מזריקים בצפון – ערב הופעות כבד

בדרך כלל אני לא נוהג להגיע להופעות של להקות שלא שמעתי מעולם, בטח ובטח כשמדובר בלהקות שלא שמעתי אפילו את השם שלהן מעולם. אבל, כמו שכל מטאליסט צפוני שמכבד את עצמו יודע – כשיש הופעה באזור אתה לא מתלונן, אלא מסדר הסעה ומתייצב במקום, כשבמקרה הזה מדובר בערב ה-Northern Audio Injection שאורגן במועדון הנמלה \ גאלה או איך שלא קוראים לו היום. וכמו עניין שבשגרה בסצנת המטאל הישראלית, הכל התחיל באיחור אופנתי של כשעה וחצי ולווה בבעיות טכניות שונות. לקראת השעה 10 עלתה לבמה הלהקה הראשונה והערב סוף סוף התחיל.

Dreadful Craving

הערב נפתח בסערת המטאלקור שהיא Dreadful Craving. החבורה הצעירה הזאת ניגנה ארבעה שירים, כאשר השניים הראשונים מהחומר הישן יותר שלה והזוג האחרון מהחומר החדש, שאמור להופיע ב-EP שהלהקה מתכננת להקליט בקרוב. השירים הראשונים אופיינו בסאונד נוראי ובכמה בעיות טכניות. עד כמה נוראי היה הסאונד, אתם שואלים? עד כדי כך שאי אפשר היה להבדיל בין הריפים על-ידי הצלילים, אלא רק על ידי ההפסקות המתוזמנות במהלך הריף. רק רעש בקע מן הרמקולים, כשיגאל הסולן מדי פעם מצליח לצרוח מעל לחומת הגיטרות.

במהלך אחד השירים גם מת המיקרופון היחיד שהיה על הבמה באותו זמן והלהקה נאלצה לנגן כמעט את כל השיר בלי הסולן. במחצית השנייה של הסט שלהם השתפר הסאונד והפך לטיפה יותר ברור ונקי, מה שאפשר לשמוע חומר מקורי חדש לא רע בכלל, מטאלקור בועט ועצבני עם השפעות של The Red Chord. חברי הלהקה נתנו גם שואו די מטורף על הבמה, לא נחו לרגע – קפצו, התפרעו, פצחו בהד-באנגינג מטורף ובשלב מסוים גם התחילו מן פוגו פרטי על הבמה.

Kill The Drive

כפי שכבר אמרתי, לא שמעתי על הלהקה או את השירים שלה, אז על פי השם ציפיתי ללהקת הארדקור מופרעת ופסיכוטית ולמרבה האכזבה קיבלתי פאנק רוק סטייל Blink 182. אמנם הם הביאו לא מעט קהל, אבל אותי זה לא הרשים. שוב פעם – בעיות טכניות, כשהפעם הגיטרה שבקה חיים באמצע שיר והגיטריסט היה צריך להחליף גיטרה, למרבה הבלבול של הקהל והלהקה כאחד. הבחירה ב-Kill The Drive לערב הזה קצת תמוהה ולא מובנת מבחינתי.

הלהקה נתנה הופעה מקצועית וסבירה למדי מלבד לפשלה הטכנית ההיא, אבל המיקום שלה בערב דת' מטאל ועוד בין שתי להקות קצת לא ברור. מי שבא בשביל המטאל הכבד נאלץ לחכות הופעה שלמה לא-קשורה בעליל, והחבר'ה שבאו בשביל לראות את Kill The Drive (והיו לא מעט כאלה), היו צריכים 'לסבול' כ-שעתיים וחצי מצטברות של מטאל עצבני, לפני הלהקה האהובה עליהם ואחריה, שכן לא ניתן היה לעזוב עד סיום ההופעה האחרונה.

Epidemic

להקת הת'ראש-דת' מנהרייה ניגנה חמישה שירים מכל ההוצאות השונות שלה עד כה (שלושה דמואים והסינגל האחרון) וגם היא מהרגע הראשון לוותה בבעיות טכניות. המיקרופון של אסף, הגיטריסט והזמר השני, לא עבד מתחילת ההופעה ועד סופה, מה שצמצם את תפקידי השירה בהופעה כמעט לחצי. מלבד זאת, Epidemic נתנו בראש ושברו את העצמות לכל מי שהיה באיזור וגם גרמו למעגל הפוגו הרציני הראשון של הערב. מבחינת שואו הם היו קצת סטטיים, בלי יותר מדי תנועה על הבמה, כאשר השיא מבחינתי היה כשבחלק נכבד מהסולואים שלו, יוני הגיטריסט/סולן ראשי הסתובב במן חצי-גב לקהל וניגן את הסולו כאילו הוא בעולם משלו ולא על במה מול הקהל. אולי זה עוזר לו להתרכז, אבל זה מוריד קצת מההתלהבות ומטיב ההופעה.

Kna'an

למרות של-Kna'an יש כבר רזומה של הופעות, אני לא שמעתי אף אחד מהשירים שלהם לפני ההופעה, אך נראה שהם שיחקו אותה ובגדול. הסאונד היה נקי למדי וללא הפרעות טכניות למרבה ההפתעה, מה שאפשר לשמוע וליהנות מכל רגע בהופעה של החבורה הכנענית הזו. הם ניגנו שישה שירים בסך-הכל, כולל קצת חומר חדש, ועשו הכל בצורה מקצועית וזורמת, מהסולן אדיר שנתן מפגן ווקאלי מצוין, דרך הגיטריסטים והבאסיסט שניגנו נקי ובתיאום מושלם, ועד למתופף שהרעיד את כל מפרץ חיפה עם עבודה מפוצצת.

הדבר היחיד שדי הרס את ההופעה ואת הערב כולו, למען האמת, הוא העובדה שהנהלת המועדון כמעט זרקה את הלהקה מהבמה תוך כדי ביצוע שיר ולבסוף הכריחה את הלהקה לקצר את הסט שלה בשני שירים כדי שמסיבה אחרת שהייתה אמורה להתחיל ישר אחרי ההופעה, תחל בזמן. מעשה בזוי ומעצבן ללא ספק, בעיקר אם מתחשבים בעובדה שכל העיכובים נגרמו בצד של המועדון – איחור של שעה וחצי בפתיחת השערים ותחילת הערב, בעיות טכניות והפסקות ארוכות בין סיום ותחילת הופעה, זמן שנוצל לסאונד-צ'קים שלא בדיוק עזרו לשיפור הסאונד.

אם נתעלם מבעיות הסאונד, העיכובים והיחס המחפיר, שלצערי הרב כבר הפכו לדבר רגיל ושגרתי למדי בהופעות מטאל בארץ, היה בסך הכל ערב מטאל צפוני טוב למדי עם להקות מוכשרות, מוזיקה טובה והזדמנות לפרוק אנרגיות ומתחים בלי לבלות שעות בנסיעות למרכז, שעולות בסוף יותר מהכרטיס בכניסה להופעה. וגם אם נתחשב בכל הבעיות שהזכרתי, יחסית לכמות ההופעות המזערית שמתקיימות באזור והסטנדרט בהופעות שכן מתקיימות, מדובר בערב לא רע בכלל ובכל מקרה – אני נהניתי.