צילום: אלכם ימפולסקי
"חבורה של ויקינגים מאיי פארו נכנסת למועדון ריקודי סלסה" הוא משפט שנשמע כמו התחלה של בדיחה גרועה אבל הפלישה לתל-אביב בסוף השבוע האחרון הוכיחה את ההפך המוחלט הודות שני דברים. Týr הם להקה מקצועית לחלוטין והעובדה שהם מתייחסים ברצינות למוזיקה שהם מנגנים לא מבטלת את אווירת הכיף בהופעות שלהם. הדבר השני הוא מועדון ההאוונה קלאב עצמו. לא מעט גבות נמשכו מעלה כשחברת ההפקות Progstage התחילה להפיק מופעי מטאל במועדון הסלסה. אבל ההימור הזה התברר כלא פחות מהברקה: מועדון ההאוונה מרווח, נקי, הבמה שלו מוארת וגבוהה (ואף אחד לא יסתיר לכם יותר) והסאונד טוב. אפילו תפריט האלכוהול והאוכל היה מוצלח. השידוך של Týr עם ההאוונה היה מצוין למרות הבדלי הסגנון בין המקום למוזיקה של חבורת הויקינגים.

המופע של Týr נפתח עם דקלום של פואמה סקנדינבית עתיקה שלקוחה משיר ארוך יותר של הלהקה – "Gandkvæði Tróndar". הפתיח מכניס את הקהל היישר לאווירת מלחמה ותוהו ובוהו בזמנים עברו. כשהלהקה התחילה לנגן את "Sinklars Vísa", הקהל כבר נסחף למעגלי פוגו וצרחות הדדיות עם הסולן והגיטריסט Heri Joensen. חבורה יצירתית אחת החליטה להתיישב על הרצפה ולהתחיל לחתור בספינת המלחמה המדומה שלהם.

אחד הדברים היותר מיוחדים במוזיקה של Týr היא העובדה שהם מאז ומתמיד השתבצו במסגרת המלודית והמסורתית של תת-ז'אנר המטאל הויקינגי. שלא כמו Amon Amarth שמפלרטטים עם המטאל הקיצוני (בעזרת אבחות גרזן), Týr עושים האבי מטאל מלודי משובח. עבודת הגיטרה של Joensen ו- Terji Skibenæs נהדרת. הריפים שלהם שופעי מלודיות, הסולואים נטולי יומרה וטכניים במידה הנכונה. לעיתים הנגינה שופעת רגעים מרסקים לחלוטין שלא גורעים מהמלודיות, ולהפך. השיר "Hold the Heathen Hammer High" הוא דוגמא טובה לכך. מדובר בלהיט מטאלי אמיתי שמשלב מלודיות וכובד וכולל פזמון שלא הצלחתי להפסיק לזמזם במשך יום שלם לאחר ההופעה.

סגנון ההופעה של Týr ראוי לציון גם הוא. חברי הלהקה לא מפחדים להחליף מקומות על הבמה, לא נטועים במקום ואפילו רודפים אחד אחרי השני. הבאסיסט Gunnar Thomsen היה פעיל ועליז במיוחד ונראה כאילו הגיע להופעה מתודלק בהמון מרץ. הוא ניגן טוב, עשה פרצופים לקהל ותמך ב- Joensen בעמדת השירה. הלהקה הגיעה לארץ חמושה במתופף חדש – Waltteri Väyrynen שכמעט פירק את עמדת התופים והיה כוחני ומקצועי לאורך ההופעה, ובעיקר בשיר "Hall of Freedom". העובדה שהמפגן האנרגטי התנהל מול בלילה של Metal Horns שהונפו באוויר כמו חרבות תרמה לא מעט לאווירת הכיף של הערב. ובכלל, הקהל חובב המוזיקה הויקינגית של ישראל תמיד היה ידוע כקהל להוט ומשקיע והערב הזה לא היה שונה. אנשים חלקו כבוד ללהקה והגיעו מחופשים כלוחמות ולוחמים ויקינגים.

"The Lay of Our Love" הוא שיר שחברי הלהקה לא זוכים לבצע לעיתים קרובות בגלל המחסור בסולנית מלווה. השיר בוצע בכל זאת באותו ערב, בעזרתה של סולנית המטאל הסימפוני המקומית Infy שעלתה לדואט עם Joensen. השיר היה פינוק בשביל הלהקה ובשביל הקהל והביצוע היה נהדר מצד כל המשתתפים.

אחד השירים שבוצעו לקראת סוף ההופעה היה "Shadow of the Swastika" – שיר על העיוורון שאנשים חשוכים לוקים בו. השיר התאים במיוחד לסט-ליסט דווקא בגלל הלחץ האדיר שתומכי BDS הפעילו על הלהקה מהרגע שהכריזו על הופעתם בארץ. ל- Týrמגיע כל הכבוד על הדבקות בעקרונות שלהם (בכל זאת, מופע שני בישראל) ועל הופעה מצוינת, עם סט-ליסט מגוון והרבה אווירה עליזה. חברי הלהקה ירדו מהבמה, עלו על הספינה הארוכה שלהם והפליגו בחזרה לאיי הצפון ולנו נשאר רק לחכות שיחזרו.