הקרב הסופי – סקירת המטאל באטל 2023

בתקופה האחרונה אני מתעקש לחפש זווית אחרת לכתיבת סקירות, כתבות ושאר ירקות.
לא עוד אותה רשימת מכולת שתספר לקוראים מי הופיע, אילו שירים ביצעו המופיעים, ואיך השפיע הסאונד על הביצועים, אלא רשימה אחרת, כזו שתספר לכם מה עובר בראש העקום שלי כשאני מתייצב מול הבמה בפסטיבל מטאל.
עכשיו, חשוב לי להדגיש שאני לא פוסל בשום צורה סקירות שכתובות בצורה הזו שאני מנסה להגמל ממנה או את כותבי הסקירות הנ"ל, אבל לי אישית חשוב לנסות להסתכל על מה שקורה פה קצת אחרת, אז לפני שנדבר על גמר המטאל באטל השנה – היה לי חשוב לתת פה את הדיסקליימר הנ"ל.

אז איך היה גמר המטאל באטל השנה? הוא היה שונה מאוד, עבורי לפחות.
השנה הסתכלתי על כל ההתרחשות מן הצד, אחרי שנים של מעורבות כזו או אחרת בארגונים ובלוגיסטיקות הנדרשות מאירוע מורכב שכזה. זכיתי להיות צופה מהצד, תייר סקרן, מטאליסט מודאג, תקראו לזה איך שבא לכם, בכל מקרה, החוויה הזו הייתה מעניינת במיוחד.
חמש להקות מתוך חמישים ושלוש מועמדות הגיעו אל הגמר הנכסף: BRCDS, DPD, StormbounD, Andrelamusia ו Vessel.

זו השנה הראשונה ששמעתי מכל עבר כי: "השנה הזו שונה מכל שאר השנים עד כה, כי כל הלהקות שהגיע לגמור הן להקות מצוינות" – אז הייתי רוצה לשים עובדה חשובה ממש על השולחן שתצא נגד הקלישאה הזו, רק כדי שנוכל לאתגר אותה אח"כ.
בכל שנה, מאז שאני מעורב לפחות בצורה כזו או אחרת במטאל באטל, (אי שם ב2015) – הלהקות שהגיעו לגמר היו מעולות, ובכל שנה שמעתי את המשפט הזה, מההיבט הזה, השנה הזו לא הייתה שונה בשום צורה.

מה עוד לא היה שונה השנה?
גם השנה, עלו טענות מפה ומשם לכך שהעניין מכור והשופטים יצביעו עבור חברים שלהם, גם ההכרזה של ההפקה כי צוות השופטים יורכב משופטים שיטוסו מכל קצוות הגלובוס עד לישראל כדי לשפוט וכי לא מדובר בשופטים מקומיים לא שכנעו את הקונספירטורים.
ולאנשים אלו, חשוב לי להגיד שאתם צודקים, כמובן, הכל היה מכור מראש, כדור הארץ הוא שטוח וציפורים באופן כללי אינן אמתיות, מדובר במתקני ריגול סובייטים.

אתם יודעים מה היה שונה השנה?
ובכן, בואו ניתן קצת Fast Forward אל נושא הכתבה הזו, בסדר?
הערב הזה, ערב הגמר, הוא היה שונה לחלוטין מכל מה שזכיתי לראות עד כה.
ערב הגמר הוא תמיד אירוע מרגש, עבור הלהקות, עבור חבורות החברים של חברי הלהקות המגויסים להצבעה המונית לחבריהם שמופיעים באותו הגמר, וכמובן שעבור השופטים והמארגנים המעורבים.
אני לא יודע כמה "קהל רגיל" הגיע השנה לאירוע הזה שהוכרז סולד אאוט ביום המכירה האחרון – אבל אני מניח שהם מיעוט קטן יחסית.
במובן הזה, האירוע הזה היה דומה לכל קודמיו.
אבל אני יודע מה אתם אומרים לעצמכם עכשיו:
"אבל ירון, התחלת לכתוב על השונות שבערב הזה, למה עכשיו אתה מתחיל שוב עם עניינים דומים?"

צודקים, בוא נחזור אל הקו הזה:
האירוע השנה היה שונה כי סטנדאפיסט אמיתי הנחה אותו ועשה עבודה מעולה, לא עוד דפיילר עם בדיחות אבא!
האירוע השנה היה שונה כי החילופים היו מהירים ויעילים, האירוע השנה היה שונה כי רוב רובו של הקהל נכח לאורך כל ההופעות כמעט – חברים של הלהקה הזו לצד חברים של הלהקה האחרת, רובם נשארו לאורך כל הערב, זה היה מחזה כמעט הרמוני.
האירוע השנה היה שונה, כי נכחה באירוע כמות מטורפת של קהל צעיר, כזה שלא זקוק למקל הליכה ולא קיטר על "כשאני הייתי צעיר המטאל נשמע אחרת".

ואני?
אני הגעתי אל הערב הזה עם מחשבה די ברורה על מי הלהקה המועדפת עלי, אבל עם ניסיון עבר שהזכיר לי שלא צריך לבוא סגור אל האירוע הזה, כי יש להקות שפורחות תחת לחץ ויש להקות שקורסות, יש להקות שנשמעות מעולה בלייב ויש כאלה שנשמעות מעולה בהקלטות – ולמרות שראיתי את כל הלהקות שהופיעו בלייב לפני הגמר, עדיין – ידעתי שהערב הזה עשוי להפתיע אותי.
והנה, הוא הפתיע אותי, מה הפתיע, הפיל אותי מהרגליים, הצבעתי ללהקות אחרות לגמרי מאלו שחשבתי שאצביע להן.

אז אני אארוז לכם טעימה מכל להקה שניגנה בגמר הזהת ואתם מוזמנים לנסות לגלות למי הצבעתי בסופו של דבר, סבבה?
קל זה לא יהיה, כי ביקורות לא יהיו כאן, רק דברים טובים, כי זה מה שבא לי לתת פה.
נעמדתי בנקודה הקרובה ביותר לבמה שיכולתי לעמוד בה, ככה אני אוהב את זה, אני לא מיושבי הבר או מחברי הסאונדמן, אני צריך להרגיש את הרצפה, הזיעה, ולחטוף דחיפה מהמושפיט ככה על הדרך.

StormbounD – מנגנים מטאל מהסוג הרך יותר, כזה שאני נהנה לשמוע מדי פעם, אבל זה לא הז'אנר שאני מנגן בלופים ביום יום שלי, אני דוגם את הז'אנר הזה ככה בקטנה מדי פעם.
למה אני מספר לכם את זה? כי למרות העובדה הזו, הם השאירו אותי מרותק לבמה במשך 15 דקות שלמות, וזה היה מדהים בעיניי.

BRCDS – היו הפייבוריטים שלי מהבית, מודה ומתוודה.
ואכתוב זאת שוב כמו שכתבתי בסקירות עבר – מקס, סולן הלהקה, הוא תופעת טבע, כוח טהור וגולמי, אי אפשר להוריד ממנו את העיניים והאזנים, ומההיבט הזה, ההופעה הזו לא הייתה שונה בשום צורה.

DPS – אני חושב שזו הייתה ההופעה הטובה ביותר שלהם שראיתי אי פעם, הם שמרו על רמת אנרגיה גבוהה ויציבה לאורך כל הדרך.
והדבר היפה ביותר שקרה איתם במהלך הערב בכלל לא קשור להופעה שלהם. מה שהרשים אותי ממש הייתה העובדה שהם היו חלק מהקהל לאורך כל ההופעות כמעט, וזה אומר הרבה, לפחות מבחינתי.

Andrelamusia – פתחו את ההופעה באנרגיית שיא, זה היה מדהים. הם כבשו את הקהל מהרגע הראשון וידעו להפעיל את הקהל באמצעות סוכנים "חשאיים" בתוכו, עם דגלים, עם בלונים ושאר הפתעות (שעובדות תמיד!) מההיבט הזה, הם עבדו כמו מכונה.

Vessel – ווסל ניחנו בסולן המטאל עם הקול הטוב ביותר בארץ, האיש הוא גלגול מודרני של רוני ג'יימס דיו, ומעבר לזה? הרבה להקות יכולות ללמוד מהם לגבי איך נראית להקה שכיף לה על הבמה, אבל ממש.

הקרב הוכרע, בסופו של דבר, אנדרלמוסיה היו חביבי השופטים וחביבי הקהל ואני משוכנע שהם יעשו לנו המון כבוד בוואקן.

זוכרים שבתחילת הכתבה הזו כתבתי שנאתגר את הקביעה שהשנה הזו לא הייתה שונה בשום צורה משנים אחרות מבחינת איכות הלהקות המשתתפות?
אז חשוב לי לחדד את המובן מאליו, ביקום מקביל – כל אחת מהלהקות האחרות שהתמודדו ולא זכו היו יכולות לקחת את ההופעה ולייצג אותנו בכבוד בוואקן. הגמר המפואר הזה, עם כל מה שקרה סביבו, הוא בסופו של דבר הופעה אחת מתוך עשרות, מאות או אלפי הופעות אחרות המתרחשות פה בסצינה הקטנה שלנו.
הופעה חשובה, הופעה שהיא מקפצה משמעותית עבור כל להקה שתשכיל לנצל אותה, אבל עדיין, פשוט הופעה.
אז תכינו את מגן הקלישאות שלכם ותנו לי רגע לפנות ללהקות שלא זכו בערב הזה ולהגיד להן:
תרכבו על הגל הזה, אל תפסיקו להופיע לרגע, תשברו במה אחרי במה, תתקדמו, תשתפרו, תעלו את הרף ותנו בראש, ותגישו מועמדות גם שנתיים אח"כ, ואז תפרקו לכל מי שיתמודד מולכם את הצורה.