צילום: ליאור סיני
זו שנת הפריחה של הנשים במטאל הישראלי. עם הופעות מרגשות של אינפי ומורן מגל, הפקות אפיות של סקארדאסט, שבירות גרוביות של שירן, הדבנגינג עם תינוק בבטן של Orpheus Blade ועוד. לכן אין דרך יותר טובה לסגור את השנה מאשר עם טירוף ואלימות בהשקת אלבום של להקת Chugun. לצורך ההשקה גייסו chugun את Shiver ו- Halidom הצעירות כדי לעזור להם לפרק את הלבונטין ואת שנת 2015 לחתיכות ולהתחיל לקהל את השנה החדשה עם כמה שפחות איברים מתפקדים. הפעם הבטחתי לעצמי שלא אקטר בסקירה על הלבונטין והקהל, אנסה לראות הכל באופן ורוד ושמח, אשיר שירים עם הציפורים ואחבק אנשים אקראיים ברחוב (שמתי בצד כסף ערבות למקרה שיעצרו אותי), אבל לא הצלחתי לעמוד בהבטחתי ואתם הולכים לזכות בקיטורים גם בסקירה הזו למרות שבתכל'ס היה מעולה. אז שנתחיל?
Halidom

את הערב פתחה להקת הגרוב Halidom שהתחילה את דרכה ב – 2013 בעיר השוממת (מאוד שוממת!!) חדרה והיתה הלהקה הכי צעירה בערב זה גם מבחינת פז"מ הבמה של הלהקה וגם מבחינת תקופת חייהם של חברי הלהקה עד כה. למרות הפז"מ הקצר של הלהקה, העבודה שהם נותנים היא רבה ובשבועות הקרובים אמור לצאת להם EP חדש. ואם תהיתם מה אומרת המילה Halidom, אז מסתבר שזה מקדש או בית קדוש באיזו שפה קדומה כזו או אחרת.

עוד לא יצא לי לראות את הלידום בהופעה והשיר היחיד שהצלחתי למצוא באינטרנט הוא השירDrill In שהוא שיר גרוב עצבני עם השפעה חזקה של לאמב אוף גאד. אז אומנם לא ידעתי איך תהיה ההופעה אבל יכולתי לנחש לאיזה כיוון הם לוקחים את הגרוב, ואכן כל השירים בהופעה היו עם ניחוח לאמב אוף גאדי ובמיוחד השירה של הסולן איתי. בנוסף זכינו לקאבר נהדר לשיר Embers של לאמב אוף גאד, בחירה מעניינת שאילצה את איתי לשיר גם את הקטעים של צ'ינו מדפטונז ובוצעו בצורה טובה.

אחד הדברים הכי בולטים בהופעה היה שהלהקה באה לתת הופעה כיפית ולהנות ממנה. כיאה ללהקה האנונימית והראשונה שעולה לבמה הסאונד היה לא משהו (לא מפתיע בלבונטין) והקהל לא הראה עניין רב בלהקה (זו מחלה של הקהל התל אביבי שאני נתקל בה פעם אחר פעם) והיה עסוק בפטפוטים וקניות של בירה ומרצ'נדייז, אבל לא נראה שהדבר הפריע ללהקה מלהנות ולתת את כל מה שיש להם כדי להביא הופעה גרובית שוברת ומגניבה. הבולט מכולם היה איתי הסולן שהצטייר בעיניי כ"הסולן האדיש/מגניב" שבזמן השירה התנתק כמעט לחלוטין מהקהל והתמסר לחוויית השירה וחזר אלינו בין השירים רק כדי לזרוק כמה מילים מלאות בהומור ובעיקר כדי לחזור לאהובת ליבו שחיכתה לו ליד המוניטורים הלא היא כוס הבירה שלו שזכתה להרבה מילות חיבה וגעגוע, למספר לגימות ופרידה לשלום בצורה של גרעפס עסיסי לפני המעבר לשיר הבא.

ההופעה היתה טובה וכיפית אך כיאה ללהקה צעירה הלידום צריכים להמשיך ולהשתפשף בנגינה ובהופעות ואני בטוח שחובבי הגרוב ישמחו לאמץ אותה לחיקם.

Shiver

הלהקה השנייה שעלתה היתה להקת שיבר שבאה מחיפה הרחוקה לפרק את הקהל עם גרוב/דת' כועס ואלים. Shiver קמו ב – 2012 והספיקו להשתתף לצד להקת Chugun במטאל באטל 2014, ועכשיו הם באו לעמוד לצידם של Chugun ביום הגדול הזה.

בפעם הקודמת (והיחידה) שראיתי את שיבר בהופעה בחיפה הופתעתי לגלות כמה אדירים הם, איזו הופעה מעולה הם נותנים וכמה הקהל הביתי שלהם אוהב אותם ולכן באתי עם ציפיות רבות להופעה הזו, לצערי הפעם לא זכיתי באותה חוויה ,בעיקר בגלל עניינים שאינם קשורים ללהקה.

לפני שאני מתחיל לקטר נתחיל בלדבר על התכל'ס, על שיבר. ההופעה היתה מאוד מרשימה, הלהקה שכבר צברה פז"מ במה יודעת לתת שואו מעולה עם נגינה מדויקת (לגבי הסאונד נדבר בהמשך) כאשר המרשים מכולם הוא אור הסולן שהוא מפלצת של אנרגיה על הבמה ולמרות שלפי דבריו הלהקה חיסלה המבורגרים לפני ההופעה (באמת? המבורגרים? השתגעתם?) הוא השתולל וקפץ על הבמה ושאג לתוך המיקרופון ועל הקהל. הקהל מבחינתו הגיב חלקית לחיפאים הזועמים, היו ניצנים של הדבנגינג ופוגו אך זה לא הספיק לשיבר ואור צעק וכעס עלינו ובאיזשהו שלב ירד מהבמה וניסה לעודד פוגו (או במילים אחרות, דרס כל מי שנקרה בדרכו). האמת שהתאכזבתי מהקהל שפשוט לא רצה לנסות ולהנות מההופעה.

מבחינת סאונד, גם בהופעה הזאת הוא היה לא איכותי, בשיר הראשון הסאונד היה כל כך מזעזע עד שהגעתי למצב שכיסיתי את האוזניים מרוב הרעש, אך בהמשך הסאונד נהיה פחות בלתי נסבל. מדיבור קצר אחרי ההופעה עם הסולן אור הבנתי שגם המוניטורים על הבמה לא עבדו טוב, בקיצור, עוד הופעה שנפלה קורבן ללבונטין.

השנה שיבר אמורים לשחרר אלבום חדש ואני מקווה שלכבוד זה הם ירימו אירוע במגרש הביתי שלהם בחיפה. אני מבטיח להיות שם ולראות איך הם נותנים הופעה כמו שהם יודעים עם סאונד איכותי וקהל שיפרק איתם את כל איזור חיוג 04 (זה עדיין קיים? כבר שנים אין לי טלפון ביתי). כי הם יודעים לעשות את זה, והם עושים את זה מצוין.

Chugun

השיא של הערב הגיע עם עליית להקת צ'וגון לבמה, וכשאני אומר שיא אני מתכוון שכמות האנשים בקהל גדלה בלפחות פי שתיים. אז או שכולם תיזמנו הגעה בדיוק להופעה של צ'וגון או שצ'וגון מחזיקים אנשים נעולים בתוך ארונות (ליד הגופות שבמקררים) ושחררו אותם לטובת ההופעה. למען האמת הופתעתי שלהקה צעירה כזו הצליחה למשוך כמות כזו של קהל, ושלא תחשבו שהקהל היה מורכב ברובו מהמשפחות שלהם (גם אם הם היו רוצים, לרוסים אין הרבה משפחה) אלא ממטאליסטים מכל הגילאים, מצעירים עצבניים ועד מבוגרים (יחסית) שנמצאים בסצינה שנים ולא מוציאים את האף שלהם מהבית לכל הופעה. והקהל עודד את צ'וגון, השתולל, עשה הדבנגינג והראה חיבה רבה.

אומנם סולנים אורחים לא היו בהופעה (כנראה שדפיילר לא מתארח ביחד עם סולניות ששואגות מפחיד יותר ממנו, אבל הוא בהחלט כיבד אותם בנוכחותו בקהל), אך בנוסף לביצוע של רוב השירים מהאלבום, צ'וגון הפתיעו אותנו עם שיר חדש ורצחני (מה? כבר?) ועם קאבר לשיר " Teenage Dirtbag" של להקת Wheatus שהתחיל שקט (בדומה למקור) וזכה לגיכוחים מהקהל, אך ברגע שהשיר העלה הילוך לצ'וגון סטייל (הופה, צ'וגון סטייל!!) הקהל השתולל ושר איתם את השיר (גם המגכחים שביניהם). לקראת סוף ההופעה חילקו חברי צ'וגון וויסקי לקהל להרמת כוסית לכבוד האלבום החדש ולסימון התחלת השיר "Evil Whiskey", ולמרות שאני לא סובל וויסקי, שתיתי הכל בשמחה רבה והצטרפתי לטירוף והפוגו של הוויסקי המרושע. תכל'ס, רעיון מגניב.

מבחינתי ההופעה של צ'וגון ממחישה נהדר עד כמה פידבק מהקהל חשוב. הלהקה נתנה הופעה מעולה שנסקה לשמיים בגלל הקהל. חברי הלהקה שאולי היו לחוצים מהצלחת הערב די מהר השתחררו ונראו נהנים מאוד כי הקהל הרעיף עליהם אהבה ופירק את המקום, למעשה היה נראה שההופעה היתה מעבר לציפיות של הלהקה והיה ניתן לראות את זה בחיוך החצי נבוך של דניס הסולנית וטימור הגיטריסט, בחיוך מאוזן לאוזן והוצאת הלשון הרבה של אלכסיי הבסיסט וב… ובכן, כיאה למתופף, יהל שמר על מראה ה"אני מגניב ורק באתי לפרק את האמא של התופים", אבל אני בטוח שעמוק בפנים גם הוא נהנה.

סיכום: זהו, זו הייתה ההופעה האחרונה שלי ל – 2015 והיא היתה סגירה אדירה לשנה הזו. אני מקווה לשמוע עוד הרבה מהלהקות שהיו הערב בשנה הבאה ובכלל לעוד הופעות ופריחה בסצינה המקומית. אז מזל טוב לצ'וגון על אלבום נפלא ועל השקה מוצלחת, מבטיח שנה הבאה לקטר פחות, וכמו שאומרים הרוסים: snovym godom.