Unleash The Pain בהופעת השקה ל EP

קצת חששתי מההשקה של UTP. מי שמכיר אותי ואת העדפותיי המטאליות, יודע שאני די סולד ממטאלקור, או לפחות מהצד המתבכיין ועמוס הברייקים של הז'אנר והדבר האחרון שרציתי זה ללכת להופעה שאסבול בה והלהקות יסבלו בסקירה. למרות זאת, הרגשתי שמגיע ל UTP צ'אנס והחלטתי ללכת על זה בכל זאת ולראות מה יש להם להציע. לשמחתי הופתעתי רק לטובה בערב שהיה מהנה מאוד. להקות החימום היו Eyes Sawd Shut הצעירים שהולכים על הצד היותר הארדקוריסטי של הז'אנר ו Through Bleeding Eyes, אחת מהשמות היותר רציניים בזאנ'ר בארץ שעשו את עבודתם נאמנה והכינו את הקהל לקראת UTP – שנתנו הופעה לא רעה בעצמם וניצחו על השקה מוצלחת.
Eyes Sewed Shut

גם את השם של החבר'ה האלה שמעתי בעבר ועוד לא ראיתי בלייב. אז אחרי שני שירים ששמעתי בחוץ, נכנסתי פנימה לראות במה מדובר. ESS היו הלהקה הכי צעירה בערב וזה ניכר בהופעה שלהם – נראה שהם עוד לא בשלים ב100% על הבמה ושברמת הנגינה הם לא ישבו לחלוטין, אבל היו מספר דברים שכן קנו אותי בהופעה שלהם. קודם כל יש לציין לטובה את המוזיקה כמובן. המוזיקה שלהם קרובה הרבה יותר לדת' המלודי – וללהקות האמריקאיות שמשאילות מהז'אנר.‬ כמו כן כמעט שלא נשמעה שירה נקייה מתחנחנת כזו שלרוב במקום לרגש בעיקר מעצבנת, כך שמבחינה סגנונית הרבה יותר התחברתי לזה מכל הלהקות בערב. תוסיפו לזה חומר די מוצלח שהולם את רמת הנגינה של הלהקה וביצועים מעולים בהופעה. אציין לשבח בפרט את בן הסולן, שפשוט עשה עבודה מצוינת. תוך כדי שהוא משלהב, צורח בכשרון ואפילו יורד לקהל להתחיל פוגואים כשצריך או לפתוח Wall of Death. לקראת סיום הסט הקצר, הלהקה קינחה בסינגל האחרון שלהם, שדווקא פחות הלהיב אותי משאר החומרים אבל לא נפל ברמתו. נהנתי מאוד, ומצפה לראות מה יהיה איתם בהמשך.

Through Bleeding Eyes

אם ESS נגעו במטאלקור שלהם בטריטוריות שהיה לי נוח איתם אז TBEמבחינתי ההפך המוחלט. אני מסוגל להבין שיש את אלו שנהנים מהכיוון הזה של המטאלקור עמוס הברייקים, אבל כל פעם שאני שומע אותם, מעבר ללהתרשם מהנגינה המרשימה שלהם ומצ'יני הסולן הסופר אנרגטי והמאוד מאוד מוכשר, אני מרגיש שהם תופרים מוזיקה בין ברייקים. שלא תבינו אותי לא נכון – בעיניי הם עושים הכל לפי ספר הז'אנר שבו הם תוחמים עצמם, אבל הז'אנר הזה פסול מהיסוד עבורי ולא קוסם לי בשום צורה. לציין לזכותם את הרמה שהייתה גבוהה מלכתחילה ורק הולכת ומשתפרת ואיתה הדינמיקה הבימתית שהולכת ומשתבחת. מעבר למניירות שלי שנובעות מחוסר חיבור מוזיקלי, מדובר באחת ההופעות הטובות בארץ. אין לי ספק שהחימום הקרוב שלהם של Memphis May Fire יפתח עבורם דלתות חדשות ויוכיח לקהל נוסף כמה הם טובים. אחת הנציגות היותר חזקות של ה Metalcore הישראלי והמטאל הישראלי בפרט פשוט לא איך שאני אוהב שהוא נשמע.

Unleash The Pain

חברי UTP עלו לבמה עמוסים באנרגיות והחגיגה החלה. לא עברו 2 שניות מהשיר הראשון לערב וכבר נכנס איזה ברייק שהעיק. אבל כשהפסקתי להחמיץ פנים והקשבתי, דווקא אהבתי את הכיוון שלהם. הם לא רחוקים מ TBE אבל משהו שם מעניין אותי יותר, המלודיות הצ'יזיות עדיין שם אבל הן עמוסות בגרוב ונגינה נהדרת שהופכים אותן לנסבלים ואף מהנים. חלק גדול מזה הוא תודות לשני הגיטריסטים המוכשרים אוהד ורון שהפליאו בנגינה ממוקצעת וחלקו תפקידים בצורה דינאמית ללא חלוקה בולטת של ליד וליווי וכמובן ישראל הסולן שנשמע נהדר גם בצרחות וגם בשירה היותר מלוקקת. ויקטור הבסיסט לא נשאר פרייאר והשתתף גם הוא בשירה – לעתים בצעקות ולעתים בקלין. לקראת אמצע ההופעה הגיחה לה רוח רפאים, שהתגלתה מבעד לסדין כיניר תירוש – סולנם של Demented Sanity שהגיע לצווח את נשמתו בשיתוף פעולה מגניב ביותר. לאחר מכן חלק מחברי הלהקה ירדו להפסקונת ונשארנו עם ויקטור הבסיסט וגל המתופף שניגנו קטע אוירתי קצר בזמן ששאר הלהקה התרעננה לה. במהלך השיר הבא התחילה מין תחרות ריקודי מטאלקור שבמהלכה אנשים זיינו את הרצפה במכות דמיוניות, אני מניח שחלקם ממש נהנו מזה (כולל צ'ני סולנם של TBE שעשה שם דברים מדהימים) אבל למתבונן מהצד זה היה קורע מצחוק, מילא. לאחר מכן הלהקה חילקה פרס את הEP לבר מזל שהרביץ הכי חזק לאיש הדמיוני על הרצפה והמשיכו לשיר הבא – שכלל את האורח אלעד קורן המוטרף מ Onoma שביחד עם הלקה הרביץ קאבר חזק ביותר להמנון הנו מטאל Bodies של להקת Drowning Pool, בביצוע מדהים ואנרגטי בו ישראל אחראי על האגרסיות ואלעד על הצד המרגש. האורחים הבאים היו שי משעלי וצ'יני מ TBE שעלו לביצוע משותף של סינגל הלהקה מה EP, הפצצה המלודית Become the Fallen One. לקראת סוף ההופעה גל הצנחן, המתופף לשעבר של ההרכב עלה לסט התופים לביצוע של הסינגל הראשון של הלהקה – My Sweet Betrayal שריגש את הקהל ואת הלהקה.

UTP נתנו הופעה מצוינת. הנסיון והזמן עושים את שלהם כאשר חברי הלהקה מתמקצעים כנגנים וכפרפורמרים, והתמיכה של הקהל והלהקות האורחות הוכיחו שהם על המפה בליגת העל של הז'אנר. תוסיפו לזה EP שנשמע חו"ל וגישה בריאה למוזיקה ולהופעה ותבינו שהם רק בדרך למעלה. למרות ההערות הנרגנות שלי במהלך הסקירה, שנובעות בעיקר מחוסר חיבה למטאל היותר מודרני אפשר להגיד שנהנתי מאוד ושמחתי לראות עוד להקה עולה על דרך המלך.