Wednesday Unleashed – הופעות בת"א

ביום רביעי אחד, הגעתי למועדון הסאבליים בתל-אביב מעט אחרי פתיחת השערים בכדי לראות 3 להקות מהסצינה המקומית – Kna'an, אותה אני מכיר, וכן Achzavoth ו-Laid 8 שבשבילי זו הייתה היכרות ראשונה עם שתיהן, כך שלא באתי עם ציפיות גדולות במיוחד. מבחינת הערב, הסאונד היה לוקה בחסר, אבל בסך הכול מדובר ב-3 להקות שזו לא הפעם האחרונה שאני אשמע מהן או אותן – שלושתן מספיק מעניינות בשביל להשתלב בעוד הופעות בעתיד, ואני מקווה שייצא לי להיות בהן גם בהמשך…

Laid 8

ראשונים עלו Laid 8 – הרכב רוק \ מטאל אלטרנטיבי, שביצע כמה שירים מהרפרטואר הקצר שלו. הסגנון המוזיקלי נע בין Godsmack ל-Jex Thoth – על מבנה השירים האלטרנטיבי מולבשים ריפים של הבי מטאל, בעוד הסולנית מנצחת על הכול עם שירה עמוקה וכובשת. נראה שהחומר של הלהקה עוד לא מגובש באופן סופי, והיה הבדל סגנוני ברור בין השירים היותר מיינסטרימים שפתחו את ההופעה, לבין השירים שסגרו אותה – כבדים ומוצלחים יותר לטעמי. החבר'ה הוסיפו ופינקו אותנו עם קאבר ל-"Five Minutes Alone" של Pantera האגדית – מעניקים לשיר עיבוד מעניין עם השירה הנשית (קולה החזק של הסולנית מזכיר לי מעט את השירה של מירי מילמן, לשעבר מ-Distorted) ומקפיצים את הקהל על הרגליים בפעם הראשונה בערב. אחריו ביצעה הלהקה שיר בשם "Answers", שהיה קליט בהרבה משאר החומר שנוגן עד כה, ולטעמי הראה כיוון יותר מעניין, שאם הלהקה תדבוק בו, היא תוכל להרים הופעות שיהיו אטרקציה אמיתית לקהל הישראלי הבררן.

Achzavoth

אברבנאל – לשם הסולן \ גיטריסט והבסיסט של Achzavoth שייכים. בחיים שלי לא ראיתי הופעה עם שואו כל-כך מטורף. המוזיקה של הלהקה נעה על הקו שבין The Dilinger Escape Plan ,Isis ,Sex Pistoles ו-Neurosis – טירוף חושים טוטאלי ומחייב, בלתי מתפשר מוזיקלית ומקצבית ברמה שכמעט אי אפשר לעקוב אחריו. חברי הלהקה קיפצו על הבמה, ליד הבמה, ליד הקהל, ואחד על השני, מתפרעים עד מעבר לכל ביקורת, ואשכרה שוברים את הבית. חבל רק ש-Achzavoth נפלו על אוזניים ערלות, משום שהקהל לא נראה כמי שמעריך את החוויה הייחודית שהוצעה לו לעומת הטריוויאליות של לעמוד על הבמה ולנגן את השירים כמו שהם.

Achzavoth לקחו את ההופעה צעד אחד קדימה – אבל עם מחיר. איכות המוזיקה נפגמה מההשתוללות הבלתי פוסקת, ואם מוסיפים על זה את בעיות הציוד שכל הקפיצות והתזוזה גרמו, אז הכל מתחבר להופעה שנשמעת לא מקצועית, לא רצינית ולא מתואמת לחלוטין. הרבה מאוד רעיונות יפים מוזיקלית, אבל הם לא מתחברים ברמה מקסימלית בהופעה. Achzavoth בהחלט סיקרנו אותי לגביי מה שיש להם להציע באופן מוקלט, וכשגיליתי שהם שחררו דיסק, ניגשתי מיד לרכוש אותו – אני מקווה שהוא יראה סוג של רצינות לעומת ההופעה. אפשר להגיד על ההופעה הרבה דברים, מאנרגטית וכובשת, עד בושה למוזיקה הישראלית – אבל אי אפשר לקרוא למה ש-Achzavoth עשו הופעה רצינית.

Kna'an

ההופעה של Kna'an נפתחה עם אינטרו מוזיקלי מתוך הסרט "המעיין", משם חברי הלהקה פרצו ישר לתוך השיר "Last Dawn" שזכור מהדמו של הלהקה מ-2005 – ניסור מלודת' מהיר ועצבני. למי שעוד לא יצא לראות, אני ממליץ בחום לחפש את ההזדמנות, כי על אף שזה לא קורה לעיתים קרובות, כש-Kna'an עולים על במה, יש אש באוויר. לא היה ספק שהקהל בא לראות את Kna'an לפי התרועות שליוו את הכרזת השיר הבא, שיר הנושא מהדמו הישן "Slavery" – גם הוא נאמן לסגנון המקורי והעיקרי של הלהקה. לאחר מכן Kna'an ניגשו לבצע את "One Single Speech", סינגל ששוחרר ב-2005 הנוגע במחוזות יותר פרוגרסיביים מקודמיו.

"Scared Forever" היה הבא בתור ולי היה קשה לזכור אותו אחרי הפוגו הרצחני שנטלתי בו חלק קטן, אך אפשר לסכם אותו כ-"עשה את עבודה" ללא ספק. לקראת סוף ההופעה הכריזו Kna'an על הסינגל האחרון שהם שיחררו ל-MySpace לכבוד ההופעה, "Binding Testament", שעוסק בסיפור אברהם ויצחק. הקהל נראה נלהב מהעניין ו-Kna'an נתנו בראש עם מה שלדעתי יגדל להיות הלהיט הראשון שלהם. לאחריו הגיע "The 12th Star" המוכר, ולבסוף הלהקה סגרה עם פצצת המהירות מהדמו, "Rain Upon The Battlefield", המבוסס על שירו המפורסם של יהודה עמיחי. סך הכול, למעט הפרעות בסאונד, הייתה הופעה טובה מאוד של Kna'an, ששמחתי לראות. לסיכום, יום רביעי שבוזבז היטב.