מעוף הדרקונים – סקירת הופעתה של להקת Dragonforce בישראל
צילם: עמית ליבר
סולואים במהירות האור, אקסטרים פאוור לעצמות, בלאסט ביטים מהירים כמו מקלע – אלו מתארים בכמה מילים את המוסיקה ש Dragonforce ידועה בה. משחק הקונסולה Guitar Hero העביר אותה מרשימת להקות הפאוור בעולם לצמרת הלהקות שקשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחרי הסולואים שלהן ומאות שעות תרגול נחוצות כדי להגיע למהירות האצבעות של הרמן וסם, הנגנים האמונים על אותם סולואים. לא מפתיע לראות בקהל צעירים עם גיטרות משחק שמצפים לסולואים יותר מלכל דבר אחר וה״משחק״ של חברי הלהקה בקהל – הפרחת נשיקות, פרצופים, ומשחקי ״מלחמת סולואים״ הופך את ההופעה עצמה למחזה שטוב לצפות בו.
לאחר עיכוב מסויים בכניסת ה VIP שנרשם בהתחלה (בשל הסאונד צ׳ק של הלהקה שהתארך מעל המצופה) התחילו להכנס חברי הVIP למפגש עם הלהקה, כשחלקם מחזיקים פוסטרים ואלבומים וחלקם חמושים בגיטרות (וגיטרות משחק של Guitar Hero) לטובת החתמה על ידי חברי הלהקה. ההתרגשות הורגשה בקרבם ולאחר סשן החתימות התחיל לזרום פנימה אט אט יתר הקהל, תופס את קדמת הבמה ונצמד ככל האפשר לפלטפורמה הקטנה שנבנתה מעל לברזלי ההפרדה כדי שיוכלו להיות קרובים ככל האפשר ללהקה. מבחר שירי פרוג, דת', ת'ראש ועוד מחממים את הצוואר של הקהל לקראת עליית הלהקה וכשהרואדיז עולים לבדיקה אחרונה על הבמה הקהל מריע ושורק.
האינטרו של Ashes Of the Dawn פותח ברגוע את ההופעה והקהל כבר באקסטזה, חברי הלהקה מחממים ומתחממים. סם פותח בריפים המהירים ואז הרמן ופדריק מצטרפים עד שמארק עולה לבמה. גי נותן קצב מהיר ובלאסט ביטס על הבס והוידאו ארט ברקע משלים אווירה. כולם מחממים אצבעות ומנועים לקראת השיר הבא, Operation Ground and Pound, מארק רוצה לראות את הידיים של כולם באוויר וצועק לכולם לקפוץ, וסם והרמן פותחים בשצף קצב של סולואים מהירים שמאפיינים את הלהקה. מסיבה לא ברורה כשפדריק מבצע את הגראול, לא שומעים אותו. עניין הסאונד של פדריק ילווה אותו לכל אורך ההופעה – זה לא שמיקרופון מסויים לא מספיק חזק, אלא שלא שומעים את פדריק בכל מיקרופון בו הוא שר. כשסם והרמן מלווים שומעים אותם (בהתאם, כקולות ליווי ורקע ולא קולות דומיננטיים) אבל את התפקיד של פדריק פשוט לא שומעים. הרמן וסם כמובן נותנים בראש בזמן שגי מפרק את התופים בקצב רצחני והרמן מבצע כבר ״חימום״ להנפת הגיטרה מהטרמולו, בקטנה הפעם. הרמן וסם עושים תחרות על הבימה הקטנה; כל אחד נותן קטע והשני ״מחזיר לו״ ואחרי קטע של סם הרמן מעביר לשון על המיתרים ומקפיץ את הגיטרה על הרגל. לקריאות jump של מארק כולם קופצים והקהל מתחמם יותר. כשסם והרמן קופצים עם המוסיקה כולם משתוללים ועושים אייר גיטר ולקראת סוף השיר הרמן מחליט להעביר את הלשון שלו לאורך המיתרים בזמן שסם מעביר קטע סולו מהיר. ידיים מונפות באוויר וכולם מחכים לשיר הבא. Judgement day, מהאלבום החדש, נפתח בתופים מהירים כמו מאג של גי ומיד ריפים מהירים שמצטרפים אליו כשמארק נכנס עם שירה מהירה. סם והרמן מלווים ומנגנים סולואים שמשתלבים אחד בשני. בכל זאת, החבר׳ה האלה מנגנים יחד כבר 20 שנה, אין טריק אחד של השני שהם לא מכירים. כולם קופצים וגם מי שלא מכיר במיוחד את השיר מנדנד בראשו.
מארק שואל את הקהל מה שלומו, ומציג את הלהקה. ״אנחנו Dragonforce ואנחנו מלונדון. זו הפעם הראשונה שהגענו להופיע בישראל ואני חייב לומר שלא ידענו למה לצפות אבל אני כבר רואה שאתם משוגעים! וואו. למה לא כולם (כל הלהקות) באים לישראל בזמן? תודה לכולם, זה תענוג בשבילנו להגיע לכאן. טיילנו אתמול בתל אביב, זו עיר ממש יפהפיה ותודה לכם על קבלת הפנים. אתם בטח רוצים לשמוע מוזיקה נכון? אני רוצה שתעמדו וכשאני אגיד לכם להרים ידיים תרימו. אוקיי?״ השיר Three Hammers High מתחיל וכשמארק מבקש כולם מרימים ידיים. לאחר ההתחלה ה״רכה״ של השיר מארק עולה לטונים גבוהים ומראה יכולות ווקאליות מרשימות מאוד גם בלייב, ולא רק בהקלטות. בכלל לאורך ההופעה מארק מרשים אותי מאוד ביכולות הווקאליות שלו, עם מנעד רחב מאוד, יכולת לשמור על עוצמה גם בטונים גבוהים ובדיוק מעולה. לאחר הפזמון הראשון מארק מסמן לקהל בתנועת המעגל המוכרת ומעגל פוגו שממלא את הרחבה של ההוואנה מתמלא בעשרות סובבים בזמן שגי נותן קצב מהיר ודאבל בס מטורף והאצבעות של הרמן נעלמות בריחוף על המיתרים והשריגים על הצוואר של גיטרת האיבנז קסטום שלו. לאחר הפזמון הבא הקהל שוב קופץ ומניף ידיים באוויר, ומארק לוקח רגע לנשום.
״תדעו לכם שהכנו לכם סטליסט מיוחד וכולל שירים שלא ניגנו המון שנים.אני חושב שאת חלקם הרמן אפילו שכח איך מנגנים. הכנו שירים למעשה מכל אלבום. אתם אולי מכירים את השיר הזה – זה Heroes Of Our Time״. אחד השירים המוכרים יותר של הלהקה מרים את הקהל לגבהים חדשים וסם והרמן שוב עושים ״קרב״ סולואים. סם עושה תנועות לקהל בזמן שהרמן מבצע סולו ביד אחת ולאחר ששניהם יורדים מהבימה הקטנה שנבנתה בקדמת הבמה הפזמון חוזר והרמן וסם קופצים יחד גבוה באוויר לתרועות הקהל. מארק מסיים את השיר בלקיחת אוויר גדולה ותו סיום גבוה תוך הנפת היד גבוה באוויר.
״את השיר הבא אני רוצה להקדיש לכל הנשים בקהל. איפה אתן? תראו לי ידיים. זה Seasons.״ מארק וכולם עולים על הבמה ועל הקרש שהוסיפו וכולם (חוץ מגי על התופים) מצטופפים עליה ומנגנים אחד צמוד לשני ואז מתפזרים לרחבי הבמה, לוגמים עוד שלוק בירה (מקשית!) מסתובבים עליה ועושים פרצופים לקהל.
פדריק פונה לקהל ואומר בעברית"תודה", וממשיך ״ככה אומרים? אז תודה״. מארק מרים בירה ומחפש פותחן, אבל אין כזה על הבמה הז הוא משתמש בבקבוק מים לפתוח אותו, לוגם ופונה שוב אל הקהל. ״פעם ראשונה שאנחנו מופיעים, פה אז סביר שרובכם לא ראו אותנו מופיעים. אתם אוהבים אותנו כבר הרבה זמן? אתם כנראה תאהבו את השיר הזה – Heart of a Dragon״. השיר הוא גם מהידועים של הלהקה (למרות שאני מוכרח לציין שהלהקה נתנה לנו רק להיטים, בניגוד להופעות רגילות בטור אלבום שבהן חצי מההופעה היא עם שירי האלבום החדש והיתר מכל הזמנים). כולם שרים את מילות השיר ומנופפים ידיים באוויר, מעגל פוגו נוצר לו שוב באחורי ההוואנה וכולם מנופפים באצבעות בקטעי הסולו. ״אהבתם את השיר?״ מארק שואל.״ ראיתי שהרבה שרו את המילים, זה ממש מגניב. אתם רוצים שיר מהיר? יאללה, שיר מהיר״ ונשמעת הפתיחה של Fury Of the Storm, כשסם והרמן מריצים סולו זוגי ובסופו הרמן זורק את הגיטרה על הברך ומקפיץ אותה, ומיד אחר כך סם, הרמן ופדריק עומדים אחד ליד השני ומנגנים עם תנוחת הידיים ההפוכה המפורסמת שלהם (כשיד שמאל מלמעלה ולא למטה). בשלב מסויים עולים כל הגיטרות כולל הבסיס פדריק ועושים תחרות. כולם משכלים ידיים, דופקים סולואים ומחליפים אחד את השני בהובלה. הרמן וסם מניחים את הגיטרות על הברכיים ומנגנים עליהן כך כשפדריק ביניהם על הבס.
״אנחנו עושים עכשיו שיר שעשינו אולי 7 או 8 פעמים, סם אומר שהוא למד אותו היום, ב-8 בבוקר. אנחנו מנגנים אותו כי אנחנו רואים את המדיה ואתם כתבתם שאתם אוהבים שיר אחד במיוחד. יש פה חיילים? זה בשבילכם״. השיר soldiers of the wasteland מתנגן, מארק פונה תוך כדי השיר אל הקהל ושואל ״אתם מוכנים לקפוץ? קדימה!״ בזמן שהסולואים ממשיכים בקצב מטורף כיאה לדרגונפורס.
״אהבתם את השיר? הוא היה במיוחד בשבילכם.״ סם ממלמל משהו ומארק אומר שבגלל זה אסור לו להשתמש במיקרופון. ״חברים יש לנו בקשה מיוחדת ממישהו בקהל, אז אני רוצה להזמין את טל. טל? איפה אתה, טל? הנה אתה. אני אתן לו את המיקרופון אז תהיו נחמדים.״ אל הבמה עולה טל ומזמין את חברתו ו.. הצעת נישואין על הבמה! היא (כמובן) אומרת לו ״כן״, למעשה עוד לפני שהוא שאל (היא בעצם אמרה I Do) ותוך כדי חברי הלהקה מנגנים את ההתחלה של Another One Bites the Dust (של קווין) ואחרי חיבוקים לכולם החברה יורדים אחד על השני בהקשרי נישואים ועוברים לבילי ג'ין של מייקל ג'קסון. לא ברור לי אם זה היה מתוכנן, זה נראה לחלוטין אילתור מקומי וכיפי שהם זרמו איתו. אני לא יודע כמה מהקהל (שברובו צעיר) זיהה את השיר, אבל אני הקשישא זיהיתי אותו. לא מפתיע, שמעתי אותו במצעדי הפזמונים וב״עד פופ״ בערוץ הראשון (היחיד שהיה אז).
״אני עייף, רוצים לשיר איתי? לא שמעתי, רוצים לשיר איתי?? יש לי ציפיות גבוהות במיוחד מכם. אז חסר לכם שלא תעמדו בהן. שתי מילים שתחזרו עליהן. Cry thunder.״ הקהל כמובן שר עם הלהקה, כמו בכל השירים עד עכשיו. בתחילת הפזמון מארק נותן לקהל לשיר ואלו צועקים את המילים. הלהקה מפסיקה לנגן חוץ מגי שממשיך לתת קצב ופדריק שנותן קצת רקע בס ומארק פונה אל הקהל. ״אני מבקש שתפצלו את הקהל לשתיים בדיוק באמצע. נעשה שירה בציבור. אתם איתי? כשאני אספור עד 3 תשירו את שתי המילים Cry Thunder. יש פה כמה אנשים שחושבים שאני לא מדבר אליהם, אבל אני כן. אתם תשירו איתי? יופי. מוכנים? 1-2-3״. והקהל צועק. ״זה היה בסדר, אני לא אשקר אבל נראה לי שבצד הזה יש אנשים יותר פסיכים. אתם תהיו יותר חזקים מהצד השני? נראה לי שנקרא לכם ״הצד של החברים״. תרימו ידיים, עכשיו תשירו איתי. 1-2-3״ והקהל צועק. ״פאק! טוב, טכנית יש יותר בצד שלכם, אז בטח שתהיו יותר חזקים. יאללה עוד פעם הצד הראשון, ניתן להם הזדמנות״ וכך זה ממשיך שתי דקות. מארק מעלה מישהו מהקהל לבמה לנסות לשיר את הפזמון ובתמורה הוא מקבל מהקהל תשואות ואז מקבל מכולם מפרטים. אחריו מארק מבקש מהקהל שוב לשיר. ״תוכלו לעשות את זה? זו פעם ראשונה שלנו כאן, אל תאכזבו!״. הקהל צועק ואז מארק ממשיך (סוף סוף) עם השיר.
השיר הבא הוא Valley Of the Damned. לאחר הפתיחה הרמן וסם יורדים מהבימונת וסם ״נדחף״ לפני פדריק למקום שלו בשמאל הבמה, ובתגובה פדריק מחייך לו ומתחיל לרקד מעט בזמן השיר. הקהל כולו צועק את הפזמון, סם מפזר הצדעות ונשיקות לקהל ואז הרמן עולה על הבימונת ומתחיל בסולו ותוך כדי מנופף שיער לכל כיוון אפשרי. סם מצטרף להרמן לבימונת הקטנה, שם הם נלחמים על הסולואים ותוך כדי סולו של הרמן סם מנסה לסובב לו מפתח בגיטרה. בסוף המערכה הם קופצים מהבמה ולקראת סיום פדריק, סם והרמן חוזרים אל הבימונת וכל אחד מהם מנגן על הגיטרה של זה שלידו, עד שמארק אומר "תתכוננו לזה" ואז הרמן וסם קופצים וכולם יורדים מהבמה לקול תרועות הקהל, האגרופים והקרניים המונפים באוויר ושריקות התודה. הקהל צועק בקצב ״דרגונפורס״ (כאילו לא ברור שהם יחזרו להדרן) עד שהלהקה עולה שוב.
מארק עולה לבד את הבמה ופונה לקהל. ״לא ידענו למה לצפות, לא היינו פה עדיין אף פעם ולא ידענו איך הסצנה פה אבל מסתבר שהיא מעולה! הייתם מעולים, תודה, תנו לעצמכם מחיאות כפיים. אני חושב שמגיעים לכם עוד כמה שירים. הייתם מעולים, אבל אתם צריכים לעשות רעש. כשאני אגיע ל-3 תעשו רעש״ והקהל כמובן עושה רעש, כמיטב המסורת.״ אתם יכולים יותר… בואו נוציא את החבר'ה״. כולם עולים שוב. הקהל ממשיך לצעוק דרגונפורס. פדריק לוקח בירה (קורונה, לא באמת בירה, אבל זה מה שהיה להם שם כל הערב) וכולם צועקים ״צ'אג!״ כדי שישתה, אבל הוא מוותר ומצביע על סם. סם מסכים לאתגר וגומע את הבירה ואומר ״אם אני מזייף זו בעיה שלכם, זה בגללכם״. הרמן פונה אליו ואומר ״על מה אתה מדבר? גם ככה אתם מנגן רק 3 אקורדים״. סם עונה לו ״כולנו מנגנים אותו דבר בכל השירים, לכולם יש 3 אקורדים! אפילו אותם 3 אקורדים רק בסדר אחר״. מארק ממשיך עם הדיון ופונה לקהל ״לשיר הזה באמת יש 3 אקורדים כי הוא חרא של שיר… אתם מכירים את השירים של ג'וני קאש? תעשו קצת בלגאן שם באמצע, כי זה Ring of Fire". הלהקה מבצעת קאבר לשיר העתיק הזה של ג׳וני קאש ומעגל פוגו של צעירים שלא יודעים כלל מי זה אותו ג׳וני קאש שהם מדברים עליו סוחט את שאריות האנרגיה מהקהל.
״תודה גבירותיי ורבותיי. יש לכם זמן לעוד שיר אחד? אתם רוצים בלאדה?״ פליפה מתחיל משהו מאיזו בלאדה אבל מהר מאוד מפסיקים לנגן אותו. הלהקה זורקת שמות לקהל ו״מתייעצת״ איתו. מארק אומר ״מה? משהו עם אש? בטח שיש משהו עם אש, אבל יש לנו הרבה שירים עם אש״. החברים מתחילים שוב לנגן שיר אבל מפסיקים אחרי חצי דקה. ״כשאתם כותבים את הסטליסט״ אומר מארק לקהל ״תכתבו את כל השירים שניסינו כי אנחנו לא זוכרים כבר מה ניסינו… טוב נו, חלקכם פה רק בגלל שיר אחד וכי אתם משחקים גיטר הירו אז לא ננגן אותו. סתם סתם, ברור שננגן אותו. זה Through The Fire And The Storm״. הקהל מתחרפן – בכל זאת יש משהו במה שמארק אמר, השיר הזה הוא כנראה מה שהביא לא מעט מהקהל להופעה, לאור הנסיונות הבלתי פוסקים ולרוב לא מוצלחים שלהם לנגן את השיר במשחק הקונסולה Guitar Hero. כששלושת הגיטריסטים עולים לבימונת חצי קהל עובר לתנוחת ״אני מנגן יותר טוב מכולם פה״ ומנסה לעקוב אחריהם עם תנועות אייר גיטר על פי הסולו הידוע לשמצה. בשלב מסויים סם והרמן עומדים זה מול זה על הבימה והרמן ״תוקע״ רגל בין רגליו של סם, ולאחר שסם מסתובב – גם בעכוז של סם.
הלהקה מסיימת את ההופעה בקידה עמוקה לכיוון הקהל, זריקת מפרטים, מקלות תופים וכל דבר שהם מצליחים להשיג (כולל בקבוקי מים וסטליסטים) אל הקהל החפץ בכל מזכרת אפשרית ויורדת, משאירה את כולם באקסטזה ועם שרירי אצבעות תפוסים. זו אמנם הפעם הראשונה שלהם פה אבל אני אישית מקווה שזו לא האחרונה ולו בגלל השואו המטורף שהם נותנים כשהם על הבמה.