The Gathering בדרך "הביתה"
מידע נוסף: ההופעה התקיימה ב-Knitting Factory, ניו-יורק בתאריך ה-21.3.06.
להקת The Gathering של היום היא ממש לא אותה להקה שהוקמה ב-1989. זה כמובן ידוע לכל מי שמכיר אותם. אחרי שהאלבום Always יצא בשנת 92' הלהקה הופיעה בהולנד, בלגיה, גרמניה ואפילו ישראל, אך לאחר מכן היא נעלמה מהשטח בגלל בעיות עסקיות עם חברת התקליטים. בכל זאת אלבום נוסף יצא. ההתאוששות הגיעה בשנת 94' כאשר אנק נכנסה לתמונה. מאז עברו יותר מעשר שנים, ועדיין הלהקה ממשיכה לחדש, להקליט ולהופיע.
את ערב ההופעות פתחה להקה בשם Giant Squid, פעם ראשונה שאני רואה או שומעת אותה, ונהניתי מכל רגע. אפשר להגדיר אותם כלהקת מטאל-אוונגרד, אבל לא חייבים להיכנס להגדרות. הם הזכירו לי המון דברים, החל מ-Katatonia ו-Opeth ועד ל-Beyond Dawn, אבל ברור שהם מושפעים מלהקות נוספות שלא קשורות למטאל. בהופעה שכללה רק 4-5 שירים, הם הספיקו לעשות הרבה מאוד. קשה לההסביר איך הם נשמעים, מכיוון שהם מגוונים כל כך, אבל אני אנסה להעביר את הרעיון.
השיר הראשון, למשל, התחיל (אבל רק התחיל) בדיוק כמו שציפיתי כשראיתי בקידמת הבמה בחורה צנומה וגיטריסט (זוג נשוי, מסתבר) וקצת מאחוריהם חצוצרן.השיר נפתח בקטע קלין שקט, והנחתי שהזמרת תשיר משהו בסגנון של ההדליין של הטור. אלא שאז הגיעה ההפתעה הראשונה שלי: דווקא הגיטריסט שר כשהשירה שלו מזכירה את System Of A Down. ההפתעה השנייה שלי הגיעה כשהזמרת / גיטריסטית התחילה עם הגראולים(!) – הפתעה נעימה מאוד. החצוצרה לא היתה חלק בולט במוזיקה, וכשהיא כן נשמעה היא התלוותה למלודיה של הגיטרה ולא יותר מזה. Giant Squid לא מפחדים להתנסות עם המוזיקה שלהם והתוצאה מאוד מעניינת, די מורכבת (לא מידי) ומלודית.
והנה הגיעה ההדליינרית של הערב, The Gathering, אשר הופעתה הייתה כחלק ממסע ההופעות לקידום האלבום החדש Home. שיר הנושא שבוצע באותו ערב, הוא אחד מהשירים היפים ביותר שהיו בהופעה. אחרי יותר מחודש של הופעה כמעט בכל ערב, אנק אמרה שהם כבר עייפים. ובכל זאת הם הופיעו קרוב לשעתיים עם אנרגיה בלתי נדלית, בדיחות, רב שיח בין הלהקה והקהל ושירים מכל האלבומים החל מ-Mandylion ועד (כאמור) Home שייצא באמצע אפריל.
הקהל נסחף בקלות אחרי השירה של אנק, ובכל פעם שהיה קצת שקט, נשמעו צעקות מכיוון הקהל, כמו: "You’re Gorgeous" או "You’re The Best Singer On The Planet", והיא אכן מדהימה, בהופעה לא פחות – ואולי יותר – מאשר בדיסקים. אני חושבת שהקהל ציפה לשירים היותר קצביים של הלהקה, אבל רוב ההופעה היתה די רגועה. רק בהדרן, כשהם עשו את השיר "In Motion" והייתה הזדמנות של פחות מדקה לעשות פוגו, היה פוגו, וזה נראה כאילו כולם חיכו כל הערב לזה. לסיכום, הייתה הופעה מצוינת ואנרגטית מאוד. האולם הקטן היה מלא עד אפס מקום, ובצדק.