7 בום – פסטישרץ חוגג 7 שנים

Chugun

את הפסטישרץ פתחה להקת Chugun. למי שלא מכיר ופספס אותם במטאל באטל 2014, Chugun היא להקת דת'-ת'ראש משוגעת מאזור המרכז שהוציאה לאחרונה אלבום בכורה אשר נוגן כמעט במלואו בהופעה. בניגוד לשאר הלהקות, את החומר של Chugun אני מכיר ממש טוב כי אני באמצע תהליך סקירת האלבום שלהם, אני לא אספר לכם מה רשמתי שם, אבל ממש ציפיתי לראות אותם בהופעה. בניגוד אליי, נראה שרוב הקהל לא הכיר את Chugun ולקח לו זמן לזרום עם ההופעה. בשיר הראשון הזמרת, דניס, צרחה על הקהל שישתולל אבל לא קרה הרבה. בסביבות השיר הרביעי, המוזיקה הברוטאלית והמהירה של Chugun בצירוף האגרסיות של דניס. (אפילו קיבלנו איזה קללת פיזדץ על זה שאנחנו לא מזיזים את התחת) הצליחו לעורר את הקהל שהשתחרר והתחיל להשתולל וללכת פוגו. מהרגע הזה ההופעה זרמה והקהל נהנה, כשהשיא הגיע בשיר האחרון, Evil Whiskey, שיר מהיר ומטורף שהקפיץ את כולם.

על השואו יש ללהקה עוד על מה לעבוד, מצד אחד דניס ואלכסיי, הבסיסט, השתוללו על הבמה ונתנו הופעה מעולה. מצד שני, הגיטריסט, טימור, עמד בצד ונראה קצת לחוץ, גם הפספוסים שלו בסולואים תרמו לתחושה שהוא היה לחוץ. שמעתי את האלבום, אני יודע למה הוא מסוגל, אני מאמין שהוא ישתחרר בעתיד.

מאוד נהנתי מההופעה של Chugun. מבחינת החומר הם בשלים, אבל כדי לעמוד טוב יותר על במה הם צריכים להמשיך ולצבור פז"מ על הבמה ולהתמקצע. אני בטוח שיש להם פוטנציאל להיות שם שמוכר לכל מטאליסט שאוהב לפרק מועדונים.

Sinnery

ההיכרות היחידה שלי עם Sinnery היתה מהדמו שלהם ואני חייב להגיד שלא התרשמתי במיוחד. מצד שני יודעי דבר טענו שהם השתפרו ושהיום הם מעולים, אז לא ממש ידעתי למה לצפות מההופעה. נראה שיודעי הדבר בהחלט יודעים לפחות דבר אחד, להקת Sinnery שראיתי בפסטישרץ היא לא הלהקה ששמעתי בדמו, זו להקה איכותית יותר ובוגרת יותר מבחינה מוזיקלית.

נתחיל מההתחלה. מהרגע ש- Sinnery התחילו את ההופעה, היה ברור שחלק מהקהל (בעיקר החבר'ה הצעירים) מכיר אותם, אוהב אותם ובא להשתולל איתם. מהרגע שההופעה התחילה ועד סופה הסולן/גיטריסט, אלון, הניע את ההופעה קדימה בנגינה אינטנסיבית ושירה זועמת, וזה לא משנה שלפעמים השירה לא היתה הכי מדוייקת, הכעס היה אמיתי והוא סחף את הקהל. באמצע ההופעה אלון ירד מהבמה כדי להזכיר לנו מה עושים בת'ראש מטאל והתחיל ללכת פוגו עם הקהל תוך כדי נגינה, ככה נותנים שואו. לצידו עמדו עידן הגיטריסט המוביל שנתן נגינה וסולואים מדוייקים ומהירים, המתופף ארי שכנראה נעלב מהתופים קודם לכן, כי הוא נתן תיפוף אגרסיבי ומהיר. והרכש החדש של הלהקה סער הבסיסט שהשתלב נהדר עם הלהקה ונתן שואו מעולה משולב בהרבה הדבנגינג.

מכל להקות הת'ראש שאני מכיר בארץ, להקת Sinnery הכי קרובה לת'ראש מטאל אולדסקול, בלי גרוב או גראולים, פשוט להקת ת'ראש שכועסת ובועטת ועוד בצורה איכותית. מה עוד נשאר לבקש?

Dukatalon

אני לא מכיר את Dukatalon, בקושי שמעתי על קיומם ואף פעם לא טרחתי לשמוע אף להקה בסגנון הסלאדג' מטאל, ככה שלא היה לי שמץ של מושג מה הולך לקרות בהופעה. עם תחילת השיר הראשון קיבלתי שוק, זו היתה פשוט הופעה לפנים.

הלהקה היתה מקצועית בטירוף, הנגינה היתה הדוקה מאוד והסאונד היה מעולה. השירה של הסולן/גיטריסט, צפריר, השתלבה נהדר עם המוזיקה הכבדה והאפילה. הנגינה שלו היתה מדויקת גם מבחינת התזמון וגם מבחינת הצליל, כל תו במקומו וכל מתיחה של מיתר מגיעה לצליל המדויק. פשוט תענוג לשמוע נגינה כזו. על הבס ניגן רועי שגם נתן נגינה מדוייקת ובכל תו הרעיד את הגגרין. אני יודע שמטאליסטים אוהבים להשתמש במילה 'הרעיד' כשהם מתארים הופעות מטאל, אבל במקרה הזה אני מתכוון בכל הרצינות, הסאונד היה כל כך כבד שהריצפה רעדה והגוף שלי רעד. את המוזיקה הזאת גם הלבלב שלי הרגיש. אבל כוכב ההופעה היה המתופף יריב שנתן שואו מעולה. אני כגיטריסט חובבן בדרך כלל מסתכל בעיקר על הגיטריסטים או הזמר, אבל בהופעה הזאת רוב הזמן הסתכלתי על יריב. הוא התנהג כאילו הוא בפרונט של הבמה ולא מאחורי התופים, הסתכל כל הזמן על הקהל בזמן התיפוף וגרם לקהל לעודד. צפריר עמד בקצה הימני של הבמה ורועי בצד השמאלי ולא הסתירו את התופים שהיו באמצע וכך הם עזרו ליריב להראות במרכז העניינים. ואם נדבר על הפן המקצועי, התיפוף היה מאוד מדויק ומעניין.

Dukatalon מבחינתי היא ההפתעה הטובה ביותר שיצא לי לחוות בפסטישרץ, מצאתי להקה חדשה לאהוב וסגנון חדש להנות ממנו.

Spawn of Evil

17 שנה!! 17 פאקינג שנה Spawn of Evil קיימים ומייצרים דת' מטאל אולדסקול מטורף. חלק מהקהל עוד היה עם חיתול כשהחבר'ה האלה הקימו את הלהקה, והיום הם מרימים את הפסטיבל השביעי ברציפות ונראה שיש להם קהל מעריצים נאמן שממש אוהב את בדיחות ה"שרצים" למיניהם.

בכל מקרה, התופעה הזאת שנקראת Spawn of Evil היא לא מה שציפיתי לראות מלהקה ותיקה, ציפיתי לראות הופעה מלוקקת שמתנהלת לפי הספר. אז ציפיתי. השרצים היו מטורפים על הבמה, השתוללו בלי סוף, צעקו, צחקו והתנהגו כמו להקה של נערים זועמים שעוד לא התקלקלה בגלל הגיל והתהילה. כל אחד מחברי הלהקה נתן שואו מטורף, הגיטריסט, נירו, שנראה כמו משוגע אמיתי עם ערימות הקעקועים, הפירסינג וההרחבות באוזן, השתולל על הבמה וצעק על הקהל שנפרק את המקום ואפילו ירד מהבמה לסשן הדבנגינג עם הקהל. חזי, הבסיסט, התפרע על הבמה וצרח ביחד עם מוטי, הסולן, חלקים מהשירים, אבל הכי משוגע היה מוטי, שמאדם נחמד שהודה לכולנו לפני התחלת ההופעה, הפך למטורף שצעק והשתולל, עבר מצד לצד על הבמה והציק לשאר חברי הלהקה. אומנם מבחינת התנהגות הם נראו כלהקה צעירה אבל בכל השאר ראו שיש להם ניסיון של שנים, סאונד מעולה, נגינה מדוייקת, התנהגות מלאת ביטחון ושואו מעולה מול הקהל. והקהל השתגע עליהם, השתולל, עשה פוגו והדבנגינג ובין לבין נזרקו צעקות "שרצים" (מפתיע?).

איך אפשר לסכם הופעה כזאת?
לומר ללהקה שישארו פסיכים ולא ישתנו לא נראה שצריך כי אם ככה הם אחרי 17 שנה אז זה כנראה לא סתם שיגעון נעורים, הם משוגעים על באמת. אז נסכם ב- " שלא יתפסו אתכם ויאשפזו אתכם באברבנאל" כדי שהטירוף ישאר עוד הרבה שנים.

Scutum Crux

את הערב סגרה להקת הבלאק מטאל מאנגליה Scutum Crux. לא ידעתי על קיומם לפני ששמעתי שהם יופיעו בפסטישרץ, לא שמעתי חומר שלהם לקראת הפסטישרץ ועד לפני 10 דקות לא הייתי בטוח איך קוראים להם בכלל (קוסקוס קרום?), אבל מסתבר שהם חברים טובים של Spawn of Evil שהוזמנו אישית להופיע בישראל.

לבמה עלו 3 חבר'ה שנראו לפי הספר: בגדים שחורים מלוכלכים, Corpse paint ואיפור שחור על הגוף, בנוסף המראה האירופאי הגבוה והבלונדיני בהחלט הוסיף למראה הטיפוסי של להקת בלאק מטאל. גם מבחינת המוזיקה הם שמרו על הכללים: סאונד מלוכלך, נגינה מהירה, תיפוף מהיר וצווחות. מצד שני, מהסתכלות על נושאי השירים שלהם מתגלה שהם לא בלאק שטניסטי, מבחינתי זו נקודת זכות (בגילי זה מרגיש נושא קצת מגוחך).

חלק מהקהל שהיה כל הלילה הסתלק לו בשלב זה אבל במקומו צצו מספר אנשים עם חולצות בלאק מטאל שבאו במיוחד כדי לראות את Scutum Crux. ההופעה התחילה בקטע אינטרו סינטיסייזר מוקלט שבמהלכו הסולן, Demiurge, צעק על הקהל שהולך להיות מטורף, ואז התחיל השיר הראשון, שיר בלאק עם קטעים ת'ראשיים. בשיר הזה נראה שהקהל עוד לא הבין מה נפל עליו. בסוף השיר Demiurge צעק מספר פעמים לקהל בצורה עילגת "שרצים!! פוגו!!" והקהל נדלק מזה והתחיל לשתף פעולה ולצעוק איתו ביחד. האמת, ממש מגניב ומשעשע. בהמשך הקהל התחיל להתעורר ולשתף פעולה עם האנרגיה שהלהקה הקרינה. Scutum Crux נתנו הופעה מעולה ונגינה מקצועית ומדוייקת מאוד.

בתור חובב בלאק, מאוד נהנתי מההופעה ואני מברך על ההשקעה של Spawn of Evil שאשכרה הביאו להקה מחו"ל ומקווה לעוד שיתופי פעולה כאלה בעתיד.

לסיכום: תודה למוטי וחבורתו שמתעקשים להקים כל שנה את אחד הפסטיבלים האיכותיים שיש בארץ. אצלי זה היה הפסטישרץ הראשון אבל בהחלט לא האחרון, אולי יום אחד אני גם אבין את כל עניין השרצים.