לערב הזה חיכו דיי הרבה, קרוב ל-600 איש שהגיעו ערוכים עם צידנית, מימייה, חוברת שירונים וערימה של אנרגיות חולניות בשביל להחריב את הקולטורה. אני יכול להשתמש בכם הקוראים ולהודיע שאני לא היחידי שנהנה בהופעות שבאות עלינו השנה לטובה, כנראה אם זאת ההתחלה של 2006, אולי כדאי שנמשיך לקוות לדברים טובים. בהחלט היה ניכר על פני הורקור שנראו כמו חתני בר מצווה מן השורה ועד לדרשה עצמה מאושרים וצמאים לתת קצת בראש… לא נשכח שעל עמדת התיקלוט ניצבה DJ הדס שפירקה ביציאות B-Sides ויציאות מוכרות כאחד. ואז התחיל הערב…

Dissonant

כמה אפשר ולא אמרו עליהם שהם פוטנצייאלים. 5 אנשים מוכשרים עם קונספט מאוד יחודי בישראל שלאט לאט סוחף את כולם. אמנם הייתה להם הופעה ממש קצרה (משהו כמו 25-35 דקות) אבל הזרם הראשון שהקהל קיבל מלבד האדרנלין שבאויר היה שיר הפתיחה שהוא מן הסתם היה "בשם האלוהים" (לא יעזור לכם! אני כותב את זה בעברית, פעם זה היה להיט לרשום תרגומים לשירים ואפילו אהוד מנור עשה את זה! אז תפנימו בשקט) מה שנתן את יריית הפתיחה לפוגרום בקולטורה. הקהל של המטאל קיבל את מנת האנרג'ייזר שלו.

אף על פי כמה פידבקים ותקלות שהתגלו לאחר השיר הראשון, דיסוננט סיפקו והמשיכו לספק מנה סדירה של אנרגיות לקהל. לאחר מכן השיר "Lust" נכנס, שיר שאני אישית מאד אוהב אותו רק שחבל שעבר איזהשהו קיצוץ בפתיח הבאס הארוך של נחי אבל עדיין שיר שיודע לתת את שלו. גם התוספת של שקד פורמן להרכב בתור מתופף קבוע, רק תרמה ללהקה ובהחלט אפשר לומר שעם החומר החדש שלה, היא אפילו מתעלה מעל מה שהיא עשתה עד היום. מדהים איזה תאוצה המטאל בארץ תופס תודות ללהקות שמאמינות ביכולות שלהם כמו דיסוננט וכמובן לקהל הישראלי שאין מישהו שמסוגל להגיד עליהם משהו רע, אפילו לא האמנים שבאים לבקר פה.

Useless ID

שמעו אני אומר לכם את האמת, אני גרוע בפאנק רוק ואולי כמות הלהקות בסגנון שאני כן מכיר נמדדת על 2 ידיים מקסימום אבל אני חייב לומר שיוסלס איידי גורמים לי להתחרט. למה תיקלטתי כל הזמן את בלינק 182 כשיש לנו משהו "כחול לבן" שנשמע הרבה יותר טוב, נראה הרבה יותר מעניין על הבמה עם נוכחות לא קטנה והכי חשוב יודע לפנק את הקהל באופן ברוטאלי גם אם הסגנון הוא שונה ב-180 מעלות מנושא הערב שהוא מן הסתם הורקור. אני סמוך ובטוח שאני לא הייית היחיד שממש נהנה לראות ולשמוע אותם, קצת מעבודת מחקר קטנה בזמן ההופעה הבנתי כמה בור אני בפאנק-רוק… אבל בערב כזה אין מטאל, אין פאנק רוק, אין שום דבר אחר מלבד אנשים שרוצים לבוא לראות הופעה טובה כמו שכתבתי, אולי למצוא מישהי בשביל איזה משת'קל בשירותים או אחד לקחת הביתה, מה שבא לכם ויותר חשוב… להנות ממוסיקה שעושה לכם את זה.

אז אני אסכם את החוסר ידע שלי בפאנק רוק (ואני פונה למטאליסטים שעדיין חושבים שמטאל לא יכול להתערבב עם פאנק רוק) ואומר: לכו להופעות של יוסלס איידי ותיווכחו אחרת. מיותר לציין שהפוגו שלהם נראה פשוט כמו איזה פרעות קישינב עם ניטים. ביננו… היו שם כמה עוללים שאזרו אומץ ונכנסו לתוך המעגל בחדווה לא קטנה, רובם לפי מה שראיתי, שלומם טוב. טיפ נוסף: תנסו גם להכיר את יוסלס איידי אישית, הם באמת אנשים מיוחדים.

Whorecore

אני חייב לציין שדעתי על הורקור תהיה משוחדת כי הם עושים את אחד הסגנונות שמדברים לטעם המוסיקלי שלי במטאל. ערב ההשקה של הלהקה, אחרי חצי שעה פלוס מינוס של עבודת במה משמעותית ואיזה סאונדצ'קון קטן עלתה סוף סוף הורקור, שנראו ממש נינוחים ורגועים. ג'ונס, קונאן, ערן, מיידן, איבל חיים ודולי… הרכב של כמה תרבויות שונות של אנשים, פצח את ההופעה בקול תרועה וששון (רק שנראה לי "ששון" האמיתי לא היה אתמול אז נשארה התרועה ותאמינו לי זה מספיק חזק כשמדובר בהורקור) ולמרות שהם קיימים מ-2003, הורקור נראו כמו אפרוח שבקע מהביצה וכולו פצצות, אחוז מן דיבוק שנאבק להחזיק ולייצב את עצמו עד לרגע של ההרגשת היציבות והביטחון העצמי שמעמיד אותך חזק ויציב כמו ברזל.

הורקור שחררה פצצת אטום בדמות של ברוטאל-גריינד והיא נחתה ישר בפוגו האלים שליווה אותה (למרות שלצופה הלא מזוין, נראה כי היה הרבה יותר פוגו ביוסלס). בכינות די טיילתי בהופעה לראות קצת תגובות של אנשים, מדהים היה לראות אנשים מחייכים במן תיאבון לעוד ועוד… עם צימאון כזה גדול שווה להמשיך להאמין שהורקור פתחו דף נוסף בקריירה שלהם כלהקה ובשאיפות שלהם בהווה ובעתיד. כמו שג'ונס אמר "האוירה היתה שכונה" וזה לא ממש סוד שבאמת מה שקרה במועדון הקולטורה היה למעשה שכונה אחת גדולה. אם לתאר במילים פשוטות יותר את הכוונה אז "שכונה של אלימות עם חיוך והרמוניה."

לסיכום:

גיא ווב עדיין מלך בסאונד של מטאל בהופעות. שווה לנסות את דיסוננט ויוסלס למי שעדיין לא ניסה או טעם איזה אגרוף / בעיטה / ניט בפוגו שלהם. והורקור… מלבד העובדה שאף אחד מחברי הלהקה לא סיים את ההופעה מדמם, פשוט צריך להקשיב לדיסק ולהבין לבד על מה מדובר וחכו בסבלנות לשירים החדשים, מתוך שמיעה ראשונה ושנייה, הם נשמעים לוקס! הערב היה נראה ונשמע מעולה ורואים את הרצון וההשקעה שניכרת על הרבה אנשים ואמנים בארץ שטועמים ונותנים קצת "לקבל בראש תוצרת כחול לבן". כמו כן, הצלחתי להשיג את תגובתו של רועי שרמן שסגר להורקור את הברז של המילים לפני תחילת ההופעות (למי שקרא בראיון איתם) ותגובתו היא כדלהלן: "עד שחיים לא גוזר את הזקן ומיידן שוטף בבית את הכלים… עד אז, אין מילים!" … היידה! יאללה! עוד ערבי מטאל אנשים!!!