Excessum במופע לרגל השקת EP חדש

ביום חמישי האחרון התקיים במועדון הקולטורה ערב על טהרת הדת' – אם טכני, מטאלקור, או מלודי, שבדי (Excessum) או ערבי (Abed). גם ל-Abed וגם ל-Excessum (שלשמה התכנסנו) יש עבר מכובד ואלבומים וחולצות שהוצעו למכירה בחוץ והן הפגינו כריזמה ויכולות בלתי מבוטלות גם על הבמה. אפילו White Noise, להקה חדשה יחסית בכל העסק, הראתה לכולם שהיא לא פרייארית ולא נשארה מאחור. בגדול, זאת היתה הדרך האולטימטיבית לסגור את השבוע. היה ברוטאלי, היה מטאלי, היה טוב.

White Noise

אם היתה כאן להקה שנפלה בין הכיסאות, הרי שהיתה זו White Noise. היחס אליה היה כאל להקת חימום – לא נתנו להם מספיק זמן במה, לא השקיעו בהם את ההפקה שהשקיעו בלהקות האחרות, הקהל לא הפגין התלהבות רבה, ושלא בצדק. החבר'ה הצעירים אולי עדיין לא סיימו תיכון, אבל עשו לכולם בית ספר. לא רק שהיה להם חומר טוב ושווה האזנה, גם השואו שלהם אף התעלה על זה של הלהקות האחרות.

הלהקה, די חדשה ואנונימית, הפגינה נוכחות במה נהדרת – הנגנים לא חדלו לקפוץ ונגמרו על הכלים שלהם, פשוטו כמשמעו. הסולן לא חדל לעלות ולרדת מהמוניטורים בעודו שואג למיקרופון, להאשים את הנוכחים ("אל תסתכלו עליי – אני יודע שאני יפה", "אתם נהנים לעמוד פה?"), והשיא היה שלצלילי ריף גיטרה הצמיד את המיקרופון לאיזור החלציים ובתנועות קצובות ומתואמות עם חסימות הגיטרה הוכיח לכולנו מה הוא חושב עלינו, וגם סיים ביריקה אל הקהל.

אם בדרך כלל אינני בעד מחוות שכאלו, זו היתה עבורי ההוכחה הניצחת והמילולית ל-"אנחנו לא שמים עליכם זין" ובהחלט במקום לאור ההפקה הירודה שקיבלו. צלילים מוכרים החלו להתנגן, ולקח לי קצת זמן לזהות את "Ace Of Spades" של Motorhead. זה היה נשמע אחרת לגמרי בביצוע אלים, בגראולים במקום שירה – וזה היה נשמע מצויין. לא יכלתי למחוק את החיוך מפרצופי כשהתמוגגתי על הביצוע המוזר הזה, והמאמץ השתלם כנראה – בשיר האחרון, גם הוא חומר מקורי, החל להיווצר מעגל פוגו הססני.

תככים במטאל הישראלי? הייתי מעדיפה לומר שאין כאלו, אך לצערי אין זה המצב. לא ברור מה חשבו לעצמם אלו שנתנו ללהקה שאולי אינה מוכרת, אבל בהחלט עם ביצים מברזל ורצח בעיניים, לבצע ארבעה שירים בלבד, לעלות ללא משחקי תאורה ועשן כמעט, ולהיות שפן הנסיונות מבחינת סאונד. זו בהחלט להקה שאצפה לשמוע בהמשך ושאני צופה לה עתיד מזהיר – ככה מטאל צריך להראות, ככה מטאל צריך להשמע.

Abed

בכאבי הצוואר שלי היום אני מאשימה את Abed. יש מעט להקות שגורמות לי, גם אחרי יום עבודה והתרוצצויות, לא להיות מסוגלת רק לעמוד ולצפות, ו-Abed היא אחת מהלהקות הללו. למרות כמות החששות והנפגעים (אחד מתן ברקוביץ' נקוע רגל, שנאלץ לשבת, ואחד רן ירושלמי חולה), Abed הצליחו לתת בראש כמו תמיד. "Cement", השיר הראשון מתוך ה-EP שהוציאו, היווה פתיחה צפויה, ומהר מאוד מצאתי את עצמי עם הראש למטה בתנועות סיבוביות. "Cold Smoke", שמיהר להגיע מיד אחריו, הצליח לגרום לי כמעט לאורגזמה מוזיקלית של ממש. עברה יותר משנה מאז שראיתי אותם על במה, אך לא נפגם כוחם – נהפוך הוא, רק התגבר.

"Is This Your Plan B?" הם צווחים, ומכירים לנו את "McGuffin", שיר חדש שמהווה איום על החומר הישן. הוא נשמע יותר סגור על עצמו, והפזמון קליט ובלתי מתפשר. פירוש השם "McGuffin", לידע כללי, הוא מונח שנטבע ע"י היצ'קוק, ומשמעו אמצעי המקדם את הסיפור ומניע את הדמויות, אך אין לו חשיבות נוספת בעלילה פרט לכך. כמו לדוגמה, המזוודה המסתורית ב-"ספרות זולה". זה הצליח להצית את סקרנותי לגבי הליריקה של השיר הנ"ל (ושוב שבחים למתן על יכולות הכתיבה). "Contribution", עוד שיר מהארסנל החדש, גרם למעגל פוגו נוסף להפתח, ולי לחשוב שהאלבום המלא שהם עתידים להוציא בעתיד הרחוק, הולך להיות מהלומה לשמה.

"Mechanical Scythe" הכאסחיסטי מילא את משבצת "החומר הישן והטוב", הקהל כולו שאג את מילות "Coming Of Soon", שיר הנושא של ה-EP, והופ – הפתעה. לצלילי רגאיי ולקריאות "רסטה-מאן!" של כל החבר'ה, רן ירושלמי פצח בשירה של "Outer Space" של ה-Prodigy. לקטע המהיר בשיר, במהרה הצטרפו אליו גם תיפוף עצבני במיטב המסורת של גולדשטיין, גיטרות זועמות, בס מהיר, ויותם-דפיילר אבני צווחני על המיקרופון. זה נמשך כך למחרוזת שלמה, ומי שלא ראה ביצועי מטאל ל- Prodigy, לא ראה שמחה מימיו. "Reedeamabilty", השיר האחרון מה-EP, סגר את החגיגה, ואפילו אחד-מתן-ברקוביץ'-נקוע-רגל קם ממושבו לעשות כבוד.

Excessum – AKA: The Fading

למעגל הלהקות שהוציאו EP לאחרונה (Abed, Edgend ו-Dissonant עם ספק אלבום ספק EP) הצטרפו במזל טוב גם Excessum, ששינו את שמם ל-The Fading. ה-EP שנקרא "Instruction For Self Destruction" ומכיל חמישה שירים, נשמע טוב על הבמה ומרמז עתיד מזהיר למטאל הישראלי, אף על פי שהוא נגמר מהר מדי. חוץ מהמהלך התמוה של שינוי השם לאחר הוצאת ה-EP, הדבר היחיד שהפריע לי בהופעה של Excessum היה, שהמטרה שלשמה התכנסנו בערב הזה – לא היתה, ובכן, בומבסטית מספיק. היתה חסרה לי החגיגיות שבהשקה, תשומת הלב והזרקור המופנה אל הלהקה המרכזית של הערב.

אך המקום התמלא עוד ועוד לקראת ההופעה המיוחלת, שאכן לא איכזבה. "Destination, Life", השיר השני ב-EP פתח את ההופעה, ו-Excessum, להקה שכבר הספיקה להיות מוכרת ומוערכת בסצינה, ניערה את שערותיה הארוכות ועמדה בסטנדרטים הגבוהים מבחינת שואו שהציבו הלהקות לפניה. הם היו אלימים ומהירים יותר מכל קודמותיהן על הבמה, אך עדיין שמרו על גבולות הדת', הז'אנר שאיחד את כל שלוש הלהקות מלכתחילה. שיר חדש המתהדר בשם "One Step To Drama" המשיך את הקו שפתחו – מצד אחד, לא האפיל על החומר שזה עתה שיחררו לאוויר, ומצד שני, שמר על הליינים והברוטאליות של הקודמים.

לצד "Suffer And Die" ו-"Infernal Existence" המופיעים ב-EP, חברי הלהקה הפתיעו בעוד שני שירים חדשים, אחד מהם עדיין חסר שם, והשני, "When Dream Meets Reality", שבן זוגי נשבע באוזניי שהוא מזכיר לו שיר של Static-X, למרות מחאותי הנמרצות. בכך הוכיחו שהשקת ה-EP לא גרמה להם לשקוט על מי מנוחות וכי המוזה שלהם נמצאת בשיא. אם כוונתם להוציא אלבום המכיל את השירים מה-EP יחד עם החומר החדש – האלבום יישמע אחיד ונאמן למקורות. גם Excessum הכינו לנו הפתעה בדמות קאבר ל-"Zombie Inc." של In Flames. זו לדעתי, היתה הנקודה החלשה – מכיוון שהשיר בוצע ללא קלידים ובכיוון גיטרות אחר מהמקור, משהו הציק לי באוזן לאורך כל אורכו. במיוחד בהופעת השקה, אולי היה עדיף בלי.

למרות שנותרתי כבר מחוסרת אנרגיות, ובאופן כללי – על סף עילפון, הצלחתי לגייס עוד קצת כוחות להזדהות אחרונה עם "Kingdom Loneliness", אחד השירים המוכרים שלהם, שאת שמו הקהל צווח יחד עם חברי הלהקה. Excessum, המודים שהם מושפעים מלהקות שוודיות – גם נשמעים כמו אחת כזו, בדת' טכני שכמותו לא שומעים כאן הרבה. רק חבל שההופעה היתה קצרה מדי, אולי חצי שעה, מה שלא תרם להרגשת החגיגיות החסרה.

הערב נגמר מוקדם, לפני חצות, והודיתי על כך מכיוון שעייפות סוף השבוע כבר החלה לתת בי את אותותיה. כמו כן, השעה המוקדמת שבה התחילו ההופעות היתה מעין התחשבות לאלו שנאלצו להסתמך על תחבורה ציבורית. אציין לטובה את התקלוט של DJ Hadas, שכלל לא רק קלאסיקות כגון "Cowboys From Hell", אלא גם את "Redneck" מהאלבום החדש של Lamb Of God (שסחט קריאות "אוווו" לא מעטות מהקהל), וגרסת טראנס ל-"Seek And Destroy" האלמותי. שלוש להקות, מכולן נהניתי, ניתן לומר שהיה זה ערב קודר, סוער וקשוח. רק לאחר שחזרתי הביתה ונכנסתי למקלחת לשטוף מעצמי את העשן והאדרנלין, שמתי לב שעל זרועי הוטבעה ביציאה החותמת "שוקי התוכי ומיכה הדב הלבן". קשוח, כבר אמרתי?

הודעה מלהקת The Fading:
"The Fading רוצים להודות לכל הקהל המדהים שהגיע לקולטורה, ולכל מי שרכש את הדיסק שלנו. אתם האנשים שמלווים אותנו מתחילת הדרך עד היום, ובשבילכם אנחנו עובדים ומנגנים. תודה רבה גם ללהקות שחלקו איתנו במה, White Noise שעוד צפוי להם עתיד מזהיר, ו-Abed שמדהימים אותנו כל פעם מחדש. הזמנו את הלהקות הכי מוצלחות שיכלנו לבחור, ובזכותם היה לנו ערב מטאל מטורף לחלוטין. תודה רבה לפיטי ולבוריס על כל העזרה וההשקעה, יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור ביחד. תודה לכל מי שהשקיע מזמנו ב-EP שלנו, בעיקר לדניאל וורפולומייב התותח, גיא ווב, מאור אפלבוים, ואדם נישמה.

כפי ששמתם לב בהופעה הכרזנו באופן רשמי על שינוי השם שלנו. החלטה זו נובעת מהרצון שלנו לקחת את הלהקה לשלב הבא, על כל מה שכרוך בכך עוד מוקדם לדבר. בהופעה שמעתם 3 שירים חדשים שלפי התגובות אנחנו מבינים שאהבתם, וכרגע אנחנו עובדים על עוד חומר חדש על מנת להקליט אלבום מלא בסוף 2007. עוד חדשות טובות צפויות בקרוב. שוב תודה רבה לכולם, ונתראה ב-15 לדצמבר בצוללת הצהובה בירושלים, שם The Fading ירסקו את הבמה יחד עם Useless ID ו-Betzefer."