משיקים קור – על מופע השקת האלבום של BRCDS

ללהקות מטאלקור יש חיבה לכתיבת שירים עם מטאפורות לעוצמה של מקורות מים גדולים. לוקחים את הקשיים האישיים ומכניסים אותם אל תוך סערות הים, תחושת האינסוף של האוקיינוס, הגלים המאיימים, הפחד מטביעה והחיפוש אחר אי בודד שיאפשר בריחה מהמציאות. פה בארץ מורגשת הגאות בהצלחת להקות המטאלקור, שלא מפסיקות לשחרר מוזיקה חדשה ולארגן אירועים במטרה לשבור אולמי הופעות, להגדיל את עוצמת המוש פיטים ולהשמיע לעולם את הגיוון והעוצמה בז'אנר. בדצמבר האחרון שחררו חברי להקת BRCDS את האלבום הראשון שלהם באורך מלא, Radiant Gray, ובערב ה- 18 למרץ הם באו מוכנים לגגרין בתל אביב להשיק אותו באירוע שובר ומרגש, יחד עם להקות נוספות.

בשעה 20:40 נשמע פתיח ההופעה של להקת Persephore, והם עולים לבמה בהרכב נטול בסיסט. מדובר באחת הלהקות החדשות בסצנה, ומשמח לראות שהם מופיעים בכל הזדמנות שניתנת להם, בדרך הנכונה ללב קהילת המטאלקור. יוסי יוסף, סולן הלהקה ששר גם שירה נקייה וגם בגראולים, פותח את ההופעה בצרחה, לעורר את כל הקהל שהמתין בציפייה לתחילת האירוע. משיר לשיר ההופעה שלהם משתפרת ונהיית אנרגטית יותר ויותר. הריפים שלהם קשוחים והמוזיקה מלאה בכיף ובברייקים שהורגשו בוודאות בכל אזור הגגרין. אין ספק שהם סיפקה חימום מעולה לרגליים ולשרירי הצוואר לפתיחת ערב המטאלקור המטורף הזה. הם נתנו 20 דקות של הופעה באנרגיות גבוהות שהסתיימה עם השיר המעולה Devil’s Eyes.

לאחר חילוף סופר מהיר עולים לבמה חברי להקת Revision The Dream יחד עם פיליפ הארנב שנראה שהפך להיות חלק בלתי נפרד מההופעות שלהם. ברקע מתחילות להישמע הנחיות ההופעה עם ברכת "שבירה נעימה", והלהקה פותחת את ההופעה באנרגיות שיא עם השיר Waves. לביצוע מצטרף כמובן ניר שוורץ, סולן להקת Her Last Sight, שמתארח בשיר גם באלבום. מיד אחריו מגיעים ברצף שני הסינגלים האחרונים ששוחררו, שמייצרים ציפייה גדולה מאוד לקראת האלבום שאמור לצאת השנה. הריפים נשמעים מדהים, הסולואים מפוצצים ושינויי הקצב בתוך השירים עוברים חלק ומדויק. אורי הדרי הסולן מפציץ באנרגיות שלו, וכל הלהקה סוחפת את הקהל.

מי שעבר בדוכן המרץ' של הלהקה לפני ההופעה (וגם מי שעוקב אחריהם במדיות החברתיות) ראה שהם הוציאו חולצה חדש בעיצוב אופייני ללהקות דת'קור. "אבל איך הוצאתם עיצוב דת'קור אם אתם לא להקת דת'קור?" מכריז אורי, והם מבצעים בהפתעה שיר דת'קור רצחני, מהסוג שגורם לשטן להתעורר משנ"צ ולהצטרף למוש פיט. דבר נוסף שמעיר את השטן ופוער בורות באדמה הוא כמובן Breakdowns, שתמיד גורמים לי לאושר. חברי הלהקה מפנקים את הקהל גם בשיר חדש בשם Contradiction שמסתיים בקטע מלא Breakdowns כבדים ואיטיים, כאלו שגורמים לכם לעצור את הנשימה, בדיוק כמו שלוציפר התכוון. הם מסיימים את ההופעה עם השיר Undifined Obejects ודרישה לשבור את המקום.

בשעה 22:00 מתחיל להישמע רמיקס מסיבות מוזר ומעוות, והמארחים הראשיים של הערב, חברי להקת BRCDS עולים לבמה- מקס בקלישצ'ב (שירה), לירון ויניק (גיטרה), אסף הרפז (בס ושירה), קובי קומרז (גיטרה ושירה) ואלעד עזר (תופים). חברי הלהקה פותחים את ההופעה עם השיר Narrative שפותח את האלבום, ובפיט הקהל כבר מתחיל לרוץ במעגלים. הם ממשיכים ברצף השירים של האלבום, ועוצרים רגע כדי להראות לקהל את ההתרגשות שלהם מכמות האנשים שהגיעו במטרה לשבור את הגגרין ולחגוג את האלבום Radiant Gray. אחד הדברים האהובים עליי בהופעות הוא לראות את המוזיקאים על הבמה מסתכלים על התלהבות הקהל בהתרגשות, ולמרות שחברי הלהקה מספקים הופעה אגרסיבית ואנרגטית אפשר לראות את ההתרגשות שלהם לאורך כל האירוע.

אורי הדרי, שירד מהבמה הזו כמה דקות מוקדם יותר, עולה לבמה עם גלשן ומבקש מהקהל להצטופף. הלהקה מתחלה לבצע את השיר Deserted Shores והוא קופץ מהבמה ל- Crowd Surfing. את השיר Delusions of Grandeur הם מקדישים לארד אמיץ לב ז"ל, שהיה חבר טוב של חברי הלהקה, ונפטר אחרי מאבק בסרטן. מדובר בשיר הכי כבד באלבום, שגורם להרס מוחלט של הגגרין. הם חוגגים יום הולדת לאסף הבסיסט, ולפני שהם מבצעים את Endeavor, מכריז מקס "את השיר הזה אולי גם ההורים שלהם יוכלו לשמוע" (ממליצה לנסות את זה בבית). מדובר בשיר הכי מרגש באלבום, ובביצוע שלו בהופעה הוא גורם לי לתהות איך שיר יכול להיות כל כך מרגש וכל כך לתת בראש מקביל, אבל בסופו של דבר זוהי מהות המטאלקור, ואפשר למצוא הרבה מאוד רגש גם בשירים הכי שוברים.

לאחר ביצוע של מספר שירים מהתקופה שבה שם הלהקה היה נכתב עם אותיות ניקוד (הם התחילו כ Barricades), מתחילים לעלות האורחים של ההופעה. האורח הראשון הוא יוסף חיימוב, סולן להקת Violate Inner Amends, לביצוע השיר Past Reflections. כמובן שלפני ביצוע השיר הם מבקשים מהקהל לשבת עד ההזנקה, כאשר ברגע האמת כל הקהל קופץ באוויר. לשיר הבא עולה הגראולר המפלצתי אורון אלול, סולן להקת אנדרלמוסיה. הם ממשיכים להנחות את הקהל לצעדי ריקוד מוש פיט מסורתיים כיאה להופעה מטאל, ומבקשים מהקהל לקיים את מצוות ה Wall of Death. בביצוע השיר The Uninvited היה אפשר לראות שלמרות שיש שירים שהקהל פחות מכיר, זה לא משפיע על ההופעה של הלהקה והם ממשיכים להופיע בכל הכוח. נומי שפושניק, סולנית להקת Forcas, יוצאת אל הבמה מתוך העשן להוסיף את הקסם שלה לשיר.

אחד הדברים הכי בולטים וחזקים במוזיקה של BRCDS, ומה שמאוד מייחד אותם לעומת להקות מטאלקור אחרות הוא ביצועי השירה. כל חברי הלהקה בקדמת הבמה לוקחים חלק בשירה ובצעקות ומייצרים הרמוניית שירה מאוד מיוחדת, שהיא לא נפוצה במיוחד בז'אנר. את הרמוניית השירה עוטפות הרמוניות הגיטרות והבס, שלא מפסיקות לשגר ריפים חזקים, וקצב תופים מהיר שנשבר בברייקים שמרעידים את המקום. לאורך כל ההופעה היה אפשר לראות את המטאליסטים בקהל במוש פיט רצחני, קופצים, שרים את הפזמונים הקליטים, ומראים ללהקה הרבה מאוד אהבה, כמו שמגיע להם. אמנם אין לנו תשובות לשאלות שנשאלות בשירים ופתרונות לבעיות שעולות מהטקסטים המרגשים שלהם, אבל מה שאפשר להגיד בוודאות הוא שחברי הלהקה הוכיחו שהם יודעים לתת הופעה עם אנרגיות אינסופיות ולשפוך את כל הלב שלהם למוזיקה שהם מנגנים.