כתבה וצילמה: עדן גולן
משהו טוב קורה בשנה האחרונה, שגורם ללהקות, גם מהארץ וגם מהעולם, לחזור לפעילות אחרי שנים של הפסקה. בחלק מהמקרים מדובר בלהקות שהכרנו ואהבנו, ואנחנו מופתעים ומתרגשים מהחזרה שלהן, ובחלק מהמקרים אלו מוזיקאים ששמענו חבר מספר על איך הוא לא היה מפספס אף הופעה שלהם, או חברה שתמיד פוגשים בהופעות שמספרת שיש לה כל מרץ' אפשרי שלהם עוד מתחילת הדרך. ההתרגשות של החזרה מהמתים של להקות אהובות בסצנה מורגשת בכל אירוע כזה, והפעם היו אלו The Fading ו- Ferium שהופיעו במופע קאמבק ענק בגגרין בתל אביב, במוצ"ש הראשון של פברואר, ויחד עם DPS ו- Her Last Sight שפתחו את האירוע, גרמו לי לצאת מהמועדון בתחושת "איך מתאוששים מהאירוע הפסיכי הזה?"

את הערב פתחו חברי להקת המטאלקור Her Last Sight, נציגי הדור הצעיר של המטאל בארץ. נראה שתוך כדי שהם מתחממים בעצמם על הבמה, הם באו לחמם כמו שצריך את הקהל שהגיע מהקור בחוץ. את HLS ראיתי במספר הופעות, והם אף פעם לא מפספסים בהופעה האנרגטית שלהם ובהקפדה המוזיקלית של המלודיות על הבמה. תמיד כיף לראות אותם מופיעים כמו מקצוענים ולשמוע אותם משלבים בין השירים האהובים והמוכרים שלהם לשירים חדשים. האגרסיביות במוזיקה שלהם גורמת למוש פיט בקהל לגדול, והקטעים המלודיים מרגשים עד לכך שניר שוורץ, סולן הלהקה, ביקש להדליק את הפנסים בטלפונים "כמו עומר אדם, רק במטאל". הם מסיימים את ההופעה הקצרה עם אחד השירים הכי אהובים עליי שלהם, Heart // Mind, וכמו תמיד, משאירים טעם של עוד.

אם אנחנו מעוניינים להחזיר להקות מטאל מהגהנום (ברור שהם חוזרים לחיים מהגהנום, איפה עוד אפשר למצוא להקות מטאל?), אנחנו צריכים את האנשים הנכונים שינגנו מוזיקה מתאימה כדי לפתוח את השערים שלו, ונשמע שמי שידאגו לעשות הפעם הם חברי להקת הדת' מטאל DPS. הם עולים לבמה עם ארט מושקע מאחוריהם, תאורה אדומה וצרחת "גגרין ערב טוב" של אורן בלבוס הסולן. כבר מתחילת ההופעה שומעים שהם באו להשמיד את המקום, והרבה יותר כיף להשמיד עם חברים, אז הם לא עשו זאת לבד. בשיר Connect the Realms in Turns עולה לבמה אייל פאר, שמוכיח שחוץ מהכישרון לתפוס רגעים חזקים בעדשת המצלמה, הוא גם יודע לצרוח בעוצמה שמהדהדת בכל המועדון. בהמשך מציג אורן את האורחת הנוספת "תשמעו איזה קול יוצא לבחורה הזו, שמעתי את זה בחזרה וזה פאקינג ואוו", ולבמה עולה נציגה מהסצנה הצעירה, נומי שפושניק, סולנית להקת המטאלקור Forcas, שמכסחת את השיר (בקטע טוב כמובן) בשירה ובנוכחות האנרגטית שלה על הבמה. גם כשהמוזיקה שלהם נשמעת מלודית יותר, היא כבדה ורצחנית, וכידוע, DPS אוהבים לראות את הקהל שלהם מייצר כאוס, וזה בדיוק מה שהיה בביצוע השיר The Nothing שסגר את ההופעה.

אחרי החלפה מהירה עולים לבמה הראשונים בהופעת קאמבק- הקרנפים מלהקת Ferium, לבושים בחולצה עם סמל הלהקה, שאני בטוחה שהם התגעגעו ללבוש. הם מתחילים את ההופעה באנרגיות שיא, בפול גז, בפיצוצים לפנים של הקהל. העניין הוא שכך בדיוק המשיכה כל ההופעה שלהם. מכירים את הסצנות האלה שרואים בסרטים או סדרות שמישהו פורץ למחסן זיקוקים, מתחיל להדליק את כל מה שיש בו וגורם למופע זיקוקים מרהיב שלא מפסיק? אז אותו הדבר, רק במופע מטאל.

"It's fucking good to be back" מכריז טירן עזרא הסולן, כשהוא עוצר להפסקה מהשאגות המשוגעות שלו על הבמה. חברי הלהקה מרבים לזוז על הבמה ומידי פעם לעשות Head bang מסונכרן. מדהים לראות את הדינמיקה בינהם ואת האנרגיה המשוגעת שלהם על הבמה. הם מרבים לחייך, וניכר שהם מתרגשים ונהנים לחזור להופיע. החיוכים משתנים להבעות קשוחות שמשתלבות עם הגרוב מטאל האגרסיבי שבוקע מהרמקולים. אלרם וגיא על הגיטרות מרימים ביחד חזק את הגרוב המטורף של הלהקה בריפים ובסולואים, יוני ביטון מפציץ את הבס ורון עמר מכה בעוצמה בתופים. האזנתי לאלבומים של הלהקה מספר פעמים מאז הפרסום הראשון של האירוע הזה, אבל לאור העובדה שלא יצא לי לראות את הלהקה בהופעה בעבר, הדהים אותי לשמוע כמה כל השירים שלהם מועצמים בלייב. הם מסיימים את ההופעה עם השיר Change of Winds בסיום ענק, ולמרות שאין ספק שהם שחררו מלא אנרגיות שחיכו לצאת, נראה שיש להם עוד הרבה מה לתת על הבמה, ואני כבר מחכה להופעה הבאה שלהם.

בשעה 22:30 מתחילה ההופעה האחרונה לערב המטורף הזה, שנפתחת בצלילי גשם שמכניסים את מזג האוויר החורפי אל תוך המועדון. אבל נראה שאין צורך לדאוג מהקור, כי איך שחברי להקת המלודת' The Fading מתחילים את ההופעה שלהם, המקום מתחיל לעלות בלהבות (היה מלא עשן על הבמה שהוכיח את זה). ההופעה נפתחת עם הסינגל האחרון שהם שחררו בהפתעה באוגוסט האחרון, The Great Reset. יש לשיר הזה גרוב מדהים, ושילוב הקולות של איליה בדרוב הסולן, ואייל בן שושן הבסיסט, נשמע כל כך טוב ביחד. "זה מרגיש כאילו בכלל לא עזבנו, 9 פאקינג שנים. עכשיו אני סתם ממלמל כי אני מתרגש" אומר איליה. ההתרגשות מורגשת על הבמה, אבל חברי הלהקה נותנים בראש בכל הכוח. פבל הגיטריסט, שעובר בין הריפים הקשוחים לסולואים המטורפים, ואייל בנגינת הבס הקשוחה תוך כדי שהוא מלווה את איליה על השירה, מרימים יחד בעוצמה את מלודיות השירים תוך כדי עמידה קשוחה על הבמה. שקד פורמן, שהיה המתופף המיתולוגי, ומאז הפך להיות אחד המתופפים הכי מוכשרים ועסוקים במדינה, מפציץ את התופים כמו שהוא רגיל לעשות. איליה, בהיותו היחיד שמרבה לזוז על הבמה, לא מפסיק לעשות זאת, בזמן שהוא שואג למיקרופון בעוצמה ובמקצועיות.

לא רציתי שהביצוע ל- Chasing Time ייגמר, הוא היה אחד האהובים עליי בהופעה, אבל מייד אחריו הוזמנה לבמה מירי מילמן המדהימה, סולנית להקת DistorteD. מירי ביצעה את הקטעים המלודיים בגרסה החדשה יותר של השיר A Moment Of Insight שיצאה ב- 2017 (בה מתארחת Anneke Van Giersbergen הנפלאה). מירי, שחוותה ממש לא מזמן את הופעת ה"חזרה מהמתים" של להקתה, ממלאת את הגגרין בקול הענק שלה. מי שהגיע להופעה זכה להשמעת בכורה לשיר חדש של הלהקה, March, ולהקרנת בכורה לקליפ הפסיכי שלו, שהוקרן על המסך מאחורי הבמה, ודי הסיח את הדעת עם כל החייזרים שהופיעו שם. לאחריו עולה לבמה יותם דפיילר אבני, סולן להקת Prey For Nothing, לביצוע של השיר שפותח את אלבום הבכורה שלהם ורגע לפני הוא זורק לאוויר "אני לא מאמין שאני היחיד עם שיער ארוך בהופעה של דה פיידינג". מכמות האירוחים של דפיילר בהופעות האחרונות ברור שהוא אחד הזמרים האהובים והמשפיעים בסצנה, ותמיד כיף לשמוע אותו בהופעות. מדהים לשמוע את The Fading משלבים בין השירים הישנים שלהם לשירים חדשים, זה רק מעלה את הציפייה למוזיקה החדשה שלהם. הם מסיימים את ההופעה עם הלהיט The Sin Collector והקהל מצטרף לשירה.

האירוע הזה היה אחד האירועים הכי מדהימים ומאורגנים למופת שהייתי בהם בתקופה האחרונה. אני לא הייתי חלק מהסצנה בתקופה שבה The Fading ו- Ferium פרצו בארץ, ייצגו את המדינה במטאל באטל בפסטיבל Wacken הענק ושרפו במות בארץ ובחו"ל, אבל שמעתי את השמות האלו לא מעט פעמים. כל הסיפורים על הלהקות האלו כן גרמו לי לתחושת פספוס (קלה), אבל גם אם אין לנו כרגע מכונת זמן שתחזיר אותנו לעבר, לפחות יש להקות טובות שחוזרות מהמתים ומורידות מאיתנו את תחושת הפספוס.