ערב של דת' מודרני – Metal Overload 5

צילום: דני אחירון

במדינתנו הקטנה קם לו לאחרונה ליין הופעות חדש בשם Metal Overload, המתוחזק ע"י מיכאל וסרמן, שברזומה שלו ניתן למנות גם את אירוע ה-Thrashfest וה Alternative Fest שהיו בשנה שעברה ועוד רבים וטובים. הליין הושק בהופעה של Gevolt היידשאים ומשם המשיך לכמה שמות מעניינים נוספים כמו Desert. בסיבוב החמישי והאחרון החלטתי ללכת ולבדוק על מה ומה המהומה, סחבתי גם את הצד הפולני שלי למועדון הגגרין לראות את Capillaries מהאסכולה הישנה, Katastrof המלודיים, הפאוור-טריו Deface ואת Phantom Pain הוותיקים. ובכן, זה מה שהלך שם:
Capillaries
ז'אנר: Death Metal
להקות דומות: Morbid Angel, Immolation, Deicide

כרגיל, התלהבתי לראות את החבר'ה המוכשרים האלו שהופיעו במסגרת תוכנית העבודה הנוכחית שלהם לקראת שחרור אלבום הבכורה – חבל לי רק שהעבודה עליו כבר מתמשכת כ5 שנים. הלהקה הצטרפה ללין אפ של הערב על מנת להציג שירים מכל הרפרטואר והתקופות השונות. כמות הקהל לאורך האירוע הייתה דלה באופן די מביך ודווקא בנסיבות האלו, Capillaries הצליחה להכניס לא מעט מאלו שישבו בחוץ ופטפטו ביניהם. אני מניח שלא כל הלהקות עשו מאמץ להכניס אנשים פנימה ובכל זאת צריך לשים לב לכך שהנוכחות מושפעת גם מאופן השיווק של כל האירוע הזה בפרט והליין בכלל, כחבילה משתלמת. עם כבדות של טנק ודמיון לסאונד של Morbid Angel, הלהקה הייתה ברוטלית כמו שניתן לצפות ממנה ויותר כאשר היה לי לעונג להאזין לסולן/הגיטריסט שחר שהופעת הבמה שלו הזכירה לי במעט, גם אם זה לא מובן מאליו, את Muhammed Suicmez מ-Necrophagist הגרמנית. תום הגיטריסט הנוסף הרשים לא פחות בגיטרות ושירת ליווי זועמת ומאיימת – וכן סער על הבס, השירה האדירה והשרדינג האימתני מדי פעם רק הוכיחו ש-Capillaries היא להקה מבטיחה ביותר. הקהל רצה עוד ועוד ועדיין, כדי להכות שורש ולהיכנס לתודעה של דור שלם של מטאליסטים שב-2009 טרם גילה את הדיסטורשן, יש בהחלט צורך בחומר חדש.

Katastrof
ז'אנר: Melodic Death Metal
להקות דומות: Children of Bodom, Norther ואפילו The Fading

הדעה שלי לגבי Katastrof די חלוקה. התרשמתי מאוד מרמת ההופעה שלהם אולם מצד שני, המוזיקה שלהם פחות לטעמי. גם בהתחשב בכך, יכולתי להבחין בקלות שכל תו היה בדיוק במקום המתופף ארטיום הכה בכוח רצחני למדי, הסולן אנדריי ניצל מצידו בתזזיתיות מרשימה את הבמה הקטנה ממילא של הגגרין והיה לא פחות ממהפנט. המרץ והפראות סייעו ללהקה לשכנע את אלו שלא הכירו אותם שכנראה יש פה משהו. גילם הצעיר של החברים הופך את העניין למפתיע אף יותר. שמחתי לגלות שהחבורה בקיאה גם במטאל ותיק ומוכר, מה שהתבטא בביצוע המדהים ל-“Lack of Comprehension” של Death, אחד משירי הלהקה המקורית שבוצע על ידי הכי הרבה להקות אחרות. הפעם היה לי ברור ש-Katastrof נותנים הכל ומציגים את הביצוע הכי טוב ומכובד שלהם. כיף לראות להקות ישראליות שיש הרבה מה ללמוד מהן, אפילו לאלו שלא מתעניינים במוזיקה עצמה.

Deface
ז'אנר: Brutal Death Metal\Death N' Roll
להקות דומות: Napalm Death, Six Feet Under, Sepultura

בסלוט השלישי להערב עלו Deface ולטעמי היה מדובר בחוליה החלשה של הערב. למרות התלהבות הקהל לצערי הרגשתי שלא הצלחתי להתחבר אל המוזיקה של הלהקה והנוכחות הבימתית שלהם החווירה גם כן לעומת הלהקות הקודמות באותו ערב ולא הצליחה לשכנע אותי שלפחות מהזוית הזאת יש להם מה להציע לי. השלישייה הזו הייתה רחוקה מלעורר בי עניין וגם אם בחלקים מסוימים החומר שלהם בלט החוצה, אלו היו מעטים ומפוזרים מדי. לזכותם יאמר שמוזיקלית יש משהו בהגשה שלהם שהוא מאוד 'לפנים' ומעיף, אבל הוא דוהה מהר מאוד עקב הגשה בעייתית ומוזיקה שאינה ממוקדת מספיק בשביל להשאיר אותך מעונין לאורך זמן. יכול להיות שאם הייתי יכול לשמוע אותם יותר טוב אולי הדעה שלי הייתה יותר מאוזנת, אבל למזלם הרע של Deface וגם למזלי הלהקה סבלה מהסאונד הרע ביותר שהיה באותו ערב ופרט לכך שהמוזיקה לא משכה אותי הסאונד היה רע עד כדי כך שהיה לי כאב ראש של ממש. לסיכום אני לא חושב שמדובר בהרכב רע, אבל אני כן חושב שהם צריכים איזה שהוא שינוי רציני על מנת להתבלט בקרב הסצנה המקומית, ביחוד כי מדובר בהרכב ותיק שאני מאמין שמסוגל להגיע ליותר.

Phantom Pain
ז'אנר: Groove\Technical Death Metal
להקות דומות: Suffocation, Meshuggah, Nile

עד מהרה עלתה לבמה המנה העיקרית. הלהקה לא בזבזה זמן וטסה היישר לחומר הכי מכסח כשלמרבה המזל, הסאונד השתפר בשלב זה, גם אם במעט. מי שבלט במיוחד לאורך ההופעה הוא הבסיסט דגן, שהמחוות שלו לקהל היו די קיצוניות-על-גבול-המשעשעות והיו תוספת לוירטואוזיות ולא סתם גימיק. כישוריו יוצאי הדופן מוסיפים ל-Phantom Pain קצב מגניב וייחודי כאשר גם שאר הנגנים הפגינו מרץ מרשים שהיה ראוי להרבה יותר מ-20 האנשים בערך שנשארו לראות את הלהקה. כשבערך עשור (!!) של פעילות מאחוריה, הייתי מצפה שהמטאליסטים בארץ יתנו יותר כבוד. דור שעמד בחזית תקשר עם מי שכן היה, הפעיל ציטוטים של קרטמן ברקע על ציד היפים (מהפרק של South Park שהשמיעו בו Slayer, שזה תמיד אחלה) ופנה לכמה מהנוכחים בשמם. בסופו של יום, אני מניח שזה גם היופי של הופעות מקומיות בסדר גודל כזה – היכרות עם המעריצים הקבועים. מי שעוד לא מכיר והשכיל להישאר זכה להכיר עוד להקה מרשימה שהזכירה לכולם שהם כאן כדי להישאר והם לא משאירים שבוים.

לדף הליין על מנת להתעדכן בהופעות הבאות ובהופעות הנוכחיות