אחד הרעיונות המבורכים שעליהם חשבו אנשי מועדון ה-Thoreim הוא ערב שיוקדש למוזיקת ימי ביניים בגוון חשוך, כשבו הופעות, תקלוט, והרבה אלכוהול. שמחתי להגיע למקום, ולמצוא אותו עמוס באנשים.

כבר מהרגע הראשון שהגענו לערב היה ברור שמשהו עבד כאן כמו שצריך, המקום היה מופצץ ביותר אנשים משאי פעם ראיתי בו, נראה היה כי רעיון הערב המוקדש למוזיקת פולק ומוזיקת ימי הביניים קרץ להרבה יותר מסוג קהל אחד. בין האנשים שהגיעו למקום היו אנשי גות', חברי ה-Brothers Of Beer, ועוד כהנה וכהנה אנשים, ביניהם, לשמחתי, גם כמה בחורות חטובות בבגדים מינימלים שבהחלט גרמו לערב להראות אף קורץ יותר.

מכיוון שהובטחה הנחה על מחיר הכניסה למי שיגיע לערב מחופש, הגיעו לא מעט אנשים כשהם מחופשים בהתאם לקונספט ימי הביניים של הערב. בחור שעטה משהו כמו שריון אבירים, בחור שהתלבש כמו דרוייש, אנשים בגלימות, בחור שנראה כמו איזה מזמר יודל מהרי אוסטריה, בקיצור – ערב פורים. אנשי הגות' הגיעו עם הלבוש הסטנדרטי שלהם, שבמקרים מסוימים יכול בעצמו להיחשב כתחפושת, כשהבחור חסר החולצה שקולר לצווארו בהחלט קולע להגדרה מבחינתי.

בכל מקרה, הערב התחיל עם ההופעה של ההרכב Numinus, מספר חבר'ה צעירים שמנגנים על כלים קלאסים מוזיקת ימי ביניים קלאסית, ללא ספק, מדובר בהרכב ברמה. הם התחילו בקטעי מוזיקה רגועים יחסית ולקראת סוף ההופעה הגבירו את הקצב. השימוש בנבל, תופים וחליל העשיר את תוכן המוזיקה ויצר הופעה מהנה מאד, ניכר היה כי גם הקהל נהנה ולקראת סוף ההופעה הקהל כבר הריע בעוצמה להרכב.

אנשי BOB, כהרגלם בקודש, היו מחוברים לכוסות הבירה שלהם, חלקם הביאו את קרני השתייה שלהם וטרחו למלא אותן גם בבירה. מידי פעם הם פרצו בעיגולי ריקודים וקפצו בשמחה על רחבת הריקודים, כשחלקם נראה קרוב באופן מסוכן לנפילה רווית אלכוהול על הרצפה…

התקליטנות תקתקה יפה, מחבר קטעי מוזיקת ימי ביניים ופולק ע"י 4 תקליטנים שונים, והמקום הלך ונראה עמוס יותר ויותר. ברחבת הריקוד פרצו מספר בחורות בריקודים אפילפטים, כשהדרוויש המודרני ועוד כמה בחורים מקפצים מסביבן כמי שנדבק באותו חיידק אלכוהולי.

ההופעה השנייה הייתה של הרכב הקרוב יותר לפולק רוסי, Ognovolok, המורכבים מנגן כלי מיתר, נגנית גיטרה שגם שרה, ונגנית כלי הקשה, הם ישבו קצת פחות הדוק מההרכב הראשון, אך ככל שהמשיכו החלה הרוח לנשוב במפרשיהם וההופעה נסתיימה בטון חיובי. הבר עבד נון-סטופ, אריק, מבעלי המקום, והבארמנית שאיתו נאלצו להישאר באזור ברזי הבירה של המקום לארוך כמעט כל הערב, ודי ברור היה לאן זרם כל אותו האלכוהול, המרקדים נראו יותר ויותר הזויים ככל שעבר הזמן.

האלכוהול המשיך לזרום, והתקליטנות חזרה, אבל ואני החלטתי שאת מנת ימי הביניים שלי קיבלתי. ללא ספק אחד הערבים המוצלחים שידע מועדון ה-Thorheim, וניכר היה כי גם הקהל הרגיש זאת, האווירה המיוחדת והאלכוהול הרב שזרם, בשילוב פרצי האנרגיה של חברי ה-BOB עשו את הערב לכזה שייזכר עוד הרבה זמן.