Dissonant במופע השקת אלבום הבכורה

הגעתי לראשונה בחיי להייניקן הבירה (כן כן, שוק, אני יודע) ובעודי יורד במדרגות המתפתלות תהיתי איך יהיה הערב המעניין הזה. לדיסוננט יש הרבה להוכיח אחרי הסאונד המעולה של הדיסק והדיבורים הרבים לגבי ההופעה הנ"ל, וציפיתי גם להרבה ממטריסייד שמורכבים מהרכב נגנים מובחר ביותר. וכך, הגעתי לאולם שהיה נראה לא מלא מספיק בהתחלה וצפיתי במטריסייד מסיימים בדיוק את הסאונד צ'ק, היה נראה כאילו הולך להיות סאונד מבטיח.

Matricide

ההופעה נפתחה עם שיר שנקרא Sleepwalk Upon The Final Slumber וישר קיבלנו בראש עם וויב טוב, דת' מטאל מתובל בכל מיני השפעות שונות בינהם נוורמור שבלטה במיוחד. הנגנים ישבו טוב מאוד. קצת העיק הבלאנס של התופים שהיה גבוה מדי בהתחלה והסתדר לו בהמשך הערב. הלהקה המשיכה עם שיר שנקרא Dionsyian Hand ולאט לאט התחילו באמת להתחמם ולקפוץ כמו שצריך. אחרי הסולו הקטן היה מקצב דחוס ומגניב שישב יפה מאד. השיר הרביעי היה Insurrection והורגש בו במיוחד הפזמון קלין המעולה, הסולן ישב טוב מאוד על כל השיר ועבר בצורה חלקה בין הצווחות/צרחות גראול לקלין.

לאחר השיר הרביעי יותם "דפלייר" שהוא גם הסולן של ההרכב ביקש להודיע הודעה ולתדהמת הקהל אמר ש-2 נגנים ממטריסייד עוזבים (הוא והמתופף מתן שמואלי) לאור חילוקי דעות מוזיקליים, ביקש לאחל הצלחה בהמשך הדרך! כמוהו גם כמוני, מקווה מאוד שהם באמת ימצאו ליינאפ חדש, החבר'ה האלה יודעים לתת בראש בצורה מאוד מקצועית.

השיר החמישי והאחרון שהם ניגנו נקרא Epitaph in Apathy, פה החבר'ה באמת כבר נתנו את כל מה שיש להם והתפרעו כראוי, השיר היה כבד ביותר והיה נראה כאילו החבר'ה באמת לא רוצים לסיים אותו.

באופן כללי, ההופעה הייתה נטולת פאקים ועם סאונד כבד ומאד ברור של הגיטרות, דבר שהוא יפה מאוד לאור השימוש בגיטרות 7 מיתרים בצורה נקייה ביותר. גם הבלאנס הכללי היה מעולה, קצת חבל לי מהתופים, שלא היו נשמעים מזהירים ביותר בסאונד שלהם, יש לי הרגשה שהטריגרים של התוף
באס הלכו שם איפשהו לאיבוד באמצע, אבל מלבד זה היה מעולה, החומר לא מתיימר להיות יותר ממה שהוא והשואו סוחף ושובר. כל הכבוד ליוגב הגיטריסט על הסיבוב של הגיטרה מאחורי הצוואר! וכן גם ח"ח עצבני למן שמואלי שפשוט גמר למערכת את הצורה תוך כדי שהוא עומד לפעמים ומסובב מקלות ביתר ווירטואוזיות, אכן מקצוענות לשמה! .

Dissonant

לצעקות הקהל "דיסוננט! דיסוננט!" במשך איזה כמה דקות הלהקה עלתה, לא לפני שברקע התנגן האינטרו מהדיסק Frequencies. השיר הראשון Healind Hate נפתח בכאסח ושוב, לצערי, מורגשת הנוכחות הלא מחמיאה לסאונד של תוף הבאס ובכלליות לסאונד של התופים.

הסולן, הידוע בכינויו "סנוף", מפגין יכולות מרשימות במעברים חדים בין שירה נקייה לצרחות והשיר עצמו מנוגן ללא דופי. משם הם ממשיכים לקטע השני שנקרא Ages of Ruin, שנפתח גם הוא בפלייבק אמביאנטי שכזה (זכור לי לטובה קטע מפורק ושבור משקלית). השיר Lust, שפורסם באינטרנט לא מזמן לשמיעה מוקדמת היה הבא בתור ונפתח בקטע טאפינג מלודי על הבאס. השיר נוגן בצורה ברורה, ושילב יפה בתוכו את קטעי הטאפינג עם כתיבת גיטרות מעניינת. גם הקטע הבא נפתח בפלייבק ולמעשה היה הצד הרגוע יותר של הערב, והורגשה בו לטובה השירת קלין של הסולן. את השיר הבא כל הקהל הכיר בעל פה, In The Name of God, ששוחרר לשמיעה עוד לפני הדוגמיות מהדיסק. השיר היה כבד ביותר, והקהל הפגין יכולות פוגו מרשימות ביותר – היה נראה כי זהו שיאו של הערב. אני חייב לציין לטובה את הסולו המאוד נקי של הגיטרסיט יוני, ביצוע מאוד נאמן לחומר המוקלט.

לאחר ירידה קלה מהבמה, החבר'ה עלו שוב להדרן. הסולן הכריז שהם הולכים לנגן קצת חומר חדש, דבר שסיקרן אותי. זה המקום להגיד שהחומר ששמעתי עד עכשיו בהופעות ומהדיסק לא היה בדיוק הקאפ אוף טי שלי ואם ללכת עם האמת שלי עד הסוף אז גם אוסיף ואומר שגם הביטוי "קונפיוזינג יור מיינד" ששגור בפיהם, היה נראה לי קצת יומרני מדי. אבל, הבטחתי ללכת עם האמת שלי עד הסוף ולכן הלכתי. השיר השישי, Binary Scream, סוף סוף נתן הצדקה לביטוי הנ"ל. פה כבר שמעו השפעות של "משוגע" בצורה מאוד ישירה ובאמת נהנהתי לשמוע את הכל יושב מעולה, בצורה כבדה, נשבר קיצבית בצורה מעניינת ובהחלט סוף סוף גירה לי את האוזן כמו שצריך. אני מקווה מאוד שהחבר'ה האלה הולכים בכיוון הזה עם שאר החומר החדש, זה באמת משו שעוד לא שמענו בארץ ואין ספק שיש להם את היכולות הטכניות להתמודד עם זה.

ההופעה נחתמה עם שיר שנקרא Strip Silence ,שהיה גם הוא מעניין מאד וכלל סולו גיטרה יפה,
קצת היה דרוש סוף שובר יותר לטעמי במקום הסוף השקט שהם בחרו לסיים איתו. הערה אחת קטנה לסיום על משו שתמיד העיק לי בהופעות שלהם, היא העובדה שהתפקידים של הגיטרות נבלעים לגמרי בסאונד הכללי. אולי זה כי הם לא מתפשרים על סאונד "קל" וברור יותר, אולי כי פשוט היה להם מזל ביש עם הסאונד של הגיטרות עד עכשיו ואולי פשוט ככה הם אוהבים את זה. אני רק יודע, שלפי הדיסק שמעתי המון תפקידים מעניינים ל-2 גיטרות, שפשוט נבלעים לגמרי בהופעות, וזה חבל מאוד.מה שכן, הסאונד של הבסיסט, נתיב, היה מעולה ונקי מאוד. חבל שוב שהתופים קצת העיקו בסאונד, המתופף עצמו לעומת זאת ניגן ללא רבב ובמקצוענות יתרה.

מבחינת שואו ואוירה כללית, יש לתת להם ציון לשבח – שוברים את המקום, וכמו שבן דודי היקר ציין זאת "אוירה של שכונה, בלי להרגיש שכונה של ממש", כלומר הכל בסבבה ותקשורת טובה עם הקהל בלי התנשאויות, אבל לא ברמה מוגזמת של חאווה. מאחל להם בהצלחה עם הדיסק החדש, ובהמשך ההופעות.