They:Swarm – גם חיפה אינה בלתי-שבירה

היוזמה של להקת They:Swarm שבגינה התכנסנו כאן היום – והיא קיום מיני-סיבוב-הופעות בשלוש ערים שונות ברחבי הארץ – הייתה ללא ספק יוזמה מבורכת, אך התבררה לבסוף כתעודת עניות למטאל הישראלי. אמנם עבדיכם הנאמנים נכחו רק באירוע אחד מתוך השלושה בסוף השבוע האחרון, אך לפי דיווחים מאלה שכן היו בשתי ההופעות האחרות – בבאר שבע ובהרצליה – המצב היה טיפה יותר טוב, אבל עדיין הרבה מתחת למצופה. יכול להיות שהסיבה היא כמות האירועים הבאה עלינו לטובה בקיץ הקרוב, או מבול ההופעות הגדולות מחו"ל שהיה לנו לפני כמה חודשים, אבל הקהל הישראלי פשוט לא בא, ובהחלט היו מספיק סיבות להגיע.

אחרי כל התלונות על כך שכל אירועי המטאל מתקיימים רק במרכז, וכמה שקשה להגיע פעם בחודש לבארבי או לקולטורה בשביל הופעה, וכמה שכל ההופעות נעשו יקרות בגלל הלהקות מחו"ל, הנה לכם "טור" כחול-לבן, במחיר הגיוני למדי, עם ארבע להקות אטרקטיביות בכל הופעה, ועוד סבב הופעות אחרון של אחת הלהקות הגדולות בארץ עם אחד הסולנים הטובים במטאל הקיצוני – והקהל פשוט לא מגיע.

Acropolis
מתן ג'ונאס: הערב במועדון ה-City Hall שבחיפה היה אמור להפתח כבר בשמונה בערב, מתוך התחשבות באלה שיש להם לימודים \ צבא \ עבודה בבוקר שלמחרת, אך בגלל מחסור בקהל לא פתחו את הקופות בכלל עד סביבות השעה תשע, כשהלהקה הראשונה עלתה בערך בעשר בלילה. Acropolis עלו ראשונים, ופתחו את הערב למרות שברחבה היו יותר רמקולים מקהל. הסולן המצוין של הלהקה, יוחאי דוידוף, פתח את הערב בצווחת פאוור-מטאל גבוהה ולא השאיר מקום לספק – Acropolis לא מוכנים לוותר, והם הולכים לתת הופעה כמו שצריך אפילו בהעדר קהל.

Acropolis נתנו הופעה מקצועית ונקיה, כיאה ללהקה שמורכבת מנגנים מעולים ומנוסים בסצינה: שקד פורמן, אחד המתופפים הטובים בארץ כיום, עשה עבודה מעולה ומעניינת והביא טאץ' קצת יותר טכני ומעניין לסגנון הפאוור של הלהקה, דניאל ורפולומייב הגיטריסט המצויין הפציץ בסולואים ונגינה טכנית למהדרין, אלעד מנור (הבאסיסט של The Fading ולשעבר גם ב-Solitary ו-Matricide) לא ויתר אפילו כשהבאס עשתה קצת בעיות בכיוון והמשיך לנסות ולתת הופעה מקצועית ונקייה כמה שאפשר, והקלידן אלכס ניצח על הכל במלודיות מרשימות ונגינה וירטואוזית על הקלידים.

על הסולן יוחאי כבר נאמר מספיק, ומלבד הביצועים הטובים שלו לשירים המקוריים של הלהקה, הוא גם הפליא בביצוע לא רע בכלל לשיר "Evolution" של Symphony X שהלהקה ניגנה כסוג של הדרן, שיר לא פשוט בכלל גם לנגנים וגם לסולן, שכן לנסות להשתוות לסר Russel Allen זו משימה קשה ביותר, ויוחאי עמד בה לא רע בכלל.

Vipress
יותם דפיילר: Vipress היא בעיני אחת מהלהקות עם הפוטנציאל המוזיקלי הזועם והכובש ביותר בתחום המטאל הקיצוני בארצנו. להקה שמשלבת בהיגיון שנראה כביכול כבלתי אפשרי בין מוזיקת גרוב מטאל, מעט אלמנטים של ת'ראש (ניו סקול ת'ראש, לדקדקנים בינינו) ומצד שני הרבה אלמנטים של דת' מטאל, הארדקור וגריינדקור. אמרתי לקולגה שלי, מתן, שלמעשה יש ב-Vipress מן תשלובת בין Machine Head ל-Nasum, וככל שהלהקה צוברת ניסיון הופעות יותר ויותר גדול, אני מתחיל להאמין לדברים שאני אומר.

Vipress בורכו וקוללו במקביל בסאונד עמוס וקודח, גיטרות עמומות אך גיטריסטים סופניים, וקצב חובט שלא מרפה מידיהם של יואב ועמית, הרית'ם סקשן המכובד. נוכחות הבמה של Vipress תמיד במגמת עלייה מאז הופעת הבכורה שלה בשלהי 2006, והיא בהחלט מצדיקה את מקומה בתור אחת מחמשת הפיינאליסטיות שהגיעו לתחרות "קרב הלהקות 2008" אל עבר בימות וואקן. הלהקה עלתה באופן שמסורתי להופעות שלה עם ביצוע מפעפע של נעימת הסרט "שליחות קטלנית" כשהגיטרות מנסרות את תפקידן קדימה, ואז חתכה במהירות אל השד המהיר שנקרא "Designer".

גל "פיקסל" כהן, סולן הלהקה המנוסה – שלקול הבלתי שגרתי שלו קל למטאליסט שחובב מטאל קיצוני להתרגל בקלות, משלב שאגות גריינדקור (דמיינו את מיאסקו מ-Nasum ביחד עם הגרוניות הקשוחה של ג'סטה מ-Hatebreed) עם נהימות הארדקור, ומשתולל על הבמה כמו חיית טרף שברחה מהשלשלאות, שלמראה הפלא, אכן עונדת שלשלאות לגופה. השירים "Walk On Blood" ו-"Godblind" מגיעים גם הם, מציגים ארסנל ריפים איכותי, ביצוע כובש ומדויק, ומתחת לכאוס שמאפיין את המוזיקה הכוחנית של Vipress מסתתר, לעניות דעתי, אחד היהלומים הבלתי מלוטשים הגדולים של הסצינה. מי ייתן ותגלו אותו אתם בהמשך.

Phantom Pain
יותם דפיילר: Phantom Pain מגיעה להופעה הזאת כפייבוריטית. לאחר שהופיעה כבר בעמדת החימום עם They:Swarm בהשקת ה-EP שלה (The Mundane Corruption) מתמקמת לה Phantom Pain היטב בפסגת הטבלה של הדת' מטאל המקומי, מגישה מוזיקה שמשלבת בין ישן לחדש, בין Morbid Angel ל-Lamb Of God. כעת, מרחק שבועות ספורים לפני שחרור EP משל עצמה, The Hypocrite, מצליחה Phantom Pain להשתוות כמעט לחלוטין ללהקה הראשית של הערב.

אין ספק שלמרות הקהל הדליל באירוע, והעובדה שההרכב הופיע בעיקר אל מול הרצפה, מדובר בלהקה שמוכנה לתת 166.6% מעצמה כשזה מגיע להופעה, עובדה שהלהקה לא ביטלה את האירוע כאשר המתופף המקורי, אדם, לא יכל להשתתף, והביאה מתופף מחליף בשם עומר, מוכשר לא פחות. היתרונות המשמעותיים בהופעה זו לעומת הופעות אחרות של הלהקה, היא קודם כל העובדה שכעת, ללא כבלים שמגבילים אותם ועם חיבור Wireless, הלהקה יכולה להשתולל היטב, ורואים את ההבדל.

בנוסף לכך, מי שבלט לטובה הפעם הוא ללא ספק הרכש האחרון והטרי של ההרכב, אנדריי – על גיטרת הבס, אשר לא רק השתולל כמו שאר חברי הלהקה ביחד (לא שאני בא בטענות לדור מדלש, סולן \ גיטריסט הלהקה – שנושא על כתפיו את מרבית האחריות שנוגעת לנוכחות במה וכריזמה, כי לשאוג ולנגן ביחד זה ממש לא קל, מה שגם רוב הסולואים באחריותו) אלא גם ניגן היטב, בפראות מדויקת ומרשימה ללא ספק. הלהקה פתחה עם השיר "Bonded By Hate" והשכילה לבצע סט קצר, שכלל את ארבעת שירי ה-EP ואת השיר "הקלאסי" שלה, "Merciless". את הסט היא חתמה עם השיר הפותח והלהיט העיקרי, "Natural Disease" והשאירה הרבה טעם של עוף… אממ… של עוד.

They:Swarm
מתן ג'ונאס: זו הייתה הופעת הפרידה של They:Swarm מהזמר הבלגי שלה, Sven De Caluwe, שליווה אותה כמעט שנתיים ביחד עם תומר ג'ונס, כשהשניים יוצרים צמד ווקאלי מהגיהנום שהתאים ללהקה המטורפת הזאת כמו כפפה ליד. אני זוכר את ההופעה הראשונה של Sven עם הלהקה (כשהיא עוד נקראה Whorecore), בחנוכה 2006 במועדון התאטרון מול בסביבות ה-1000 איש, זאת הייתה אחת מההופעות היותר טובות שראיתי מלהקה ישראלית בחיי, ולמרות שההופעה ביום שבת האחרון הייתה הרבה יותר אינטימית, They:Swarm נתנו הופעה מצויינת ובאו עם כל הטירוף שהם יודעים לתת בהופעות.

אני אישית נהנתי מההופעה מאוד בעיקר בגלל האווירה ששררה בה (ולכל אורך הערב), אווירה הרבה יותר משוחררת, "שכונתית" אפשר להגיד – הלהקות הבינו שהמצב די עגום וצחקו על זה לא מעט, ולמרות זאת עשו כל מה שהם יכולים בשביל לגרום למעט האנשים שהגיעו הרגשה נהדרת כשהם יוצאים מהמועדון. They:Swarm בהחלט סיפקו את הסחורה, עם הופעה בלתי נשכחת. היה לנו פוגו של שלושה אנשים, בחורה רנדומלית שחשפה את דדיה והחזירה את הלהקה לימי המתפשטת המיתולוגיים, אחד ערן סגל שחשף את ישבנו, ושישה חברי They:Swarm שנתנו הופעה מעולה. אני חושב שלסיכום, אפשר להגיד שהיה ערב לא רע בכלל, אם כי היה לו קצת טעם של עוף (והמבין יבין…)