הם לא מתו באפריל
מרואיין: Pontus Hejlm, גיטריסט להקת Dead By April
להקת המטאלקור Dead By April הצליחה לפלג את קהל המטאל המסורתי וקהל ה "קור" המודרני אולי יותר מכל להקה אחרת חוץ מ Avenged Sevenfold. אם המלודיות הגדולות, השירה המלודית ופזמוני הפופ של אלבום הבכורה קנו להם מעריצים רבים בקרב קהילת המטאל המודרני, והפכו אותם לאחת הלהקות המצליחות ביותר בשבדיה מולדתם – הרי שאספירציות הפופ של ההרכב קנו להם קהל שונאים עז בקרב קהילת המטאל המסורתי והמטאלקור הכבד יותר. אחרי אלבום שני, ופרידה מתוקשרת מהסולן והשותף להקמת ההרכב, הלהקה גייסה סולן שני חדש והמשיכה דרכה – כשעכשיו היא עובדת על אלבום אולפן שלישי וחדש.
לפני כחודש פורסם כי הלהקה תגיע לארץ להופעה ראשונה, כסוג של פיצוי לקהל הקור שהתאכזב מהביטול של פסטיבל המטאלקור שאמור היה להתרחש. ירון הורינג ישב לדבר עם גיטריסט ומקים הלהקה Pontus Hejlm, שהיה ישר לחלוטין לגבי כל מה שעיצבן בלהקה אנשים, ומצד שני נשמע נרגש ביותר להגיע להופעת בכורה בישראל:
היי פונטוס,מה שלומך
בסדר גמור, ואתה?
אני בסדר גמור, הבנתי שעכשיו חזרת מסיבוב ההופעות, איפה הייתם?
הסיבוב היה בעיקר באנגליה וגרמניה, היינו בסוף גם ברוסיה, זו הפעם השלישית שהיינו שם.
אני מניח שמסע ההופעות הזה היה קשה יותר מהרגיל, בעקבות העזיבה של Jimmie Strimell הסולן שלכם,נכון?
קשה? למען האמת זה היה בדיוק להפך מקשה, בעצב רב אני אומר את זה, אבל זו הקלה עבורנו שג'ימי סוף סוף עזב.
מה בדיוק קרה שם עם העזיבה שלו, אתה יכול לספר לי קצת על זה?
הוא היה מכור לסמים. זה משהו שהוא פרסם בצורה די פומבית בעיתונות השבדית.לאחרונה. זו בעיה שאנחנו כלהקה התמודדנו איתה במשך שנים , אבל זו הבעיה שלו ואנחנו לא יכולים לעשות את זה בשבילו, למרות שניסינו לעזור המון כלהקה. אני לא חושב שהוא רוצה לפתור את זה ולהיות נקי. הלכנו ביחד לטיפול קבוצתי ואמרנו לו שהוא צריך לטפל בזה כדי להשאר חלק מאיתנו, ואחרי תקופה מסויימת חזרנו שוב, אבל כלום לא השתנה ואז נאלצנו להגיד לו שאנחנו ממשיכים קדימה בלעדיו ושהוא לא חלק מאיתנו יותר ולעולם גם לא יהיה.
ואיך זה עבורך? הייתם חברים, אחרי הכל.
כן, אפשר להגיד שאני והוא היינו חברים, אני מכיר אותו קרוב ל 12 שנים, אבל נמאס לי ממנו לגמרי, למעשה, כבר לפני שנתיים הייתי בתחושה הזו, קיוויתי שנצליח לשמור על מערכת יחסים מקצועית לפחות,אבל זה לא הצליח. אז למעשה זה היה סיבוב ההופעות הטוב ביותר שהיה לנו עד כה, האנרגיות שלנו גבוהות ואנחנו ממש מרגישים רוח רעננה בלהקה.
הבנתי ש Christoffer Anderosn מ “What Tomorrow brings” הצטרף אליכם לסיבוב ההופעות, איך הגעתם אליו והאם הוא יצטרף באופן קבוע ללהקה?
אני מקווה שזה יהיה משהו קבוע. הוא בחור נהדר, הוא מדהים על הבמה והסאונד שלו קצת מזכיר את ג'ימי, אני אישית לא הייתי מעורב בתהליך החיפוש. מי שהביא אותו אלינו זה מרקוס, הבסיסט שלנו, אני חושב שהוא מכיר אותו מלפני כן. שמענו אותו ומיד ידענו שהוא יתאים לנו.
האם כריסטופר השפיע על הסאונד שלכם או על החומר החדש?
אין בעצם הבדל בסאונד, שמעת את השיר החדש Empathy?
אני לא בטוח אם הוא כבר שוחרר, בכל מקרה. חשוב לנו מאוד לשמור על הסאונד שלנו, יש לנו סאונד שהוא יחודי לנו כי הוא אנחנו פשוט מחברים הרבה אלמנטים יחד ולא נראה לי שזה יהיה נכון לשנות את הסאונד שלנו רק כי יש לנו סולן חדש.
עד כמה אתם מתקדמים בתהליך ההפקה של האלבום? מתי נוכל לשמוע אותו סוף סוף?
אני בדיוק מסיים את ההקלטות של הגיטרות,זה יסתיים בשבוע הבא ואז נתחיל לעבוד על הקלידים. אז אני מניח שאנחנו לא רחוקים משם אבל גם ברגע שנסיים את זה יש את כל הבירוקרטיות של קידום האלבום ושיווק, אני מניח שזה מה שיגזול את רוב הזמן.
איך האלבום החדש בהשווה לאלבום הקודם "Incompareable" ? אני יודע שהשאלה נשמעת מטופשת, איך משווים לאלבום שנקרא "לא ניתן להשוואה" אבל בכל זאת?
"צוחק" ובכן, יש לו את אותם המרכיבים הבסיסיים, אבל אני חושב שהמוזיקה עברה התפתחות, הקטעים המטאליים אגרסיביים יותר והקטעים המלודיים אפילו מלודיים יותר. זה אלבום עם יריעה רחבה יותר.
כחובב מטאלקור, תמיד רציתי לדעת איך בעצם ניגשים לכתוב את השיר? הרי מטאלקור מחבר שני סגנונות שונים, אז מאיפה מתחילים? מהקטע המלודי או מהקטע הרועש יותר? איך בונים שיר כזה?
וואו, זה ממש בלתי אפשרי לענות על השאלה הזו, עבורי כל שיר נולד בדרך אחרת. זה יכול לקרות לי סתם כשאני נוסע ברכבת או כשאני מתאמן בחדר כושר, עולה לי איזו מלודיה לראש, אני מקליט אותה מהר בטלפון כדי לא לשכוח, וביום למחר אני מפתח את הפזמון או איזה בית. למשל, את "Two Faced" מ “Incomparable” התחלתי מהריף שפותח את השיר ומשם המשכתי לבנות אותו. לפעמים אני יושב עם גיטרה אקוסטית ועולים לי דברים, לפעמים אני מחליט שעכשיו הגיע הזמן לכתוב ואני פשוט יושב על הקלידים עד שיוצא לי משהו. כל שיר הוא שונה
בוא נחזור קצת להתחלה, איך בעצם התחלתם כלהקה?
זה היה ב2007, אני וג'ימי הקמנו את הלהקה, היה לנו חזון ורצינו ליצור מוזיקה שאנחנו אוהבים, רצינו לחבר שני סגנונות שאנחנו אוהבים, מטאל ופופ. הקלטנו כמה שירים ושיחררנו אותם ל- Myspace , ולשמחתי התגובות היו מידיות ומעולות, עלינו מיד לראש טבלת הלהיטית שם, והשאר זו כבר היסטוריה.
אתה מ Guthenberg, שהיא עיר שידוע בזכות סצינת הדת' מטאל המלודי, והסאונד שלכם שונה, הוא נוטה לכיוון של מטאל קור ונשען על יסודות מלודיים יותר, מה הייתה ההשפעה של הסביבה הזו עליכם.
אני יודע שהעיר שלנו ידועה בכל העולם כמקום מאוד מוזיקלי. אבל אני לא חושב שזה מה שהשפיע עלי כמוזיקאי, אם כן,אולי זה היה בצורה לא מודעת,ההשראה הגדולה ביותר שלי היא מייקל ג'קסון, שאין לו שום בסיס מוזיקלי שקשור ב Guthenberg.
אילו אמנים נוספים, חוץ ממייקל ג'קסון היית מגדיר כאמנים שהשפיעו ועיצבו אותך כמוזיקאי?
אני חושב שאני שואב השראה משירים טובים, ממש לא אכפת לי לאיזה ז'אנר הם שייכים. אני שואב את ההשראה שלי גם מסטיבי וונדר. למעשה, בשבוע האחרון שמעתי לא מעט את "Get Lucky" של “Daft Punk” יש לו סאונד פאנקי ותופים ענקיים. אני ממש אוהב את הסאונד הזה. אבל יש לא מעט שירים באלבום הזה שאני לא סובל. אני חושב ששיר טוב הוא שיר טוב, זה יכול גם להיות שיר מטאל של Canibal Corpse או Slipknot.
קראתי קצת על התהליך שלך בלהקה,על איך שעזבת את הלהקה אבל נשארת לכתוב שירים, ואז חזרת, תוכל להסביר מה קרה?
Johan Olsson, הגיטריסט שלנו באותה התקופה ואני לא הסתדרנו בכלל. איבדתי את כל האנרגיה שהייתה לי, ולכן עזבתי,הוא היה טיפוס נרקסיסט. וכששאר הלהקה ביקשה שאפיק את "Incomparable" הוא פשוט השתולל, הוא לא היה מוכן לשמוע על זה בכלל וזה, אגב, בסופו של דבר מה שגרם לו לעזוב את הלהקה, ואז חשבתי לעצמי "אם הוא כבר לא בלהקה, אין סיבה שאשאר בחוץ" ואז פשוט חזרתי ללהקה.
מתי הבנתם שאתם על דרך המלך להצלחה מסחרית?
זה היה ב 2009,כששיר שלנו הופיע בטריילר לתוכנית טלויזיה בשבדיה וזינק למקום ראשון במצעד הסינגלים ושהה שם שלושה שבועות, זה היה מדהים ושם זה התחיל.
Jacob hellner, שהפיק גם את רמשטיין, הפיק לכם את האלבום הקודם. הייתם מרוצים מהעבודה שלו?
הוא אכן התחיל איתנו את ההפקה,אבל מעולם לא סיים אותה. אני זה שלמעשה המשיך אותה. והשם שלי מופיע בקרדיטים של האלבום כמפיק הראשי. לא הסתדרנו איתו מבחינה מקצועית, היה לו את הכיוון האומנותי שלו ולמרות הפשרות שהיינו מוכנים לעשות לקראתו, הוא עצמו לא היה מוכן להתפשר. הוא היה נוכח בהקלטות של התופים והתעסק עם הקולות לשיר אחד, אבל זהו .בסופו של דבר נפרדנו לפני סיום התהליך, אני גם זה שמפיק את האלבום החדש.
ולשאלה האלמותית על מטאלקור, הרבה מטאליסטים אומרים שמטאלקור הוא לא באמת מטאל, מה אתה רוצה להגיד לאנשים האלה ולאיזה ז'אנר אתה משייך את הלהקה שלך? מטאלקור?רוק? אלטרנטיבי?
אני חושב שלהשקיע אנרגיה בנסיון לפתור את העניין הזה זה פשוט בזבוז זמן, תקשיבו למוזיקה. ותחליטו בעצמכם אם אתם אוהבים אותה, מצויין. אם לא , זה גם בסדר. ככה, אני בוחר את המוזיקה שאני אוהב. אם המוזיקה משפיעה עליך או מרגשת אותך, מה זה חשוב לאיזה ז'אנר היא משתייכת? פשוט תהנו מהמוזיקה אנחנו לא נעלבים מזה, כל אחד יכול לחשוב מה שבא לו ובאמת שכבר שמעתי את כל מה שיש לאנשים להגיד עלינו. שימשיכו להגיד, זה ממש לא משנה לנו.
הייתם אי פעם בישראל, אתם יודעים על ישראל משהו?
לא ממש, מעולם לא ביקרנו בישראל ואנחנו לא יודעים עליה הרבה, אנחנו מאוד סקרנים ומחכים רק להגיע ולראות מה הולך אצלכם.
מה מבחינת הסטליסט בהופעה, יש הפתעות מתוכננות?
ברור, אנחנו הולכים לנגן את שני הקטעים מהאלבום החדש, את “Empathy” ו “Freeze Frame” שיש כבר אנשים ששמעו אותם ועוד נוסיף קטע שלישי שגם יופיע באלבום החדש, הוא נקרא “Done with broken hearts” , חוץ מזה הכנו לכם יופי של הופעה, תצטרכו לבוא ולראות.
יש איזה מסר שאתה רוצה להעביר למעריצים בישראל?
כן, אנחנו מאוד מקווים שתתמכו בנו ותגיעו להופעה ופשוט נעשה כיף ביחד, אנחנו ממש ממש מצפים לזה.