אנשי היערות – ראיון עם Kare גיטריסט In The Woods
יש להקות שמוטיב הזמן קריטי בהסתכלות על היצירה שלהן, In The Woods מנורבגיה הם דוגמא טובה, אלבום הבכורה שלהם Heart Of The Ages יצא ב 1995, הרבה לפני האלבומים הראשונים של Agalloch או Alcest ואפילו כמה חודשים לפני הראשון של Opeth, הוא היה כל כך חדשני לתקופה והציג לראשונה את השילוב בין בלאק מטאל, דום מטאל, פרוגרסיב, ונגיעות ניאו פולק, אף אחד לא עשה את זה כך דאז והאלבום נחשב למוקד השפעה של המון להקות מהתחום.
לרגל ההופעה הקרבה החלטתי לשוחח קצת עם Kare, גיטריסט הלהקה, הוא לא היה שם ב 1995 אבל הידע שלו בהסטוריה של ההרכב בהחלט מרשים ומאפשר לו לשוט איתי בעבר-הווה-עתיד, אז אחזנו יד ביד ונכנסנו יחד למעבי היער…
כשאני מסתכל על מה היה בשוק המטאל ב 1995 ומתייחס לאלבום הבכורה שלכם Heart Of The Ages אני די מוקסם, אמנם את קלטת הדמו שיצאה לכם קודם Isle Of Men הכרתי רק בדיעבד, אבל אני בהחלט זוכר שקראתי Review על האלבום בשבוע שהוא יצא וזה גרם לי להזמין אותו בדואר "על עיוור" כלומר בלי לשמוע ולו תו אחד, אני שמח להגיד לך שזו היתה אחלה עסקה והתאהבתי בו מהרגע הראשון, האטמוספרה ותחושת המרחבים, הנוף של נורווגיה, והשילוב שהיה כל כך חדש בין בלאק ודום מטאל לרוק פרוגרסיבי וקטעים אקוסטיים קנה אותי.
מסכים אתך, Heart Of The Ages עשה המון רעש באנדרגראונד בשנה שיצא, לא הייתי אז בלהקה והם היו חתומים בלייבל אנגלי בשם Misanthropy Records (שהוציא הרכבים כמו בורזום, לימים את מייהם, פלאוריטי ועוד) וגם סביב הלייבל היה הייפ חזק בעיתונות המטאל, זה אלבום שבהמון מובנים הקדים את זמנו וכן, אני יודע שהמון להקות רואות בו השפעה ו"פותח שער" לעולם שהיום נעשה מאד פופולרי במטאל, אבל אז דרך הכתיבה הזו היתה חדשה מאד.
שנתיים אחר כך הוצאתם את Omnio שהיה שונה מאד מקודמו, הרבה יותר פרוגרסיבי ופחות מטאלי, אוונגרדי בהרבה מובנים, זה לא רק היה אלבום מאתגר עבורכם, אלא היה אלבום מאתגר בעיקר עבור המעריצים שלכם, איך אתה מסתכל על האלבום הזה כיום?
גם Omnio נפתח בקטע ארוך (14 דקות) אבל שם בערך מסתכם הדמיון עם אלבום הבכורה, Omnio הוא אלבום שנעשה בתקציב גדול יותר ומבחינה הפקתית נשמע טוב יותר, מוזיקלית הוא לקח את In The Woods צעד או יותר נכון לומר כמה צעדים לכיוון של פרוגרסיב רוק או אוונגרד רוק או רוק נסיוני או איך שלא תקרא לזה, יש בו גיטרות של מטאל שמנגנות אפילו מהר בחלק מהשירים, אבל אני חושב שמה שעשה הרבה הבדל זו השירה, היא עדינה יותר, פחות קודרת ופחות מטאלית, היה שם גם קאבר לפינק פלויד אבל מצד שני היה באלבום הבכורה קאבר לג`פרסון איירפלן אז מהבחינה הזו זה לא היה כזה שוק לקהל שלנו, אני חושב שבהרבה מובנים ציפו שנלך יותר לכיוון של בלאק מטאל (שהגיע להצלחת ענק ב 1995-1996 בעולם) אבל הלכנו בדיוק לכיוון הנגדי והתרחקנו קצת, זה האלבום הראשון ששמעתי כמאזין של In The Woods דרך אגב.
כלומר אתה עצמך הכרת את In The Woods דרך Omnio?
כן, עברתי דירה לעיר שבה גרו כל חברי הלהקה (קריסטיאנסנד, גרים שם עד היום) ושאלתי אנשים "אילו להקות מטאל יש בעיר?" וסיפרו לי על In The Woods ועל Green Carnation אז הלכתי לחנות וקניתי את Omnio שהיה אז חדש וכך גיליתי את הלהקה ואהבתי מאד את האלבום, לימים הצטרפתי אליה כגיטריסט.
ומה קרה לאחר מכן? היו לכם המון שנים שקטות כמעט ללא פעילות.
אחרי Omnio שלמרות הכל התקבל יפה מאד בעולם המטאל עברו שנתיים ויצא האלבום השלישי Strange In Stereo שפחות או יותר המשיך אותו אם כי בקו הפקתי שונה, וממנו הלהקה נכנסה לשלב של תרדמת וחוסר פעילות, נכון שבשנת 2003 יצא לנו אלבום הופעה חיה כפול אבל הלהקה כבר לא היתה פעילה כלל, אפשר לומר שמשנת 2000 עד שנת 2015 הלהקה לא היתה פעילה, ב 2015 הלהקה חזרה והתחלנו לכתוב חומר שלימים הפך לאלבום Pure שיצא ב 2016.
ספר לי עליו קצת
לחזור למגרש אחרי 15 שנה זה תמיד קשה ומאתגר, דברים רבים משתנים סביבך, כל הסביבה המוזיקלית משתנה בצורה קיצונית ב 15 שנה, וגם אתה כאדם וכיוצר עובר המון ומשתנה ומתבגר מאד, לדעתי Pure החזיר אותנו לפעילות בזה אין לי ספק אבל הוא קודם בצורה מאד מצומצמת על ידי חברת התקליטים, לא הגיע להרבה אנשים ובגדול הרבה אנשים היו בטוחים שאנחנו עדיין לא פעילים למרות שיצא אלבום חדש, זה כואב ומתסכל אבל הפתרון הטוב ביותר הוא להמשיך הלאה ולייצר עוד מוזיקה, עולם המוזיקה הוא ארוך טווח וחייבים להסתכל קדימה.
בוא נדבר קצת על Cease The Day, האלבום האהוב עלי שלכם, אתה מסכים איתי שהוא קודם בצורה רעה מאד על ידי הלייבל וזה חתיכת עוול לאלבום וללהקה? מדובר באלבום אדיר שכולל כמה מהשירים הכי יפים שלכם
שוב, קידום מאד מצומצם על ידי חברת התקליטים, וזה כאב והציק מאד כי אני מסכים אתך: מדובר באלבום נהדר, עד היום אנחנו מנגנים הרבה ממנו בהופעות, ושירים כמו Empty Streets הם תמיד בטופ אצל הקהל שלנו, זה אלבום שיכל להיות הרבה הרבה יותר גדול ומצליח לו היה יוצא בלייבל שרגיל לקדם את האמנים שלו בצורה חזקה ומאורגנת יותר, את כל מה שבנינו סביב האלבום הזה עשינו בעצמנו בלי עזרה מאף אחד, קיבלנו כמות מסויימת של עותקים מהלייבל וזהו, את כל העבודה עשינו בעצמנו, אין לי בעיה עם עבודה קשה אבל יש גבול למה שאנחנו כלהקה יכולים לעשות, אני מאד גאה באלבום הזה.
ואז האלבום החדש Diversum שיצא שוב בלייבל חדש, הפעם Soulseller Records ההולנדי (Gorgoroth, Tulus) והוצאה חדשה של שני האלבומים הראשונים שלכם ולראשונה של הדמו מ 1993 בדיסק ובתקליט.
כן, אחרי Cease The Day הרגשנו שאנחנו חייבים חברת תקליטים חדשה, קיבלנו הצעה מהלייבל ההולנדי Soulseller Records להוציא מחדש את הדמו מ 1993 ואת שני האלבומים הראשונים ובנוסף להקליט ולהוציא אלבום חדש ואת כל זה עשינו, אני שמח מאד שהדמו ושני האלבומים הראשונים שלנו יצאו מחדש, הם היו Out Of Stock הרבה שנים בשוק וזה כייף לראות אותם שוב זמינים לכל מי שרוצה, את Diversum כתבנו בשנים האחרונות, בליין אפ מאד חזק ושירים שבעיני הם מכילים רגעים מהיפים ביותר של In The Woods מאז ומעולם, וזאת בלי ספק ההפקה הכי טובה שהיתה לנו מאז ומעולם, הקידום שלו היה סך הכל לא רע בכלל ואנשים סוף סוף הבינו שהלהקה חזרה לפעילות ויש לה אלבום חדש וטוב, זה גם הביא לנו קצת קהל חדש שלא שמע על In The Woods עד אז, שזה דבר מצויין ואני מאמין שהם ישארו איתנו, התחלנו גם להופיע הרבה יותר מבעבר ולהגיע למקומות חדשים שמעולם לא חשבנו שננגן בהם כמו ישראל.
כל ההפסקות פעילות וחילופי ההרכב יצרו בעיה אצלכם לדעתי, לקהל לא היו דמויות להזדהות איתם והשנים הארוכות בין אלבום לאלבום כיבו בכל פעם את המומנטום שנוצר
מסכים אתך לגמרי, היו בלהקה הזו לא מעט חילופי הרכב שגרמו לתופעה שאתה מתאר, אני מקווה שההרכב העכשווי שלנו שרץ כעת ימשיך הלאה לעוד הרבה שנים, כולנו גרים 20 דקות גג אחד מהשני, זה יוצר לנו סביבת עבודה הרבה יותר קרובה ונוחה מבעבר, מועיל מאז בעיני, יש כימיה טובה בין כולם, זה אלמנט מאד חשוב בלהקה, מי הבנאדם שמולך, להתחבר אליו.
ואיך אתה מסתכל כיום על ההתפתחות שלכם?
לדעתי In The Woods בכל הגלגולים שלה היתה תמיד סממן של איכות לא מתפשרת, של אמירה אומנותית, של יצירה שבאה ממקום כנה ומתפתח, וזה בעיני הרבה יותר חשוב מכמה עותקים נמכרו מאלבום זה או אחר או כמה ראיונות עשינו, בתקופה הזו אנחנו עובדים הרבה על חומר חדש ואני שמח לספר שחתמנו חוזה עם חברת תקליטים גדולה מתחום המטאל כך שאני בטוח שהאלבום הבא גם יקודם בצורה הרבה יותר חזקה, אנחנו כאן כדי להשאר.
עוד מעט אתם מגיעים להופעה בישראל, זו הפעם הראשונה שלכם כאן, שמעתם משהו על ההופעות בישראל מלהקות אחרות? או על להקות מטאל מישראל?
האמת שלא שמענו על הקהל בישראל ולא יצא לנו לשמוע אף הרכב ישראלי, אשמח לקבל ממך המלצות כי זה מסקרן אותי, אנחנו מאד סקרנים גם לגבי המדינה שלכם וגם לגבי הקהל, זה מזג אוויר אחר מנורבגיה, קהל שמעולם לא פגשנו, אז כשהגיעה ההצעה קפצנו על ההזדמנות ואמרנו ישר כן, אנחנו מאד מחכים להופעה הזו, וניתן מאה אחוז על הבמה.
לסיום ביקשתי מ Kare שיבדוק בין חברי הלהקה שלו וישלח לי רשימת אלבומים שלדעתם היו ההשפעה הגדולה ביותר על In The Woods, והנה הרשימה לפניכם:
Pink Floyd – Dark Side Of The Moon.
Metallica – Master Of Puppets.
Thule – Natt
Slayer – South Of Heaven
Entombed – left Hand Path
Edge Of Sanity – Unorthodox
Bathory – Hammerheart
Jethro Tull – Aqualung
Led Zeppelin – lV
Danzig – How The Gods Kill
Type O Negative – Bloody Kisses