרגיה שנשארו ללהקה ולקהל (מאיפה זולטא מביא את כל זה? אני חייב את המרשם!), והבארבי היה בעננים. אני בטוח שאם הגג היה יכול לקפוץ כמו בסרטים מצוירים – הוא היה עושה את זה לפחות 10 פעם. ההופעה הסתיימה באופוריה מוחלטת. הלהקה הישראלית הכי טובה שראיתי בארץ בשנים האחרונות, וראיתי כמה וכמה הופעות… יאללה, שיצא כבר האלבום. יש לו כבר קונה אחד בטוח.