Dead Or Alive – הופעות בפורים

הוכחנו לעצמנו, קוראים יקרים, שממש לא צריך מועדון מרהיב, 500 איש ושיכורים מעצבנים שמקיאים בכניסה, כדי לעשות אירוע רוק-כבד מרשים ומגניב בארצנו הקטנטונת. למעשה, את יום שישי האחרון הספקתי לחגוג במקום צנוע בפאב ה-Sublime – אשר הוכיח לכולנו כמה את הדברים הכי איכותיים בפנורמת המטאל הישראלית אפשר למצוא במקומות הכי פחות בולטים. אזובי הקיר, אם נשאיל את המטאפורה התנ"כית הידועה, הכו בראש הרבה יותר מארזי הלבנון.

שתי להקות התקבצו בפאב ה-Sublime לכבוד פורים, ובעל המקום התעקש לצמצם את נוכחות הקהל לכדי 18 ומעלה בלבד, מה שמנע מכמה שוחרי רוק כבד ומטאל להיכנס למקום (לגיטימי, אבל מרגיז, אין מה לעשות). הלהקות אשר הופיעו היו הלהקה הצעירה יחסית Elimination, ואחריה עלתה Dark Serpent, שהיא לדעתו של עבדכם הנאמן, הלהקה שאני מחכה שתוציא Release רשמי שיוכל להתנגן אצלי עד קלות הנשמה.

Elimination

הרכב הגרוב-ת'ראש מטאל החיפאי לקח פיקוד במהרה בשעה הנקובה (ולא דקה מאוחר מדי) והרביץ מוזיקת מטאל ברוח של העשור הקודם. הלהקה נהנתה מסאונד מרהיב ומעמידת במה בטוחה יחסית לניסיונם הצעיר של חבריה (שזוהי אחת מהופעותיהן הראשונות). עמית אשבל, סולן הלהקה, הקפיד להשתולל ולדפוק את הראש, החליף בין שירה צרודה של ת'ראש מטאל לבין שאגות דת' מטאל לעיבוי הפואנטה, והקפיד על קשר חם עם המעטים שהיו בקהל בשעה המוקדמת של הערב.

הלהקה הרשתה לעצמה לתבל את המופע במעט הומור, מה ששבר את המחסום המיותר של דיסטאנס בין האומן לבין הקהל בפאב הקטן. "עכשיו יהיה שיר, אנחנו להקה, ואילו כלי נגינה" הצהיר 'אדמירל מובן-מאליו' וחרש על השירים של ההרכב בטוב טעם. קשה לומר שיש שירים שנחרטים ממש על שמיעה ראשונה ברפרטואר של Elimination, אבל תוך שתיים-שלוש שמיעות נוספות זה ודאי נכנס לראש כמו מטבע שנתקע במכונת שתייה ללא צדק. עובדה ששירים כמו "דרג א'" – או בלעז "Level 0" כפי שטרחו להבדיל חברי הלהקה, הספיק להדהד לי בראש בתחילת הערב.

הלהקה התחשבה מראש בחבורה שלא כל כך שמעה על קיומה עד כה מלבד חברים קרובים, והצדיקה שימוש בשירי קאברים, כנהוג בפאבים. אז אחד מהשירים היה בחירה מפתיעה של טעם טוב, אם כי לא היו רבים מהבראנז'ה שזיהו את "Eyes Of Wrath" של טיטאנית הת'ראש מטאל Testament.

האמת, אני כמעט משוכנע שאת השיר "Her Dead Eyes" שכבר התנגן לו בעמוד ה-MySpace של ההרכב, קיבל פידבק יותר חיובי – לא ברור אם זה משום שהוא מעט יותר רוקנ'רולי ובלוזי מקודמיו, או משום שחבריהם של הלהקה שפקדו את המקום מכירים את ההרכב יותר מאשר שהם מכירים את Testament. ייזקף בנוסף לכך שהשיר בורך בסולו אלא-איסטור מידי הזהב של הגיטריסט רז.

בסופו של דבר, הלהקה קינחה את האירוע עם "Walk" של Pantera – שאותו כבר ביצעה באירוע החיפאי הענק שהכיר אותה לעולם, פסטיבל Break Your Neck – אם כי הביצוע הפעם היה מעט יותר מוצלח. מכל מקום, אני צופה עתיד גדול לאלה שמתמידים, ואין ספק שניכר שפשוף בחבורה הזאת, ומעט יותר הופעות הן יוכלו להדביק את הפער עם שמות גדולים יותר.

Dark Serpent

אחרי שהחבורה החיפאית התפזרה, התמקמה לה חבורה אחרת על הבמה. גיטריסט לבוש מעיל חייל טייסים ותחתונים על הראש, וגיטריסט אחר עם פיאה מתולתלת בסגנון ערס משנות ה-70'. אורי, הגיטריסט עם הפיאה המתולתלת, ניגש אל המיקרופון והצהיר "שלום לכל הנוכחים, אנחנו Dark Serpent ואני דודו זר. אני מאד כועס שביטלו את פרפר נחמד אז הקמתי להקת ת'ראש מטאל." ומשם פצח ההרכב במסלול מסחרר של מנה אחר מנה ממטעמי ז'אנר הת'ראש מטאל הטובים ששמעתי מזה זמן רב, ודאי גם ודאי מהארץ.

זו לא הפעם הראשונה שאני שומע את הנחשים השחורים, אבל זו הפעם הראשונה שיוצא לי להתרשם מההופעה שלהם כל כך. בנונשלנטיות מכריזה הלהקה על השירים כשהם פונים אל הקהל כ"חבורה של יהודים" – וכשהם מציגים את שיר הנושא של ההרכב, Dark Serpent, כך הם גם מתייחסים אל עצמם. השירים לוקחים מכל יתרונות הז'אנר. סולואים מרהיבים מהגיטריסט ג'יארדלו, תיפוף אגרסיבי ומרהיב מילד הפלא איתמר, שירת-כנופיה כמיטב המסורת בסגנון Anthrax ו-Exodus ובכלליות – עמידת במה משעשעת ורוח שטות כובשת בכלליות.

יש לשים לב, הלהקה לא לעגה לז'אנר בשום צורה, פשוט התייחסה בקלילות ראש למעמדה – חצי ברוח החג, חצי בהשפעת Anthrax ו-Nuclear Assault – אבל בין פרזנטציה אחת לאחרת, הלהקה ניגנה, פשוטו כמשמעו, שירי ת'ראש מטאל בני זונות! אם זה היה "M.K.C" הפותח שממש הבהיק את היתרונות וההשפעות שנשאבו מ-Testament, או אם זה "Shot By Friendly Fire" אשר שואב את הכול לתוך פרוצדורה מוזיקלית סטייל Slayer המוקדמים.

שני שיאי ההופעה היו הקאבר המטמטם ל-"A Lesson In Violence" של Exodus עצמה, שבוצע כמעט ללא רבב (ובכן, נקרע מיתר בסופו של השיר, אך תפקיד הרית'ם בוצע באופן כפול במקור, כך שבקושי שמנו לב) ו-"Land Of Fear" שהוא ללא ספק אחד מהלהיטים של ההרכב (ואולי זה משום שהוא השיר שהכי דומה ל-Metallica המוקדמת, לעומת כל האחרים?) ואחד מהישנים בארסנל.

בסופו של דבר, חוויה מרעננת כמו הופעה של Dark Serpent זה משהו שכל אחד שנמאס לו מכל הברוטאל-דת' או הבלאק מטאל או המטאלקור ורוצה להתרפק על הופעה משובחת שמצליחה לרענן ולעניין גם בז'אנר החבוט מכולם מבלי להרגיש מונוטונית או רפטיטיבית. אין פלא שאני מכנה אותה כלהקה הטובה בארץ. מי שאוהב ת'ראש סטייל אמריקה – יכנה אותה גם ככה במהרה.