Masters Of Chaos – דת' של Tour

מידע נוסף: ההופעה התקיימה במועדון ה-B.B. King, ניו-יורק, בתאריך ה-09.4.06.

דייויד וינסנט עזב את מורביד אנג'ל אחרי האלבום Domination. כמו בהרבה מקרים אחרים של שינויים בתוך הלהקה, החומר החדש פחות עניין אותי. לפעמים הלהקה גדולה מסכום חלקיה, וגם כשאחד מוחלף על ידי אחר שעשוי להיות לא פחות טוב, משהו עדיין חסר. כך לפחות אני הרגשתי במקרה הזה (ולא רק – גם כשתומאס לינדברג מ-At The Gates החליף את הזמר המקורי של The Crown משהו היה חסר, ולא משנה כמה טוב לינדברג יכול להיות בלהקות אחרות, וזו רק דוגמא אחת). לפני שנה בערך, וינסנט חזר למורביד אנג'ל, ומאז הם הופיעו ברחבי העולם. השינוי החדש/ ישן הזה התקבל בשמחה בקרב מאזינים ותיקים של הלהקה (למרות שזה לא היה השינוי היחיד בליין-אפ), ויציאה ל-Tour נוסף בארה"ב ודרום אמריקה כאשר מורביד הם ההד-ליין היתה צעד טבעי.

הערב במועדון ה-B.B. King נפתח עם Despised Icon, ואחריה עלתה להקת Krisiun הברזילאית. את הלהקה הכרתי דרך כמה שירים שלהם שהושמעו בערוץ המוזיקה בטלויזיה, ולכן ידעתי למה לצפות, אבל שום דבר לא הכין אותי לאנרגיות הבלתי נדלות שלהם. מכיוון שעוד לא ראיתי את Dragonforce, קריזיון היא הלהקה הכי מהירה שיצא לי לראות עד כה. ובמילים אחרות: אם אתם אוהבים את המטאל שלכם מהיר וחזק, זו הלהקה בשבילכם. כפי שמאוחר יותר יעשו הלהקות האחרות, חברי קריזיון הדגישו שבלי קהל אף להקה ואף הופעה לא יכולים להתקיים, ומיד חזרו לנגן דת' מטאל מהיר וטוב במיוחד.

אחרי הפסקה קצרה התחילה ההופעה של Behemoth בשיר "Sculpting The Throne Ov Seth". חבל להגיד, אבל לשואו הטוב התלווה סאונד גרוע שגרם להופעה להיות בינונית מאוד. בכל זאת, היתה הופעה די ארוכה וכל השירים שהייתם מצפים לשמוע, בוצעו. למשל: "As Above, So Below", "Christians To The Lions", "Demigod", "Decade Of Therion", "Antichristian Phenomenon" ו-"Conquer All". נרגל הדגיש את שנאתו הרבה לדתות – הנצרות בעיקר, ולנוצרים. כמו קריזיון לפניו, הוא הודה לקהל שבלעדיו הלהקה לא היתה קיימת היום, אמר שהקהל הוא הדבר האמיתי, לא בהמות', מה שהיווה פתיחה טבעית לשיר דמיגוד.

את ההופעה של Morbid Angel במשפט אחד אפשר לקצר ולהגיד שהיתה מושלמת: סאונד מצוין, שואו, דיוק, בחירת שירים שלא תאכזב אף אחד שאוהב את האלבומים הישנים כשרוב השירים היו מהאלבומים Covenant ו-Altars Of Madness, אבל היו גם שירים מהאלבומים השני והרביעי. דייויד וינסנט אוהב להופיע ואוהב את הקהל, והקהל אוהב את הלקה בחזרה. זו היתה ההופעה הרביעית בערב ארוך ועדיין היה פוגו כאילו זו ההופעה הראשונה – השיר הראשון באופן לא מפתיע היה "Rapture".

זה המשיך משם לעוד להיטים, כשהרגעים הכי מהנים בהופעה היו: השיר "Where The Slime Lives" שבוצע בשלמותו כולל הסולו שהיה מאוד קרוב לסולו שבדיסק, השיר "Chapel of Ghouls" בהדרן, ובמיוחד השיר "Immortal Rites" כשדיוויד וינסנט החליף בשירה את הקלידים שבשיר. כמו קודמיו, גם וינסנט הביע את שנאתו לדת, ובנוסף אמר שהוא נהנה לראות כל-כך הרבה אנשים שונים ממוצאים שונים וגזעים שונים מאוחדים ביחד באהבת המטאל וסיים באמרה שהשם של הטור "Monsters Of Chaos" מתייחס למעשה למאזינים ולתומכים בלהקות, ולא ללהקות עצמן…