Finntroll – משתוללים במועדון הבארבי

בהופעתם האחרונה של להקת Korpiklaani בארצנו, נתגלה עד מהרה הצמא של קהל המטאל הישראלי ללהקות פולק מטאל שיקפיצו אותו ויתנו לו אתנחתא מסוימת מרצף הלהקות ששוטפות בדרך כלל את ארצנו, והרי זה פלא באותו ערב כל חובבי הפולק אצו ורצו החוצה מחוריהם השונים ברחבי הארץ, מה שגרם לכרטיסים לאזול מהר יותר מאורז בקונגו. המגמה שישי שוורץ (ועל כך תודת אנשי הפולק בארץ נתונה לו) התחיל ממשיכה והפעם הוא המטיר על הישראלים את מכת הטרולים מארץ אלף האגמים, להקה שאני, אישית, לא חשבתי שאי פעם תגיע להופעה בארצנו.

Prey For Nothing

ראשונים עלו Prey For Nothing ופצחו בשיר הפותח מאלבום הבכורה שלהם, Violence Divine, הלא הוא "Cowardice", אל מול קהל שאוהב אותם ומכבד, אם כי בחלקו לא תמיד הבין מה ביניהם לבין הטרולים מפינלנד. גרון האימים המהלך, יותם "Defiler" אבני, לא חודל מלקרוע את המיקרופון יחד עם חבריו ללהקה שחובה להזכיר שבלעדי חטיבת הגיטרות העוצמתית, PFN היו חסרי עמוד שדרה ממשי. "The Maw" ו-"Breach" המוכרים התגלגלו דיי מהר, כשאז נכנסו להם זוג שירים חדשים מבית היוצר, הראשון, "My Final Relapse", שהראה קו דיי דומה לזה שננקט בהוצאתם הקודמת ואילו השני הקרוי "Spiritual Guilliotine" הראה גם הוא נאמנות לחומר ולקהל החובב, גם אם חלקו לא היה קהל הבית של הלהקה. Prey For Nothing, לכל הדעות, מוצבת כיום בעמדה שהיא אחת מהלהקות הישראליות שיושבות על עצמן באופן הכי מהודק שיש, עם חומר מספיק מקורי כדי לעניין ומצד שני לא מתפאר בפלצנות שלפעמים מיוחסת לז'אנר שלו, כשנשאר רק לחכות ולראות מה הלהקה מחביאה בשרוולה לעתיד.

Finntroll

שירי Sabaton שלא חדלו לבקוע מהרמקולים עשו לעצמם שמות בקהל שכבר היה מחומם ומזיע דיו (לפחות כמו שיהיה באוגוסט, כשהלהקה תחזור לכאן), שאם היה נוצר מצב ששרית חדד הייתה עולה לבמה, הכל היה נראה דיי דומה. סאונדצ'ק בזריזות, ו-"Blodsmarsch", האינטרו מאלבומם הבא לטובה Nifelvind משקה את הדשא רווי בדלי הסיגריות, כשמיד אחרי זה נפתח לו "Dråp" מאותו אלבום. הקהל התחיל בשגעונו הישראלי הידוע לכל, מחווה מפתיעה סביר להניח, למי שבא מפינלנד ורגיל לקהל קריר, כשברגע שהתחילו ההתפרעויות ומעגלי הפוגו ההדדיים, הכיף שעל פניהם של הטרולים היה ניכר.

חברי Finntroll נתנו סט ליסט לא קצר בכלל שהיה מורכב משירים מכלל התקופות, כשהם מערבבים חומר חדש יותר ובאותו זמן הולכת אחורה עד אלבומם הראשון. "Den Frusna Munnen" היה זה שסיים את החלק של השירים החדשים להתחלה, מכאן והלאה הלהקה עברה לחומר מאלבומיה הקודמים, כשאחריו הצטרפו שירים שהיכרות בינם לבין קהל השומעים אינה נדרשת, כמו "Salget Vid Blodsälv" או "Skogens Hämnd" שכרסמו את הבארבי כמו ש… ובכן, טרול מכרסם… משהו, ובדרך עושה מזה אחלה פולק מטאל.

אחרי זוג שירים מ-Ur Jordens Djup, אלבומם האחרון מ-2007 וטעימה נוספת בדמות שיר הנושא מ-Nattfödd, הגיע לו "Blodnatt" שסיפק אתנחתא למי שקיווה וציפה לחומר מיושן יותר של הלהקה, בו הקו הכללי הוא פחות קופצני ויותר ברוטאלי. הקלידן, Aleksi שמו, לא תמיד מקבל את מרבית הקרדיט בהופעות וקצת חבל, ואילו אני האחרון ביקום המטאלי שייצא להגנת קלידנים או כל דבר שלוחצים עליו והוא יוצר סאונד. עם זאת, הבנאדם נתן נפח ואפקטים להופעה שלא היו מתקיימים בעזרת הגיטרות ותפקידו הופך לקריטי יותר מאשר בגרסאות המוקלטות של השירים (אותם מבצע Henri "Trollhorn" Sorvali המוכר), כמו עם ההמנון הלאומי הישראלי החדש (כך מסתבר), "Trollhammaren". עזבו את התקווה, לא היה אחד או אחת בבארבי באותו לילה שלא הצטרף ואם כן זה רק כי הוא היה שיכור מדי.

ההופעה אמנם הייתה ברובה חסרת תקלות, אבל כן היו פה ושם קטעים קצרצרים (וקצת יותר ארוכים) שהיו בעיות סאונד והמיקרופון של Vreth (שאגב נתן שואו לא רע) לא תמיד עשה עבודתו נאמנה במספר קטעים וכך גם הגיטרה בידי Skrymer. הרוחות נרגעו במעט אבל לא מעט מדי, כשזוג שירים מ- Jaktens Tid הופיעו להם ברצף כשהשני הוא "Aldhissla", שיר שלא חשבתי שהם בכלל מבצעים בהופעות ולכן זאת הייתה אחת מנקודות האור בהופעה, כשביומיום לא תראו אותי מאזין כדרך קבע ללהקות פולק מטאל "הומפה" כמו הטרולים או שכניהם Korpiklaani.

עם סגנון כמו ש- Finntroll מנגנים, אין באמת בעיה עם חומר חדש, כי במילא, זו אותה גברת (של השנתיים-שלוש האחרונות) בשינוי אדרת קל, לכן הקהל גם לא הראה בעייתיות מיוחדת כשהלהקה ניגשה ל- "Under Bergets Rot" או בשירם החדש הנוסף שנוגן בהדרן. כאמור, אחרי שלושה שירים נוספים מאלבומם הראשון והשלישי, הלהקה ירדה והשאירה מאחוריה קהל שהיה מחוץ, עייף במקצת, אך שבעיקר לא רצה לשמוע שוב את Sabaton בתיקלוט חוזר. ואכן, זה לא קרה, כשהלהקה חזרה להדרן של לא פחות משלושה שירים, כשהמרכזי בהם שסחף את הבארבי, היה כמובן "Jaktens Tid", בלי הרבה מאמץ וכחכוחי גרון, כשהוא גומר את שאריות הכוח האחרונות של הצווארים שעוד נשארו ישרים.