צילם: עמית ליבר
אחרי שנים רבות של מאמצים חלומם של אלפי מעריצים התגשם: Disturbed הופיעו בלייב פארק בראשון לציון, בהפקת פרוגסטייג׳ שהביאו לנו להקה שלרוב קהל היעד כבר היה נדמה שלא נזכה לראות כאן. אז האם האירוע היה שווה את ההמתנה? בקיצור: כן. היה מעולה. אבל יש הרבה על מה לדבר.

אני משתמש במילה "אירוע" כי לא בכל יום אנחנו רואים כאן להקת מטאל שחורכת את שיאי הבילבורד, מפוצצת הופעות הדליין עצומות ברחבי העולם ובעלת בסיס מעריצים עצום בישראל, חלקית הודות לעובד שסולן הלהקה, דייוויד דריימן, הוא "אחד משלנו". וכמובן, המוזיקה המצוינת, מה שבסופו של דבר מחזיק את בסיס המעריצים הענק הזה ביחד, גם כשחלקנו כבר מזמן לא ילדים וכבר לא צופים ב-MTV. וזה חלק מהקסם – העובדה ש-Disturbed עדיין כאן, עדיין עושים מוזיקה וחזרו עם אלבום מרענן אחרי פגרה לא ארוכה.

וכך נסעתי אחרי יום עבודה ללייב פארק, מלא בעתה מהמחשבה על הפקקים בסיום ההופעה, אבל שומר על אופטימיות. החימום של Walkways הישראלים הכניס את הקהל במהרה לאווירה הנכונה עם אוסף שירים בועט מהאלבום החדש שהם השיקו לאחרונה (ונקרא Bleed Out, Heal Out). ההופעה בהחלט דרבנה אותי להאזין לאלבום, והרגישה אורגנית מבחינת החיבור לאנרגיות והסגנון של Disturbed.

האירוע המרכזי התחיל עם מחווה לקהל. המסכים הקרינו קטעים מהופעות קודמות של הלהקה, עם דגש על המעריצים והתגובות שלהם. זאת היתה חגיגה של הרגעים הקטנים שהופכים לגדולים ברגע שמנציחים אותם, כמו מעריץ בכיסא גלגלים שעושה קראוד סרפינג. אצל להקה אחרת זאת היתה יכולה להיות מחווה זולה, אבל אצל Disturbed מחווה לקהל הוא מונח יסוד. חלק מההופעה. עוד נגיע לזה בהמשך.

באופן לא מפתיע, השיר שפתח את ההופעה של Disturbed היה הסינגל המקפיץ "Are you Ready" מהאלבום הטרי Evolution. לומר על השיר הזה שהוא "הרים את הקהל" יהיה האנדרסטייטמנט המוגזם ביותר בתולדות 2019. דייוויד דריימן סולן מעולה ומוביל את השיר עם תפקידי השירה הייחודיים לו והוא מגובה בחבורת נגנים מוכשרת ובסאונד הכי טוב ששמעתי במופע אופן אייר בישראל. אפשר היה אפילו ליהנות מהבאסיסט שנשמע צלול במיוחד הערב (ג'ון מוייר המוכשר). בסופו של דבר, בכל הופעה אני שואל את עצמי "האם זה נשמע טוב יותר מהקלטות האולפן?", ובמקרה הזה התשובה היא חד משמעית: כן. האנרגיות, הנגינה והשירה מרגשים ומלאי אנרגיה חיובית. סוגיה אחת שכן ראויה לדיון היא העובדה שהרבה שירי נו מטאל שנכתבו בתחילת שנות האלפיים לא נכתבו בשביל להישמע טוב בלייב, ואכן דריימן בולע כמה מילים בכל השירים הישנים כמו "Prayer" ו-"Liberate". בצד החיובי של המשוואה אפשר לשמוח שלפחות הוא לא משתמש בפלייבק כמו ג'ונתן דייוויס מ-Korn ובוחר להגיש חוויה אותנטית לקהל.

ואם כבר אותנטיות – במהרה התברר שדריימן מתכנן לדבר בעברית לאורך כל ההופעה. והעברית הקלוקלת שלו עם המבטא האמריקאי היא בין הדברים החמודים ביותר שנשמעו בהופעה כלשהי בארץ. לא בכל יום סולן להקת מטאל אומר דברים כמו "אחים ואחיות, דם שלי, תצעקו בשבילי". ולא בכל יום מנהיג הלהקה מדבר בשבחה של מדינת ישראל, עולה עם גופיה של צה"ל כאילו הרגע יצא מתגלית ושר את התקווה. כל זה באמת קרה, היה קיטשי ויותר ציוני מהטקסים בהם הייתי בצבא אבל זה היה מרגש גם בשביל ציניקן כמוני. החיבור לקהל לא בא לידי ביטוי רק בכמות השבחים שהורעפו עלינו, אלא גם בנושא נוסף – מלחמה בדיכאון. דריימן הקדיש שני שירים אקוסטיים לזכר הנופלים שסבלו מדיכאון: צ'סטר בנינגטון, כריס קורנל, רובין וויליאמס, פרינס ועוד. מסכי הענק אפילו הפנו אנשים שמתמודדים עם דיכאון לער"ן ודריימן קרא לכל מי שהרגיש כך או מכיר אנשים שנאבקים עם קשיים נפשיים להרים יד באוויר. "אתם לא לבד", הוא אמר. ובאותו רגע מרגש הוא צדק.

מה עוד נותר לומר? Disturbed הבטיחו מופע מיוחד לישראל והם עמדו בהבטחה ברמה שאף להקה לא עמדה בה. הם הגישו סט ארוך מהרגיל שכלל את מיטב הלהיטים, כולל את השיר "Never Again" שחזר לסט במיוחד עבור ההופעה בישראל, לאחר היעדרות של שנים. קיבלנו גם סולו גיטרה רוקנרולי ומדליק באדיבות הגיטריסט דן דונגן, קאבר ל-"Land of Confusion" של Genesis, וכנראה שחברי הלהקה קצת "נדבקו" ברוח הפרוג וזאת גם הסיבה שקילנו גם סולו בס (שהיה גדול מהחיים) וסולו תופים ארוך במיוחד של מייק וונגרן. הלהקה אפילו הטיסה נגני פסנתר, כינור וצ'לו בשביל הקאבר ל-"The Sound of Silence" שהדהד ברחבי הלייב פארק בזמן שהמעריצים בולעים בשקיקה כל שורה. ואיך אפשר בלי "Down With the Sickness" בתור השיר הסוגר של ההופעה, אבל לא לפני שדריימן הסביר שהשורה בה הוא מתאר התעללות במשפחה היא משל, ושאמא שלו לא הכתה אותו. חמוד, כבר אמרתי?

אז המופע היה מושלם, בסטנדרטים שאפשר היה לצפות מ-Disturbed. רק אנשים ציניים במיוחד יכולים להתלונן על מה שהלך אמש בראשון לציון. בעיה שלכם. דברי שבח נוספים מגיעים לפרוגסטייג' הפקות על הגשמת החלום הזה, ללייב פארק שמסתמן כמקום המושלם להפקות חו"ל גדולות ולעובדה שאפילו הפקקים ביציאה לא היו נוראיים הפעם. כן ירבו.