מרואיין: אדם "נרגל" דרסקי סולן Behemoth

אפתח בגילוי נאות: עבורי לראיין את נרגל מ Behemoth היה חלום, הם הלהקה האהובה עלי, אני מכיר את כל החומר שלהם מכל התקופות, וזה מסוג הדברים שלפני כמה שנים לא האמנתי שאגיע לעשות, יחד עם זאת לא רציתי שזה ייראה כמו ראיון של מעריץ, אלא כמו ראיון אובייקטיבי, לאיש יש המון מה לספר, מכל הכיוונים, והחלטתי לנסות להתעלם מהאהבה הענקית שלי ללהקה ופשוט לשוחח אתו בצורה הכי ישירה שניתן, היה ראיון ארוך, מעניין ויוצא דופן, כזה שאני מאד גאה בו.

האלבום החדש של הלהקה The Satanist הוא פסגה, פסגה יצירתית, פסגה מבחינת האמירה שלו, ומבחינת הביצוע, איך מתמצתים ראיון כזה שהכנתי מראש עם 2 עמודים של שאלות לחצי השעה שהוקצבה לנו?

ובכן נרגל פתר לי את הבעיה בזה שהראיון התארך והתארך…

היי נרגל, מה שלומך? איפה אני תופס אותך?

אני בסדר גמור, נוהג כרגע חזרה מגרמניה מפסטיבל With Full Force שהופענו בו, נוסע חזרה הביתה לפולין, היה מופע מצויין אתמול בלילה, האדרנלין עדיין זורם..

היה איזשהוא הבדל בין המופע הזה לנניח הופעה בפסטיבלים גדולים כמו Hellfest שגם שם הופעתם הקיץ?

היה הבדל, כן, הרבה יותר חם על הבמה ובכלל באזור עצמו, החום היה חסר רחמים, מצד שני זה חלק מהכייף, אנחנו רגילים לזה, אין טענות.

ההופעה שלכם ב 23 לחודש בתל אביב תהיה בדיוק חצי שנה מאז שיצא האלבום החדש The Satanist, איך אתה מרגיש לגבי האלבום כרגע במרווח של כמה חודשים מאז צאתו?

אני יותר ויותר שלם ושמח ממנו, מאד טבעי ונוח לי עם האלבום הזה, בעיני זו ההצהרה האומנותית הכי חזקה שהוצאנו עד היום, אני מאד אוהב אותו, זה הילד היקר לי מכל האלבומים שלנו, אני בכנות חושב שנתנו את כל מה שאפשר כדי שיצא אלבום מדהים ואני מרגיש שהשגנו את זה וזה לא מה שאני יכול לומר על כל אלבום שלנו.

לפני כמה שנים התגברת כנגד כל הסיכויים על סרטן קלטני (לוקימיה דרגה 4) שאיים לחסל אותך ועברת ניתוח קשה להשתלת מח עצם, ניצחת את הסרטן, חזרת לבמות, איך כל זה השפיע על הכתיבה של האלבום החדש לדעתך?

קשה לי לשים אצבע ולומר בצורה מדוייקת, ברור שהיתה כאן השפעה חזקה מאד על הכתיבה וכל תהליך היצירה של האלבום, זה אלבום שעומד בצורה אחרת לעומת דברים שעשינו בעבר ובהרבה מובנים הוא מספר את סיפור המאבק שלי ומה שעברתי, הכל נשמע שם הרבה יותר רגשי ופחות מכני, השירה, הנגינה, הסאונד והכתיבה.

קשה "לצאת מהנפש של עצמך" ולנתח את הפרסונה האומנותית שלך כי זה אני ואלו השירים שלי על חוויות שעברתי, על הצורה בה אני רואה את העולם כיום, אני בנאדם שדוחף קדימה להחכים וללמוד עוד ועוד ולכן באופן טבעי אני משתנה רגשית ואישיותית, אבל אני מחבק את השינוי ומרגיש שזה גם מפתח וגם גורם לחיים שלי להיות מעניינים יותר ועשירים יותר, זה תהליך שלא יסתיים לעולם כל עוד אני בנאדם שגדל מתבגר ושואל שאלות..

קח בחשבון ש The Satanist זה אלבום שלקח 3 שנים לכתוב ועוד חצי שנה להקליט, Evangelion יצא לפני כמעט חמש שנים…זה מדהים בהתחשב באיך שהשוק מתנהל כיום, אז כן, זה אלבום שדגרנו עליו המון ובישלנו אותו הרבה זמן בתנור, היו תהליכים שעברו עלינו כלהקה יצירתית גם בלי קשר לסרטן ולמאבק שלי בו, היתה גם שנה בה לא יכלתי לתפקד והייתי מאושפז בבית החולים, וכל זמן הניתוח וההחלמה ממנו, הדברים האלו משפיעים במודע ובתת מודע.

ומבחינת ההקלטה עצמה?

מהבחינה הזו היה דמיון בתהליך הטכני לצורה בה עשינו את Evangelion, אנחנו עושים הרבה חזרות, מאד מאמינים בזה, מביאים לחדר החזרות את הרעיונות שלנו, מדברים עליהם ומנסים אותם, מהבחינה הזו אנחנו עובדים בשיטה הקלאסית של פעם, שזה אומר לעשות חזרות ולכתוב את החומר ולנסות עוד ועוד קטעים, במובן הזה השיטה הזו הכי טובה לנו.

ה Artwork תמיד היה אישי ב Behemoth ומיוחד, מייצג משהו אחר ושונה מלהקות אחרות, חלק מהאלבומים היו למעשה דמותך בעיבודים כאלו ואחרים, הפעם בעטיפה של האלבום החדש השתמשת בדגימת דם שלך עצמך כדי לצייר על הבד חלק מהעטיפה, מה גרם לך לעשות את זה ומה זה מייצג עבורך?

כמו שאמרתי, האלבום הזה מאד אישי ומיוחד עבורי, הלהקה הזו היא בשבילי נצחון על כל הקשיים שהיו לי בחיים, Behemoth זה הנצחון שלי נגד הרע שתקף אותי לא פעם, זו הגשמה עצמית במונחים מאד גבוהים, אני מרגיש מאד קשור נפשית לכל ה Artwork שלנו ולאלבום הזה במיוחד, זה מימד מאד חשוב ביצירה ובאמירה האומנותית אצלי.

אין לי ילדים, אני לא נשוי, אבל הלהקה הזו היא המשפחה שלי, כל אלבום הוא כמו ילד, זה לא עוד אלבום Heavy Metal בשבילי, אני לא יכול להתייחס לזה ככה, זה החיים שלי והנשמה שלי, זה לא מוצר.

כל הקטע עם הדגימת דם על העטיפה זה כדי להמחיש ולהרגיש את הקשר הטוטאלי לאמנות עצמה שמהווה קו אחד איתי, עם הבשר שלי, פיזית ונפשית, אני לא עושה את זה כגימיק כדי למכור עוד תקליטים, אני עושה את זה כי האינטואיציה הלב ותחושת הבטן שלי הם אלו שדוחפים אותי לעשות את זה כי זה נכון לי אומנותית ורגשית.

בוא נלך רגע ל 1991, אתם בתחילת הדרך, פולין עוברת שינוי, איך היתה ההרגשה ליצור כזו מוזיקה במדינה שרק זמן קצר קודם היתה תחת שלטון קומוניסטי של "מסך הברזל"?

תמיד הייתי מלא תשוקה ואהבה למוזיקה הזו אז זה היה לי מאד טבעי, לא היה אכפת לי מפוליטיקה וכל החרא הזה, זה לא עניין אותי, הסטוריה כן, פוליטיקה לא, אני יליד 1977 וגם אם הייתי נולד עשור קודם הייתי יוצר מוזיקה כי זה הכלי האומנותי שלי, זו דרך הביטוי שלי, התחלתי לנגן בגיל מאד צעיר ונמשכתי למטאל, העולם שמחוץ למטאל לא הכי עניין אותי האמת.

היו המון קשיים בשנים הראשונות, בעיקר קשיים טכניים ולוגיסטים, לא היו אולפנים טובים בפולין, לא היה ציוד ברמה בינלאומית, אבל זה לא עצר אותנו, לא היו חדרי חזרות, הגיטרות שמכרו בפולין היו מחורבנות, וכהנה וכהנה..

לא ניסו לעצור בעדנו לא ניסו למנוע מאיתנו, הבעיות היו בעיקר לוגיסטיות, לא עם המשטר וכאלו.

הנצרות חזקה בפולין יותר כיום או יותר בזמן הקומוניזם לדעתך?

הם היו הרבה יותר חזקים בזמן הקומוניזם, הפתיחה של השער לעולם המערבי יצרה באופן טבעי מרד והתנגדות לדברים שהיו קודם מאד מושרשים, לא היה לנצרות הרבה כח בזמן הקומוניזם אבל עדיין אנשים התאחדו תחת הנצרות כי היא נתנה להם מחסה נוח מהקומוניזם, משהו שכיום הם לא צריכים.

באופן מוזר כל מי שניסה להלחם בקומוניזם אז קישרו אותו אוטומטית עם הכנסייה…. מוזר אה?
באופן מפחיד הקצוות הפכו הרבה יותר קיצוניים זה מול זה עם השנים, מצד אחד יש לך את הנוצרים הקיצוניים שהפכו הרבה יותר פנאטים וקשים בעמדות שלהם כלפי העולם וכל מה שלא חושב כמוהם ומצד שני הקבוצה השנייה שרק רוצה לחיות את החיים שלה בשקט, כבר לא מספיק לומר "אני נגד זה" אלא להתבטא ולהעביר מסר בצורה יותר קיצונית על מנת לקבל את המשוב של האנשים לעניין.

ואיך אתה רואה את התנועות הפאשיסטיות, הניאו נאציות וכיו"ב בפולין אז והיום? אתה עצמך אנטי פאשיסט וזה מוצג באופן מאד חזק דרך הלהקה.

כל הדעות האלו אין להן מה לעשות יחד עם המוזיקה הזו, לערבב דעות כאלו בתוך מוזיקה זה טפשי, זה כמו לערבב פוליטיקה בפנים, לאמנות אין שום דבר במשותף עם הדברים האלו, אמנות זה מקום אחר, מעל כל החרא הזה, להפיץ את החרא הפוליטי שלך באמצעות המוזיקה שלך נראה לי דבר מטופש, ולא קשור, אני נולדתי בתקופה הקומוניסטית וזוכר את ה"אמנות" הקומוניסטית שהיתה שופר של השלטון, אמצעי תעמולה, זה הגעיל אותי, אני לא מסכים לשילוב הזה, מה שחוויתי כילד צילק אותי, אני לא רוצה להיות מעורב בדברים כאלו בכלל.

גם בבלאק מטאל יש תמיד את הילדים האופנתיים שחושבים שזה קול ואופנתי להשתמש בכל מיני סמלים פאשיסטים כדי לקדם את הדעות הדביליות שלהם, כאילו שהם מתדיינים ברומו של עולם, זו אופנה, טרנד, אני לא שם זין על אופנות כאלו, זה טפשי בעיני, אני לא מתרגש מזה שאמנים משתמשים בכל מיני סמלים או אסתטיקה פאשיסטית לפעמים, זה פוזה, זה כדי ליצור הלם, אני מדבר על למי ממוטורהד, סיד וישס , זה סתם דאווין, אם אני אראה הפגנה של חבר`ה פאשיסטים ברחוב אני הראשון שאצא נגדם ואלחם נגדם..

אני מגיע מפולין, זו מדינה עם שלדים רבים בארון, הפולנים מעולם לא היו קדושים, ההפך, הם עשו מעשים נוראיים, זה שונה ממה שאתה נניח מרגיש כישראלי, כיהודי, יש לי המון חברים קרובים בישראל, אני הבנאדם האחרון שיחלק את העולם במושגים של "נוצרי, יהודי, גזע כזה, מוצא אחר" ממש על הזין שלי, אבל ממש…

זה נגד הטבע שלי "שחורים" "לבנים" , זה דבילי בעיני, מאד דבילי, אני מעדיף לחלק את העולם לשתי קבוצות: אנשים עם ראש פתוח חכמים וטובים, ואנשים דבילים, רעים ומטומטמים, אני לא סובל מטומטמים, זה משגע אותי…

מה גרם לשינוי מהבלאק מטאל עמו התחלתם את הדרך למה שהיה מוגדר כ "בלאק/דת`" באלבום השלישי שלכם Pandemonic Incantations?

כמו שאמרתי, קשה לי לנתח את האמנות והיצירה של עצמי, סוג של תהליך טבעי אני מניח, התפתחות, אני לא מבזבז זמן בסוגיות האלו, אני יוצר אמנות וזה מה שזה, אם זה טיפה פחות בלאק מטאל או יותר מהיר או פחות מהיר, שטויות, העיקר שאני שלם עם זה.
אני לא מאלו שיושבים עם הגיטרה בחדר וחושבים מה אופנתי באקסטרים מטאל ואת זה מנסים ליצור כדי לעשות כסף, ממש לא אני.

אתה סוג של סלברטי בפולין

אני שונא את המילה הזו, היא מייצגת משהו שאני מאד נגדו, הצורה היחידה שאני מוכן לקבל את זה היא של מישהו שחוגג את החיים, מהמילה Celebrate, אז כן, אני חוגג את חיי ויש לי הרבה הנאה מזה במיוחד לאחר מה שעברתי.

לפעמים זה נראה כאילו אתה בונה אימפריה, הלהקה שלך רק גדלה וגדלה, אתה מאד מפורסם בפולין ובשאר העולם, הוצאת ספר, היית שופט ב"דה וויס" בפולין, יצא דגם של אופנוע על שמך באירופה , אתה מופיע בסרטים לאחרונה, אחד המוזיקאים הכי מצליחים אי פעם בפולין, מה הצעד הבא?

אני באמת שלא יודע, זו אחת הסיבות שהחיים קוסמים לי, כל יום פותח משהו חדש אפיקים ודלתות חדשות, החיים זורחים השמש זורחת וצריך לנצל אותם ולהנות מהם ולהגשים את עצמך, יש לי חיים מרתקים ועברתי דברים שלא חלמתי עליהם לטוב ולרע, שמע קוריוז, אני בדרך לפגישה בוורשה כרגע, לשם אני נוהג והפגישה היא בגלל שאני פותח מסעדת בשרים…..

זה עוד משהו שעניין אותי לעשות, זה אמנם עסק אבל אני אתן לו אופי משלו, אתן לו את הביטוי שלי.

אפשר לראות שגם בחולצות ובפוסטרים ובכל דבר שקשור ב Behemoth אתה שם דגש על המון אסתטיקה

זה הכל יחידה אחת בעיני, הכל חלקים מהפאזל האומנותי.

אז מה קורה אתכם בימים אלו ממש? יש תכנון לקליפ נוסף? אולי EP?

כן, יצא מיני אלבום EP חדש בקרוב, ובעקבותיו גם קליפ חדש לעוד שיר מתוך האלבום החדש, אנחנו נוציא אותו במארז מיוחד, גם בתקליט כמובן, הוא יכיל 3 שירים שלא שוחררו מעולם מהתקופה האחרונה, 20 דקות של מוזיקה חדשה, הקליפ עצמו יצא לקראת סוף השנה, אנחנו צריכים רק להחליט בינינו אם זה יהיה השיר The Satanist עצמו, או O Father, O Satan, O Sun., אני מעריך שזה יהיה האחרון מבין השניים, נראה, אנחנו עסוקים מאד בלהופיע סביב העולם וכרגע לוח ההופעות שלנו מאד עמוס.

כרגע הוצאנו אלבום שבעיני הוא מצויין והקהל שלנו משוגע עליו, הדבר האחרון שאני רוצה זה למנוע מהם את ההזדמנות לראות אותו על הבמה ולהתחיל להתבטל בבית או להכנס לכתוב חומר חדש, יש כרגע אלבום מצויין, כשארגיש שמיצינו אותו ניכנס לכתוב אלבום חדש.

עד אז תהיה בטוח שיהיו המון הופעות, בישראל, בדרום אמריקה, ביפן, בארה"ב וכמובן בכל אירופה.

זה הביקור החמישי שלך בישראל נרגל, איך אתה מרגיש לגביו?

יש משהו בישראל ובאנשים בישראל שגורם לי לרצות לחזור שוב ושוב לשם, שים גם לב שבכל פעם ש Behemoth מגיעה לישראל אנחנו לא מגיעים רק לכמה שעות להופיע ויאללה הביתה, אנחנו נשארים בישראל כמה ימים לפני ההופעה או כמה ימים אחריה, מטיילים, מכירים חברים חדשים, סופגים את המקום, אנחנו לא באים לקחת כסף וללכת, ממש לא, כל ביקור בישראל הוא אירוע גדול וחשוב עבורינו, זה שוק מאד חשוב לנו למרות שהוא קטן בהשוואה לאירופה נניח, אנחנו ממשיכים להוציא את האלבומים שלנו בהוצאה ישראלית (גם Evangelion וגם The Satanist הודפסו בהוצאה ישראלית) וזה מאד חשוב לנו, אם היה אפשר היינו עושים מיני טור רק בישראל אבל לצערי אין מספיק קהל אז אנחנו מתרכזים במופע אחד גדול בכל פעם, אני חייב להגיד שזה תמיד כייף גדול וגם כבוד גדול לבוא ולנגן בשבילכם בישראל, גם הפעם אני מתכנן להשאר בישראל אחרי ההופעה ולטייל, אני לא חוזר עם שאר הלהקה אלא נשאר בישראל להסתובב ולטייל, בכל פעם שאני בישראל אני הולך לטיולים, לראות מקומות הסטורים, נופים, המפיק כבר יודע שהטיול בישראל זה חלק מהעניין בשבילי…:-)
ישראל נמצאת במקום מיוחד בלב שלי ואני כבר לא יכול לחכות לחזור.

ולאן תלך הפעם לטייל?

אני מדבר הרבה עם ישי (שוורץ – המפיק וחבר ותיק של נרגל) על זה, אנחנו מנסים למצוא מקומות מעניינים כי הייתי כבר בהמון מקומות, הייתי במצדה, בירושלים, בים המלח, בהר מגידו, בחיפה, בלא מעט מקומות, הייתי בנצרת, בעכו, בחלק מהמקומות הייתי כמה פעמים, הביקור במצדה היה מדהים, חוויה מדהימה, אני מחפש בעיקר מקומות היסטורים מרתקים מההסטוריה של ישראל, מקומות שעוד לא הייתי בהם ואני יכול ללמוד עליהם דברים חדשים.

מילות סיכום?

כן, תרשום שאני לא יכול לחכות כבר, ואני מחכה לאחד כוחות עם כח המטאל הישראלי בסצינה שלכם…:-))