הצד האפל של הירח – ראיון עם חברי להקת Naglfar

מרואיינים: Andreas Nielsen ו Alexander Friberg מלהקת Naglfar

להקת ה Black/Death השבדית הוותיקה Naglfar פועלת לצידן של ענקיות מטאל אחרות כגון Marduk ו Dark Funeral מצד אחד ו At The Gates מהצד השני עוד משנת 1992. היא שייכת לאותו דור של להקות ועובדת בקצב שלה בלי התחשבות במה שהולך כרגע באופנת המטאל, המטאל שלה תמיד כבד, קודר, ואיכותי יותר משל מרבית הלהקות המקבילות שצצו אחריה.האלבום החדש Teras מחזיר את הלהקה לכותרות, אחרי מספר שנים של היעדרות מהשטח – שגם לגביה ראיינתי את הגיטריסט ומקים הלהקה אנדראס נילסון ואת הרכש הטרי להרכב הבסיסט אלכסנדר פריברג (Necrophobic)

האלבום החדש Teras יוצא כעת לאחר 4 שנים מ Harvest שקדם לו, מה הסיבה העיקרית לרווח הזמן בין האלבומים ומה ניסיתם ליצור באלבום החדש?

היו כמה סיבות שהתקיימו במקביל וגרמו לעיכוב הזה, אחרי האלבום Harvest קרו לנו שינויים רבים בחיים האישיים של חברי ההרכב שלקחו מאיתנו הרבה אנרגיות וזמן, וזה הפך קצת קשה יותר להיפגש ולעבוד על מוסיקה ביחד בקצב שבו היינו רוצים ושאליו היינו רגילים בעבר, היו גם שינויים פרסונלים בהרכב ולקח לנו זמן למצוא את הבסיסט המתאים Alexander Friberg) איש(Necrophobic) ,העניין הוא שהרבה אנשים חושבים שהיינו בסוג של הפסקה, זה לא נכון, היינו פעילים במהלך הארבע שנים האלו ופשוט ניסינו לפתור לא מעט בעיות שצצו במקביל, אתה מתבגר והדברים שאתה מתמודד מולם הופכים יותר רציניים עם השנים, כרגע הדברים נפתרו וחזרנו לעבוד בקצב שאנחנו אוהבים ורגילים, בואו נקווה שזה יישאר כך, לגבי החומר החדש עצמו וזה שהוקלט ל Teras רצינו בגדול אלבום יותר כבד אבל גם יותר דינמי ומתפתח, אבל במקביל הרגשנו שאנחנו רוצים להשאר עם הצבע והכיוון שלנו ולא לאבד את הדרך כמו שקרה להרבה מאד להקות לצערי.

מוסיקלית Teras הוא אלבום יותר אגרסיבי מ Harvest אבל במקביל יותר טכני, בעיקר בעבודת הגיטרות, הריפים והסולואים, משהו שכמו שאמרת לקח את הלהקה למקום יותר דינמי אבל השאיר אותה עם הצבע שלה בלי לבגוד בקו המוסיקלי שלכם, זה היה תהליך טבעי?

זה בא באופן מאד טבעי, אנחנו לא מתכננים מעבר להשערה כללית, פשוט יושבים ומנגנים ויוצרים ביחד, אישית, אולי כגיטריסט שנתן ב Teras יותר הרמוניות וסולואים מבעבר אני לא חושב שהכרח שהוא יותר ברוטלי, הוא יותר מהווה עוד שלב בהתפתחות שלנו, יש בו גם הרבה קטעים מלודים מהסוג שלא היו קיימים אצלנו בעבר.

השיר החותם את האלבום החדש The Dying Flame Of Existence מתבלט מהר מאד מעל כל שירי האלבום כשיר הכי מיוחד שכתבתם, סוג של מה ש Dissection עשו ב 1995, בדרך כלל החומר שלכם מהיר יותר אבל אישית הייתי שמח לשמוע עוד שירים כאלו בעתיד, מה אתם חושבים על השיר הזה בהשוואה לשאר האלבום ובכלל לחומר שלכם?

אני מאד אוהב אותו, חושב שזה שיר נהדר, קשה לי בכנות לומר לך אם זה השיר הכי טוב באלבום או לא כי האלבום מאד טרי וחדש ואולי במבט של כמה שנים קדימה אני אוכל לנתח אותו בצורה שכזו, אבל זה בהחלט שיר חזק מאד שמתבלט מיידית החוצה, אני חושב ומרגיש שהצלחנו בשיר הזה לייצר אטמוספרה אחרת ויותר קודרת, מה שלמעשה רצינו ליצור, גם במוסיקה וגם במילים שהן מאד סופניות ולמעשה מקוננות על העולם וסופו המתקרב הבא, אני בטוח שאתה תשמע עוד שירים כאלו מאיתנו בעתיד, אנחנו מבצעים אותו גם בהופעות עכשיו והוא בהחלט אחד מרגעי השיא של ההופעה, הקהל מאד אוהב אותו.

הופעתם לאחרונה מופע מאד מצליח ומתוקשר בפסטיבל המטאל "פארטי סן" בגרמניה לצד להקות כמו סודום, אימורטל, בולט ת`רואר ועוד, איך היתה ההרגשה?

מדהים, הייתה הופעה מעולה, היינו רעבים להופעה גדולה ועם האלבום החדש, היתה מעין הופעה של "הנה חזרנו" והקהל מאד אהב, אני מאמין שזו יריית הפתיחה למה שהולך לקרות מעכשיו עם סיבובי ההופעות של האלבום, היה פסטיבל מאד מוצלח וכייפי.

המילים ב Naglfar מתחילת הדרך באלבום הראשון Vittra ב 1995 ועד היום עוסקים בעיקר בתיעוב לאנושות, פחד מהמוות, וכאוס בעולם המודרני, כשהכל צבוע בדימויים ואלמנטים קודרים בהתאם למוסיקה, אתה רואה סוג של תהליך שעובר עליכם מבחינת הכתיבה או שאתה מרגיש שזו בעצם אותו קו מתחילת הדרך?

שאלה טובה, העולם כיום הוא הרבה יותר אלים, נפיץ ומסוכן ממה שהיה ב 1995, בימים הראשונים שלנו כלהקה ולדוגמא באלבום Vittra ב 1995 עסקנו יותר במקום שממנו אנו באים, קרי שבדיה, בעבר שלנו, באווירה כאן, בבדידות שמושפעת חזק מאד מהמזג אוויר, אנחנו חיים במקום צפוני בשבדיה וכל האורח חיים הזה בשילוב האקלים וההיסטוריה שלו היו השפעה מאד חזקה בתחילת הדרך בשירים כמו As The Twilight Gave Birth To The Night או Sunless Dawn למשל שממש מדבר על הדברים האלו, זה נושא שאט אט נמוג החוצה מהכתיבה שלנו עם השנים והוחלף בנקודת מבט קודרת על העולם שבאה ממקום מאד כואב בנפש, כך שכשאתה מסתכל על השירים הישנים ועל הכתיבה של האלבומים האחרונים אתה למעשה רואה את התהליך ואת ההתבגרות שלנו כבני אדם בתוך המילים של השירים, אנחנו כבר לא ילדים, אנחנו מבוגרים יותר כיום , מנוסים יותר ורואים את העולם בצורה מגובשת יותר אבל לא פחות כואבת, באופן פרדוקסלי אני מרגיש כיום יותר כעס על העולם מאשר כשהייתי צעיר.

אתה מרגיש ש Naglfar היו בשיא הצלחתם בסוף שנות התשעים תחילת שנות האלפיים ובשנים האחרונות קמו הרכבים כמו Watain למשל שלקחו את אור הזרקורים? או שאתה מרגיש שהקהל האדוק שלכם נשאר אתכם? כשיצאו שני האלבומים הראשונים היה סביבכם קאלט גדול.

אני חושב בכנות שמה שעברנו והמרווחים בין האלבומים אכן גרמו לחלק מהאנשים לשכוח מאיתנו אבל עדיין יש הרבה מעריצים אדוקים שתומכים בנו ונשארו איתנו לאורך השנים, אני לא יושב בבית וחושב ומבזבז את זמני בלחשב מי להקה יותר גדולה או יותר אופנתית כיום בהשוואה לשנים קודמות, זה לא מצעד פזמונים, אני בטוח בחומר שלנו ובמה שאנחנו עושים וכמוני גם שאר חברי הלהקה, אני מאמין שאנחנו נרוויח בזכות ובעבודה קשה את הקהל הזה בחזרה אלינו עכשיו כשאנחנו יותר פעילים בכל מובן ומופיעים הרבה יותר ונמצאים בשטח באופן קבוע, זה הליך טבעי שיש להקות שעולות חדשות לבקרים, מבחן הזמן הוא הקובע ואני מאמין שהכח של להקה הוא בהתמדה ובהמשכיות לאורך זמן ארוך ואנחנו מה שנקרא רץ למרחקים ארוכים.

יש ב Teras הרבה נגיעות של Thrash Metal כהשפעה והרבה השפעה של King Diamond ו Mercyful Fate, גם זה אלמנט שהוא חדש אצלכם…

אני לא יכול לחשוב על קומפלימנט גדול יותר מאשר להיות משווה או מוזכר כלוקח השפעה מ Mercyful Fate ו King Diamond, אני כמובן גדלתי על שניהם ומעריץ מגיל צעיר, והפעם נתתי יותר מקום להשפעות האלו להכנס אל תוך המוסיקה שלנו, כמו כן לנגיעות ה Thrash Metal שהזכרת בשאלה, אז קודם כל תודה..:-) זו מחמאה בשבילי ואני שמח שזה יצא החוצה בצורה שאנשים קלטו ואהבו את זה, לגבי הקהל שלנו זו שאלה שמאד קשה לי לענות עליה, אני מרגיש ש Naglfar מחברת בין כל מיני סוגי אנשים שמקשיבים לנו, את זה קהל טיפוסי של Death/Black מטאל ולהקות שמנגנות בסגנון שלנו, או קהל של Thrash Metal שמתחבר אלינו, ואפילו אני נתקל בהרבה קהל של Heavy Metal שמקשיב לנו, כך שקשה לי מאד לשים את האצבע על המאזין הממוצע שלנו או איך שקוראים לזה, אני משער שזה נשאר בגבולות המטאל ואנחנו סוג של מקשר בשביל כמה סוגי קהל.

דבר שאני מאד אוהב ב Naglfar זה שמעולם לא הלכתם אחרי אופנות ששוק המטאל הכתיב במרוצת השנים, תמיד עשיתם את מה שאהבתם בלי לשים לב לאופנה האחרונה במטאל, איך אתה רואה את זה?

בדיוק ככה, לא מעניין אותנו מה אופנתי ומה לא, אנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים.

אלכסנדר: אתה החבר החדש ב Naglfar והבסיסט החדש בלהקה, איך הכרת את חברי הלהקה ומה הוביל אותך להצטרף להרכב?

החברה שלי (מריקה סקינרס, דמות מפתח בסצנת האנדרגראונד השבדית ובעלת בלוג מטאל מצליח משל עצמה) היא חברת ילדות שלהם מגיל מאד צעיר, היא צילמה דרך אגב חלק מהתמונות של הלהקה המופיעות בעטיפות האלבומים, בעיקר מהופעות חיות, אז בצורה טבעית בגלל שהיא חברה טובה שלהם הרבה שנים התחלנו להיפגש על בסיס קבוע לפני כמה שנים, לבלות ביחד, לצאת לשתות בירה ביחד, לשמוע מוסיקה ולמעשה זה הפך לאותו מעגל חברים, אתה יודע איך זה, דבר אחד הוביל למשנהו וכשהם עברו את השינוי בהרכב וחיפשו בסיסט קבוע ללהקה הם שאלו אותי אם אני אהיה מעוניין להצטרף ללהקה, בהתחלה להופעות ואחר כך אם דברים יעבדו טוב: כחבר קבוע, והיות ואני מאד אוהב את המוסיקה שלהם הרבה שנים והכרתי את כל האלבומים הקודמים טוב מאד התשובה המיידית שלי הייתה "כן, בטח, איפה לחתום?" .., מאז עשינו הופעות רבות ביחד, הכל עבד מצוין ואני גאה להיות בתוך הלהקה הזו.

אתם עדיין בקשר עם הסולן הראשון שלכם Jens Ryden? האם מאז שהתפצלו דרכיכם היה איזה דיבור על שיתוף פעולה כזה או אחר?

אנחנו בקשר אתו פה ושם אבל לא קרוב כמו שהיינו רוצים כי הוא גר רחוק מאיתנו, נשארנו חברים, אין דיבור על שיתוף פעולה, החברות נשארה אבל.

אם אתם צריכים לבחור שני אלבומים של Naglfar (אני לא אשאל על אחד כי כולם תמיד אומרים "החדש") שהם למעשה הכי טובים ומייצגים שלכם, באילו אלבומים הייתם בחורים?

זה קשה לענות על שאלה כזו כי כל אלבום בא עם המטען שלו והתקופה שבה הוא נכתב הוקלט ונוגן בהופעות, כל אלבום שלנו מייצג תקופה כזו עבורנו ואני מאמין שגם עבור הקהל שלנו, כך שבכל אחד אני מוצא משהו מיוחד, אבל Harvest ו Teras הם המקום בו אנחנו נמצאים עכשיו, אחרי ארבע שנים של הפסקה ומה שהכי מייצג אותנו כיום, אבל אני אוהב ועומד מאחורי כל האלבומים ואנחנו מנגנים מכולם בהופעות.

מה אתה יודע על סצינת המטאל בישראל והאם עבר לכם בראש להופיע כאן פעם?

לצערי אני לא מכיר הרבה להקות מטאל מישראל, הלהקות שאני כן מכיר ואוהב הן Salem, Sonne Adam ו Orphaned Land, אבל אני בטוח שיש לי עוד הרבה מה להכיר לחקור ולגלות אצלכם במטאל, אנחנו בהחלט רוצים מאד להגיע להופיע בישראל אם תהיה הזדמנות כזו, בטח.

אלכסנדר, אתה מנגן גם ב Necrophobic ולאחרונה חתמתם חוזה חדש עם חברת התקליטים Season Of Mist (Morbid Angel, Mayhem) ועשיתם סיבוב הופעות עם Morbid Angel, איך היו ההופעות ומתי צפוי לצאת האלבום הבא?

אני לא יודע בכנות מתי אמור לצאת האלבום הבא, אני מאמין שאיפה שהוא ב 2013 זה יקרה, יש לנו דדליין, ההופעות עם Morbid Angel היו מצוינות, מאד נהנינו לנגן מול קהל גדול וזה תרם לא מעט, אני מאמין שאחרי האלבום החדש נעשה סיבוב הופעות גדול וארוך יותר.

שלושת האלבומים הראשונים שלכם שנחשבים לקאלט בתחום המטאל, Vittra מ 1995, Diabolical מ 1997 ו Sheol מ 2002 הם קשים להשגה ונדירים כבר כמה שנים כתוצאה מבעיות בלייבלים שהוציאו אותם ומחזיקים בזכויות, זה לא מתסכל אתכם? האם יש דיבור עם החברות על העברת הזכויות אליכם לצורך הוצאה מחודשת? זה ממש מתסכל שעבודה כל כך טובה כמו שנעשתה בשלושת האלבומים האלו לא אפשרית להשגה שוטפת כיום עבור הרבה מהקהל ובעיקר החדש.

אני לא אסתיר, זה בהחלט מתסכל מאד, מעציב, אם להיות עדין, זה ממש מרגיז אם להיות יותר בוטה, אנחנו עובדים על פתרון מול החברות האלו והבעלים שלהם שמחזיקים בזכויות, אבל זה לוקח המון זמן ומאמץ וזה תהליך לא פשוט ולא קצר, וזה אם להיות כנה ממש מעצבן וחסר צדק, אני יודע שאת Vittra עוד ניתן להשיג פה ושם למי שמעוניין, והוא יצא לאחרונה בהוצאה מחודשת על גבי תקליט שזה מגניב כשלעצמו, אבל לגבי השאר אנחנו עובדים על זה ואני מאמין שבשלב כלשהוא נצליח להשיג את הזכויות חזרה אלינו, זה הצד הקשה והמתסכל של תעשיית המוסיקה אם להיות כנה.

על אלו להקות גדלתם כמטאליסטים בשבדיה כשהתחלתם? מה היו הדברים שאהבתם?

רובינו נכנסנו לרוק כבד ומטאל בגיל מאד צעיר, סביבות גיל 6 או 7 כבר האח הגדול שלי השמיע לי תקליטים של Kiss ו Black Sabbath והייתי יושב אצלו בחדר שעות על גבי שעות ושומע את התקליטים האלו, אחר כך באו Iron Maiden, Mercyful Fate, ואחר כך Judas Priest, Torch, ועוד ים של להקות מטאל, אלו הדברים שבאופן טבעי אנחנו הכי קשורים אליהם והכי השפיעו עלינו גם אם זה לא הכי ניכר במוסיקה שאנחנו מנגנים, אלו הלהקות שתפסו אותי לדוגמא כילד ואחר כך כנער ומאותו רגע לא הבטתי לצדדים ולא לאחור, אני יכול גם לציין את Danzig כהשפעה, את King Diamond, Morbid Angel וגם את Behemoth ואת Darkthrone ובצד המפתיע אפילו את 16 Horsepower (כן כן..)