Its Time To Sin Again בבארבי

לפני שהתחיל יום כיפור חשבתי שאני אשתה ואוכל ולא אצום בכלל, אך זה השתנה והצלחתי לצום עד הסוף, אבל כמו שאמר הפלאייר להופעה, "It’s Time to Sin Again", אז באתי לראות את שתי ההופעות בבארבי במוצאי יום כיפור.

העיתוי של ההופעה לא היה כל כך מושלם, כי שתי הלהקות הנ"ל יכולות להביא יותר מאשר 150 אנשים שנכחו במועדון הבארבי. להקת Morpheus החביבה עשתה קאמבק לאחרונה והתחילה בדרך מוזיקלית חדשה. כולנו זוכרים את ילדי הפלא מהרצליה שהדהימו אותנו לפני 3 שנים במוזיקה איכותית וברמת נגינה גבוהה. ההפסקה שלקחה Morpheus בשנתיים האחרונות הייתה רק לטובתה. החומר נשמע הרבה יותר בוגר מבחינה מוסיקלית, רמת הנגנים עוד יותר השתפרה, ויחד עם הסולן החדש מייק, זה נשמע פשוט טוב.

המוסיקה שבעבר הייתה מושפעת בעיקר מ-Dream Theater, קיבלה השפעות נוספות מכיוון Symphony X , Pain of Salvation וגם מטאל קצת קיצוני יותר. מוסיקת הפרוגרסיב של הלהקה שכבר הייתה מורכבת בעבר, שודרגה והיא עוד יותר מורכבת כיום. העיבודים החדשים מותאמים ליכולת השירה של מייק הזמר. על הבמה היו גם דניאל וייס עם שואו שלא היה מבייש את סטיב ואי ועם טכניקה מדהימה, ערן שיש שמפציץ מאחורי התופים, זיו גרינברג הסולידי על הבס, ואמיר חכים הקלידן שמוסיף הרבה אווירה למוסיקה של הלהקה.

הלהקה שילבה בין חומר חדש לישן, בלטו במיוחד השיר "Inside my Dreams" והשיר האחרון בו מייק שואג לקראת הסוף בסגנון גילדנלאו. הבאלאנס היה גרוע מאד, את הקלידים לא שמעו בכלל וזה עוול לקלידן שגם ככה מוצב על הבמה של הבארבי בעונש בפינה, הגיטרה לפעמים השתלטה על המוסיקה כשלא היה צריך ולפעמים נעלמה מדי, וגם השירה חזרה ונעלמה וגרמה לזמר לזייף לא מעט פעמים. בסה"כ נהניתי מההופעה של Morpheus, העתיד שלהם מבטיח מאד, החומר החדש נשמע פיצוץ, ואני מחכה לשמוע כבר את האלבום החדש שאמור לצאת בקרוב.

גם להקת Eternal Gray הותיקה נתנה שואו מצוין אתמול עם חומר חזק מהאלבום הקודם ומהאלבום החדש שעומד לצאת לדרך. הקהל שנראה בחלקו קצת אדיש בהופעה של מורפיוס, שחרר את כל האדרנלין בהופעה השנייה, בה התחולל כמעט לכל אורכה פוגו מפצח גולגולות. החומר החדש של הלהקה יחד עם הזמר הנוכחי אורן בלבוס (הזכור לי לטובה גם מימיו כ-DJ) נשמע ממש טוב. דורי בר-אור מייסד הלהקה להטט על גיטרת האיבנז 7 מיתרים (דגם סטיב ואי) עם ריפים ששברו את הבארבי, בתיאום מושלם עם המתופף דרור גולדשטיין שהפליא לחבוט בכל חלקי המערכת שלו.

הסאונד של Eternal Gray לא היה מושלם אבל היה משופר לעומת הסאונד של Morpheus. סה"כ מדובר באחת מלהקות המטאל הטובות והותיקות בארץ, ואישית נהניתי למרות שדת' מטאל היא לא המוסיקה שאני שומע יום-יום. הלהקה עומדת להוציא בעתיד הקרוב את האלבום החדש, שיהיה לטעמי אפילו יותר טוב מקודמו.

לסיכום, למרות שאין ממש קשר מוסיקלי בין הלהקות, זה היה ערב מהנה למרות הסאונד הטעון שיפור. מי שפספס את הערב לא צריך לדאוג, לשתי הלהקות צפויות מספיק הופעות בעתיד הקרוב.