הילד מכוער אבל החיים יפים

מרואיין: וויטפילד קריין, סולן Ugly Kid Joe

וויטפילד קריין, הסולן של להקת הניינטיז המיתולוגית Ugly Kid Joe, נמצא בעיצומו של תהליך קאמבק מעניין במיוחד, לאחר הפסקת פעילות בת 15 שנה מלהקת האם שלו. לאחר הפירוק של הלהקה, קריין נדד בין הרכבים, ובעוד כמה מקומות מסתבר, בעוד כחודש וחצי ינחת עם Ugly KId Joe (להלן UKJ) בישראל, כהופעת הפתיחה ל Guns N Roses. ובתור מעריץ ותיק של הלהקה, חשבתי שהגיע הזמן לעמת את וויטפילד עם כמה עובדות חשובות לגבי הלהקה שלו, והמעמד שלה אצל הקהל הישראלי. חוץ מזה, דיברנו על דברים אחרים, ומסתבר שהוא בכלל רוצה לעבור ניתוח לשינוי מין. טוב, לא באמת, אבל מתברר שהבחור הוא לא בדיוק מה שחשבנו לעצמנו. לטובת הקוראים, המילה Dude תתורגם כ"דוד", ואין להתבלבל ולחשוב שיש בינינו קשר דם. כמה שהייתי רוצה, קריין הוא לא האח של אמא שלי או אבא שלי, אלא סתם אדם חביב במיוחד.

היי וויטפילד, מה שלומך בימים אלו?

יום מרגש במיוחד, דוד. לפני כמה שעות העלינו ליוטיוב את הקליפ החדש שלנו, לשיר Devil's Paradise, מתוך האי פי החדש שלנו, Stairway to Hell ואנחנו בעיצומו של תהליך חזרות מרגש במיוחד, לקראת סיבוב ההופעות הקרוב שלנו.

ראיתי את הקליפ לפני כמה דקות, הוא מגניב, והשיר מעולה.

כבר ראית את הקליפ?? גדול!!

מזכיר קצת את Ozzy – הריפים, הגרוב, השירה שלך.

אתה מחמיא לי דוד, תודה רבה! אנחנו ממש גאים בשיר הזה, ובשאר השירים מה EP הזה.

מה ש UKJ עושים עכשיו זה צעד לא טיפוסי – להתחיל קאמבק אחרי כמעט 15 שנים, ובמקום לשחרר אלבום מלא, או אוסף עם שירים חדשים (כמקובל), אתם משחררים איפי של שישה שירים.

שמע דוד, תעשיית המוזיקה מתה באופן רשמי, וכבר אין דבר כזה "מקובל" או "טיפוסי". זה פאקינג מערב פרוע עכשיו דוד, ואנחנו החלטנו לעבוד עם המצב הזה בצורה הטובה ביותר, שגם מתאימה לנו. בוא אני אספר לך משהו – כתבנו 13 שירים לאלבום חדש, ורובם היו לא טובים בכלל. למעשה, אחת הסיבות שבגללן התחלנו לכתוב 13 שירים הייתה תמלוגים – פשוט חשבנו שככה נראה יותר כסף. מהר מאד הבנו שהעולם השתנה, ואין שום סיבה להוציא אלבום מלא עם 13 שירים היום, בטח ובטח אם אתה לא מרוצה מהם. לכן החלטנו להוציא רק שישה שאנחנו באמת גאים בהם, ובשבועיים הקרובים נתחיל לשחרר אותם להורדה, ככה שכל אחד יוכל לשמוע רק את החומר האמיתי שאנחנו מאמינים בו. זו הדרך היום דוד, אין שום סיבה לעשות משהו אחר. התעשייה הזו מבוססת על חמדנות, ואנחנו לא חושבים שזו הדרך בשבילנו.

איפה אני תופס אותך עכשיו?

אנחנו בלייק טאהו, בשבועיים אינטנסיביים של חזרות לקראת הסיבוב שלנו, שהולך להיות עמוס במיוחד – אנחנו מגיעים למקומות שלא חשבנו שנגיע אליהם, כמו רומניה, בולגריה, ישראל… חלק מהסיבוב כולל גם מועדונים קטנים, וחלק כולל הופעות ענקיות, כמו זו שתהיה לנו בישראל. זה פאקינג מרגש, דוד.

הבנתי שבאופן רשמי, Shanon Larkin (המתופף) לא ינגן אתכם בהופעה.

זה נכון, שאנון עסוק עם הופעות של Godsmack, ולכן יעל בן זקן תחילף אותו. היא מתופפת מעולה שנולדה בישראל, ואנחנו מכירים אותה דרך הקשר שלנו עם Fishbone ועוד כמה הרכבים אחרים שאנחנו בקשר איתם. אנחנו גם ננגן בהופעה עם Sonny Mayo, גיטריסט ענק שניגן עם Snot ו Sevendust.

אתה יכול לספר לנו קצת פרטים על ההופעה? איך בכלל הגעתם לישראל, כהופעת פתיחה ל GNR ?

את האמת, אין לי מושג איך זה קרה… (צוחק). התחלנו לעבוד מחדש, ושכרנו חברת ניהול חדשה, ופתאום אנחנו מגלים שהם ממש עובדים עבורינו, סוגרים לנו מלא הופעות ברחבי ארה"ב ואירופה. מתישהו, קיבלנו הצעה לבוא לישראל ולפתוח ל GNR, ומכיוון שאף פעם לא ביקרנו אצלכם, זה נשמע לנו כמו רעיון טוב, אז למה לא? ההופעה עצמה תהיה מעולה – אנחנו הולכים לנגן מלא חומר ישן של הלהקה, את כל השירים האהובים, וכמובן – את השירים החדשים, שהולכים לפוצץ לכם את המוח! אני מניח שאם ההופעה תלך ממש טוב, ואם הקהל יהיה קהל מעולה, אנחנו אפילו ננגן את Everything About you…

לא נמאס לכם לנגן את השיר הזה? זה הלהיט הראשון הגדול שלכם, אני מניח שניגנתם אותו מיליון פעם, אם לא יותר?

שמע דוד, זו ברכה וקללה, אבל אני לא מסתכל על זה ככה באמת – השיר הזה הביא אותנו למקומות טובים, קיבלנו הזדמנויות אדירות בעקבות ההצלחה שלו ושל האלבום הראשון, ואני לא רואה שום סיבה למה לא להמשיך לחלוק אותו עם קהל שאוהב אותו. ברור שלפעמים הגענו לרגעים שבהם לא יכולתי לשיר אותו עוד פעם, כי רפלקס ההקאה שלי היה משתלט עלי, אבל זו הייתה תקופה אחרת. עכשיו אני נמצא בתקופה שבה אני גאה בשירים הישנים שלי ושלנו, ואם הקהל מראה רצון לשמוע עוד מהחומר הזה – אני אהנה כמו בפעמים הראשונות ששרתי אותו.

עוד מעט אתם חוגגים עשרים שנה לצאת האלבום הראשון הרשמי של UKJ, America's Least Wanted. אתם באמת נהנים לנגן את השירים האלו? אתם לא מרגישים שכל מה שעשיתם מאז חוסה תחת הצל של האלבום הכי מצליח שלכם?

ממש לא דוד. כמו כל להקה, וכמו כל בנאדם, גם אנחנו התבגרנו ועברנו תהליכים כאלו ואחרים, אבל השירים מהאלבום הזה הם עדיין שירים שאני אוהב, ואני גאה בהם בדיוק כמו שאני גאה בשירים של Menace to Sobriety, ובטח השירים החדשים שלנו. בכלל, בזמן האחרון אנחנו בחזרות, ופתאום אנחנו מנגנים את השירים האלה שוב, ואני מוצא את עצמי ברגעים של "היי, אני ממש זוכר את זה!", כאילו לא עברו 15 שנה מאז ששרתי אותם בפעם האחרונה. השירים הללו הם הבסיס שלנו, הם הילדים שלי – לפני יומיים עבדנו על Panhandlin' Prince, ואני נזכר שאני מת על השיר הזה – הוא פאקינג טוב!

איך בעצם חזרתם לנגן ביחד? האם הפירוק של הלהקה היה חלק מתהליך טבעי או שזה קרה בהפתעה?

שמע, בסופו של דבר – כל אחד התחיל למשוך לכיוון אחר. שאנון התחיל לנגן עם Godsmack, Dave התחיל להפיק מוזיקה (ועם הזמן נהיה מפיק מבוקש מאד), ו Klaus פשוט התעייף מכל ההמולה שסבבה אותנו – היינו בסיבובי הופעות אינסופיים מאז שהתחלנו להצליח. למעשה, אני יכול לומר שבמשך שבע שנים היינו בסיבובי הופעות- וכשלא הופענו, כתבנו חומרים חדשים. זו שגרה מעייפת ושוחקת לאנשים מסוימים, ולהיות עם אותה להקה במשך כל כך הרבה זמן בתוך אוטובוס יכול להיות מעיק בשלב מסויים. באופן אישי – אני חולה על סיבובי הופעות, אני נווד כזה. תן לי תרמיל ומפה, ואני אהיה האיש הכי מאושר בעולם. הייתי בכלל בהודו בטיול ארוך כשקלאוס דיבר איתי בטלפון ואמר לי שהוא פשוט לא יכול יותר להמשיך ככה, ובאותו רגע החלטנו שאנחנו מפרקים את UKJ, בלי ריבים דרמטיים ובלי המון דמעות. אני לא מאמין בלעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות, והפרידה שלנו הייתה תהליך טבעי וכולם היו בסדר עם זה.

לפני כמה חודשים אני מקבל טלפון מקלאוס, והוא מספר לי שהוא חושב לאחד את UKJ. אני סיימתי לעבוד על פרוייקט עם שאנון, והתחלנו קצת לדבר על איחוד, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בחדרי חזרות, ומנגנים שוב את השירים שכולנו מכירים. אני בטוח שגם לך יש חברים כאלו, שאתה יכול לא לפגוש עשר שנים, ופתאום אתם החברים הכי טובים שוב – לכולם יש חברים כאלו. תבין דוד, לא פגשתי את Cordell הבסיסט שלנו במשך 14 שנים, עד לפני כמה חודשים – וברגע שנפגשנו שוב, הכל היה כרגיל, כאילו התראינו יום לפני. אז האיחוד שלנו הרגיש טבעי, והיה טבעי, וההוכחה היא השירים החדשים שלנו.

האם הכישלון של Motel California היה חלק מתהליך הפירוק? כי למרות הביקורות הטובות, האלבום נכשל בארה"ב.

אני לא בטוח שהוא היה הסיבה, אבל אין ספק שהכישלון של האלבום הזה היה חלק מהסיבות שקצת הרגשנו שמיצינו את הלהקה. ברור שכשאתה כותב שירים, מוציא אלבום, ואף אחד לא קונה אותו – זה מבאס, וגורם לך לפקפק בעצמך קצת. וברור שהכישלון מביא איתו מתחים, אבל לו זו הייתה הסיבה העיקרית לפרידה שלנו אז. אל תשכח שהגראנג' היה חזק מאד בתקופה ההיא, ופירק לא מעט להקות רוק ומטאל אחרות, וממש אחרי שהתפרקנו, עולם המוזיקה עבר שינויים נוספים – מוזיקה אלקטרונית, האוס ודאנס. אנחנו לא מאוכזבים מהקהל שלנו או משהו כזה, אנחנו רואים את המצב בצורה הזו – כנראה שפשוט כתבנו שירים פחות טובים, והפרידה שלנו הייתה תהליך טבעי, ולא נשארו משקעים.

האם הרגשתם את האהבה ללהקה, ובעיקר לאלבום הראשון, בתקופה שלא עבדתם ביחד?

את האמת דוד – לא ממש. אני טיילתי בעולם רוב הזמן הזה, ובאופן כללי אני די מנותק מהעולם המודרני. רק לפני שנה בערך באמת פתחתי חשבון אימייל, ורק עכשיו אני מתחיל להבין באמת את הכוח של האינטרנט, אז אני לא יכול להגיד שבאמת חוויתי את האהבה הזו ללהקה שלנו, כמו שאתה מתאר.

אתה בטח מודע לעובדה שהאלבום הראשון נחשב לאחד מאלבומי הרוק הטובים של הניינטיז.

על מה אתה מדבר? אין לי מושג על זה.

כמעט כל מגזין מוזיקה שמכבד את עצמו נותן לאלבום הזה ציונים גבוהים, ויש לאלבום עדת מעריצים ענקית, כולל אנשים שלא מגיעים מעולם המטאל.

בכנות דוד – אני חושב שאתה הבנאדם הראשון שאומר לי דבר כזה. אף פעם לא טרחתי לבדוק את הדברים הללו, ומבחינתי, התקופה ההיא הייתה פשוט כיף שלא נגמר, וזכינו להיות חלק מהשנים הללו. זה מדהים שאתה מספר לי שהאלבום שלנו נגע בכל כך הרבה אנשים, אבל באמת שאף פעם לא חשבתי על זה לעומק כל כך. אתה חייב להבין שהייתי ילד בן 23 כשהאלבום יצא, ומבחינתי זו הייתה רכבת הרים שלא נגמרת, אז לא באמת היה לי זמן להתעסק בכל מה שקורה מסביב.

שיתפתם פעולה עם כמה מהשמות הגדולים של עולם המטאל, ועשיתם גם כמה קאברים ל Sabbath. כפי שציינתי, השיר החדש מושפע מאד מ Ozzy. האם יש תכנון לשיתוף פעולה עתידי? האם יש לנו כאן סקופ פוטנציאלי?

מצטער דוד, אין לי באמת חדשות לספר לך כאן – אני לא בקשר עם שרון אוסבורן על איזה שיתוף פעולה עם Ozzy, למרות שאתה יכול לדמיין איזה מדהים זה יהיה…! אבל כן, יצא לנו לנו לעבוד עם כמה מהגיבורים שלנו, כמו רוב הלפורד ו Lemmy, ואתה בטח יכול לדמיין אותי בתור ילד בן 24, שעד לפני כמה חודשים עוד ישן בחדר עם פוסטרים של האלילים שלו, ופתאום אני באולפן עם חלק מהם… פאק דוד… זה היה יותר מחלום שמתגשם. האנשים הללו הם אמנים אמיתיים מבחינתי, הם המוזיקאים שגדלתי עליהם, ונכנסתי לסיטואציה שבה הם כיבדו אותי, התייחסו אלי כאל שווה להם, והתייחסו א-ל-י כאל זמר…! לא יכולתי לחלום על יותר מזה, ואני פאקינג חלמתי על זה מאז שהייתי בן 14. דוד, היה לי פאקינג פוסטר בחדר של אדי ואן היילן, ופתאום אני מופיע איתו על במה אחת – זה היה פשוט חלום.

מה באמת היית עושה אם לא היית זמר? היו לך תכניות אחרות – רצית להיות עו"ד?

לא, לא… את האמת – תכננתי להיות גיטריסט על. זה היה ברור לי מאז שהייתי ממש קטן, שאני אהיה הגיטריסט הכי טוב בעולם, ושאהיה חבר טוב של אדי ואן היילן וטוני איומי. זה היה מתוכנן, והייתי יושב בחדר עם מחבט הטניס שלי, ומנגן אייר גיטאר כמו מומחה עולמי, הייתי פשוט רוק סטאר פוטנציאלי מושלם. אבל אז הלכתי לשיעורי גיטרה, וגיליתי שלנגן בגיטרה זו עבודה לא קלה בכלל, וזה דורש המון השקעה – ופשוט לא היה לי כוח לזה, הייתי ילד עצלן. בשיעורים הללו פגשתי את קלאוס, ונהינו חברים, ואחרי כמה זמן, פרשתי משיעורי הגיטרה, וקלאוס הציע לי להיות זמר. אז נהייתי זמר… אם זה לא היה קורה, אני לא יודע באמת איפה הייתי היום, אבל כנראה שזה לא היה נגמר טוב. הייתי ילד שדרש המון תשומת לב, ואם תשים לב – זמרים הם אנשים שצריכים המון המון תשומת לב, ואנחנו די חיים על זה – על מחיאות הכפיים, האהבה של הקהל. הייתי ילד קצת בעייתי, והסתבכתי לא מעט, אז כנראה שגם מתישהו הייתי מגיע לכלא. מצד שני – החיים שלי באמת בורכו – זכיתי להיות בכל כך הרבה מקומות, זכיתי לטייל ברחבי העולם, זכיתי להכיר אנשים מדהימים. אם לא הייתי בוחר בדרך שבחרתי, ואם לא היה לי המון מזל, כנראה שעד היום לא הייתי יוצא מקליפורניה…

שרת בכמה הרכבים במהלך הקריירה שלך. האם היו עוד מקומות פרט ל UKJ שבהם הרגשת בבית?

אתה יודע מה דוד – זו ההגדרה הכי טובה, ב UKJ אני באמת מרגיש בבית. השירים האלו הם הילדים שלי, וחברי הלהקה הם המשפחה שלי. כמובן שהיו לי תקופות טובות גם בהרכבים אחרים, אבל בשום מקום לא הרגשתי כל כך נוח כמו ב UKJ, ואולי זו הסיבה שאנחנו נהנים כל כך. אני עושה עכשיו אלבום אקוסטי עוד עוד חבר, ואנחנו הולכים להיות שלושה זמרים בהרכב של שתי גיטרות אקוסטיות וזהו. זה הרכב מעולה, וזה לא הדבר היחיד שאני רוצה לעשות. יש לי עוד כל כך הרבה שירים בתוכי, ועוד כל כך הרבה צדדים להציג – לא רק מטאל ורוק, אלא גם צדדים אחרים לגמרי במוזיקה שלי, ואני בטוח שעוד יצא לי להציג אותם לעולם. אבל כמו שאמרת – זה הבית האמיתי שלי, ולכאן אני מרגיש שאני יכול לחזור ולהיות מי שאני באמת.

באלבום הראשון היה לכם סיפור עם העטיפה של האלבום, שצונזר. אתם בכלל להקה עם המון הומור בוטה, ונדמה שאתם קצת שמים זין על חברות התקליטים בצעדים שאתם עושים (האלבום השלישי הוקלט בלייב עצמאי של הלהקה). הכל מתוכנן או שאתם פשוט זורמים עם מה שבא?

בגדול – אנחנו לא שמים זין יותר ועושים מה שבא לנו. אני זוכר שכשהקלטנו את Madman ב 91, נציגי חברות התקליטים אמרו לי שאני לא יכול לשיר שורה מסוימת בשיר, כי זה בוטה מדי. בתור ילד בן 20 וקצת, זו חוויה לא נעימה, והיה לי קשה מאד לקבל את המרות הזו. אחרי האלבום השני, הבנו שאנחנו לא באמת צריכים אף אחד שיגיד לנו מה מותר ומה אסור, וכמו שאמרתי קודם – תעשיית המוזיקה היום היא מערב פרוע, והאינטרנט הופך להיות כלי חשוב מאד בעולם – תראה מה זה, דוד: לפני כמה שעות העלינו את הקליפ החדש ליוטיוב, ואתה כבר ראית אותו כמה פעמים – ועוד לא עבר יום. זה פאקינג מטורף! אז החלטנו לעשות דברים בדרך שלנו, בלי לתת דין וחשבון לשום חברת תקליטים פוריטנית שמפחדת מהצל של עצמה וממה שכמה שמרנים מטומטמים יגידו. ככה אנחנו יכולים לעשות את המוזיקה שאנחנו רוצים לעשות, ושהקהל שלנו יהנה ממנה בצורה הטובה ביותר. ה EP שלנו מדבר על הצדדים האפלים של החיים, על זונות וסמים, ומצד שני הוא UKJ טיפוסי – מלא בהומור שחור ורגעים של פאן. יש לנו שיר קאנטרי ב EP! אלו לא דברים שחברת תקליטים הייתה מאושרת מהם, כי כל שיר הוא אחר לגמרי, והמפיק מטעם החברה לא היה מאשר את זה. בדרך הנוכחית אנחנו יכולים לכתוב שיר עם חברי Fishbone, ואז מיד לעבור לקאנטרי, ואז לשיר מטאל מכסח כמו Devil's Paradise. בגדול – אנחנו לא רוצים לעבוד עם חארות יותר, אלא רק עם אנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים, ובעיקר עם עצמינו…

יש לך ציפיות מהביקור בישראל? אתה יודע משהו על המדינה שלנו?

את האמת דוד – לא המון. אני יודע שההופעה תהיה בפארק גדול שמארח מלא הופעות מחו"ל, ואני יודע שתל אביב היא עיר של פאן, ואני מצפה לפגוש אנשים טובים, לשתות משקאות טובים, ולאכול אוכל טוב. אני בטוח שנהנה בשלושת הימים שנהיה אצלכם, ומכל הסיפורים ששמעתי עד עכשיו – זה יהיה ביקור טוב.

תודה רבה וויטפילד, אני מאחל לך המשך יום טוב, בהצלחה עם ההופעה בארץ, ובהצלחה עם ה EP החדש.

תודה לך דוד – ותודה לכל המעריצים של UKJ בישראל שבאים להופעה! אנחנו מתים לנגן לכם את השירים החדשים, ומקווים שתאהבו את ה EP שלנו, שנכתב מתוך אהבה אמיתית למוזיקה!