האלמנה השחורה מגיעה לתמונע

לכל מי שלא מכיר: אלמנה שחורה היא להקה מהוותיקות בסצינת המטאל הישראלית, ולהקה שאף פעם לא הפסיקה להיות גם אחת הלהקות הכי מעניינות ומוצלחות בסצינה הזאת. הלהקה היא גם אחת הלהקות שלא מדברת על רוקנרול אלה חייה אותו. את שמה היא קיבלה מהסולן שלה (ובעבר הגיטריסט) אלי זולטא ב1984. ב1996 הם שיחררו את האלבום הראשון שלהם בהפקת גיטריסט העל ארז נץ, עם להיטים שבאותה תקופה גם רצו לא מעט ברדיו כמו "ג'נ"י ,"בושם" , "חברים" , "דמעות" ואפילו קאבר מטאלי לשיר כל "הכבוד" של יהורם גאון ובהשתתפותו. הלהקה המשיכה להופיע וגם הגתה את פרויקט הנוער ינהג אחרת (מופעי רוק בשיתוף גלגל"צ לעידוד נהיגה נכונה), כשבמהלך השנים החומרים של אלמנה נעו בין הארד רוק לגלאם לרוקנרול בועט וטוב.

ב1999 עזבו את זולטא כל חברי הלהקה למעט אדוש הקלידן וביחד הם נשארו להרכיב את הלהקה מחדש. בשנים האחרונות הצטרפו אליהם יגל על הבס, נאנק על הגיטרה ויאיא בתופים להרכיב את האלמנה המחודשת בכיוון חדש ובכוחות מחודשים. במשך כמה שנים הלהקה עובדת על אלבום קונספט חדש שהוא סוג של אופרת רוק\מטאל שמשלבת בתוכה כמה וכמה סגנונות שונים, מניו מטאל לפאנק לפרוגרסיב מטאל ולהארד רוק. לאחר שעבדכם הנאמן חזר מהופעה של הלהקה בתאטרון תמונע ב21.6.09 יש לי בשורה בפניכם והיא שאלמנה החדשה והמחודשת היא הלהקה הכי טובה שיצא לי לראות בארץ, עם מטאל בועט בעברית ועם טקסטים שצריך בשבילם ביצים מפה ועד סוף העולם , ואם יש מישהו פה בארץ שיש לו את האומץ לכתוב טקסטים כאלה בוודאי קוראים לו אלי זולטא.

מעבר לטקסטים המדהימים שאני עדיין מתקשה להאמין ששמעתי גם המוזיקה של אלמנה שחורה השתפרה לטעמי (ואני גדלתי על האלבום הראשון של הלהקה הזאת ויודע גם לנגן את רובו ) נאנק הגיטריסט יגל הבסיסט ויאיא המתופף פשוט השלימו את הדינמיקה של הלהקה הזאת בצורה מושלמת וזולטא, שהוא לטעמי אחד מהפרפורמרים הכי טובים בארץ פשוט צרח את נשמתו – אם זה בשירים יותר נותנים בראש כמו דם,צפרדע, כינים או בקב"ן או בקדיש, בהם היה אפשר להרגיש את המתח באוויר, ואת הקהל שלא הפסיק להשתולל ולקפוץ לשנייה אחת כשכולם שרים ביחד את המילים (למרות שהאלבום עוד לא יצא כולם ידעו את המילים מהתחלה ועד הסוף ). אחר כך זולטא ביקש מכולם לשבת, וההרכב המשיך וניגן כמה מהבלדות המעולות של האלבום, אפילו שיר שהיה מבחינתי בונוס גדול – השיר "חברים" מהאלבום הראשון בביצוע אקוסטי משובח.

אחר כך הם המשיכו לתת בראש בקאבר אנרגטי ל"כמה פעמים ספרת עד עשר" של רפי פרסקי , והמשיכו עם "הבריחה" הסינגל שכבר יצא כקליפ לערוץ 24, במהלך השיר יגל ונאנק ירדו לנגן בתוך הקהל ותוך שניה נוצרו מעגלים של אנשים סביבם שהוסיפו אפילו עוד להופעה הזאת והקפיצו את הקהל ואותי לשמים. הלהקה סגרה בשיר "אמא" עם סולו של נאנק הגיטריסט שהפך לי את הבטן קשות. ממה שהבנתי מחברי ההרכב, הם סיימו את ההקלטות והמיקסים של האלבום החדש והמלצתי היא שברגע שהוא יוצא רוצו לחנות הדיסקים הקרובה לביתכם וקנו אותו, דבר כזה בנוף המטאל הישראלי עוד לא שמעתם – ובעברית! מעבר לזה אני ממליץ בחום ללכת להופעה של אלמנה שחורה ולהרגיש את האנרגיות של הלהקה הזאת, אני מבטיח שלא תתאכזבו.