החשיכה מיוון מכה שנית – ראיון עם Christos Antoniou גיטריסט להקת Septic Flesh

מרואיינים: Christos Antoniou

הכל החל במרתף קטן בביתם של האחים Antoniou, ממנו החלה להיסלל דרכו של אחד מהרכבי המטאל הקיצוני המצליחים ביותר כיום. דרך שני גלגולים שונים ותשעה אלבומים מלאים בסך הכל, כשהאחרון שבהם, "Titan", שוחרר לפני כשנתיים – Septicflesh ממשיכה למצב את עצמה בתור אחד מעמודי התווך של המטאל היווני.

בערב שישי האחרון יצא לי לשוחח טלפונית עם הגיטריסט והמלחין Christos, האח הצעיר לבית Antoniou, זמן קצר לאחר ששב מחזרה לקראת הופעתה של הלהקה שהתקיימה למחרת בעיר הולדתו, אתונה. ראיון עם האיש שהפך להקת דת' מטאל ותיקה למפלצת סימפונית – על תחושותיו לקראת ההופעה הקרובה, על המטאל ביוון, וכמובן על המסע המוזיקלי המרתק של Septicflesh בעבר ובהווה, ואף הצצה אפשרית אל העתיד.
היי Chris, מה שלומך? איך הייתה החזרה?

אני בסדר, הרגע הגעתי מהחזרה, התאמנו כל השבוע מאחר וההופעה מחר באתונה משמעותית מאוד עבורנו – זוהי עיר הולדתנו. זה רגע מיוחד עבורנו. אני משוכנע שיהיה מופע מצוין.

אתם מנגנים בהרכב מלא בהופעה באתונה, נכון? (Sotiris, הגיטריסט הנוסף בלהקה, אינו מופיע עם Septicflesh מחוץ ליוון, מחליפו בהופעות הוא Dinos "Psychon" Prassas, ר.ד.)

כן. הרכב מלא. לא היה לנו יותר מדי זמן לנוח מסיבוב ההופעות, אבל זה בסדר.

כן, אני מניח. לא מזמן חזרתם מסיבוב הופעות. איך היה, דרך אגב?

אחד מסיבובי ההופעות הטובים והמצליחים ביותר שעשינו. היה נהדר – הופעות סולד אאוט עתירות קהל. זו הייתה חוויה מדהימה.

נפלא לשמוע. בשבוע הבא נראה אתכם שוב כאן בתל אביב, מה זכור לך במיוחד מהפעם הקודמת שהופעתם אצלנו?

זה היה לפני ארבע שנים, ב-2012, במסגרת סיבוב ההופעות של האלבום "The Great Mass". אני זוכר שההופעה הייתה כמעט סולד אאוט, שזה מדהים. אנחנו משתוקקים לחזור. נהנינו מאוד, יש לנו חברים טובים שם ואני משוכנע שגם הפעם יהיה מופע נהדר.

יהיה לכם זמן לבלות קצת בזמן הביקור, או שאתם צמודים ללוח זמנים צפוף?

אני מקווה שיהיה זמן. אנחנו נוחתים ביום שישי, וביום ראשון יתכן ונסייר בירושלים או במקומות אחרים, אם כי לא כולנו – חלקנו כבר ימריא בחזרה ביום ראשון, אך אני אשאר עד יום שני בבוקר.

הבנתי. האם בפעם הקודמת הספקתם לטייל קצת, לראות מקומות, לבלות?

לא. אני זוכר את הפעם הקודמת היטב בגלל שממש לאחר המופע עזבנו לשדה התעופה. זו הייתה טיסה מאוד מוקדמת. כפי שאתה יכול לדמיין, לא היה לנו כל זמן לטייל. נחתנו בתל אביב, נסענו למסעדה כדי לאכול ומשם להופעה. לוח הזמנים היה צפוף מאוד. הפעם זה לא יהיה כך – יהיה נינוח הרבה יותר.

הזכרת את ההופעה מחר באתונה. אם כן, איך ההרגשה לנגן באזורים שונים ברחבי העולם בהשוואה להופעה במגרש הביתי שלכם?

ובכן, אתה יודע – ניגנו בכל כך הרבה סיבובי הופעות, אך מסיבה שאינני מסוגל למצוא את המילים המתאימות בכדי להסביר – אני מעט חרד לקראת ההופעה באתונה. אני אמנם לא מסוגל להסביר את החרדה הזו, אך יש בה משהו טוב. אני אמנם כבר יודע שיהיו המון אנשים, אך זו בכל זאת תמיד העיר שלך – יש משהו מוזר באווירה שם. זה משהו שאנחנו מרגישים באופן טבעי רק בעיר שלנו. זה שונה מלנגן בסלוניקי שגם היא ביוון, או בפריז, או בתל אביב, או בלונדון. זו העיר שלנו.

האם זה קשור לשאיפה שהכל יהיה מושלם לקראת ההופעה הזו?

זה לא כל כך קשור לשלמות, כי אחרי הכל – אנחנו רוצים שכל הופעה שלנו תהיה מושלמת. פשוט כאן מכירים היטב את התגובות שלנו, את האווירה שלנו, את הפסיכולוגיה שלנו – זה יוצר חרדה מסוימת, אך לא משהו רציני. אני משוכנע שההופעה עצמה תהיה מצוינת ככל ההופעות.

אם כבר הזכרנו את עיר הולדתכם – הבה נחזור לאחור, לשורשים שלכם – אתם להקה ותיקה למדי בנוף המטאל היווני. כיצד זכורה לך סצנת המטאל היוונית של מהתקופה בה התחלתם?

ובכן, דברים שונים מאוד כיום משהיו בזמנו. אתה יודע, בזמנים ההם הייתי אומר שהיינו תמימים מאוד. הנסיבות היו שונות, התנאים היו שונים ולא היו לנו המון דאגות. אני ואחי Spiros הקמנו את הלהקה במרתף קטן בבית שלנו – ומאותו מרתף החל המסע של Septicflesh. אני יכול להפריד בין שתי תקופות של Septicflesh: האחת – מתחילת הדרך ועד שהלהקה התפרקה, והשנייה – מרגע האיחוד. בתקופה ההיא היה בזה משהו שהייתי מתאר כרומנטי, אך לא היינו פעילים מספיק כלהקה. היה עליי ללמוד באנגליה וגם אחי היה צריך ללמוד. Sotiris היה החבר הפעיל ביותר בלהקה באותם זמנים. לאחר שעברנו המון, מצאנו חברת תקליטים מחתרתית שהחתימה אותנו. התקופה ההיא כללה להקות טובות מאוד דוגמת Necromantia, Varathron, Nightfall וכמובן Rotting Christ. מאז אותה תקופה, אני לא מצליח לראות להקות שבאמת מצליחות לפרוץ את הגבולות אל מחוץ ליוון להוציא את Rotting Christ ו-Septicflesh, וכמובן Gus G שמנגן עם Ozzy. מבחינה סטטיסטית, זה כאילו שהסצנה קפאה.

היא פשוט מחתרתית יותר – כיוון שישנן להקות מצוינות מיוון, פשוט לא מספיק מודעים לקיומן.

ישנן המון להקות טובות, אך זה קשה מאוד – מאחר ואנחנו מיוון והיצע המטאל שלנו לא עומד בסטנדרטים של סקנדינביה וגרמניה, אך על להקות מסוימות להבין כי עליהן לעבוד המון, להתאזר בסבלנות, להיות מקוריות – זה מה שיסייע להן לפרוץ. אני יכול להבין שזה מאוד קשה, אך מאז שנות התשעים אינני מסוגל למצוא להקות מיוון שמסוגלות לחולל שינוי.

ובכל זאת, המטאל הקיצוני ביוון עשיר יותר משרבים נוטים לחשוב. כמובן ש-Rotting Christ ו-Septicflesh מצליחות גם מחוץ ליוון, אך ישנן גם להקות מתקופתכם, דוגמת Varathron שהזכרת, שעודם חיים ובועטים. לעומתם ישנן להקות חדשות יותר, דוגמת Dead Congregation שמקומן בעיקר באנדרגראונד. כמי שמייצג במידה מסוימת את המטאל היווני, האם ישנן להקות מוכרות פחות שהיית ממליץ להטות אליהן אוזן?

כיום ישנן Suicidal Angels, Sense Of Fear או להקות עם שירה נשית דוגמת Enemy Of Reality – אך הן זקוקות להמון עבודה. אני מקווה שהן תמצאנה את דרכן לפרוץ מחוץ ליוון. זה כלל לא קל, אך יש לנו להקות טובות. הן פשוט זקוקות למאמץ כפול כדי לפרוץ.

האם אתה מוצא את עצמך לעתים מדריך להקות אחרות?

הו, כמובן – אני אעזור לכל הלהקות מיוון – תמיד. ניקח אותם לסיבובי הופעות ביוון, נמליץ עליהן לחברת התקליטים שלנו, לסוכנויות שלנו, להנהלה שלנו. כולנו, מנהיגי הסצנה היוונית, מנסים לעזור ללהקות, אך זה כלל לא קל.

זה בטוח – יש כאן המון שתלוי בלהקה עצמה ובנסיבות.
מה היו ההשפעות של Septicflesh בעבר ומה מהווה השפעה על הלהקה כיום?

בימים ההם היינו יותר מבוססי גיטרות, והייתי אומר שגם יותר מלודיים – מאחר והוצאנו אלבומים כמו "Revolution DNA", Έσοπτρον"" ו-"Mystic Places of Dawn". בתקופה השנייה הייתי אומר שהנשק העיקרי שלנו הוא התזמורת. אני חושב שעם "Communion", "The Great Mass" ו-"Titan" עשינו את הצעד המשמעותי הלאה. התזמורת השפיעה מאוד על הלהקה – כעת זה נשמע מעובה יותר, קיצוני יותר, אך כמובן עדיין כולל אלמנטים מן העבר. אנחנו לא מתחרטים על העבר שלנו, אך כיום המצב שונה לחלוטין. השתנינו כנגנים, אנחנו התבגרנו והפכנו למאורגנים יותר – הכל נמצא בשליטה ומתקדם יותר. התקופה הזו שונה, ואנחנו הולכים בדרך אחרת. אין יותר מדי שמודעים לימיה המוקדמים של Septicflesh. אולי ההוצאות המחודשות של Seasons of Mist תעוררנה יותר מודעות אליהם.

אגב, זה כבר מביא אותנו לשאלה שאשאל אותך מאוחר יותר.
ביחס לסגנון המגוון שלכם – Septicflesh תמיד נהגה לדחוף את הגבולות בדת' מטאל עם אווירה ייחודית. אם היה מדובר במלודיות הפולקלוריות באלבומים המוקדמים או התזמורת שמלווה את יצירותיכם האחרונות, ואף מגע האינדסטריאל שקיים ב- "Sumerian Daemons". כיצד אתם מצליחים לעשות זאת בצורה שונה בכל פעם?

זאת מכיוון שאם זו היצירה שלנו – זה צריך להיות מיוחד מאוד עבורנו. אנחנו מחפשים להיות ניסיוניים, להרחיב את העושר המוזיקלי שלנו, ליצור משהו שיש בו משמעות ותמיד להשתדל להימנע מלחזור על עצמנו. ציינת כי ב- "Sumerian Daemons" יש אינדסטריאל, הוא בולט מאוד גם ב- "Revolution DNA" – ועם זאת מדובר באלבום הכי מלודי שלנו, באופן שנבדל אף מהמלודיות ב-"Έσοπτρον". כעת "Titan" שונה לחלוטין מהאלבומים הללו. אכפת לנו מאוד מהאמנות שלנו, ואנחנו משתדלים תמיד למצוא משהו חדש כדי לרענן את הסאונד שלנו. זה חשוב לנו מאוד.

אישית אני חושב ש-"Titan" הציג את הסגנון הסימפוני שלכם במלוא הדרו – הוא נשמע ממש כמו מעין פסקול קולנועי משולב עם דת' מטאל. אני חושב ששירים כמו "Burn" ובעיקר "Confessions of a Serial Killer" נמנים על השירים הטובים ביותר שלכם. מהן התגובות שקיבלתם לאלבום?

אתה יודע, מספרים תמיד אומרים את האמת – ובסיס המעריצים שלנו כעת גדול יותר מאשר קודם. "Communion" ו-"The Great Mass" זכו לפידבקים נהדרים מצד העיתונות וכמובן שאף חשוב יותר – מצד המעריצים שלנו. "Titan" עומד בתור התוצר הבוגר ביותר והמצליח ביותר שלנו, יותר מכל מה שעשינו אי פעם בעבר. השאיפה להתעלות על עצמנו אף מעבר לכך באלבום הבא יוצרת שוב את אותה תחושת חרדה, זו מהסוג הטוב. אני דיי משוכנע שנצליח לעשות זאת, מאחר וכיום יש לנו תנאים טובים יותר, אנחנו בוגרים אף יותר וכולי תקווה שנצליח להתעלות גם מעל ל-"Titan".

אם כן, האם ישנו חומר חדש שמתגבש, או שנכון לעכשיו אתם מעדיפים להשקיע את מאמציכם בסיבובי הופעות בלבד?

כבר היינו בהמון סיבובי הופעות, מטרתנו העיקרית הייתה להקדיש את עצמנו ל-"Titan", יש לנו את ההופעה באתונה, לאחר מכן תל אביב ואז מאלטה. רק אז נתחיל במלאכת ההלחנה של חומר חדש. כבר יש לנו רעיונות קטנים מצדו של Sotiris, מאחר ויש לו יותר זמן פנוי מאשר לנו, אך אני לא יכול להוסיף הרבה. עדיין מוקדם מאוד לומר באיזה סגנון ישמע האלבום, או כיצד אני מתכוון לתזמר אותו הפעם.

אני מניח שנגלה זאת כבר בעתיד.
כמוזיקאי בעל ידע והכשרה בתחום המוזיקה הקלאסית, כיצד נשאבת למטאל?

במקור הייתי מוזיקאי מטאל, ולמעשה רק בשלב מאוחר יחסית למדתי תווים. לאחר שהאזנתי ל"רקוויאם" של מוצארט ול"פולחן לאביב" של איגור סטרווינסקי, הבנתי שאני רוצה להיות מלחין. בגיל שלוש עשרה התחלתי לנגן בגיטרה, האזנתי המון למטאל ובפרט ללהקות Morbid Angel, Celtic Frost, Death ו-Paradise Lost. רק לאחר מכן ישבתי ללמוד תווים בכדי להלחין מוזיקה לתזמורות על מנת שאהפוך למוזיקאי ראוי. כשהייתי בן שמונה עשרה טסתי ללמוד באנגליה, ובגיל עשרים וחמש כבר היה לי תואר שני בתזמור וקומפוזיציה.

אז זהו בעצם אותו המסע שעברת שמשתקף באלבומים של Septicflesh?

כמובן, ההשכלה המוזיקלית שלי בעלת חשיבות ללהקה. זה הופך את החיים שלנו לקלים יותר – כי אני מתזמר הכל, אני יודע בדיוק כיצד נשמעת תזמורת וכיצד למצוא את האיזון הנכון בין התזמורת לחלק של המטאל. אנחנו לא צריכים לשכור את שירותיו מישהו שיתערב במוזיקה שלנו. אנחנו מביאים הכל מהמפעל שלנו. יש לנו מפעל של Septicflesh בו אנו מפיקים הכל – מהאמנות הויזואלית, דרך המוזיקה והמילים וכלה בקטעי התזמורת.

באשר לכישוריך התזמורתיים – ב-"Titan" שיתפתם פעולה פעם נוספת עם התזמורת הפילהרמונית של העיר פראג. איך זה לעבוד איתם? כיצד יצרת עמם קשר מלכתחילה?

ובכן, ערכתי מחקר באינטרנט ושם מצאתי מלחין שיצא לו לעבוד איתם. אמרתי לעצמי – למה לא? זו תזמורת מדהימה, נשאל אותם – וכך עשיתי. יצרתי עמם קשר באמצעות המייל בתקופה בה עבדנו על "Communion"וביקשתי הצעת מחיר. מה שקרה מאז הוא כבר היסטוריה – התחלנו לעבוד עמם באופן קבוע. התזמורת המדהימה הזו היא כוללת את הנגנים הטובים ביותר מהפילהרמונית של פראג ומתזמורת האופרה הלאומית של פראג. עבורי מדובר בתזמורת הטובה ביותר במדינה במזרח אירופה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להגיע ללונדון מאחר והתזמורת שם יקרה מאוד, אך שוב אציין כי לפראג ישנה תזמורת מדהימה, אינטרפרטציות מדהימות. אנו ברי מזל על כך שיש לנו את התקציב בכדי להקליט עם תזמורת. מדובר בחוויה נהדרת עבורי – אני מכיר את המנצח היטב וגם את שאר התזמורת. עבדתי איתם גם מחוץ ל-Septicflesh, גם בלהקה הנוספת שלי ששמה Chaostar.

הזכרת את ההוצאות המחודשות שלכם קודם, אליהן ציינתי שאתייחס בהמשך – במהלך ארבעת השנים האחרונות Seasons of Mist שחררו מחדש את ארבעת האלבומים הראשונים שלכם, כשכולם כוללים עטיפות שעוצבו מחדש על ידי Spiros (העוסק גם באמנות ויזואלית) וקטעי בונוס. האם ישנה סיבה מיוחדת לכך שרציתם שישוחררו על ידי חברת התקליטים בה אתם חתומים בשנים האחרונות?

ובכן, אתה יודע – Seasons of Mist רכשו את הזכויות מ-Holy Records (חברת התקליטים הקודמת בה Septic Flesh היו חתומים, ר.ד.) וזו הייתה החלטה נבונה ונכונה. מאחר והלהקה גדלה מהר מאוד כעת, זהו האמצעי על מנת להציג למעריצנו החדשים את התקופה הקדומה שלנו. כולי תקווה שיותר אנשים יכירו את העבר שלנו, זה חשוב לנו מאוד.

אני שמח גם כן שהם שחררו אותם – זה אכן עשוי להפוך אותם למוכרים יותר לקהל שהתוודע ל-Septic Flesh דרך האלבומים "Communion", "The Great Mass" ו-"Titan".
בתקופתכם המוקדמת ביססתם את עצמכם היטב באנדרגראונד. עם זאת ציינת כי לא רבים מודעים לאלבומים המוקדמים שלכם, אם כי מאז החתימה ב-Seasons of Mist והשחרור של "Communion" זכיתם להמון חשיפה. כיצד קרה שהגעתם לכדי חתימה ב-Seasons of Mist?

הבעלים של Seasons of Mist היה מעריץ של Septicflesh בימים המוקדמים. פנינו אליו והודענו כי אנחנו מעוניינים לאחד את הלהקה. הוא היה מאוד נלהב, והציע לנו לחתום על חוזה ולהפוך דברים לקלים יותר. עכשיו יש לנו חברת תקליטים ראויה, כי אתה יודע, אם לומר בכנות – Holy Records לא היו חברת תקליטים חזקה במיוחד. הם היו חברת תקליטים מחתרתית למדי. Seasons of Mist הייתה ההחלטה הנכונה עבורנו – הם עזרו ללהקה מאוד וגם תמכו בה כלכלית, במסגרת החתימה איתם יצאנו לסיבובי הופעות בארה"ב ואירופה – וכעת אנו חוזים בתוצאות.

כלהקה האוחזת ברפרטואר מכובד של תשעה אלבומים מלאים בסך הכל, נדיר שאתם מבצעים בהופעה חומרים מאלבומים שקדמו ל-"Communion". האם ישנה סיבה לכך? האם קיים סיכוי שתבצעו בהופעה גם שירים ישנים יותר?

לא כעת. נכון לעכשיו העדיפות שלנו היא לקדם את "Titan". אנחנו נמתין מעט בכדי שהמעריצים החדשים שלנו יחשפו לחומר הישן, מאחר וניסינו כמה שירים בהופעה, כמו "Esoptron" ושירים נוספים מהתקופה שלפני "Communion". המסקנה היא שזה מצריך עוד קצת זמן.

אז אתה אומר שמתישהו בעתיד רשימת השירים שלכם תשלב יותר שירים ישנים עם חדשים?

אם הנסיבות תאפשרנה את זה – כמובן, אך אינני יכול לראות את זה קורה כרגע. עלינו גם לעבד את השירים הללו מחדש, מאחר והלהקה כיום כוללת גם נגנים שונים לגמרי ואווירה שונה לגמרי. השירים זקוקים לטיפול מיוחד.

האם ישנם שירים של Septicflesh שלא יצא לך לנגן בהופעה ואתה מקווה שיזדמן לך מתישהו בעתיד?

כן, ככל הנראה השירים הכי מורכבים שכתבנו, כמו "Babel's Gate" או "Mad Architect". כנראה שנהפוך אותם מתישהו לשירים שנבצע בהופעות, אך שוב – אנחנו כבר נראה. אלו שירים מורכבים מאוד, הם מצריכים המון חזרות, עיבוד מחודש – נראה איך זה הולך.

אז ראשית, רציתי להודות לך על הראיון ולומר שאני מצפה מאוד להופעה. שנית, האם ישנו מסר אחרון שתרצה למסור לקוראינו?

אני רוצה להודות לכל המעריצים שלנו בישראל שתמכו בלהקה לאורך השנים. אנחנו ניתן את הטוב ביותר כמו תמיד בשביל החברים שלנו. נתראה בתל אביב!