השקת האלבום Melting Clocks של יוסי סאסי

צילם: מתן פאר

כל מעריץ באשר הוא של להקת Orphaned Land ככל הנראה שמע, שלא מזמן יצא אלבום הבכורה של גיטריסט הלהקה, ואחד הנפשות הפועלות המובילות בה יוסי סאסי. סאסי, שמאז תחילת ימי OL זכה להכרה בפני עצמו כגיטריסט וירטואוז וגיבור גיטרה מקומי, מעמד שהלך והתחזק בעקבות עזיבתו את חיי המשרד והעבודה בהיי-טק לטובת קריירה של מוזיקאי במשרה מלאה, מה שהיווה לו חומר גלם מצוין לאלבום הסולו הראשון אותו באנו לשמוע. מי שטרח לשמוע ואהב כמוני, ועוד חברים הגענו ביום רביעי האחרון, למועדון הרידינג 3 בנמל ת"א, מקום בו בדר"כ אנחנו רגילים לראות הופעות של להקת האם OL והוא הבית שלהם בשנים האחרונות. בעזרת אורחים רבים, נגנים מקצועיים להחריד והרבה אהבה ומצב רוח טוב זכינו להופעה בלתי נשכחת ולערב מהנה במיוחד.

אז אחרי שנהגתי ברבאק מחשש שאאחר, הגעתי בזמן לתחילת ההופעה, שהתעכבה לה קצת. אך בסוף עלו להם אחד אחד הנגנים בהרכב המורחב – שכלל גיטריסט נוסף, איש כלי מיתר נוסף מאחור, פרקשיוניסט, בסיסט ומתופף, ולבסוף יוסי עצמו, ופתחו בשיר הראשון להערב. הדבר הראשון שבלט על הבמה באותו ערב זו ההנאה של יוסי. הוא מחייך בכל תו ותו, בכל אצבוע, ובכל מה שהוא מנגן, החיוך לא יורד לו מהפנים והאהבה שלו מקרינה לכל עבר – הלהקה והקהל שלו. אז תוך כדי שהוא מתחיל לנגן את השירים מהאלבום, תחילה עם Drive שהוא השיר הראשון, ובהמשך בליווי שירה שלו את השיר Ain't Good Enough. השיר "The Calling " שהוא אולי האהוב עלי באלבום נוגן, ואני נהנתי מכל רגע, לאחר מכן הגיע Sahara Afternoon הFאנקי, שגם בהופעה לא מאבד טיפה של קסם שלו. בין לבין אני ומי שעמד לידי התחמקנו מהזרקורים שעל הבמה שמשום מה התעקשו ליפול עלינו כל שניה ולסנוור בקטע די מציק.

לאחר מכן יוסי הזמין לבמה את האורח הראשון שלו להערב, ובמקביל אנשי הבמה הוציאו אורגן KORG מפואר לכבודו, ומי שהגיע הוא רועי זוארץ, שידוע בזכות עבודות הקלידים שלו בפסי קול הוליוודיים ושלקח חלק בעיבוד של חלק מהשירים באלבום וניגן עם יוסי את השיר Fields of Sunrise בנוסף לוירטואזיות ולכשרון של יוסי מתלווים הכשרון הבלתי נלאה של רועי שמלווה את השיר בסולואים נפלאים על הקלידים. באמצע השיר הגיטרה החשמלית לא נשמעה, ויוסי קטע את השיר על מנת שיתחילו מחדש, אבל גם כשישנה תקלה הכריזמה, החיוך וההילה החיובית שלו גרמו לה לעבור בין רגע. לאחר מכן ירד רועי מהבמה, לאחר שיוסי הרעיף עליו שבחים וציין ש "כמה שהבן אדם צנוע ככה הוא מוכשר". לאחר מכן יוסי הקדיש את השיר הבא, The Routine לסבו, שהיה חזן מחונן וקרא לאביו דוד לבמה לשיר עימו, שכבר מוכר למי שהיה אורח קבוע בהופעות של OL . דוד עלה ושר עם יוסי שיר שבו נשמעו בבירור ההשפעות מבית הכנסת שהשפיעו עליו כ"כ ועל המוזיקה של להקת האם בפרט ולאחר השיר נפרד מיוסי בבוסה יפה.

ואם בשלב הזה עלו לי אסוציאציות OL מיד לאחר מכן יוסי פצח במחרוזת שירים של הלהקה, תוך כדי שחברי הלהקה מריעים לו מבין הקהל, והקהל, מזכיר שהוא ברובו קהל מטאליסטי ומניף ידיים ושואג בקצב השירים, תחילה נוגן The Storm Still Rages Inside מתוך Mabool ולאחר מכן In Thy Never Ending Way מתוך האלבום האחרון ORwarriOR וגם כן The Warrior . כולם נשמעו ממש דומים למקור, מינוס הקול של קובי פרחי הסולן, וגרמו לי למחשבות מדאיגות שאולי הוא בעצם לא צריך אותם. לאחר מכן יוסי הזמין לבמה את הזמרת המחוננת והסלב מרינה מקסמיליאן-בלומין או מ.מ.ב ששרה בשיר, Melting Thoughts ואין מה להגיד, השילוב בין הקול המעושן ענוג שלה לבין המלודיות המקסימות של יוסי הינם אחד הרגעים היפים באלבום ובהופעה כולה.

בכדי לוודא שהמטאליסטים ביננו נשארו, יוסי הכריז שעכשיו זה זמן לקצת רעש, ופצח בשיר Another Day in The Office שתופס בריפים זועמים, סולואים ומנגינה כאוטית את כל התסכול שבחיי היומיום והעבודה, ונכתב על אותם ימים בהם עוד לא היה מוזיקאי במשרה מלאה ועבד בהיי-טק בשגרה הלחוצה, והנוראית. לאחר מכן הזמין לבמה ידוען נוסף ומוזיקאי מוערך בזכות עצמו, טל "רחוואל" פרידמן, שהביא איתו אנרגיות מטורפות לבמה, תחילה ביצעו השניים את השיר Tush של להקת ZZ TOP ובהמשך את "מפחיד אותי" של אחד ההרכבים של טל. האנרגיות המטורפות שהביא לבמה הגיעו לשיאן בדמות סולו גיטרה משולש של טל, יוסי, ובן הגיטריסט המחונן שליווה את יוסי לאורך כל הערב. לאחר ההתפרעות על הבמה, כל הלהקה ירדה לרגע, ולאחר כמה רגעים עלה חזרה יוסי, מלווה בגיטרה אקסוטית וניגן את הקטע היפהפה Sunset. לאחר מכן חזרה הלהקה, ויוסי קרא לבמה לאורח נוסף, גדי אטלמן, שידוע מהלהקה "בוטן מתוק בקרקס" ולאחרונה מתוכנית הטלויזיה The Voice, ביחד עם ביצעו את השיר Them Bones של להקת Alice In Chains, אני בעמדה שבמקרה הזה אין על המקור, אבל בהחלט היה ביצוע נחמד.

כל הלהקה ירדה להדרן רשמי, וחזרו מיד על מנת לבצע בהדרן את Melting Clocks, שהיה הסינגל הראשון מהאלבום, ואת Simple Things ההמנוני. לאחר מכן יוסי חתם בסיום/פתיחה של האלבום והודה לכולנו.

לא שהיה לי ספק, אבל יוסי סאסי הוכיח שגם בהופעה, הוא אומן סולו מלהיב בזכות עצמו, שלא סתם זוכה למחמאות מוירטואוזים מפורסמים דוגמת מרטי פרידמן, ושהוא אומנם הרוויח את קהל המעריצים הראשוני שלו בזכות Orphaned Land, אבל ידו על העליונה ואין לי ספק שהוא עוד יצליח בהמשך, בזכות רצון טוב, כשרון בלתי נדלה, נגנים מוכשרים ואורחים מוכשרים שגיבו אותו בהופעה, וכמו שאמר אביו בהופעה, בזכות הרבה הרבה אהבה – אל הקהל שלו, אל המוזיקה שנפלה זכותו לנגן וליצור, ובאותה אנרגיה טובה, הוא עוטף את כולנו.