אני סמי (בן טובים) – ראיון עם sami yli-sirniö, גיטריסט להקת Kreator
את קריאייטור אין מטאליסט בארץ שלא מכיר – לפחות כך אני רוצה להאמין, וכל מי שמכיר את הלהקה מכיר את הסולן הכריזמטי Mille Petrozza כשהוא שואג Time To Raise The Flag Of Hate או Extreme Aggression,
רובנו גם מכירים את Ventor המתופף הרצחני שנמצא לצד פטרוזה בלהקה מיום הקמתה.
אבל יש מקום לתת כבוד גם לגיטריסט המוביל של הלהקה, שנמצא כבר איתה לא מעט שנים – הרי הוא סאמי (לא בן טובים ת'כלס) כי Sami הוא האחראי על הצליל של קריאייטור משנת 2000, הוא שנתן לקריאייטור את הצבע והמגע שהחל ב Violent Revolution וממשיך עד היום, והרבה בזכותו הלהקה נמצאת כיום בשיא ההצלחה, כפי שהעידה ההגעה למקום הראשון במצעד מכירות האלבומים בגרמניה עם האלבום החדש Gods Of Violence , שעליו רשום סאמי כשותף פעיל וחשוב יותר מבכל אלבום של הלהקה בעבר. לכבוד הגעתה הקרובה מאד של הלהקה שוב לישראל – ישבתי לדבר עם חברנו:
מה המצב סמי? הגעתם עם Gods Of Violence למקום הראשון במצעד הגרמני, מעל ליידי גאגא, מעל מדונה, מעל בון ג`ובי במכירות, אני אשאל אותך ישירות, המקום הזה רשום על שמך או על השם של פטרוזה?
חייב להודות שאני קצת מופתע מהשאלה הישירה.. (צוחק) ולפני הכל אני חייב להגיד שהעובדה ש Gods Of Violence הגיע למקום הראשון במצעד בגרמניה כשהוא עוקף במכירות שמות כמו שהזכרת ועוד שורה ארוכה של אמני ענק זה נצחון ענק למטאל לפני הכל, תחשוב על זה, אלבום Thrash Metal עם שם כזה, מוזיקה כזו ועטיפה כזו מגיע למקום הראשון בגרמניה, זה לא יאמן, זו הפעם הראשונה שזה קורה ל Kreator ואני חושב שמעטים אלבומי המטאל שעשו את זה, זו תודה ענקית לקהל שלנו שהראה שהוא תומך בלהקה ונאמן ללהקה ומעל לכל אוהב את האלבום, כי מעבר לנאמנות אני לא חושב שאנשים יקנו ב 2017 אלבום שהם לא אוהבים רק בגלל נאמנות ללהקה, עובדה שגם אלבומים קודמים שלנו קנו פחות, יש באלבום הזה משהו שמהר מאד תפס את המאזינים ונגע בהם, זה משמח ומספק ברמה שלא תתואר.
חלום של כל מוזיקאי.
לגבי השאלה שלך, אני תמיד הייתי שחקן קבוצתי ומעולם לא חשבתי על הדברים בצורה הזו שאתה מציג אותם, מבחינתי זה רשום על כולנו, על ארבעתנו באופן שווה, מה שגורם לקריאייטור להשמע כמו שהיא נשמעת כיום זו הכימיה היצירתית בין ארבעתינו, זה לא נגן אחד או אחר, נגן אחד מבריק יכול לשדרג טיפה תקליט, אבל אלבומי מטאל שמגיעים לרמת הצלחה כמו שאנחנו חווים כעת עם Gods Of Violence זה רק בגלל השילוב בין כל הנגנים והשלם שיותר גדול מסכום חלקיו, לא בגלל נגן כזה או אחר, טוב ומעניין ככל שיהיה.
לא צריך להצטנע סתם, אם זה כך, למה זה לא קרה ב Coma Of Souls נניח? אתה מבין שכרגע אתם בשיא ההצלחה שלכם בעולם נכון?
אני באופי לא בחור שחצן, וזה באמת מה שאני חושב ומרגיש, שזה של כולנו יחד, למה זה לא קרה ב Coma Of Souls אתה שואל? כי ב 1990 אמני המיין סטרים מכרו כמויות אדירות של מיליוני אלבומים והיה קשה מאד לדגדג אותם, היום המרחק מבחינת המכירות בעולם הצטמצם כי קהל המטאל כן קונה אלבומים ודי הרבה יחסית, אני לא חושב ש Coma Of Souls הוא אלבום פחות טוב, אני חושב שהוא מצויין, זה עניין של תקופה כי כשעושים מצעד אז המיקום בו לא מושפע רק מכמה אנשים קנו את האלבום שלנו אלא מכמה אנשים קנו את האלבומים האחרים ש "מתחרים" בנו שם, ולפי זה עושים את הדירוג.
אנחנו בשיא ההצלחה מבחינה עסקית זה נכון, המופעים שלנו כיום הם הכי מלאים אי פעם, האלבום מוכר הכי טוב מכל אלבום של Kreator מבחינת קצב המכירה שלו, והוצאנו 4 קליפים מהאלבום ואני מאמין שיצאו עוד, מרגיש לי ש Gods Of Violence הוא השיא של התהליך שהתחלנו עם Violent Revolution ועבר דרך Enemy Of God ו Phantom Antichrist, מרגיש לי שבאלבום הזה הכל השתלב בצורה הכי נכונה וטובה לנו.
זה די מדהים שזה קורה ללהקה שהחברים בה נעים בין גילאי 45 ל 50, בדיוק ברגע ששואלים אותך או אתה עוצר ושואל את עצמך לאן אפשר עוד להגיע, אנחנו להקה שמופיעה די הרבה, אני מאמין שגם לזה יש חלק בכל העניין.
אף אחד מכם לא נשוי, קשה לי לראות את Mille עם שני ילדים קטנים בבית עושה 200 הופעות בשנה
נכון, אני היחיד שיש לו בת זוג קבועה, אני חושב שהעניין הוא למצוא את האדם המתאים, זה לא פשוט בכלל, כי אתה מביא אתך איזה "תיק" שהבת זוג צריכה לקבל ולהכיל זה לא מתאים לכל אדם, מצד שני כשאני כן בבית אז אני בבית לחלוטין ולא נמצא 8 שעות בעבודה ועוד שעתיים בפקקים הלוך חזור, אני נמצא חוודשים בבית בפינלנד אז זה מתאזן, אבל כן, זה מאד קשה לעבוד בכזה קצב מטורף כשאתה בעל משפחה והלהקה היא לא מטאליקה שיכולה לקחת את המשפחה בדרכים.
כשהצטרפת ללהקה לקראת שנת 2000 והקלטתם את Violent Revolution שהיה אלבום שהחזיר במכה אחת המון מעריצים מהדור הישן, הרגשת שזה למעשה פתיח של פרק חדש בקריאייטור?
הרגשתי שאני רוצה לתת משהו משלי לתוך הלהקה אבל לא חשבתי במושגים של "פרק חדש" בהיסטוריה של קריאייטור, הרי כולנו מחלקים את הלהקה הזו ל 3 תקופות, יש את שנות השמונים, כלומר כל מה שיצא עד Coma Of Soulsכולל, יש את הניינטיז שהיו התקופה היותר נסיונית של קריאייטור, ויש את מה שאתה קראת "תקופת סמי" שזה מ Violent Revolution ועד היום, בהרבה מובנים התקופה הזו היא שהעמידה אותנו מחדש על הרגליים, אבל זה בזכות החזרה של Ventor לא פחות, שים לב שההרכב העכשווי זה ההרכב שלנו כבר 18 שנה, כלומר זה ההרכב הכי יציב שהיה לקריאייטור אי פעם והוא יותר יציב פי 3 מבחינת הזמן מכל ליין אפ אחר שהיה לקריאייטור לאורך השנים.
היציבות הזו מאפשרת לנו לעבוד כקבוצה עם הרבה ביטחון, עם הרבה כבוד אחד כלפי השני כשכל אחד תופס את המקום והביטוי שלו בהרכב בצורה הכי טובה ומספקת, אני לקחתי על עצמי בשנים האחרונות את הראיונות ואת הקשר עם התקשורת כי אני נהנה מזה ואוהב את זה, גם מבחינת ביטוי עצמי אם אני חוזר לתחילת השאלה שלך, יש לי ולכל נגן אחר בהרכב ביטוי מלא ושיוון מלא בכל ההחלטות המוזיקליות בלהקה, זו קבוצה.
עד כמה נתנו לך להתבטא אז? כי היום ברור שאתה פחות או יותר שותף שווה בלהקה.
ברור שב Gods Of Violence יש יותר ממני, אבל גם ב Violent Revolution יש הרבה ממני, חלק מהאלבום ההוא נכתב עוד לפני שהצטרפתי ללהקה, אז באופן טבעי יש שם יותר דומיננטיות של Mille אבל עדיין אני חושב שאפשר לשמוע את הסאונד והמגע שלי גם שם באופן בולט מאד, גם בהרמוניות, גם בסולואים, ובכלל לאורכו של האלבום, אני חושב שזה אחד האלבומים הכי טובים של קריאייטור, אז רק גיבשנו את ההרכב מחדש וזו הפעם הראשונה שהם עבדו בצורה צמודה עם נגן שלא גר מגרמניה, אז למרות שפינלנד קרובה והטיסות זולות, אני עדיין ל מ Essen כמותם ויש מרחק והכל היה נסיוני אבל עבד די חלק ישר מההתחלה, הרגשתי בבית, הרגשתי במקום שטוב לי בו, שאני רוצה להמשיך ולהתפתח ולתרום לו את כולי.
חלק גדול מהסאונד והעיבוד של קריאייטור ב"גלגול השלישי" הזה רשום על שמך, הסולואים, הסאונדים ובכלל המקום שמחבר את ה Thrash Metal עם מלודיות ועדכניות – אבל אתם לא הגעתם למצב של מסחור, איך שומרים על האזון הזה שבין ליטוש לבין כבדות?
כי אנחנו להקת Thrash, יש שיגידו יותר מלודי או פחות מלודי אבל קריאייטור מבוססת על אלמנטים של אגרסיה, של כעס, של כאב שממנו יוצאים השירים, קשה לכתוב כאלו תכנים ולנגן מוזיקה מתייפייפת, זה חשוב שתהיה מלודיה אבל המלודיה היא התוספת לאינטנסיביות ולכבדות ולא ההפך.
אני חושב שזה שנשארנו נאמנים לעצמינו והמשכנו בקו הזה פחות או יותר מאז שנכנסתי ללהקה, זה מה שנתן לנו את היכולת לפתח את הסגנון והסאונד הזה ולהביא אותו למקום שהבאנו, זה לא קל, הרבה יותר קל לכתוב אלבום שישמע כולו כמו Pleasure To Kill או כולו כמו Endorama ויהיה לו קו מאד ישר מבחינת הדינמיקה, זה יותר קשה לכתוב אגרסיבי ולהשאר מלודי, להשמע נגיש לאוזן אבל עדיין בועט וכעוס ואמין, זה מאד לא פשוט.
אתה חושב שאם היית נולד וגדל בגרמניה ולא בפינלנד, הנגינה ומה שאתה מביא לקריאייטור היה שונה?
יכול מאד להיות שכן, כי קח נניח את Mille או את Ventor, הכתיבה שלהם מאד "גרמנית", מאד ישירה, מאד אגרסיבית ביסודה, המקום שהם הגיעו ממנו זה Thrash ופאנק כילדים, אני גדלתי בהלסינקי שהיא עיר רגועה והרבה פחות מתועשת מ Essen , והקונפליקט של מזרח גרמניה והחומה והקומוניזם לא הגיע אלינו לפינלנד, ההשכלה המוזיקלית שלי החלה במוזיקה קלאסית, פסנתר וגיטרה אקוסטית ורק אחר כך גיליתי את המטאל והתחלתי לנגן מטאל, סביר שאם הייתי גר ונולד וגדל בגרמניה אז המקום האווירה והתקופה היו מעצבים אותי מוזיקלית.
שיר שתפס את תשומת הלב מהר מאד זה Satan Is Real שלמרות שמו שנראה בהתחלה טפשי להחריד, מכיל מסר עמוק מאחוריו, ספר לי עליו.
הרי ברור לכולנו ש Satan Is NOT Real והשיר הזה מתייחס לרוע שמסתובב בחוץ, אפשר לקחת אותו להרבה כיוונים, שמעתי כבר שאלות אם השיר נכתב על דאע"ש (הוא לא) או על תעשיית המוזיקה (הוא לא), השיר נכתב כמטאפורה למקום שבו הרוע האמיתי וההרסני באמת מסתובב שם בחוץ בינינו ולמעשה הוא יכול להיות האיש שממש כרגע עבר לידך, אי אפשר לדעת מאיפה זה יגיע אבל העולם נהיה אלים ומסוכן יותר עם השנים, וזה נושא שבגדול קריאייטור תמיד התעמתה איתו ועסקה בו בכל האלבומים.
עוד שיר ששווה להתעכב עליו זה Fallen Brother
כמו שאמרת קודם, כולנו בני 45-50 ואנחנו רואים את האמנים שאנחנו אוהבים מתים, נעלמים, אנשים שהרגשנו ש "הם יחיו לנצח", החלטנו לתת בשיר אחד מעין הצדעה לגיבורי התרבות שלנו, בקליפ אפשר לראות את כולם, אמנים שאהבנו, הן מתחום המטאל והן מחוצה לו ואינם איתנו עוד, זה הפך להיות אחד השירים המובילים באלבום ובהופעות, זה מפחיד ומעציב לראות אנשים שהכרת וניגנת איתם על במות "נעלמים" פתאום, זו דרכו של עולם אבל זה נוגע בך קרוב וזה הביא אותנו לכתוב על זה.
ממה אתה הושפעת כשהתחלת לנגן גיטרה? אילו להקות? גיטריסטים? למה אתה מקשיב היום?
פחות גיטריסטים, יותר להקות, אני מאמין שאותם דברים שכל מי שבגילי הושפע מהם, Metallica, Iron Maiden, Black Sabbath, Judas Priest, Deep Purple וכל אלו, על זה גדלתי בעיקר, אחר כך נכנס כמובן המטאל הכבד יותר וכל הThrash וה Death Metal אבל ההשפעות שלי מגיעות מהדברים עליהם גדלתי.
אני מנסה להיות כמה שיותר מעודכן ולשמוע הרכבים חדשים, זה לא קל אבל אני עושה את מירב המאמצים.
זו הפעם השלישית שאתה מגיע עם הלהקה לישראל, מה יש לך לספר לנו על החוויות שלך ומה צפוי לנו בהופעה הקרובה ב 9/11 בבארבי?
מאד נהנתי בישראל בפעמיים הקודמות ואני בטוח שגם הפעם יהיה כייף, ננגן שירים שמעולם לא ניגנו על הבמה כמו Total Death מהאלבום הראשון Endless Pain ונוסיף לסט את People Of The Lie שאני יודע שמאד פופולרי בישראל, תהיה הופעה משוגעת עם שירים מכל התקופות של Kreator ושילוב של ישן וחדש, מצפה מאד לחזור !