ערב להקות מטאל במועדון הקלאב הד

צילום: גבריאל שויחט
ביום שישי האחרון, זכינו לערב הופעות של שתי להקות עולות: Canine – להקת Groove Metal עולה ממודיעין, קדחת – הרכב שעושה גרסאות כיסוי לשירים של ענקיות הז'אנר Metallica Metallica, Judas Priest, AC/DC ועוד, ולהקה אחת משופשפת וותיקה, קיסרי הThrash הישראלים Dark Serpent. כל זה קרה במועדון הקלאב הד, שזוהי הפעם הראשונה שלי בו וחוץ משלט כניסה עם נורות צבעוניות מהבהבות שהעלה אסוציאציות של מקומות אחרים שתצפה לראות בדרום ת"א התגלה כאופציה לא רעה להופעה. עם סאונד סביר למדי וערב שהצליח להתבלט אצלי בשגרת ההופעות שיש לאחרונה כהופעה מהנה במיוחד
Canine

ראשונים עלו להם Canine, להקה חדשה יחסית ממודיעין שחבריה מנגנים Groove Metal-Metalcore על פי הספר ובהשראה כבדה מענקי הז'אנר Machine Head. הלהקה עצמה מנגנת לא רע, למרות ששומעים שעוד יש על מה לעבוד, אבל המוזיקה זורמת, גם אם אלי אישית היא קצת פחות דיברה ונשמעה רפפטיבית באופן חשוד.

הבעיה העיקרית שלי היא עם אליאב הסולן, שאומנם מנגן מצוין אך השירה שלו לא כל כך חופפת למוזיקה שהם מנגנים. אומנם אין שום חוקיות במטאל ואפשר לעשות מה שרוצים, אבל לי טיפה הציק לשמוע להקה שמנגנת Metalcore בהווייתה עם סולן שנובח בגראולים מלוכלכים שנוטים לכיוון ה Black ו הDeath של פעם. לקראת השיר השלישי הלהקה ביצעה שיר סמי-בלדתי שאת שמו אני לא זוכר, ושם השירה התגלתה כבעייתית, ושירת הקלין הצורמת הציקה ממש.

לסיכום לא מדובר בהרכב רע, או בהופעה רעה, אלא בהרכב צעיר שעוד יש לו חזרות רבות לפניו אם הוא רוצה להתחשל ולהתמקצע עד הסוף, בינתיים מדובר בעוד להקת מטאל בוסרית שצריכה לעבוד קשה כדי להיות טובה מספיק ולהתבלט מעל הרבה בינוניות שלא חסרה במוזיקה.

קדחת

ע"פ הפרסומים המקדימים נאמר שהלהקה עושה גרסאות כיסוי לשירים קלאסיים, ואכן הם עלו ישר עם Children of the Grave של הסנדקים Black Sabbath. הסולן יונתן התאמץ ככל שיכל אבל היה טיפה בעייתי לסחוב את אוזי על כתפיו הצעירות, מבחינת הנגינה, הלהקה גיבתה אותו לאורך כל הערב בכבוד חוץ מעיבודים טיפה בעייתים ל Iron Maiden (ללהקה גיטריסט אחד והלידים של הלהקה פשוט לא נשמעים אותו דבר בלי הרמוניות שתי גיטרות). את הגיטריסט גיבתה הבסיסטית החיננית עם משקפי השמש שזכתה לקריאות אהדה מהקהל.

בהמשך יונתן הפליא בביצועים קוליים לBurn של Deep Purple ו Wasted Years של Maiden שאותו קצת יותר בקושי, בכל זאת – קשה מאוד למלא את מגפיו של Bruce. הלהקה ניגשה גם לשיר מקורי בעברית, שנשמע טוב מאוד, הז'אנר נע בין Heavy ל Hard Rock ובו ניתן היה להרגיש שיונתן הסולן מרגיש בבית ושר בקולו, כך גם בקאבר המעולה שהם עשו ל Judas Priest. המסקנה העיקרית שלי הייתה שיונתן שר הכי טוב כשהוא מנסה להיות עצמו – וזה בלט בשירים שציינתי ובחומר המקורי המועט ששמענו מהלהקה.

חבר שהיה בהופעה ציין שבכדי לכסות את כל להקות הענק הללו צריך ביצים מברזל ועל כך אכן צריך להוריד את הכובע בפני יונתן, כל להקה שמכסה להקה גדולה אחרת נמצאת אוטומטית תחת זכוכית מגדלת עצומה. אך למרות זאת היו שירים שבהם הוא החוויר מאוד לעומת המקור ולדעתי על הלהקה להשקיע יותר מאמץ וזמן בחומר המקורי מאשר בקאברים וכולנו נהנה מהתוצאה.

Dark Serpent

אפתח בוידוי מביש – מעולם לא הייתי לפני כן בהופעה של הלהקה. שמעתי את השירים ומאוד נהניתי אך לא זכיתי לראותם ולמרות ששמעתי סיפורים רבים על ההופעות של הלהקה, הקטעים שהם מריצים בין השירים ואגדות אורבניות אחרות זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותם. הלהקה חזרה מפגרה קצרה של כמה חודשים בכדי לתת בראש לכל סקפטי או בכלל למי שהספיק לשכוח איך Thrash ארץ-ישראלי אמור להישמע – גדול מהחיים, נותן בראש ומכאיב. והו כמה שזה כאב.

הלהקה ביצעה מפגן מייצג של מיטב השירים מהאלבום האחרון תוך כדי שהקהל מתגודד מקדימה וכמעט כל מי שהיה באזור, ללא יוצא מן הכלל, השתתף בפוגו דליל אך אלים ואינטנסיבי שבמהלכו אנשים עפו, הסתובבו כמו סביבונים, ואפילו אני הצלחתי בכישרון לקבל ראש של צלם בפרצוף ולהיות בטוח למשך כמה דקות שעפה לי איזו שן או שתיים. תוך כדי ההופעה רצו אותן הלצות מפורסמות, אורי הסולן מדבר על אנשים שנעולים בשירותי נשים, אותם אנשים שיושבים בזמן שכולם בפוגו, ואז גם פצחה הלהקה במפגן אינסטרומנטלי של מוזיקת רגאיי לכמה רגעים.

ההופעה המשיכה לה והבלאגן לא נרגע לרגע. תוך כדי ההופעה הThrash העוצמתי של הלהקה המשיך להרעיד את כולנו, והשילוב הקסום של אורי שמנגן וצורח, וצחי הבסיסט שלצידו מכה בבס בעצבים ומגבה בצעקות ברגעים המתאימים רק שילהב יותר ויותר את הקהל, כולל בחורה אחת שלא יכלה להתאפק ונכנסה לפוגו לכמה רגעים.

לקראת סוף ההופעה הלהקה ביקשה מאיתנו להוריד את האלבום, שעדיין לא יצא ולאחר מכן קינחה בקאבר רצחני ל Lesson in Violence של Exodus ששבר סופית כל מה שנשאר מיושבי המקום. סיום הולם לערב של הופעות מהנות. קצת כאב לראות עוד ערב עם נוכחות דלילה של קהל, בייחוד מול להקה גדולה כמו Dark Serpent שעל פי כל הגיון אפשרי הייתה כבר צריכה לצבור קהל מעריצים נאמן וגדול. אני משתמש בסקירה הזו כקריאה ללהקה – תופיעו יותר, תדחפו את עצמכם, כי אתם הלהקה הותיקה והמנוסה ביותר בארץ בThrash ואחת הלהקות היותר טובות שיש פה. לדעתי כל קהל המטאליסטים בארץ צריך לדעת את זה. לסיכום – ערב מוצלח מאוד, שהיה אומנם קצת דליל באנשים אבל רווי הרבה מטאל טוב.