מהרגע ששחף אוסטפלד הסולן של Vicsera Trail סיפר לי על הרעיון של ההופעות בחניון נדלקתי. אז נכון שכבר היו דברים בעבר ושזה לא ערב ההופעות הראשון שקורה שם, אבל היה משהו בכל האירוע המפוקפק לטובה הזה. שחף ולהקתו הבטיחו ערב חולני מתמיד מלא ברעות חולות וכל מה שרע ואף דאגו לתבל את הערב במודעות עם גזרי עיתונים מודבקים עם ידיעות חולניות שנתלו ברחבי החניון ורק הוסיפו לאוירה האפלה, קלסטרופובית וחוויתית . בעזרתן של להקות חימום חזקות בדמות Firetrucks Rally על גזרת הפוסט-הארדקור, Linked במטאלקור כשר וDukatalon בסלאדג' אכזרי לא היה לי ספק בכלל שיהיה ערב מטורף – ואכן היה.

Firetrucks Rally

אז כמו שכבר אמרתי, מהרגע שירדנו לעומק החניון בלטו לעייני המודעות הסופר מושקעות שהתרכזו בכל מיני אסונות מפוקפקים, אנסים, רוצחים וכו' מהשבועות האחרונים. לאחר שהם יורדים לחניון כמו סופרסטארים ולאחר סט-אפ קצר מאוד, בחניון עם כמה עשרות אנשים החלה לנגן הלהקה הראשונה להערב. עוד לפני שמגיעים למוזיקה עצמה, בן הסולן/שחקן בולט באנרגיות הבלתי נדלות שלו. הבן אדם הוא מופע של איש אחד – אם זה בריקודים שונים ומשונים, ברייקדאנס, וסיבובים במקום שעשה תוך כדי גם שירה, בדיחות וצרחות. בתור להקת החימום הראשונה להערב הקהל שאותו הם קיבלו היה די רדום. זה ממש לא הפריע לבן להמשיך בשלו, לעודד את עצמו בקריאות של שם הלהקה ולהמשיך במרתון הבלתי פוסק שלו. המוזיקה שהלהקה עושה היא מיןPost-Hardcore מהיר עצבני ומלודי, הבעיה היחידה שלהם במשבצת האירוע הנוכחי היא ש Firetrucks Rally היא לא להקת מטאל, ולמרות הנוכחות של הקהל הפאנקיסטי בחלקו, הלהקה, מצוינת ככל שתהיה מתקשה קצת לספק את הסחורה כאשר הקהל מראש הגיע עבור משהו אחר. מי שבכל זאת בא בראש פתוח זכה כמוני להנות מאחת הלהקות המגניבות בארץ, שהתיאורים והז'אנרים המוזיקלים בעיקר מביכים אותה כי בראש ובראשונה – הם כאן בשביל לעשות כיף.

Linked

הלהקה הזאת היא עוד להקה מיני רבות ששמעתי עליה אבל לא זכיתי לראות אותה בלייב. ואני שמח שבאותו ערב יצא לי להיתקל בהם לראשונה. הם הגיעו במין המשך מוזיקלי די מרענן ללהקה הפותחת, Linked שידרגו את הפוסט הארדקור במטאלקור סופר גרובי מנוגן היטב. החומר עצמו אם להיות יותר ספציפי הזכיר לי לפרקים את Devildriver ולפרקים להקות יותר טכניות בז'אנר ואפילו קצת את Dissonant ז"ל. למרות הגיל הצעיר של כל חברי הלהקה הם יושבים מצוין, ומעבר לזה דפקו הופעה יוצאת מן הכלל כשגם הגיטריסטים הראו תזוזתיות מעוררת הערצה, והסולן, שלמרות שהתנצל על כך שהוא יחיד הפעם כי הסולן השני סוגר בצבא, הפגין יכולת מעוררת השתאות על המיקרופון במגוון שאגות ובתזיזתיות לא פחות מטורפת, ממש כאילו רוחו של בן מ Firetrucks Rally לא לגמרי עזבה את המקום בנוכחות הבימתית שלה והשפיעה עליו להתפרע כאילו אין מחר. באמת שאין לי מילה רעה להגיד על החבורה הזאת, לא יודע מה ההיצע שיש להם להציע לז'אנר המטאלקור הצפוף גם ככה, אבל בחיי שהם נשמעו בן ז**ה וחיממו עוד יותר את הערב שהלך והתחמם לו עם אנשים נוספים שהצטרפו והאויר בחניון שהלך ואזל לו. המון בהצלחה לילדים האלה.

Dukatalon

ללא ספק החברים ב Dukatalon מתחילים סוף סוף לקבל את הכבוד שמגיע להם. לקראת ההופעה כמות האנשים גדלה והחניון רק נהיה יותר צפוף ומחניק. הלהקה סבלה מכמה כשלים טכניים – אם זה ציוד בעייתי, מיתר שנקרע באמצע ההופעה והכריח את צפריר להחליף גיטרה באמצע או סתם סט-אפ טיפה ארוך. אבל למרות הכל וכצפוי ההופעה הייתה לא פחות ממדהימה. אם ישנה להקה בערב הזה שהמיקום היה הכי טבעי שאפשר עבורם זה Dukatalon, הנוכחות שלהם בחניון הקטן המאובק והמלוכלך רק נראתה טבעית, ממש כאילו זה ה"המאורה" של הלהקה, שכולנו נשאבנו אליה במקרה או שלא במקרה. למרות הקשיים הטכנים מדובר באחת ההופעות היותר טובות שראיתי שלהם, כאשר הקהל סביב נשאב, מתהפנט ומתחבר בסינרגיה מוחלטת. בנוסף הקרבה והאינטימיות בחניון הצפוף רק שירתו אותם כאמצעי נוסף להתקרב אל הקהל, שהגיב בהתאם. כל ריף מכאיב על הגיטרה וכל פיצוץ בתופים של יקיר המתופף גררו הדבאנגינג מתוזמן להפליא. בעיני ההופעה הזו הייתה שלב נוסף בדרך לשיאו של הערב, שהלך והשתפר מרגע לרגע והגיע לסוג של קתרזיס כבר בהופעה של Dukatalon עצמם. מחכה כבר לערב הופעות בכיכובם, ואולי לחומר חדש.

Viscera Trail

אפתח בגילוי נאות – לא ראיתי הופעה של החבר'ה האלה 6 שנים. פעם אחרונה שראיתי אותם היתה בבארבי בכפר סבא כשהם פתחו לבצפר. בעקרון גם לא התעדכנתי במעללייהם יותר מדי כי המוזיקה שלהם מאז ומעולם הייתה קצת קשה לי, בעיקר עקב הקולות הביוביים-גיהנומיים של שחף. ללא ספק החבר'ה היו מסמר הערב, ואני הבנתי כמה טעיתי כשפיספסתי אותם קודם. הופעה של viscera trail היא לפני הצגה, ואם בלאקרים מפזרים גולגולות עזים ודם אז במקרה הזה האביזרים היו רנדומלים למדי – תחפושות, פריטי לבוש לא קשורים (כמו סינר פרחוני שמיהרתי ללבוש), פריטי אוכל שעפים אל הקהל ועל הלהקה עצמה ובעיקר המון המון המון כיף. זה היה ללא ספק שיא הערב וטירוף גדול. המוזיקה כשלעצמה נשארה ברוטאלית ומרסקת, כשהחומר לוטש עוד יותר והלהקה נוגעת יותר במחוזות של Death פרופר ויוצאת מגבולות ה Grind. שחף הקפיד להידחף אל הקהל בפוגואים והבלאגן חגג – לטובה. היו שם פוגואים עם ספוגי ענק שעפים באויר וגלגלי בריכה מתנפחים, קאברים לא קשורים שמגיעים בין השירים, נטלי הורודה שהגיעה להתארח בצרחות באחד השירים וטקסים דוחים עם קקי מזויף(שוקולד השחר – טעמתי).לסיכום הופעה זורמת וספונטנית לגמרי של להקה שנהנית להופיע והקהל שלה נהנה איתה בכל רגע.

לסיכום היתה חוויה מיוחדת ללא ספק, וערב הופעות מלא בלהקות טובות באירוע מיוחד אבל גם לא לכל אחד. מי שחיכה לראות הופעות ברידינג ונהנה כשהסאונד שלו כמו במערכת, המיזוג עובד והלהקה מחו"ל לא היה צריך להגיע. מי שנהנה מאירוע DIY עם קהל רעב, להקות רעבות והופעות בגובה העיניים חגג פה. מקווה שהמסורת תימשך ונתראה באסון בחניון הבא.