הבחור החדש בכוכב הלכת הקפוא

מרואיינים: Stu Block, סולן להקת Iced Earth

את Iced Earth אני מכיר ואוהב יותר מ 20 שנה. אני זוכר שבמסגרת ספישל של התוכנית Headbangers Ball עם וונסה וורויק המיתולוגית הקרינו קטעים קצרים ממספר להקות מטאל מאיזור Tampa שבפלורידה, ובין כל להקות הדת' מטאל הייתה דקה שבה להקה לא מוכרת ביצעה שיר בשם Colors, שממנו נפלתי מהדקה הראשונה. לאחר שנה בערך הגיע לארץ אלבום הבכורה של ההרכב, ומשם מדובר בהיסטוריה. Iced Earth הפכו לאחת מלהקות המטאל המלודי הגדולות בעולם, כשהם מנפיקים אלבומים קלאסים כמו Night Of The Storm Rider, Dark Saga ו Something Wicked This Way Comes.

גיטריסט ומנהיג הלהקה Jon Schaffer תמיד היה המנהיג הבלתי מעורר של ההרכב, כששני סולנים משאירים את הרושם העז ביותר על מעריצי הלהקה – Matt Barlow הדרמטי והעוצמתי, ששב ללהקה לאחר תקופה בה שירת כשוטר בארה"ב, ולאחרונה עזב שוב, ו Tim "Ripper" owens, הסולן השכיר האולטימטיבי שהוציא שני אלבומים עם הלהקה, אחד מהם – The Reckoning, הנציח דווקא את השירה הגבוהה בסגנון Halford שלו. לאחר עזיבתו השניה של Barlow הודיעה הלהקה כי הסולן החדש יהיה Stu Block הקנדי, לא סולן מפורסם במיוחד, שהיו שהכירו רק בגלל 2 אלבומים שהוציא עם להקת הדת' מטאל הפרוגרסיבית/ניאו קלאסית Into Eternity.

לאחר שנפלתי מאלבומה החדש של הלהקה – Dystopia, שיצא ממש השבוע, ישבתי לדבר עם Stu, מי שנשמע בעצמו עדיין קצת בשוק מכך שקיבל את תפקיד הסולן באחת מלהקות המטאל החשובות בעולם כיום:
אהלן Stu, מה העניינים איתך כרגע?

מעולה אלון! אני בדיוק מתארגן לי, עוד כמה ימים אנחנו טסים לגרמניה, שם נעשה את ההופעה הראשונה שלנו בסיבוב ההופעות הנוכחי.

זו ההופעה הראשונה שלך עם הלהקה?

כן, אתה יכול להבין שאני מתרגש. עשיתי המון חזרות לבד בשבועות האחרונים אצלי בבית, אבל לפני ההופעה יהיה לי משהו כמו 10 ימים לעשות חזרות מלאות על הבימה עם הלהקה לפני ההופעה עצמה, יש לי הרבה חומרים לשנן, של Matt ושל Ripper בין השאר, שלא לדבר על אלה המוקדמים של Gene Adams ו John Greely, וזה דורש לא מעט עבודה. מה שכן, מכיוון שאת החומרים של Barlow אני מכיר היטב אני מניח ששם תהיה לי הכי פחות בעיה..

בוא נגיע לאלבום החדש – Dystopia, בדיוק כתבתי עליו ביקורת בשבוע האחרון, ואני אחזור לך על קצת ממה שכתבתי שם – שמדובר באלבום הכי טוב של הלהקה מאז Something Wicked שיצא ב 1998, ושהשירה שלך לוקחת גם מ Barlow וגם מ Ripper והיא בין הדברים שעושים את האלבום.

וואו! תודה רבה! אני מאד מעריך את זה. אין ספק שעשיתי המון כדי מצד אחד להזכיר את הרגש והכוח שהביא איתו Barlow, ומצד שני גם להשתמש בצרחות הגבוהות והפלאשטים שעשה Ripper, ומצד שלישי להכניס גם דברים שהם לגמרי אני, אני בינתיים מקבל בעיקר תגובות טובות וזה מאד משמח אותי. כמובן שיש כאלו שיש להם טענות, אבל אני מניח שזה טבעי כשמדובר בלהקה כל כך וותיקה, ואחרי שאני מחליף סולן כל כך מיתולוגי בתפקיד.

היה קשה להיכנס לנעלים האלו של Barlow?

האמת שלא יותר מידי, מהסיבה הפשוטה שהשירה של Barlow היא אחת ההשפעות הגדולות עלי גם ככה כסולן, ומצד שני גם זו של Ripper, עוד אחד מהסולנים האהובים עלי ביותר, אז אפשר לומר שגם בלי זה שהם היו שרים בלהקה לפני כן אני הייתי מביא משהו שמזכיר את שניהם להרכב.

אני לא חושב שמישהו יכול היה לצפות לזה אחרי השירה שלך בלהקת Into Eternity, שם יש גראולים, יש צרחות גבוהות, אבל לא ממש הדברים שאפשר לשמוע ב Dystopia.

זה בגלל שב Into Eternity שרתי בדרך שהתאימה ללהקה והיא זו שהייתה בראש של הגיטריסט והכותב Tim Roth, שהוא אגב – אחד החברים הכי טובים שלי. מצד שני, מי שמכיר את השירה שלי שמחוץ ללהקה יכול היה לומר לך שהשירה ב Iced Earth תשמע ככה.

בוא נחזור שניה לאיך בדיוק נחתת בלהקה, בהחלט תפקיד שהרבה מאד סולנים מלודים היו רוצים לקבל.

בהחלט! וגם אני! זה התחיל משיחת טלפון שקיבלתי מבחור בחברת התקליטים שלנו – Century Media, הוא התקשר ואמר לי שיש להקה שבדיוק נפרדת מסולן וותיק, והם מחפשים סולן להופעות, ואולי גם להקלטות, הייתי מעוניין, אבל כשהוא גילה לי שזה Iced Earth זה עבר מעניין להתרגשות רצינית, זאת תמיד הייתה אחת הלהקות האהובות עלי ביותר במטאל, עוד מאז שהייתי צעיר, ולהצטרף אליהם נשמע כמו חלום של ממש. בעקרון מה שקרה אחרי זה זה שקיבלתי טלפון מ Jon, והוא שלח לי כמה קטעים אינסטורמנטלים, הקלטתי עליהם את השירה שלי ושלחתי לו, והוא כנראה היה מרוצה מספיק כדי להזמין אותי אליו לאינדיאנה, הגעתי אליו לאולפן, ושם שרתי על כמה שירים ישנים, וגם על כמה קטעים חדשים שהוא עבד אליהם, ואם לקצר את העלילה – בסוף היום הוא פנה אלי ושאל אם אני רוצה את התפקיד – כמובן שאמרתי לו כן, וזה הכל.

מה קורה עם Into Eternity? עשית איתם שני אלבומים, ולא הודעת על עזיבת הלהקה או משהו בסגנון

זה בגלל שלא עזבתי מעולם, כמו שאמרתי Tim Roth הוא חבר שלי, אחד הטובים, אבל כרגע הוא מתמודד עם דברים בחיים האישים שלו ששמו את הלהקה בסוג של קפאון, הם לא מופיעים, ולא מקליטים, ואני גם ככה ישבתי על קוצים וחיכיתי להזדמנות לעשות משהו, השיחה מ Jon פשוט הגיעה ברגע המושלם בשבילי. מצד שני, אם Into יחזרו לפעילות אני אשמח לחזור לשם ולהקליט איתם עוד אלבום, למרות שאין ספק ש Iced Earth היא כרגע העדיפות העיקרית שלי.

בוא נדבר שוב קצת על השירה, כששמעתי לראשונה כמה רגעים מהאלבום הייתי בטוח ש Barlow לא עזב, שאתה אולי הצטרפת להופעות אבל Barlow שר בדיסק, אתה עד כדי כך נשמע דומה לו ברגעים מסוימים.

אני בהחלט רואה בזה מחמאה, כמו שאמרתי – מדובר באחד הסולנים הגדולים שיש לדעתי. בעקרון מעבר לזה שאני באמת נשמע כמוהו לפרקים, אפשר לומר שזו המוזיקה של הלהקה שיוצרת גם דמיון כזה. אחד הדברים שמיוחדים ב Iced זה המוטיב הרגשי של הלהקה, היא לא רק עושה מטאל כבד או מטאל מלודי, היא עושה מטאל מלא רגש שגם מוציא ממך שירה דרמטית כמו זו ש Barlow כל כך ידוע בה. מעבר לזה, הצרחות הגבוהות בסגנון Halford, ש Ripper הביא ללהקה, הן משהו שמאד מתאים למעריצים של הלהקה, ואני ניסיתי להביא גם מזה וגם מזה, ולהניח בדרך איזה חותם אישי, ואני שמח שאתה חושב שזה נשמע טוב.

קצת לגבי Jon, במהלך השנים היו לא מעט דיבורים בתעשייה שמדובר בסוג של רודן, של אדם מאד קשה שבגללו ללהקה יש הרכב מסתובב שלא מחזיק אף פעם יותר מידי, וכמה סולני עבר כבר סיפרו עליו דברים לא קלים, אתה מרגיש את זה בהנהלות מולו?

אני מרגיש בדיוק להיפך, הוא אחד האנשים הכי נחמדים שפגשתי, והוא היה רק חביב וחם כלפי וכלפי המשפחה שלי, הוא עזר לנו המון. אני יכול להבין למה יש אנשים שיש להם בעיה איתו במהלך העבודה על אלבום, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה. כש Jon נכנס למצב עבודה שום דבר לא יזיז אותו מזה והוא מניח בצד הומור וחברות ונעשה מישהו שכולו בתוך העבודה. מי שנפגע בקלות, או מביע אגו לעניין עלול להעלב מזה ש Jon שולט באופן טוטלי בהליך, אבל לי יש עור מפלדה, ואני לא לוקח שום דבר אישית.

בואו נהיה ישרים עם עצמנו – כתבנו ביחד 10 מהשירים באלבום – אם הוא היה כזה רודן משהו כזה היה יכול לקרות? נכון, הבאתי דברים לשולחן שבכמה מקרים הוא פנה אלי ואמר שהם לא מספיק טובים, אבל אחרי שלקחתי אותם בחזרה ועבדתי אליהם – חזרתי אליו, וברוב המקרים הוא אמר שמדובר בשיפור רציני, ואלו הפכו להיות שירים, בסופו של דבר הדחיפה שלו והרציניות שלו עזרו לעשות ממנו כותב מילים טוב יותר, עזרו לי לחשוב על מלודיות שירה טובות יותר, והאלבום רק הרוויח מזה.

אתם כתבתם את כל המילים יחד? או את הקונספט?

כשהגעתי ללהקה לא היה ממש קונספט, היה רק מוזיקה ו Jon לא ידע לאן זה הולך מבחינת המילים או הקונספט. בשלב מסוים חשבנו על כל המוטיב הדיסטופי, כלומר משהו שעוסק בעולם עתידני, במקרה שלנו כזה שהושפע בעיקר מסרטי מדע בדיוני שאנחנו אוהבים, סרטים כמו Equilibrium, Dark City, V For Vendetta, Soilent Green, כל אחד והסרטים שהוא יותר אהב, והטקסטים הגיעו בעיקר משם.

אני מבין שהשיר End If Innocene הוא משהו יותר אישי, שיר שכתבת על אמך שחולה בסרטן, והוא לא יושב עם שאר המוטיב הדיסטופי באלבום.

נכון, אימי חלתה בסרטן לפני כמה שנים, ואת השיר הזה כתבתי ממש לפני שטסתי לאינדיאנה לפגוש את Jon. בדיוק ביקרתי אצל אימי בוונקובר שבקנדה, ואז טסתי אל Jon. כשהגעתי הביתה לפני הטיסה כבר כתבתי את הטקסט הזה, שהיה מלא ברגש פשוט בגלל שהוא עסק בנושא כל כך אישי. באולפן Jon השמיע לי את הלחן הזה, וביקש ממני טקסט, ואני חיברתי לו את השיר שכתבתי על אמא שלי. Jon שמע, ומייד הציע לי להכניס את השיר כמו שהוא לאלבום, הוא מאד אהב אותו. זה לקח לי כמה ימים של דיונים עם עצמי עם זה משהו שאני רוצה לעשות עם שיר שהוא כל כך אישי, ובסוף החלטתי שכן – ואני שמח שהחלטתי כך, זה גם אחד השירים האהובים עלי ביותר באלבום, וגם אמא שלי מאד אהבה אותו.

ממה שזכור לי ב Into Eternity, מדובר בנושא – מחלת הסרטן, שנגע בכל חברי ההרכב, וגם הקדשתם לו את שני האלבומים שעשית עם הלהקה.

נכון, זה הכה בצורה הנוראית ביותר ב Tim, שהוא גם הכותב העיקרי – שני ההורים שלו, אחיו, ושני חבריו הטובים ביותר מתו ממחלת הסרטן בשנים האחרונות, וברור שהוא היה במקום קשה, גם אמא של המתופף שלנו נפטרה מהמחלה, ואמא שלי לקתה בה – וזה הוביל לאלבומים מאד טרגים מבחינתנו. בסופו של דבר אנחנו מאד גאים בהם, גם הצלחנו לגייס לא מעט כסף לארגונים ללוחמה בסרטן, וגם קיבלנו המון תגובות על זה שהגדלנו את המודעות למחלה, ומבחינתי זה הישג.

בוא נגיע קצת לצד המסחרי ,אני מניח שאתה עושה יותר כסף בהרכב הנוכחי מאשר ממה שעשית ב Into..

ברור, Into לא הרוויחו שום כסף, המקדמות שקיבלנו מחברת התקליטים הלכו כולם לכסות הוצאות שונות ומשונות, את הקצת שהרווחנו עשינו ממכירת מרץ' וקצת הופעות. ב Iced המצב שונה, Jon מכר כמות אדירה של אלבומים בקריירה שלו, והוא יודע מה הוא עושה. מצד שני, כמו כל הלהקות בז'אנר – גם Iced נדפקה מההורדות הלא חוקיות, והלהקה מוכרת הרבה פחות מבעבר, אבל שוב – עושים כסף מהופעות וממרץ',

לדעתך כל הירידה הזו במכירות דיסקים תוביל לירידה באיכות ההקלטה שלהקות יוצרות? האם ישקיעו פחות כסף באיכות ההקלטה פשוט כי זה לא משתלם כשלא מוכרים יותר דיסקים?

זה ללא ספק ישפיע על להקות קטנות ובינוניות, למה להשקיע את כל הכסף האישי שלך בהקלטה יקרה ומושקעת כשבסוף כולם יורידו את זה פירטית ואתה רק תפסיד כסף? תוציא הקלטה בינונית, ותשקיע הכול בהופעות ובמרץ', לצערי זה העתיד של רוב הלהקות בז'אנר שלנו.

בוא נחזור להתחלה, עד כמה אתה מתרגש מההופעות הקרובות עם הלהקה?

מאד, מדובר פה בחלום ילדות שלי פחות או יותר, ואני בהחלט משקיע את כולי בכך שנוכל ביחד לתת למעריצים של הלהקה בדיוק את מה שהם רוצים, לא פחות טוב ממה שהלהקה הייתה עם הסולנים הקודמים שלה, ואולי אפילו יותר טוב בזכות האלבום החדש. אני אישית מאד אשמח אם אתה תדאג לעניין את האנשים אצלכם ונוכל אפילו לבוא ולנגן בתל אביב!