דוד כהן – בראיון אישי

למי שלא מכיר אותך, ספר לעולם מי אתה דוד כהן, בן כמה אתה ומה אתה עושה בחיים?

אני בן 35 נשוי + 2 ובמקצוע הנוכחי עובד במחשבים, אני מנגן מגיל 16 ותמיד METAL!

בשנתיים האחרונות צצת לעולם המטאל כמעט משום מקום. איך כל זה התחיל? מה היתה ההופעה הראשונה שלך על הבמה? (בתקופת הקאמבק של השנתיים האחרונות)

אני לא קפצתי משום מקום, תמיד אני פה, אבל החשיפה הגדולה יותר התחילה בתקופה שדרור לוקץ' התחיל את ערבי המחווה של Iron Maiden ו-Metallica ואז אני עבדתי איתו. תקופה ארוכה גרתי באנגליה, כ-5 שנים מ-1991 ולכן בשיא התפתחות עולם הרוק–כבד בארץ גרתי בלונדון.

אתה בעצם מנגן כבר לא מהיום והיו לך הרכבים גם בתקופת הרוקסן ואפילו לפני כן? מה היה שם? באילו הרכבים ניגנת ומה היו הלהקות שהשפיעו עליך בתקופה ההיא?

לפני הבס בגיל 13 ניגנתי קצת על קלידים ואז חבר יקר הביא לי לשמוע תקליט של מיידן Somewhere In Time ואז נתפסתי לבס, התחלתי ללמוד "וכדי לחקות את סטיב האריס". ב-1989 הקמתי הרכב בשם "אקסקליבר" וביצענו שירים שכתבתי ביחד עם גיטריסט בשם אבי מזון, הופענו בתקופה של רוקסן ושאר המועדונים בת"א באותה תקופה היתה גם להקה בשם "מכת שמש" שמאוד האהבתי.

לאחר החזרה מאנגליה עבדתי על חומר מקורי עם כמה הרכבים שונים אבל הכל נשאר במגירה.

להקות שהשפיעו עלי ותמיד ישפיעו: Iron Maiden, Metallica, Metal Church, Black Sabbath, Grand Funk WASP ועוד.

ידוע שהשתתפת בפרוייקט צד של ניר נקב המתופף של סאלם שנקרא "פולסא דה נורה". מה זה הפרוייקט הזה? מה קרה כשניסיתם להשמיע אותו ברדיו? והיכן אפשר לשמוע ו\או לרכוש אותו?

הפרוייקט עוד בשלבי עבודה ועוד לא הסתיים, זה בסגנון HEAVY METAL עם השפעות של מוסיקה יוונית כבדה "רבטיקו". יבגני ברגר הוא המפיק המוסיקלי שעשה עבודה מדהימה עם המיקס והסאונד. לצערי הרדיו בישראל יכול לעקל מוסיקה רכה או מזרחית יוונית אבל משהו טיפה שונה הם לא משמיעים ותמיד קיבלנו תשובה "הגיטרות חזקות" ועוד שטויות כאלו. כרגע אנחנו באמצע כתיבה של האלבום ובעתיד הקרוב יצא לשוק.

אחרי כל המחוות והפרוייקטים, לא בא לך לעבוד על חומר משלך ולנסות לקדם אותו הלאה?

הטעות הנפוצה של כולם היא לחשוב שמוסיקאים שעובדים על ערבי מחווה לא עובדים על חומר מקורי. החלום של נגן זה להצליח עם חומר מקורי. אני נכון להיום עובד על 2 פרויקטיים של חומר מקורי (אחד אמור כבר לצאת בקיץ) כולל כל המוסיקאים בהרכבים שאני מנגן איתם פעילים בחומר מקורי. בשבילי לנגן את מיידין ומטאליקה זה כבוד גדול וכייף.

מי הם הבאסיסטים שמשמשים לך מודל להשראה כיום? האם אתה יכול להצביע על באסיסטים ישראלים טובים בעולם המטאל?

אני תקופה מאוד ארוכה הושפעתי מסטיב האריס (מיידן) והבסיסט של GRAND FUNK בשם Mel Schacher. בסיסטים טובים בארץ שאני מאוד מכבד זה זה את מיכאל הבסיסט של SALEM ואת הבסיסט של להקת Betzefer.

ספר קצת על הפרוייקט שלך בקונסבטוריון בשרון. איך הרעיון נולד, מה אתה עושה שם ועם מי? איך גוף כזה הצליח להשתכנע לקדם מטאל?

בתקופה שעשינו ערבי מחווה למטליקה עלה לי רעיון להביא נגנים לחזרות מאיזשהו בית ספר למוסיקה שילמדו דברים שקשה ללמוד מול מורה. דיברתי על זה עם ניר ניר נקב (שמלמד בקונסבטוריון) ואז פיתחנו את הרעיון לסדנא כמו שיש לג'ז קלסי אז גם לרוק-כבד צריך (אנסנבל).

דני, מנהל הקונסבטריון ברמה"ש, מאד התלהב והתחלנו שנה שעברה לראות, זה פשוט הצלחה. היום לכל מפגש באים כ-30 איש. בהרכב נמצאים ניר נקב (Salem) על התופים, גיא באר (היהודים) גיטרה ואני בס – מנגנים שירים מכל סגנונות ה-Metal מ-Sabbath עד At The Gates ו-Pantera. התלמידים מבצעים פעמיים בשנה הופעה מול קהל. זו גאווה גדולה לפתח דור חדש של מוסיקאים ולפתח את ה-Metal בישראל.

מה הייתה ההופעה הכי טובה שהופעת ומה היתה ההופעה הכי גרועה ולמה?

ההופעה הכי טובה הייתה כמובן ב-20-1-2005 בבארבי בת"א מול קהל של כ-800 איש. היעתה אנרגיה מטורפת והסאונד (תודה למאור) היה מדהים.

ההופעה הכי גרועה היתה בלהקת Cerium שהופענו חודשיים לפני הפיגוע בדולפינריום באותו מקום בערב שבו מי שאהב רוק כבד הייתה רק הלהקה – כל הקהל היה קהל של דיסקו ורוק שחוץ מלפוצץ להם את האוזניים שום דבר חיובי לא היה באותו ערב.

כיום אחרי כל שנות המטאל שלך, יש עדיין אתגרים חדשים? מה המסר שתוכל למסור לכל האנשים שחותכים מהמטאל אחרי הצבא, מה אתה חושב עליהם? מהי לדעתך הסיבה שקהל רב עוזב בגיל כזה?

תמיד יש אתגרים, אני דוגמא קלאסית אשר לאחר המון שנים לא בגדתי באמונה שלי לרוק-הכבד, למרות כל הקשיים אני תמיד נאמן לעצמי.

המסר לכל האנשים שעוזבים את הרוק-הכבד לאחר צבא יש לי 2 מילים F**K Y*U. אני תמיד מדבר עם אנשים בגיל שלי ומיד הם מתלהבים מהמוסיקה של רוק–כבד אבל לא רוצים לבוא לערבים כי יש יותר ילדים. אני רגיל שבאנגליה באים להופעות של רוק-כבד אנשים גם בגיל 50+ כי זה חלק מתרבות ולא פחדנות. אנחנו (הקהל) יוצר את התרבות הזאת וצריך בישראל יותר לפרגן ולא רק לשמוע Metallica באוטו בדרך לעבודה ואחרכך לשבת עם חברים בקפה הילל כי זה יותר "בוגר".

איך אתה רואה את סצנת המטאל של ימינו לעומת סצנת המטאל של לפני 10 שנים? מי הלהקות שיכולות להגיע רחוק לדעתך?

יש המון להקות, המון אירועים שזה מדהים. כשאני הלכתי בבית-הספר שלי עם חולצות של רוק-כבד אנשים לא ידעו מה זה, היום כמעט כולם בבית ספר הולכים בגאווה עם החולצות וזה דבר החיובי, הדבר שאני לא אוהב זה לראות שפתאום המון להקות שבקושי יודעות לנגן ואפילו אין להן אפילו 3 שירים כבר הם הרכב עם הופעות חברים. אולי מה שמבדיל את התקופה של אז (אקסקליבר, SALEM, מכת שמש, סטאלה מאריס) זה שכולם היו נגנים ברמה גבוהה ולא כל אחד היה על הבמה מנגן. נגנים עברו הרבה קשיים להגיע למה שהם היום.

ענה בקצרה:

הלהקה הטובה בעולם – Grand Funk
הבאסיסט הטוב בעולם – Mel Schacher מ-Grand Funk
אני מתכוון להופיע עד ש – אני אמות!
מופעי מחווה – זה סוד
מסר חופשי – מוסיקה זה Fun אז לא "לנתח" כל דבר.