Opeth עושים שלום במועדון התיאטרון!
ה-1 באפריל הוא בד"כ יום המתיחות הבינ"ל, אך מבחינתם של חובבי המטאל בישראל הייתה לו משמעות אחרת אתמול, הופעה של ענקית המטאל משבדיה, Opeth. זאת הפעם השלישית שיוצא לי לראות את הלהקה, ועדיין התרגשתי לקראת ההופעה כאילו זאת הפעם הראשונה. אני חייב לציין שהקהל הישראלי היה פשוט נהדר, נתן אווירה טובה וחמה ללהקה, והלהקה החזירה בהתאם בסוף ההופעה, שיר נוסף בהדרן (בד"כ הלהקה מבצעת רק שיר אחד בהדרן). אחרי שנכחתי בשתי הופעות של הלהקה בלונדון, המסקנה ברורה, הקהל הישראלי נתן אווירה טובה יותר בהרבה מהקהל הבריטי הישנוני.
הסאונד להפתעתי היה די טוב, לעומת הופעות קודמות בהם הייתי במועדון התיאטרון. למרות שרוב ההופעה הגיטרה של אקרפלדת' הייתה יותר מדי דומיננטית ואת הקלידים כמעט לא שמעו כאשר היה צריך, היה אפשר להנות מהסאונד הייחודי של הלהקה. Opeth עוזרת לך לגלות את הדת' מטאל שבך, ואולי המסלול הפרוגרסיבי שהלהקה נמצאת בו עם השנים, עזר לה לגייס מאזינים רבים שהם לא מאזיני דת' מטאל מסורתיים. לכך תוסיפו שאמש במשך כל ההופעה עמד על הפודיום מיקאל אקרפלדת' ונשא בפנינו את התובנות שלו על הדת' מטאל וההבי מטאל.
אחרי השיר הראשון, "Ghost Of Perdition", הוא טרח לציין שזוהי הופעת דת' מטאל לקשוחים בלבד, ובכך נתן את האופציה לכל מי שלא בטוח לאן שהוא הגיע, לעזוב. אחד השירים שנוגנו בהופעה, "The Baying of the Hound" מציג את הנישואין בין הדת' מטאל לפרוג מטאל, מצד אחד גיטרות דיסטורשיין ודאבל בס מסורתי של ההבי מטאל, מן הצד השני ההאמונדים של פר וייברג שמעניקות לנו השפעות של הרוק המתקדם. הסטליסט עצמו היה מגוון מאד וכלל שירים מכל האלבומים פרט ל-Morningrise. השיר שנבחר לסיים הפעם את ההופעה היה "The Drapery Falls", אחד השירים הטובים ב-Blackwater Park, שהשאיר טעם של עוד לקראת ההדרן הבא עלינו לטובה.
אקרפלדת' המוכר לי מההופעות הקודמות כקומיקאי לא קטן, הפגין את חוש ההומור שלו גם הפעם, לפעמים קצת יותר מדי, כאשר הקהל צמא לשיר ואקרפלדת' ממשיך למלמל כל מיני בדיחות קרש. זה כלל בדיחה על מהות ההבי מטאל ומה צריך לכלול קליפ של הבי מטאל: נחשים, בחורות, אלכוהול. זה המשיך בכך שכמעט אחרי כל שיר הוא מודה לקהל, ובחלק מהמקרים גם עוצר, מחייך ואומר: "זה הרגע שלכם לצלם אותי". שיא מופע הסטנדאפ היה בהדרן כאשר אקרפלדת' החליט לערוך את מבחן "המטאליסט המתחיל" – הוא ניגן כמה ריפים של שירי רוק כבד ידועים והקהל היה צריך לנחש, ביניהם היו: "Smoke on the Water" של דיפ פרפל, "Paranoid" של בלאק סבאת' ולקינוח ריף שנשמע כמו "Welcome to the Jungle" של גאנז, אבל אקרפלדת' טען שסלאש בעצם גנב לו את הריף מ-"Deliverance" – וזה היה האות לביצוע השיר הזה, באולם שרר כאוס כללי.
לסיום ,מאחר שהלהקה הייתה מודעת שיש לה עסק עם קהל ישראלי שדורש תמורה מלאה על הכרטיס, היא ביצעה שיר נוסף להדרן, "Demon of the Fall" וחתמה את ההופעה. בסה"כ הייתה הצלחה חסרת תקדים לטעמי מבחינת ההפקה והארגון. נתחיל מכך שכל הכרטיסים נמכרו מראש תוך כמה ימים, הבטחון והארגון בכניסה לאולם היו כמעט כמו באירופה, הסאונד היה טוב וראו שהלהקה לא באה רק מתאוות בצע, אלא מרצון אמיתי להיות פה ולנגן מול מעריציה. Opeth הבטיחו לבוא שוב, אחרי ההצגה שהם נתנו אתמול, אנחנו מחכים ומקווים שיבואו.
סטליסט:
Ghost of Perdition
White Cluster
The Amen Corner
The Baying of the Hound
Closure
Under the Weeping Moon
The Grand Conjuration
The Drapery Falls
הדרן:
Deliverance
Demon of the Fall