אנדרלמוסיה באזור – סקירת הופעת השקת האלבום של להקת Andrelamusia

בכניסה למועדון האזור אפשר להרגיש את החגיגיות וההתרגשות באוויר, ולכל מי שהגיע חיכתה עמדת צילום מגנטים כשברקע ה- artwork המפלצתי של Pandemonium. מדובר בשילוב מוזר של אווירת אירוע משפחתי יחד עם ציפייה להתחממות, רצון לשבור דברים ולסגוד לאלוהי הדת'קור.

בשעה 21:10 מתחיל להישמע פתיח דרמטי שמבשר על תחילת ההופעה של להקת Forcas. את הפתיח מלווה עומר הרוש על התופים. לאחר מכן מצטרפת לבמה נומי שפושניק (שירה) ונדב כנאפו (גיטרה ושירה), יחד הם פותחים את ההופעה בסינגל החדש שלהם שיצא בחודש שעבר- Ruler Of All. מה שמייחד את המוזיקה של הלהקה בין להקות המטאלקור בארץ הוא האפלה שמלווה אותו, כמו להקת מטאלקור שמצאה את עצמה תקועה זמן רב בטירה רדופה, כשבחוץ הסופות והגשמים לא פוסקים.

מדובר פה בטריו, נטול בסיסט, שמחזיקים חזק את ההופעה. נומי עוברת בין שירה נקייה לגראולים וחזרה בקלות, קופצת על הבמה ומשנה גם את ההופעה שלה בקלות בין הופעה מרגשת ועוצמתית להופעה אנרגטית. כיף לשמוע את הסולואים החזקים של נדב, והגראולים שלו מוסיפים עוד אגרסיביות למוזיקה, ועומר מחזיק בעוצמה את הטמפו המשתנה והדרמטי של הלהקה. הם מבצעים 5 שירים, כאשר אחד מהם הוא "שיר חדש שאנחנו עובדים עליו, והוא קצת יותר כבד". כמובטח, לאחר ההכרזה הזו מגיע שיר כבד, במהירות גבוהה יותר וכולל גם צעקה ארוכה ונקייה שמהדהדת בחלל מועדון האזור. מדובר פה בלהקה שכדאי לעקוב אחריה.

בשעה 22:00 הבמה מתחילה לזהור באורות אדומים, כיאה לכניסה לגיהנום, ומתחיל להתנגן ה- Intro הדרמטי של Pandemonium. הפתיח מלווה בנגינה של צבי גרשניק (גיטרה), אייל לויטון (גיטרה), יוסי ימין (בס) ויונתן מקרקש (תופים), ולקראת סופו עולה לבמה אורון אלול (שירה). חוץ מיונתן (שנראה שעשה בחוכמה), כל חברי הלהקה עולים לבמה לבושים בחליפות (פלוס פפיון), כחתני האירוע החגיגי, מוכנים לחגוג את הולדת האלבום הראשון. כאשר הם מתחילים לנגן את A Prophecy, השיר הראשון באלבום, קשה לפספס את ההתרגשות העצומה של כל אחד מחברי הלהקה. ההתרגשות הזו לגמרי מובנת, מדובר במופע השקה של אלבום הבכורה של הלהקה, מועדון האזור מלא באנשים, וכמו שאמר אורון – "מטורף שכל כך הרבה אנשים פה נהנים מהמוזיקה שלנו".

לאחר מכן מתחילים לעלות האורחים של הערב, כי הרי שבאירוע משפחתי חשוב שכמה חברי משפחה וחברים יתנו את הברכה שלהם. האורח הראשון הוא ניר שוורץ, סולן להקת Her Last Sight, אחת מלהקות המטאלקור האהובות בארץ, ויחד הם מרימים מלחמת גראולים נמוכים בשיר The Invocation of Doom. בשיר Sacrifice מגיח לבמה הפרופסור המשוגע (אותו אחד שמופיע בקליפ המטריד שצולם לשיר), ומתחיל לאיים על חברי הלהקה בחטיפה עד שבסוף מחליט לוותר על חיים קרימינליים, ומבין ש Crowd Surfing כולל פחות הכנה ותכנון. לשיר הבא עולה יותם דפיילר אבני, סולן להקת הדת' מטאל Prey For Nothing, מלווה בצעקות התרגשות. מדהים לראות מוזיקאים ותיקים ואהובים מגיעים לתמוך בדור הצעיר שהושפע מהם.

"את האורח הבא זימנו ממעמקי הגיהנום לשיר איתנו את השיר הכי כבד שלנו", מכריז אורון, ומזמין לבמה את מאיקו, סולן להקת הדת'קור Ages of Atrophy, לבצע את השיר Reincarnation. הברייקים בשיר הזה מוטחים בעוצמה כל כך כבירה שלא הייתי מופתעת אם היה מדווח על בולען חדש שנפער בנתיבי איילון ליד מועדון האזור, ובגלל השאגות של מאיקו הייתה יוצאת ממנו לבה. אחרי האורחים המוכרים עולה לבמה "אורח לא מוכר, אבל כדאי שתכירו אותו"- סטיבן סטפנסקי מהלהקה Iter Finem, נציג הדור הבא, שלמרות גילו הצעיר, הפגין יכולות ווקאליות מרשימות.

למרות הסאונד הכבד והאפל של המוזיקה, חברי הלהקה מאוד שמחים על הבמה ומחלקים חיוכים לכולם, תוך כדי שהם חורכים את המקום עם ריפים מהירים וכבדים וסולואים עוצמתיים. שינויי המלודיות הקיצוניים בשירים שלהם מוסיפים להם סאונד פרוגרסיבי מודרני שנשמע מדהים. לקראת השיר שסוגר את האלבום שלהם הם מזהירים שמדובר בשיר הכי מסובך באלבום. נראה שמדובר במאמץ רציני עבור כל חברי הלהקה, כאשר רמת הריכוז על הבמה עולה ועוד זיעה מתחילה להיאגר על פניהם. נראה שההופעה הייתה אמורה להסתיים אחרי השיר הזה, אבל הם מפתיעים וסוגרים את ההופעה עם סינגל ששוחרר ב- 2018.

רגע לפני שהם יורדים מהבמה להסתובב בין כל מי שהגיע להופעה, לוקח את המיקרופון יונתן, שהיה המתופף באלבום, וזו ההופעה האחרונה שלו עם אנדרלמוסיה. הוא מדבר על זה שכשהוא הצטרף ללהקה הוא חשב שזה יהיה גדול עליו, ועל כמה הוא השתפר בזכות הלהקה וכמה הוא אוהב כל אחד מהם. לאחר מכן הקהל, בין אם נשאר ל After Party במסיבת ה COREnaval, ובין אם בחר ללכת הבייתה, דאג לאסוף את המגנטים שצולמו בתחילת האירוע, כמו בסוף אירוע משפחתי – מזכרת קטנה מאירוע שובר בגדול.