מרואיין: Sami Yli-Sirnio, גיטריסט להקת Kreator

השנה הייתה שנת 2006. המיקום – מועדון התיאטרון ביפו. אגדת הת'ראש מטאל הגרמנית, Kreator, על הבמה, בעיצומו של אחד השירים הכבדים והקטלניים ביותר ברפרטואר שלהם – Pleasure to Kill. זו הייתה הפעם השנייה בה ביקרו Kreator בישראל, כשהראשונה הייתה במסגרת אותה הופעה מיתולוגית בשנת 1992. לי מלאו שמונה עשרה חודשיים בלבד קודם לכן, ובאותם הרגעים הייתי עסוק בלשאוג את מילות השיר תוך כדי פוגו אגרסיבי שמרבית הנוכחים בו היו גבוהים ממני בראש לפחות. התוצאה – האף שלי כמעט התרסק , ונתזי דם ניגרו ממנו לאורך כל המשך ההופעה. התקרית כמובן שלא מנעה ממני לחזור לתת בראש מספר רגעים לאחר מכן, כי לעזאזל – אלה Kreator שמרעישים ובועטים מטרים ספורים ממני. גם עם הסאונד המקרטע של התיאטרון, אי אפשר היה שלא לחוש בפרצי האדרנלין הבלתי נשלטים שאפפו אותי שם. את החוויה האינטנסיבית הזו לא אשכח לעולם.

השנה כעת היא 2015, כחודשיים לפני חזרתם המתוכננת של Kreator לישראל. לפני כשלוש שנים היו Kreator אמורים לחזור ולכתוש את תל אביב, אך המופע בוטל בנסיבות מצערות. הפעם – הם מבטיחים להגיע שוב, על אמת, למועדון הבארבי בתל אביב, ולשגר אלינו מנה אחת אפיים של האנרגיות והכסאח בהם נודעו במעל ל-30 שנות פעילותם. על הקו – Sami Yli-Sirniö, הגיטריסט הפיני שמתפקד מזה כעשור וחצי בתור הגיטריסט המוביל של הלהקה. Sami הקדיש לי מזמנו לראיון שבמסגרתו שוחחנו על ההופעה הקודמת, ההופעה הקרבה, המוזיקה של Kreator והחוויות שבלהיות גיטריסט בלהקת ת'ראש מטאל אגדית.

The Kreator has returned!

היי Sami, מה שלומך?

מעולה. מה איתך?

אחלה. איפה אני תופס אותך?

נח בחזרה בבית, בפילנד. עונת הפסטיבלים כבר בעיצומה – Tuska Open Air אמור להתחיל כאן ממש בקרוב (הראיון התקיים בסוף השבוע שלפני הפסטיבל, ר.ד.). מוכרח לציין שאני נרגש לקראת ההופעה אצלכם בישראל!

גם רבים כאן מצפים לה בקוצר רוח. בכל זאת, חלפו כבר תשע שנים מאז ההופעה הקודמת שלכם אצלנו…

ברצינות? תשע שנים?! איך שהזמן טס! הייתי בטוח שחלפו בסך הכל שש שנים, פחות או יותר.

אכן תשע שנים! ההופעה הקודמת התקיימה במאי 2006. אילו זכרונות יש לך מהפעם הקודמת שביקרתם בתל אביב?

ובכן, לא שהינו במשך זמן רב, אך ממה שאני זוכר הקהל היה חם ותומך מאוד. קיבלנו יחס נהדר גם מהמפיק, מצפים כבר לחזור.

אם אינני טועה, אתם נכון לתקופה האחרונה בעיצומו סיבוב הופעות הופעות קיצי?

לא בדיוק סיבוב הופעות, אלא מעין סבב פסטיבלים. סיבוב הופעות הוא תמיד אינטנסיבי יותר – מסיימים להופיע במקום אחד ונערכים הישר לעבר היעד הבא. בתקופה הזו אנו פשוט נעים בין פסטיבלים, פה ושם ישנן הפסקות כמו עכשיו למשל, שבמסגרתן יש לי הזדמנות לחזור למספר ימים לבית ולמשפחה עד להופעה הבאה. מדובר בשגרה נינוחה הרבה יותר ולא אינטנסיבית כמו בעיצומם של סיבובי הופעות. כמובן שאני נהנה מאוד גם להופיע במסגרת סיבובי הופעות, אך זה נחמד לנוח מדי פעם.

חברת ל-Kreator לראשונה בשנת 2001, מה שהתברר כהסדר שעובד היטב מבחינת הלהקה, היות ואתה למעשה מהווה את החלק האחרון בהרכב היציב ביותר בהיסטוריה של Kreator. האם זכורים לך המאורעות שהביאו אותך להצטרף לעמדת הגיטרה בלהקה?

בשנת 1999 התגוררתי בגרמניה, ותפקדתי בין השאר כגיטריסט סשן. מי שהיה הגיטריסט דאז, Tommy Vetterli (גיטריסט להקת Coroner, שניגן עם Kreator בין השנים 1996 ל-2001, ר.ד.) לא יכל להצטרף אליהם בהופעות המתוכננות עקב פציעה. Kreator חיפשו מישהו שיחליף אותו במספר הופעות בפסטיבלים. הצטרפתי אליהם לכעשר הופעות, ומאז לא שמעתי מהם למשך כשנתיים. בשנת 2001 הם ביקשו שאצטרף אליהם להקלטות האלבום Violent Revolution. מאז, על אף שהמשכתי להתגורר במדינה אחרת, המשכנו לעבוד יחד באופן יציב למדי, והפכתי לחבר קבע בלהקה. הכל קרה באופן דיי טבעי – הייתי על תקן של ממלא מקום, הבחור השני עזב, ואז הם יצרו עמי קשר, כששירים חדשים כבר היו מוכנים.

עושה רושם שהסתדרתם, אמנם כפי שאמרת אתם ממדינות שונות, אך בכל זאת אתה מנגן ב-Kreator קרוב ל-15 שנים!

אולי זה הסוד שגורם להכל לעבוד, לחיות במדינה אחרת *צוחק*. אנחנו מתראים לעיתים קרובות יותר לפני שאנחנו נכנסים להקליט באולפן. מעבר לכך, אנו נפגשים לצורך הופעות. בסך הכל זו תקופה מהנה, הזמן טס. כפי שאמרתי קודם – קשה לי להאמין שכבר חלפו תשע שנים מאז ההופעה הקודמת בתל אביב.

איך זה לעבוד עם טיפוסים כמו Mille ו-Ventor?

למען האמת, הם באופן כללי טיפוסים שקל לעבוד איתם, מה שלא מפתיע, היות והם כבר עושים זאת במשך תקופה ארוכה. Mille הוא כותב השירים העיקרי, השאר תורמים עיבודים ורעיונות משלהם. מאחר וכבר יצא לנו להיות המון בדרכים, כולם מכירים אחד את השני היטב, ויודעים להשאיר אחד לשני מרחב. על אחת כמה וכמה כשיוצאים לסיבוב הופעות באוטובוס.

הזכרת כי Mille הוא אמנם כותב השירים העיקרי ואתם אחראיים לעיבודים. כש-Violen Revolution שוחרר, מעבר לחזרה לשורשי הת'ראש מטאל של Kreator לאחר שנים של התנסויות מוזיקליות שונות, נשמע כי שילבתם יותר מלודיות אפלות שהחלו לתפוס חלק ניכר יותר מאלבום לאלבום. האם לסגנון הנגינה שלך יש איזושהי השפעה על הכיוון המוזיקלי המדובר?

אני מניח, מן הסתם כי ישנם ארבעה חברים בלהקה, כך שכל אחד תורם את הפן המוזיקלי והגיוון שלו לחומר. כשאני חושב על שנת 2001 והצטרפותי ללהקה, אנחנו מדברים על רבע מהלהקה שהשתנה, כך שכמובן שהמתכון משתנה במקצת. אני חושב שבסופו של דבר זה לא רק אני – מדובר באלמנט שתלוי בכלל הלהקה והכיוון שהחלטנו לקחת בעיבודים שלנו. אני לא נוטה לחשוב על כך הרבה, אך כמובן שכשאנו מדברים על מקרה של לידים וסולואים – ובכן, המלודיות אמנם מולחנות, אך סולואים נולדים בראשיתם ממקום של אימפרוביזציה. אתה מתחיל לעבוד עליהם על מנת שיתאימו ללחן, מעין שיר בתוך שיר. זו עבודתו של גיטריסט מוביל, בדרך כלל. *צוחק*

מאז האלבום Terrible Certainty, Kreator פיתחו מעין אג'נדה חברתית שמוסיפה להיות נוכחת במילות השירים של Mille. האם אתה חש הזדהות עם סוג מילות השירים ש-Mille כותב?

כן. אני מתכוון – אני זוכר שגם בשעתו הייתי מקשיב לאלבום הזה בדיוק. אני מסוגל להזדהות מאוד עם נקודת המבט שלו באלבום הזה, הוא משקף שם דרך מחשבה דומה לשלי. הוא שואב השראה מהאספקטים הברוטאליים והאפלים של החיים, אך זה בסדר גמור – זו ההשראה המתבקשת עבור מוזיקת מטאל.

לא מעט להקות מטאל החלו בגישה הזו, היות ובאותה תקופה חבריהן היו לקראת סוף תקופת הנעורים שלהם, והיה בהם המון כעס. זה חלק מהקסם. יחד עם זאת, גם כשאני מקשיב למילות השירים ב-Phantom Antichrist לצורך העניין, אני מרגיש שיש שם מעין קריאה לנשק של מעין מחתרת התנגדות.

כשאתה חושב על המדיה בעולם המערבי, והאופן בו אנשים מיודעים על אשר מתרחש בעולם כיום, אז ה-Phantom Antichrist הוא מעין מטאפורה לאויב בלתי נראה. כמובן שישנו גם אויב אמיתי בעולם, כשאתה חושב על טרוריסטים וכדומה, אך אותו Phantom Anthchrist למעשה מוליך אנשים שולל באמצעות פחד.

ניתן לומר כי מהעיסוק באויב האנושי הגשמי, שמוצג בשירים דוגמת Suicide Terrorist, עברתם לאויב המטאפורי – שבא לידי ביטוי באלבומים כמו Phantom Antichrist ו-Hordes of Chaos. אני הרגשתי שישנו איזשהו אלמנט פרוגרסיבי שדיי מורגש שם, גם מבחינת המילים וגם מבחינת המוזיקה.

אני חושב שזה נכון, הבחנתי באותו הדבר.

היות וניגנת לא מעט תתי-סגנונות שונים במרוצת השנים, בין אם מדובר בת'ראש מטאל של Kreator, פרוג מטאל אקספרימנטלי ב-Waltari או דום-דת' מטאל במסגרת Barren Earth – אני דיי סקרן לשמוע על ההשפעות המוזיקליות שלך.

ובכן זה תמיד משתנה, כמובן. אתה נחשף לסוגים שונים של מוזיקה ככל שאתה הופך מבוגר יותר. התחלתי לנגן על גיטרה כשהייתי בן 13 או 14. בתחילה למדתי בקונסרבטוריון הקלאסי של הלסינקי, אליו התקבלתי בגיל 13. לא חלף זמן רב, ובסביבות גיל 16 או 17 התחלתי להאזין למטאל של אותה תקופה – בהתחלה היו אלה Iron Maiden, ומאחר והיה זה לקראת סוף שנות השמונים, לא חלף זמן רב בטרם הגעתי ל-Slayer ו-Megadeth. מאז היו לי פאזות שונות בחיים – בשנות העשרים של חיי הייתי בקטע של פרוג רוק של שנות השבעים למשל. יחד עם זאת, מעולם לא זנחתי את מה שבאמת אהבתי, כך שזה מגיע ממקומות רבים. מטאל כמובן חשוב, מוזיקה קלאסית היא היכן שהכל החל, וכמובן שפרוג רוק משנות השבעים מאוד חשוב לי. השילוב בין פרוג רוק למטאל הוא ככל הנראה היכן שהטעם המוזיקלי שלי בא לידי ביטוי באופן מובהק ב-Barren Earth, אך במידה מסוימת גם ב-Kreator – בעיקר כשאני מנגן סולואים, זה בא לי באופן טבעי. כשאתה בן 43 כבר יש לך את הסגנון שלך, אף על פי שאני מנסה להמשיך להתפתח כל הזמן. *צוחק*

האם ישנן להקות מודרניות שיצא לך להחשף אליהן במשך השנים שתפסו אותך? אחרי הכל, אתה נמצא לא מעט בדרכים עם להקות שונות.

כמובן! זה קורה כל הזמן. יש כל כך הרבה מוזיקה טובה בימינו, מכל הסוגים. למשל אם אני חושב על הלהקות שתנגנה מחר ב-Tuska כאן בהלסינקי, אז ישנם Opeth למשל, שהם כבר הלהקה העיקרית מבחינתי.

יצא לי להאזין גם ללהקה פינית בשם Ghost Brigade, ישנה גם להקה שגיליתי עליה כשהיינו במסגרת סיבוב הופעות באוסטרליה, בשם Voyager. הם מנגנים מעין פרוג מטאל מלודי. כמובן שללהקות הללו אין הרבה במשותף עם ת'ראש מטאל, זהו סגנון שונה לגמרי. אני משתדל לשמור על ראש פתוח, אני חושב שזה רצוי.

אני מסכים איתך לחלוטין. מלבד פעילותך כיום עם Kreator, Barren Earth ו-Waltari, יצא לך לשתף פעולה במהלך השנים עם להקות ידועות כמו Grip Inc., Samael ו-Tiamat כנגן סיטאר, שזה דיי מעניין. כיצד הגעת לנגן בסיטאר?

זה החל בשנות התשעים. בן דוד שלי התחתן עם כלה הודית, וטסתי לבקר אותם. לא חלף זמן רב, והוא הביא לי סיטאר מהודו, ביחד עם ספר העוסק בתיאוריה של מוזיקה הודית, מיקרוטונאלים וכו'. חשבתי שזה מאוד מעניין, הייתי במעין שלב היפי של חיי בכל מקרה. *צוחק* וכך התחלתי ללמד את עצמי. החלק הטוב הוא שאין הרבה נגני סיטאר כאן בפינלנד, כך שמשהתפשטה השמועה – קיבלתי המון הצעות עבודה להקלטות אולפן. בתקופה בה התגוררתי בגרמניה, הגעתי לאולפן בשם The Woodhouse, שם עבד בחור שהיה חבר של אחד מחברי להקת Grip Inc., וכשהם נזקקו לנגן סיטאר באחד האלבומים הם פנו אלי.

חלפו כבר שלוש שנים מאז Phantom Antichrist, וכבר ישנו דיבור על כך שאתם כעת בתהליך עבודה על חומר חדש. מה אתה יכול לספר לנו עליו? מתי נזכה להאזין לשירים חדשים?

כתיבת חומר חדש עבור Kreator היא תמיד תהליך ארוך שצורך זמן רב. המוזיקה כבר אינה נכתבת בצורה המסורתית של הקלטות טייפ ביתיות. נכון להיום מדובר בתהליך של החלפת ריפים ושליחתם הלוך ושוב, והתחלה מחודשת של סדרת פגישות בחדרי החזרות. נכון לעכשיו יש לנו כמה רעיונות לא מעובדים, שלדים של שירים, ועל כן מוקדם מדי לומר לאיזה כיוון הם ילכו. אנחנו גם לא מחפשים להחפז, על מנת לתת לעצמנו את הזמן לקבל השראה ולעשות את זה נכון. אני לא חושב שיש לנו סיבה למהר, אף על פי ש-Phantom Antichrist שוחרר ב-2012 ואנחנו כבר ב-2015 – מרווח של כארבע שנים נוטה לעתים להיות פער השנים בין אלבומים של Kreator. קח למשל את פער השנים בין Violent Revolution ל-Enemy of God. בשורה התחתונה אינני סגור עוד על מתי נכנס לאולפן, אך אנחנו בהחלט הולכים לכיוון של אלבום נוסף, וכעת בתהליך של איסוף רעיונות – שתמיד הופך מורכב כשזה מגיע ללהקה שפעילה במשך שנים רבות. אנחנו לא מעוניינים לחזור על עצמנו. כך עשינו גם באלבומים קודמים.

הספקתם לשחרר שני אלבומים מאז שהופעתם כאן, למה אנחנו יכולים לצפות מהמופע הקרוב?

זה אתגר לחשוב על הסטליסט הנכון. *צוחק* בפסטיבלים אנחנו מבצעים במשך חצי מופע שירים חדשים שמתרכזים בעיקר ב-Phantom Antichrist, אך בחצי השני ישנן קלאסיקות, תלוי עד כמה ארוך הסטליסט. ההופעה בתל אביב תהיה מופע בלעדי שלנו, כך שאני מניח שננגן סטליסט ארוך למדי. אני מניח שזה יהיה קצת מכל דבר. בפסטיבל ישנה הפקה שלמה שכוללת פירוטכניקה, מסכי LED על הבמה וכו', ולכן אין לנו אפשרות לשנות את הסטליסט יותר מדי, כשעליו להיות צמוד לאפקטים הויזואליים. בתל אביב זה יהיה בוודאות סטליסט ארוך יותר. ככלות הכל לא יוצא לנו להגיע לשם לעתים קרובות כל כך.

זה היה ראיון נהדר, Sami. תודה על שלקחת בו חלק. מילים אחרונות לקוראינו?

ובכן, תשע שנים חלפו ומדובר בזמן רב מדי, אין לי מושג כיצד הן חלפו כך. *צוחק* מצפה מאוד למופע בתל אביב, זו הולכת להיות מסיבה, ואנחנו הולכים לכייף.

בהחלט. גם אני מצפה להופעה. נתראה שם!

בסדר גמור. תודה רבה על העניין שלך ועל השיחה!