המפלצת מצרפת – ראיון עם Joe Duplantier סולן להקת Gojira חלק ב'
מרואיין: Joe Duplantier גיטריסט וסולן להקת Gojira
האם אתה ואחיך מרגישים ביניכם איזה שהוא קשר מוזיקלי?
כן, אנחנו לא צריכים להשתמש במילים, אני אפילו לא יודע איך להסביר את זה מרוב שזה מטורף. זה בעצם הדבר שהתחיל את הלהקה הזאת אתה יודע? הקשר המוזיקלי שלי עם אחי. כשהיינו צעירים יותר לא הסכמנו על הרבה דברים. אני הייתי בן 17 והוא בן 12 כשהקלטנו את הדמואים הראשונים שלנו. אני הייתי מסתובב עם חברים שלי, שותה יין ומעשן והוא היה הילד מסביב שמציק וזה היה די מעצבן אז. הוא רצה להסתובב עם ילדים גדולים ולי זה לא התאים אבל כשהיינו מנגנים כל זה לא היה משנה בשום צורה. היום אנחנו יכולים לנגן במשך שעה ורבע ברצף וזה לא יהיה "ג'אם" אלא נגינה של ממש מכיוון שבמטאל התבניות שונות וישנם המון שינויי מקצבים. אנחנו ננגן ונשאר בקצב אחד של השני לפי קצב הלב, אני אדע כשהוא ישבור למקצב מסוים ואז משם נמשיך ונעבוד הלאה. יש קשר מיידי ביננו כל הזמן ובדרך כלל גם שנינו נפסיק לנגן בהתאמה.
לטעמי, אתם אחת מהלהקות שאין להן ולא הוצאה רעה אחת, בדומה ללהקות כמו Mayhem ו Meshuggah. כיצד אתם נשארים כל כך יצירתיים ומלאים ברעיונות? מה נותן לכם השראה להמשיך וליצור?
כמו שאמרתי לך מקודם אין לנו ממש רעיונות. אנחנו מונעים ע"י אנרגיה והאנרגיה הזאת תמיד שם. זה לעולם לא יסתיים מכיוון שבמימד מסוים, זמן וחלל אינם קיימים. אם אתה מקושר למימד הזה – ואני יודע שזה נשמע מופרך ואני לא טוען שאני איזה שהוא כהן או רוח עליונה או מתקשר, אבל דרך המוזיקה אני מצליח לעבור אל המימד הזה, שבו אין זמן וחלל. זה עובד אם אתה נשאר בריא ולא עושה סמים, כי הרבה אנשים חושבים שסמים יפתחו עבורם דלתות ולחנים.. אם אתה שומר על עצמך צלול הקשר הזה יכול להישאר לנצח, אתה לא יכול לאבד אותו אם אתה נשאר מרוכז,, בריא, על הקרקע ובפוקוס.
לשמוח גם כן חשוב מאוד עבורי. לא רק לשמוח מזה שאנחנו מופיעים בעולם כל הזמן, זה לדעת לא להיכנס לסמים ולהאבד כשאנחנו חוזרים הביתה. המון להקות נכשלות אחרי כמה אלבומים בגלל שהן נאבדות בתוך עצמן. בשבילינו לחיות חיים בריאים עם המשפחות שלנו ביחד עם פרויקטים שלא קשורים למוזיקה זה דבר שמאוד חשוב לנו. כשאנחנו חוזרים לנגן אחרי זמן מה בבית אנחנו מרגישים כמו ילדים ששמחים לחזור לשחק יחדיו. אנחנו שומרים על השער הזה שמיועד לאנרגיה מסוימת. אני מרגיש בטוח, אני לא חושב שנאבד את זה אי פעם, אולי זה יהיה איטי ומהיר או בהיר ואפל יותר, אבל האנרגיה הזאת היא שלנו.
מה Gojira היא עבורך בחייך? איך היית מגדיר את המוזיקה שלך ואת המסר שלה? כמה הוא מרכזי?
זה מאוד חשוב. אני יכול להגיד שהמוזיקה שלי מצילה אותי מיאוש ואבדון, תסכול. אני אדם רגיש מאוד. כשהייתי בבית הספר סבלתי מאוד, חשבתי שהעולם מחורבן, הילדים היו אכזריים כלפי והיה לי קשה למצוא חבר אמיתי. יום אחד מישהו היה חבר שלי, ויום אחרי זה הוא היה נהיה חבר של מישהו אחר, גדול יותר או מגניב יותר והוא היה יורק עלי. אז מגיל מאוד מוקדם, היה לי את השנאה הזאת כלפי אנשים וחשבתי שהעולם הוא מקום לא טוב ומוזיקה הייתה דבר חשוב מאוד עבורי. לא היה לי ילדות קשה, לא גדלתי במדינה עניה וההורים שלי היו אנשים מגניבים ואוהבים אז אני לא יכול ממש להתלונן, אבל היה לי קשה מאוד להתמודד עם העולם. בשבילי המוזיקה הייתה כמעט תמיד הסיבה העיקרית לחיות. בשלב מסוים היא הייתה החבר הכי טוב שלי, ופלטפורמה עבורי להישען עליה. הבית שלי, המדינה שלי והכוכב שלי.
כוכב Joe…בכל מקרה אתה מאוד מודע לכך שבמילים שלכם אתה מדבר על הנושא של איכות הסביבה והנזקים הסביבתיים, מדוע הנושא קרוב כל כך לליבך?
אתה שואל אותי? אני בטוח שאתה כבר יודע את התשובה…
למה אתה מתכון?
אני מבין את השאלה אבל זה ברור..יש לנו כוכב אחד. לא כוכב Joe, אלא כדוה"א. הוא הספינה שלנו והוא המקום היחידי שיש לנו לחיות בו כרגע ועד שמישהו יחשוב על איזה רעיון נהדר או ימצא דרך לגור על הירח אנחנו צריכים לשמור עליו, זה מובן מאליו והגיוני. בשבילי זה העדיפות הראשונה בפוליטיקה שלנו והאג'נדה שאנחנו מאמינים בה.. אני תמיד חשבתי שאנחנו לא עושים פוליטיקה, רק מוזיקה ושירה אבל אם אתה מקדם רעיון מסוים אתה אוטומטית מעורב בצורה פוליטית בדברים. להביע את התחושות שלי בעניין היה טבעי עבורי, גדלתי בכפר בבית ישן כמו שתיארתי מקודם, חונכתי מילדות לזרוק את הזבל לפח ולא על הרצפה, ולמרות שזה נשמע טריויאלי ופשוט לפעמים נדמה לי שהמזהמים הגדולים לא זכו לחינוך הזה. יש בי המון כעס ואש ואני צריך לבטא אותם, ולעתים שאני צורח במיקרופון הנושאים הללו מעוררים בי את הרגשות הללו.
ומצד שני, לשיר על זה זה כנראה משהו שלא ישפיע על הכוכב שלנו בזמן שאנחנו חיים כרגע, האם זה חשוב לך עבור הילדים שלך והדורות הבאים? או עבור האהבה לכוכב עצמו?
זה חשוב כי הכל חשוב. כל מילה, כל תנועה וכל יום ופעולה מהדהדים. אתה עושה משהו והוא משפיע על הכל בצורה עמוקה, לפי התפיסה שלי. אם אתה זורק מסטיק על הדשא סביר להניח שזה לא ישפיע על האנשים סביבך, אבל זה כן משפיע על מה שקורה ברמה רוחנית ואנרגטית. הכוכב שלנו מושפע מזה וזה רע.
האם אתה מאמין שהעולם הוא בר הצלה? האם זה לא מאוחר מדי לשנות את מה שהתרגלנו אליו?
כן, יש לי אמונה באנשים, גם אם אני שונא אותם אני עדיין חושב שישנו טוב באנשים.
מדוע אתה עובד דווקא עם ארגון ה The Sea Shepherds?
בגלל שהם מגניבים. יש להם לוגו נהדר!(צוחק) אני חשוב שהם די מיוחדים, הם נותנים לי וללהקה השראה בדרך שבה הם עושים דברים. הם לא מבקשים רשות או שום דבר, הם פשוט עושים מה שהם מרגישים שנכון וצריך לעשות כיום. המון אנשים חושבים לעצמם "העולם הולך ונהרס וזה חבל" ובניגוד להמון אנשים הם באמת הולכים ועושים משהו בנידון, והם לא מפחדים מהתוצאות.
האם Paul Watson(המייסד של הארגון – ב.א) הוא מעריץ של Gojira?
אין לו ממש זמן לחשוב על זה, הוא איש עסוק מאוד שמקדיש את עצמו למטרה מסוימת ואני מכבד את זה מאוד. אני חושב שאנחנו דומים בדברים מסוימים. אין לו זמן לאנשים ולא פתוח אליהם כי הוא נותן את כל כולו עבור הדברים שהוא מאמין בהם, הרעיונות שלו והחלומות שלו. הוא מכוון מטרה בצורה טוטאלית. הוא מקריב את החיים שלו, אבל לאנשים מהסוג הזה אין ממש ברירה, הם חייבים ללכת ולעשות את מה שהם מאמינים בו.
מה קרה ל EP שהקלטתם עבור הארגון?
כל פעם שמישהו שואל אותי בקשר לזה אני מרגיש מאוד לא בנוח בגלל שזה כל כך מטופש. אני כמעט ומתבייש לדבר על זה בגלל שממש עבדנו קשה ורצינו שה EP הזה יצא כבר וזה בסופו של דבר לא קרה.. עשינו את כל העבודה הקשה, חיברנו ארבעה שירים, הרמנו טלפונים לארבעה זמרים מאוד מוכרים, נסענו ללוס אנג'לס עבור ההקלטות והמיקס לEP והיו חסרים לנו ממש כמה דברים בודדים על מנת לסיים עם זה. ואז היה לנו בעיה עם המחשב. המחשב שלנו נהרס ואיבדנו המון קבצים וזה היה לנו קשה מאוד כי בדיוק חתמנו על החוזה עם Roadrunner שלקחו על עצמם את ההפקה של האלבום החדש אז היה מדובר בהמון עבודה, במיוחד כשהיינו ב Tour ולא ממש היינו פנוים לזה. ה EP נאלץ לחכות בינתיים כי היינו צריכים לשחזר את כל הקבצים הללו ולהקליט מחדש המון מהם. אבל זה פשוט היה שבוע אחד פה, שבועיים שם, כמה ימים במלון..ונוצר מצב שכל פעם שרצינו לעבוד ולהריץ את זה לא היה לנו זמן או אנרגיות בשביל זה. זה שם, זה עדיין בראש של כולנו ואני מאמין שזה יקרה יום אחד.
בעוד המון המון שנים בעתיד אה?
כן, אולי בעוד 25 שנה(צוחק). התוכנית הייתה לשים דגש על הארגון והמטרות שלו יותר מאשר להרוויח כסף. תיכננו למכור אותו ולהעביר את הכסף עבור הארגון. שיחררנו שיר אחד שהצלחנו לסיים שנקרא Blood and Salt דרך המגזין Metal Hammer השיר היה עם Devin Townsend על השירה ו Fredrik Thordendal מ Meshuggah על הגיטרות וזה כבר היה משהו. השם של השיר בא מהדם של הלוויתנים והדולפינים שנשפך לים המלוח. השיר מושפע ממה שהארגון עושה ומדוע הם עושים את מה שהם עושים. עצם החיבור של המוזיקאים האדירים האלו כבר הייתה הצהרת כוונות מצוינת ולמרות שלא קיבלנו כסף מהשיר הזה הגדלנו את המודעות בקרב ציבור המטאליסטים לארגון הזה והמון מטאליסטים מכירים אותו בזכות השיר, אז לפחות חלק מהיעד שלנו הושג בהצלחה.
האם אתה תומך בטבעונות?
המממ אני לא טבעוני, אבל אני מכבד טבעונים ואת האמונות שלהם. חלק מהטבעונים ממש מעצבנים…אני הייתי צמחוני במשך כמה שנים אבל ויתרתי בגלל שזה היה לי מאוד בעייתי לשמור על זה במהלך הטורים שלנו. חוץ מזה שאני מאוד אוהב בשר, זה אחד הדברים היותר טעימים שישנם. אבל כשאני חושב על זה זה די משוגע שאנחנו אוכלים חיות כאשר אנחנו יכולים לאכול צמחים וזרעים וקטניות. אנחנו יכולים לחיות בצורה בריאה וטובה יותר מבלי לצרוך את החיות, שלא נדבר על הצורה שבה מחזיקים אותם ומטפלים בהם שהיא מטורפת לחלוטין. הייתי רוצה לחזור להיות צמחוני או טבעוני ויש לי כמה חברים טבעוניים שמנסים כל הזמן לשכנע אותי אבל האמת שאני משוכנע לחלוטין בצדקת העניין, אבל אני פשוט עצלן מדי בשביל לחזור לזה.
איך אתה מרגיש לגבי ההופעה הקרובה בישראל?
אני שמח מזה מאוד! ישראל מרשימה בגלל ההסטוריה העשירה שלכם, והמשברים השונים שעברתם ואתם עדיין עוברים. אתה מכיר את זה שמעולם לא היית במדינה מסוימת ויש לך תמונה מאוד מסוימת שלה בראש? כל פעם שאני שומע על ישראל או תל אביב אני שומע על פצצה שהתפוצצה או על מלחמה. אז בתור אירופאים אנחנו מדמיינים את המקום כמין שטח מלחמה. אבל במקביל שמעתי המון דברים נהדרים על המדינה שלכם ואני תמיד שמח ונרגש לבוא ולגלות מדינה חדשה ומקומות חדשים. איך אצלכם כרגע?
חם מאוד…אבל אין שום פצצות כרגע(צוחק) האם אתה מרגיש שההופעה החיה שלכם השתנתה במהלך השנים?
היא השתנתה המון. יש לנו יותר בטחון על הבמה, אנחנו יותר בוגרים ומנוסים ואנחנו מבינים כבר מי אנחנו. אני מרגיש שנפטרנו מהמון שכבות ומסכות שהיו לנו – חשבנו שאנחנו צריכים להראות ככה, או להשמע ככה, שמן מדי/רזה מדי…כשאתה מתבגר קשה לך עם מי שאתה, כשאתה מבוגר יותר אתה לומד לקבל ולהבין מי שאתה ואיך שאתה וכשזה קורה אתה גם הופך לאומן הופעה טוב יותר.
מה התוכניות שלכם בעתיד חוץ מההופעה בישראל?
יש לנו עוד הופעות באוגוסט, אנחנו הולכים להופיע בכל רחבי אירופה ואז להופיע עוד. אנחנו בעצם באמצע מעגל הופעות של קידום אלבום, יש לנו לפחות עוד שנה של הופעות. אנשים רוצים לראות ולשמוע אותנו אז זה הופעות והופעות ועוד הופעות, וכמובן שיש לנו גם את ה EP הארור שאנחנו רוצים לסיים.
מילים אחרונות לקהל הישראלי?
אנחנו לא יכולים לחכות להופעה אצלכם, ואנחנו לא יכולים לחכות כבר לפגוש אתכם! אנחנו מאוד מאוד נרגשים ומרגישים מבורכים על ההזדמנות לטייל כך ולגלות את ישראל. אני בטוח שמדובר במקום יפהפה ואני מחכה בקוצר רוח לבקר אתכם!