ערב רוק מתקדם במועדון Maxim

שאול גרוסברג, האיש המיתולוגי שמאחורי סצינת הפרוג של ישראל בשנות ה-70, חזר לארגן אירועי רוק מתקדם בשיא המרץ. כהמשך להצלחה של מספר אירועי קאברים ללהקות ידועות שנערכו בשנה האחרונה, לקח שאול לתקופת נסיון את מועדון Maxim שנמצא ליד בית האוזן השלישית בת"א, יחד עם העובדה שהיה ביקוש לערבי רוק מתקדם, התוצאה היא שני ערבי רוק מתקדם יום אחרי יום, כאשר הראשון מביניהם נערך ב-25.10 ובו השתתפו להקת הפרוג מטאל Stormy Atmosphere ולהקת הרוק המתקדם Magentic. בערב השני ינגנו להקת Solstice Coil (רוק אלטרנטיבי עם נגיעות פרוגרסיב), ולהקת סימפוזיון (רוק מינימליסטי).

כמות האנשים שהגיעה הייתה מכובדת ומוכיחה שיש קהל לרוק המתקדם בארץ, ולכן יש הצדק לקיום הופעות שכאלה. המקום עצמו מושקע מאד, בר ארוך שלא היה מבייש לאונג' תל-אביבי מצוי, סאונד מצויין לאורך שתי ההופעות, התאורה קצת לוקה בחוסר אבל זה דבר זניח.

את להקת Stormy Atmosphere שמעתי לפני 8 חודשים בדיוק בהופעת בכורה, ואני חייב לציין שהלהקה השתפרה הרבה מאד בביצוע ובהגשה של החומר, הן ע"י הנגנים והן ע"י השירה. החומר שנשמע בחלקו בוסרי בהופעת הבכורה, עובד מחדש ונשמע בוגר ומקצועי. צמד הזמרים טדי שווץ ודינה שולמן משתלבים היטב, למרות שבעבר לא ראיתי כל כך את ההתאמה בין שני סגנונות השירה השונים שלהם, הרי שקול האופרה של דינה השתפר מאד, וגם טדי שיפר את הטונים, אם כי עדיין לפעמים המבטא לא מספיק טוב.

השיר הפותח של ההופעה , שיר הנושא, הוא פתיחה עוצמתית בשיא הדציבלים, והלהקה יודעת לתת שואו טוב על הבמה, בייחוד של הגיטריסט אולג ליגה, שנמצא בליגה אחרת מעל כמה גיטריסטים אחרים שאני מכיר בארץ. הלהקה ביצעה קטע מעניין וחדש של עיבוד ליצירה של הנדל, שממשיך לקטע פרוגרסיב מטאל שובר ומשתנה לכל אורכו. הקטע שנקרא "Conspiracy", עדיין לא נשמע מעובד מספיק טוב ולא מתואם בחלקו, אבל קטע יומרני ומעניין שמציג את השילוב הקדוש בין מוסיקה קלאסית לרוק כבד מתקדם. השיר "Fifth Season" בוצע היטב, כמו גם הקאבר לדרים ת'יאטר Through Her Eyes. לקינוח סיימה הלהקה עם שני השירים הטובים ביותר שלה, Hand of Hope, שהוקלט כסינגל, שיר בסגנון Nightwish, והצלחתי לראות אפילו אנשים בקהל שזמזמו את הפזמון יחד עם טדי ודינה. את ההופעה חתם הקטע "Circle of Life", בו הלהקה שברה את הבמה מבחינת אנרגיות, ריפים מעניינים של הגיטרה, ליווי אטמוספירי מצד הקלידים, רית'ם סקשיין מצוין, וכך הסתיימה לה ההופעה בצורה האופטימאלית ביותר.

לאחר הפסקה קלה עלתה להקת הרוק המתקדם מחיפה, Magentic, שכבר צברה מספר הופעות לא מבוטל בארץ. הלהקה הזו היא בעיקר פרי עמלו ומוחו הקודח של בועז פלג, גיטריסט מוכשר מאד וזמר טוב שמשקיע את כל חייו במוסיקה הזו. רק כדי לסבר את האוזן, מתופף הלהקה טל שקד סיפר לי על הציוד שבועז קנה להקליט את ההופעות של הלהקה, וזה מראה על רצינות ורצון הצלחה גבוהים מאד. כמובן שכאשר להקת אגרול לא פעילה כרגע והבכורה נשארה למג'נטיק שאף מבצעת חלק מהקאברים שאגרול ביצעה, ההשוואה נדרשת ומתבקשת. להקת אגרול הייתה ונשארה להקת קאברים טובה יותר מאשר מג'נטיק. הנגינה היא באותה הרמה פחות או יותר, אך בשירה יש הבדל מסוים. לא הבנתי בדיוק מה הצורך של דורין לשיר ב-"Watcher of the Skies" של ג'נסיס, שנוגן להפליא ע"י חברי הלהקה. גם הביצוע היומרני ל-"Great Gig in the Sky" של פינק פלויד, קצת גדול עליה מבחינת השירה, ולי נותר רק להתנחם במחשבה שבדיוק באותה שעה בלונדון ת'רזה תומסון ביצעה יחד עם דרים ת'יאטר קאבר מלא ל-Dark Side of the Moon.

למרות זאת, דורין היא חלילנית טובה בהחלט, ביצעה להפליא את "Snow Goose" של קאמל ואת Aqualung של ג'תרו טאל יחד עם שאר חברי הלהקה. שיר הפתיחה של ג'נטל ג'יאנט בו הלהקה עושה קונטרפונקט של קולות (קטע פוליפוני), היה פנטסטי, ומראה שמג'נטיק היא להקה יומרנית, לא כל להקה תיקח על עצמה לבצע שירים של להקה מורכבת כמו ג'נטל ג'יאנט. גם הביצוע ל-"Red" של קינג קרימזון היה הולם וראוי בהשוואה למקור, ובלט בו הבסיסט ארז אמינפור. בסה"כ הקאברים בוצעו בצורה די נאמנה, אך החומר המקורי של מג'נטיק שנוגן בהופעה לא מספיק טוב בהשוואה לקאברים. גם כאן ההשוואה לאגרול נדרשת. שתי הלהקות לוקות בתסמונת "להקת הקאברים" – להקות שמתחילות כלהקות קאברים מוצלחות, וברגע שמגיעות לכתיבת חומר מקורי, זה לא מספיק משכנע. אני בטוח שעם הרבה עבודה, החומר המקורי של מג'נטיק יישמע עוד יותר טוב, וכל עוד בועז פלג בלהקה, אין צורך לדאוג בקטע הזה.

לסיכום היה ערב מאד מהנה, מצד אחד ראינו את מג'נטיק שמייצגת את הצד הקלאסי של הרוק המתקדם, ומצד שני צפינו בלהקת סטורמי אטמוספיר שמייצגת את הפרוג מטאל החדשני של המאה ה-21. הערב כולו צולם והוקלט ל-DVD עתידי שישוחרר, ואני מחכה בקוצר רוח לראות את התיעוד של הערב הנהדר.